פרויקט מיפעול צה"ל

לצה"ל יש היסטוריה ארוכה של התעללות בשפה העברית. מה שצה"ל אוהב לעשות בעיקר הוא לקחת שמות עצם ולהפוך אותם לשמות פעולה. בדוגמה האחרונה נתקלתי כאשר קראתי את התגובה של דובר צה"ל לכתבה בדה-מרקר שמדווחת על כך שמערכת מסר אישי, שאמורה לשלוח סמס אישי לטלפון הסלולרי שלנו כאשר יש חשש שאיזה טיל-טילון עלול ליפול בקרבתנו, עדיין לא פעילה.

להלן תגובת דובר צה"ל: "בשלב זה מערכת מסר אישי איננה מבצעית, בימים אלה נעשות פעולות למבצועה".

למבצועה!

בזמנים קשים אלו, כאשר כל העם צבא, והצבא הוא צבא העם, והעם והצבא הם פואד (מה שלומו באמת?) ראוי שנתגייס ונסייע לצה"ל ככל יכולתנו. משום כך, הגלוב גאה ושמח להציג את "פרויקט מיפעול צה"ל":

* המערכת עדיין לא חשאית אבל אנחנו עובדים על החשאתה.
* לא ניתן לספק את הנשק באופן מיידי אבל אנחנו עובדים על המיידתו.
* הפלוגה עדיין לא מספיק מקצועית אבל אנחנו פועלים למיקצועה.
* בשלב זה אין בידינו מספיק נתונים כדי לבנות מערכת אבל אנחנו עובדים על המיערוך.
* הטירונים עדיין לא יודעים לעשות פזצטא ומשום כך החלטנו לפזצטא את כל הפלוגה.
* ידע כל חייל לקטבג את קיטבגו.
* לא לכל האנשים יש מקלט ולא בכל המקומות האזעקה עובדת אבל אנחנו עובדים על מיקלוט ואיזעוק כל הישובים.
* הרמטכ"ל הבטיח כי לאור מטחי הרקטות מצד חמאס, יגיב צה"ל במלוא עוצמת ההמטחה. "נמטיח אותם", ציין.

הגלוב מודה לדובר צה"ל על שהוא עושה ימים כלילות בהעשרת השפה העברית ובהדברתה.

32 מחשבות על “פרויקט מיפעול צה"ל

    • בצה"ל סביר מאוד שזה ימים כלילות. אחרי הכל, מה שעושים רוב החיילים ביום זה לישון.

    • הוא שיבש את הניב "לילות כימים" והפכו ל"ימים כלילות" כי הטור עוסק בשיבושי לשון… הוא נקט בלשון סאטירית

  1. אני רוצה לפתוח תת פרויקט אותו המצאתי כשהית בשא"ש – פרויקט ראשי תיבות חדשים לצה"ל!

  2. יש פה נימה של סרקזם אבל אם חושבים על זה ברצינות, מבינים שצה"ל מחייה את השפה בפועל, ולא באמצעות מילים בלועזית.

    • מזנה, מרדד, מחרב, מכסת"ח, מכער – מבחר ראוי יותר של פעלים מאשר "מחייה את השפה".

  3. כמו כל דבר בצה"ל, גם לש"ג שלושה תפקידים:
    – לעצור את ההגיון
    – לחסום את האסתטיקה
    – ולבלום את הדקדוק.

  4. בכל דור ודור צה"ל הורס את השפה אחרת. אצלנו היה צורך להדגיש את ערך המבצעיות (ע"ע), ובשיא נשמע בפלוגה המשפט הבא: "… ואחר כך נבצע ארוחת ערב חגיגית…" (סיום צמ"פ נוב' 93).

  5. אני זוכר שבהתנתקות דיברו בצה"ל על המכלה של הציוד של המפונים. (הכנסה למכולות, אני מניח)

  6. מקצוע ומקלוט כבר בשימוש. אני בטוח שקיטבוג כבר הומצא לא פעם במחנות טירונים אי שם אבל כנראה לא תועד ולא תפס. היחיד ממה שכתבת שנראה לי שלא יתפוס אף פעם (אלא אם אחד משליחי הגלוב הוא מ"כ) זה פזיצטוא, וזה רק כי אי אפשר להגיד את זה בראיונות בלי לשבור את השיניים או להתחיל לצחוק.

  7. אני מכירה מג"ד אחד שנפרד מהסמג"ד שלו בנאום פרידה מרגש ומול כל הגדוד כינה את הבחור נכס צאן בקר. שבוע לאחר מכן אותו מג"ד הציג לאותו גדוד את הפקודות החדשות, שעודכנו בעקבות אסקלציה שנערכה על ידי הדרג הפיקודי… אכן תדע כל אם עברייה…

  8. ומה עם המילה "מדווחת" בה פתחת* את הטור?
    לקחו דין וחשבון הפכו לדו"ח ולבסוף "למסור דין וחשבון" לדווח…

    אני משתמש במילה לשלחן כבר מאז שאני בתיכון…
    לשלחן זה להפוך משהו לשולחן**

    *טוב, נו… לא פתחת…כתבת בשורה שלישית..עזוב… לא נתעכב על קטנות
    ** מקור המילה מהמורה שלי למתמטיקה (שבקושי ידע מילה בעברית) שניסה להסביר את המושג משתנה אינטגרציה ושאין באמת חשיבות לאות שמסמנים שם ב dx של האינטגרל אז הוא היה אמור משפט קבוע של x y z לא משנה מה מבחינתי תרשמו d שולחן…

  9. לדעתי, אין לך זכות דיבור אחרי שהנחלת את השימוש במילה גלובליזציה…

  10. במלחמת לבנון השניה נכנסה לשימוש נרחב המילה "תספוקת".
    אחת הבעיות היתה בהעברת התספוקת לכוחות הלוחמים.
    אולי כי אף אחד לא הבין מה זה בדיוק אומר.

    אולי מספיק…

  11. אפשר גם לא מצה"ל? כלכלנים התחילו לומר תצרוכת במקום צריכה.
    ומגלי צה"ל – לא אותו דבר אבל גם חצץ לא קטן בין השיניים: "מה שקורה עכשיו". חדשות – פאסה, ממש לא ברור למה. זו מגלומניה לא קטנה, להעז ולשנות את השפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *