להעביר בלוג, בעיקר אם הוא גלוב, זה תענוג מפוקפק למדי ובכל זאת יש בו כמה יתרונות ואחד מהם הוא שאני נתקל בבעיות ואז יוצא לי להציק לרואה שחורות, ורואה שחורות הוא בחור שאם מציקים לו מספיק, הוא זורק לכיוונך כמה רעיונות והמלצות. ההמלצה שהוא זרק לי הפעם היתה לראות את הסרט Tim's Vermeer, שלדבריו משודר ב"יס" אבל מכיוון שאין לי "יס" לא ראיתי אותו. אז דאגתי לראות אותו.
טכנולוגיה, במובנה הרחב, באה לא פעם לידי ביטוי בארטיפקט, שהוא אפליקציה, יישום של עקרונות מדעיים. לכן עבור רבים טכנולוגיה היא שלוחה של המדע. אמנות, לעומת זאת, נתפשת כמשהו אחר לגמרי. לא לומדים אמנות בפקולטה למדעים מדויקים או בפקולטה למדעי הטבע. אמנות היא מופשטת, רגשית, לא מדויקת בהגדרה, סובייקטיבית – או במילים אחרות, אמנות היא ההפך, היא כל מה שמדע הוא לא. אין פלא שעבור רבים הקשר בין טכנולוגיה ואמנות נתפש כקשר מפוקפק; אם אתה נעזר בטכנולוגיה בזמן שאתה יוצר אמנות אז, איך לומר, אתה קצת מרמה. כמובן שבתקופה שלנו יש כמה אמנויות שהן טכנולוגיות במהותן, כמו קולנוע, אבל מה לגבי ציור?
הסרט Tim's Vermeer עוסק באדם בשם טים ג'ניסון, מיליונר הייטק, שיש לו אובססיה מוזרה לצייר ההולנדי יאן (יוהנס) ורמיר. באופן אישי אני נורא אוהב את הציירים ההולנדים הקלאסיים של המאות ה-16 וה-17. על ברויגל האב כתבתי לפני כמה שנים אבל חוץ ממנו אני אוהב הולנדים נוספים בהם, כמובן, רמברנדט.
האובססיה של ג'ניסון קשורה בכך שהציורים של ורמיר לא נראים כמו ציורים רגילים; הם דומים יותר לצילומים (הנה קטלוג של הציורים של ורמיר). כיצד הוא עשה את זה? בכל זאת, מדובר במאה ה-17. הטענות שורמיר השתמש בטכנולוגיה, בייחוד ביישום של ה"קאמרה אובסקורה" כדי לצייר את ציוריו, מוכרות עוד מסוף המאה ה-19, אבל אף אחד לא הצליח לגלות איך בדיוק הוא עשה את זה.
ג'ניסון מתחיל מסע שמטרתו למצוא את הטכנולוגיה שורמיר פיתח שאפשרה לו לצייר כמו שאף אחד לא צייר בתקופתו. הוא מצליח לשחזר את הטכנולוגיה – או משהו שמאוד דומה לה – ואז מנסה באמצעותה לשחזר את אחד הציורים המפורסמים של ורמיר, "שיעור במוזיקה".
ג'ניסון אינו צייר מקצועי אבל התוצאה שהוא מפיק, באמצעות הטכנולוגיה שכנראה פותחה על ידי ורמיר, היא לא פחות ממדהימה. כעת עולה השאלה: האם ורמיר רימה? האם בגלל שהוא השתמש בטכנולוגיה שאפשרה לו לצייר/להעתיק את המציאות הופכת אותו לפחות אמן?
התשובה האינסטקטיבית שלי היתה: "ברור! זו רמאות!" אבל האם זו באמת רמאות? בתקופת הרנסנס ההפרדה בין מדע, טכנולוגיה ואמנות היתה הרבה פחות ברורה, אם בכלל, מאשר בימינו. ליאונרדו דה-וינצ'י היה צייר אבל התעניין ועסק באדריכלות, בפיתוח טכנולוגיות צבאיות, בגוף האדם, מתמטיקה, גיאומטריה, אטיולוגיה, אופטיקה ועוד. אז האם ורמיר הוא רמאי או שהוא פשוט בן תקופתו? אולי הבעיה היא בתפישה הרומנטית שלנו לפיה אמנים הם אנשים שמרימים את היד והופס, מציירים ואולי, בכל זאת, ורמיר היה פשוט שרלטן שנעזר בטכנולוגיה?
להעביר בלוג, בעיקר אם הוא גלוב, זה תענוג מפוקפק למדי ובכל זאת בזכות ההעברה שלו יצא לי לקבל המלצה מרואה שחורות וכעת אני מעביר אותה אליכם.
כתיבת תגובה