כמה רעש

בשבוע שעבר חשף “הוושינגטון פוסט” עוד שקופית משקופיות אדוארד סנואדן. השקופית הזו לימדה כי ה-NSA הצליח להתחבר לשרתים של גוגל ויאהו והחל לעשות בהם כבשלו. החשיפה הזו היתה האחרונה בשורה של חשיפות שהשורה התחתונה שלהן דומה: ה-NSA מאזין לכולם. הוא מאזין לטלפונים הסלולריים של מנהיגי העולם, בין אם זו קנצלרית גרמניה ובין אם זה האפיפיור, הוא עוקב אחר אזרחים אמריקאים, הוא שולף, ברשות או שלא, מידע שמאוחסן בשרתי חברות האינטרנט הגדולות.

(ביום חמישי האחרון הייתי באולפן “לונדון וקירשנבאום” וניסיתי להסביר מי נגד מי בסיפור המוזר הזה)

 

אם נראה שיש כאן “טובים” ו”רעים”, אם לרגע יש מישהו שחושב שהמדינות האירופאיות הן קרבן של תוקפנות אמריקאית, מגיע סנואדן עם חשיפה נוספת לפיה גם המדינות האירופאיות משתפות בינן ובין עצמן פעולה כדי להאזין האחת לשניה ובעיקר כדי להתחבר לסיבים האופטיים של האינטרנט כדי לדלות מהם מידע. את השורה התחתונה של הסיפור הבלתי-נגמר הזה סיכם ג’ייסון קובלר בקצרה: “כולם עוקבים אחרי כולם ואז משתפים את זה“.

מעבר לעובדה שהסיפורים האלו הם הלחם והחמאה של כל מי שאי פעם האמין באיזושהי תיאוריית קונספירציה, מעבר לעובדה שהסיפורים על ה-NSA יגדלו עכשיו דור חדש של אנשים שמאמינים ב”ממשלה עולמית” (world government) ששולטת בכל, ההדלפות האלו הן המחשה לאחת התכונות הבסיסיות של העידן שבו אנו חיים, תכונה שאני מדבר עליה עם הסטודנטים שלי: מידע בסדרי גודל עצומים.

חשבו על כמויות המידע שארגוני הביון האלו מתמודדים איתם, חשבו על עוצמת המחשוב, עוצמת האלגוריתמים, עוצמת הכלים הטכנולוגיים שצריכים להפעיל על המידע שנאסף, ואז מנותח, ואז נאגר למטרות ניתוח נוספות. בעיקר חשבו על האנרגיה שהגופים האלו צריכים להפעיל כדי להפריד בין רעש לאות. למרות שמדובר בגופים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר בעולם (בייחוד ה-NSA) יש לי הרגשה שעל אף כל המאמצים שלהם, הם עדיין סובלים מאינסוף רעשים דיגיטליים שאותם הם לא מצליחים לנפות, שמעוותים את התמונה, ששולחים אותם למרדפי שווא, שגורמים להם להשקיע מאמצים בכיוונים לא נכונים, שמעסיקים אותם ללא שום סיבה.

אנחנו חיים בעידן שבו המפעל הגדול בעולם הוא מפעל לעיבוד מידע: הוא שואב את המידע ישירות מהסיב האופטי, הוא אוגר אותו במחסנים זמניים, מסנן אותו כמו שמסננים עגבניות – חלק לייצוא, חלק לשוק המקומי, חלק נמעך במידע אחר והופך לקטשופ – הוא מעביר אותו הלאה להמשך בירור, ניתוח ואינטגרציה.

רק המחשבה על כמויות הרעש איתן צריכים להתמודד הארגונים האלו עושה לי כאב ראש.

ואולי זו בכלל הדרך היחידה להתמודד עם הפרקטיקה התוקפנית הזו: לייצר כל כך הרבה רעש עד שמאמצי הסינון של ארגוני הביון יקרסו אל תוך עצמם.

#פצצה
#בן-לאדן
#קירשנבאום

נכתבו 12 תגובות לפוסט “כמה רעש”

  1. א"מ:

    משהו לא קשור: יש לי תחושה שאתה לא מסכים/מרגיש לא בנוח להתראיין בתכנית כאשר לא לונדון ולא קירשנבאום נמצאים. is that true?

  2. יובל:

    אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שגם לונדון וגם קירנשבאום נעדרו מהאולפן. בדרך כלל אחד מהם נמצא. היתה רק פעם אחת (אולי פעמיים), לדעתי, התראיינתי באולפן שלהם כאשר שניהם לא היו אבל זה היה ממש ממש מזמן.

  3. עופר:

    לא מדויק. אמנם יש הרבה רעש אבל אפשר בקלות יחסית לאחזר מידע במידת הצורך.
    כרגע לפחות הם לא משתמשים בזה כדי לדעת מה שלחת לחברה שלך אבל במידת הצורך הם ידעו לאתר הרבה פעילויות בעיתיות.

    ברור שניתן להתחמק מזה, אבל לא כל הטרוריסטים\פושעים יודעים את זה או בא להם להתעסק עם הצפנות וכו’.

    כרגע גם לא עושים בזה שימוש נרחב נגד אזרחים (למעט מדינות טוטליטריות וכו’) אבל אם יעשו זה כלי מאוד חזק ומפחיד. אפשר בקלות להכריח את הספקית למסור פרטים עליך ומשם לקבל את כל מה שהוקלט עליך.

  4. שמוליק:

    אני לא מבין דבר אחד פשוט: האמריקאים פרסמו שהם לא מאזינים לאזרחים אמריקאיים.

    איך, ריבונו של וושינגטון, הם יודעים אם CaptainAhab14@gmail.com הוא אזרח אמריקאי אם לאו?

  5. צפריר:

    לא הצלחתי למצוא את זה בגיגול זריז, אבל פעם היתה תוכנה שהיתה שולחת כל הזמן מחרוזות חיפוש מזויפות לגוגל, בשביל להעמיס באמצעות רעש על חקירת היסטורית החיפוש שלך

  6. שמחה רבא:

    ראה היחידה הכי גדולה בצה”ל. באידיש אומרים עאלס דזלבע דרעק.

  7. ניר חסון:

    “יש לי הרגשה שעל אף כל המאמצים שלהם, הם עדיין סובלים מאינסוף רעשים דיגיטליים שאותם הם לא מצליחים לנפות, שמעוותים את התמונה, ששולחים אותם למרדפי שווא, שגורמים להם להשקיע מאמצים בכיוונים לא נכונים, שמעסיקים אותם ללא שום סיבה.” תיאור מדוייק של חיים בעידן הדיגיטלי. של בני האדם, לא של ארגוני ביון.

  8. נמרוד:

    ברור למה ה-NSA זקוק לחיבור הזה בנוסף לצווי בית משפט. בשביל צו בית משפט צריך לדעת מה לבקש – כלומר צריך לדעת שבחשבון מסויים יש בכלל מידע שמעניין את ה-NSA, מה שלרוב אי אפשר לעשות בלי מידע חיצוני.

    מלבד זאת, אין ספק שעומס המידע הוא הבעיה העיקרית של הגופים האלו. ולכן מי שרוצה להגן על עצמו צריך אולי להשתמש בהתממה וניסיון להיבלע בעומס המידע ולא בהצפנה שלעיתים מושכת אליך את תשומת הלב המודיעינית

  9. סער:

    אחד מתחומי המחקר הכי לוהטים במדעי המחשב, ומתמטיקה שימושית (סטטיסטיקה) הוא BIG DATA. וזה רק הולך ומתעצם וגדל … ד”א זה בדיוק מה שאני עושה בדוקטורט שלי …

  10. ירון (המקורי):

    מה שאותי מפתיע בכל הסיפור הזה וגם בסיפור של ויקיליקס (ואפשר להכניס כאן גם את ענת קם) זה חוסר המידור המוחלט שקיים בארגונים הללו. שוו בנפשכם שאיזו מדינה “שוכרת” את שירותיו של איש ביון כזה (מי אמר פולארד?) ובסכום די קטן יחסית מקבלת בעצם את כל מה שארה”ב השקיעה בשבילו מיליארדים מבלי לחשוף, כמו במקרים שהבאתי, שבעצם אתה יודע הכל מה שהאמריקאים יודעים.

    ועוד נקודה: אפרים הלוי סיפר בעיתון שאהוד ברק התקשר אלי אחרי השיחות עם הפלישתנאים וסיפר בקו גלוי את כל מה קרה. הלוי הבין שבעצם לא הוא הנמען של השיחה הזאת..

  11. טינה:

    אנו חיים במציאות משונה אפשר להכנס לחיים מבלי שנרגיש.
    תמיד משהו מסתכל עליך…..

  12. מוחמד ג׳ונסון כהן:

    בקרוב משהו מתוכנן יקרה
    תעביר את הקמח
    יש למטוס טייס
    אל תתקשר עוקבים אחרייך
    בניין כתובת מפגש פעולה חופש אמריקה אללה
    כסף ג׳יהאד סוכנים
    זהו, רשמית אתה במעקב 🙂

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: