סופשבוע של "מעריב" – התרשמות

העיצוב החדש של מוסף "סופשבוע" של "מעריב" בא אל העולם כבר לפני שלושה שבועות אבל החלטתי שאתן לעצמי זמן להתרגל לפני שאכתוב את דעתי עליו (כן, אני מנסה ריסון עצמי. נראה מה יצא מזה).

באופן כללי, בניגוד ל"תגובות הקשות" שקראתי עליהן, אני מוצא את המוסף סביר בהחלט למרות שיש בו כמה החלטות תמוהות, רובן – למרבה הצער – נמצאות בעמודים הראשונים שלו. את המדור "גבשו לעצמכם דעה" שהוא עמוד התוכן הראשון של המוסף, אני ממש לא סובל. כבר משמו עולה סוג של פטרונליזם של העיתון כמי שאומר "הרי אתם לא מסוגלים להעלות בכוחות עצמכם חמישה טיעונים בעד או נגד בנוגע לסוגיה מסוימת. אז הנה, ילדים מפגרים שלי, עשינו את זה בשבילכם".

ההחלטה למקם את "ליאורה", מדור הרכילות לראשיתו של המוסף, היא ללא ספק התמוהה מכל וצדקה ולווט כאשר כתבה שמדובר בפוסטמודרניזם מוחלט; קודם רכילות ואז תחקירים, זה הסדר הנכון בעולם ואם זה לא הסדר הנכון, אז ודאי שזה לא סדר שגוי.

המדור של רוגל אלפר שעוסק השבוע בחגיגות האוליגרכים במסגרת טורניר הכדורגל הרוסי שהתרחש פה בשבוע החולף, מצוין. אבל אני משוחד מכיוון שאני מאוד אוהב את הכתיבה של רוגל, תמיד אהבתי.

שמחתי לראות את מדורו של גיל רימון "פס רחב". לא עם כל מה שהוא כותב אני מסכים אבל עצם זה שנתנו לו עמוד במוסף מלמדת שמישהו הבין שיש קהל גדול שרוצה לקרוא באופן קבוע תכנים שעוסקים בתרבות דיגיטלית, טכנולוגיה ואינטרנט.

הכתבה של בילי מוסקונה-לרמן עם אסתרינה טרטמן מ"ישראל ביתנו" הזויה לגמרי. אין כלל ספק שמוסקונה-לרמן מזדעזעת מטרטמן ואפילו חושבת שהיא מטומטמת (מה לעשות, היא מטומטמת והפרשן המדיני של "מעריב", נדב אייל, אומר זאת כמעט באופן מפורש) ובכל זאת היא נורא מנסה למצוא בה צדדים מעניינים (אין כאלו) חכמים (ממש אין כאלו) או שפויים ("ליברמן", אומרת טרטרמן "הוא השפוי היחיד"). הייתי נרעש מהכתבה הזו אילולא לא הייתי בטוח שטרטרמן היא אפיזודה חולפת כמו הרב-בא-גד (זו הדוגמה של נדב אייל) או יחיאל לא-לקחתי-את-המוח חזן. כמה עצוב שהכנסת שלנו מושכת אנשים כאלו. מצד שני, כאשר יש לך מנהיג "חזק" כמו ליברמן שבוחר לעצמו גמדים, לא מן הנמנע שאחד הגמדים תהיה בהמה גזענית. קורה (ובזה הרגע נפרדתי מהניסיון שלי לנקוט בריסון עצמי).

הכתבה על המתרחש בסין לקראת האולימפיאדה מרתקת למדי. הסינים האלו וגו'.

לקראת סוף המוסף שוב חוזר העיצוב התמוה שנורא מנסה להיות כמו המגזינים בחו"ל אבל נראה לי שזה פשוט לא עובד: האייטמים הקצרים, הפונט המשתנה, העיצוב בצבעי פסטל – מין אווירת אוורירית כזו שמשדרת ריק אינטלקטואלי. חותמת את הריק אודטה הנפלאה שמדווחת לקוראיה "אפשר להקפיא את המנוי בחדר הכושר". שמישהו יתן לה מדור קבוע.

בסך הכל אני לא סובל נורא כשאני קורא את סופשבוע. בעיני חלק מהשינויים הלכו צעד אחד קדימה מדי (לאן?) אבל זו לא קטסטרופה.

21 מחשבות על “סופשבוע של "מעריב" – התרשמות

  1. בסופו של הדבר המבחן האמיתי הוא מבחן העניין. מכיון שאני מתרחק מ'מעריב' כמו אסתרינה טרטמן מפעילות שכלית, אני לא יכול לשפוט את המוסף החדש. אולם במסגרת זו יש לאמר כי '7 ימים' שתחת חפץ הוא מוצר רדוד, שלעיתים מבליח בו איזה רונן ברגמן.

  2. ברור ש"הארץ". אבל בין שני הצהוב(ונ)ים זה לזה – עדיף מעריב. הוא בדרך כלל בצד המאתגר שכלית ולא המאותגר שכלית.

  3. מה הוא בוטל? סבתא שלי תתמוטט… היא מכורה לתשבצים של מעריב. היינו הולכות עליהם מכות פעם.

  4. העמודים הראשונים בסופשבוע(אח"כ זה קצת נרגע) עושים לי רע בעין.
    המון מידע מפוזר בכל מיני מקומות, ושום דבר לא ממש נתפס.
    זה נראה כמו אתר אינטרנט שהמעצב שלו קיבל ת'גננה.

  5. רועי – זו הבעיה שלך, שאתה חושב שאפשר הכל להגיד במילה אחת. ואם אגיד לך "יהונתן גפן" – גם תגיד זבל? מה, כל מעריב זה אודטה?

  6. היא בהחלט מורידה את הרמה. מורידה את הרמה מאוד. מאוד. אבל בכללי, מעריב זה זבלון, ככה גם ידיעות, אני לא טוען שאני בדיוק הבנאדם הכי גורמה, הכי על רמה, אני חולה על כל הכתבות הפרובוקטיביות של ידיעות ומעריב, אבל אני חושב שהם די זבל. לעומת זאת, מוסף הארץ, זה מוסף מצויין ורציני. אם הארץ היו מעסיקים את אודטה, הייתי אומר שגם הארץ זה זבל. טוב לא לגמרי, אבל הרמה לא הייתה אותו הדבר.

  7. אודטה אכן בעייתית. לא ברור לי מהם המניעים להעסקתה.

    סגנון כתיבה טרחני, פופוליזם וחנפנות זולה והדבר הגרוע ביותר – היותה סיינטולוגית.

    מי שמאמין בחייזרים ובמסרים של רון ל. הבארד לא ראוי להערכה כלשהי.

  8. כוונתי כמובן לסיפור החייזרים המטורף (xeno וכל הבבל"ת) הזה שסביבו בנוייה הכת הזאת. מי שמסוגל ברצינות להאמין לזה ולקבל עליו את שאר העקרונות של הסיינטולוגיה, ואף להטיף לה, אינו ראוי לקבל במה ציבורית בכסות עיתונאית או להוות איזושהי סמכות מקצועית. אודטה העזה לכתוב נגד שימוש בריטלין, היא אינה רופאה או בעלת ידע פסיכאטרי כלשהי ועמדתה זאת באה לה מן הסיינטולוגיה. על ההעזה 'לייעץ' בנושא הזה תוך ניצול הבמה שניתן לה ראוי היה להעיף אותה מעמדתה בעיתון ובטלוויזיה.

    מלבד זאת איני שולל עקרונית קיום חיים מחוץ לכדור הארץ, כפי שיכול להשתמע ממה שכתבתי קודם.

    בקשר לנושא עצמו, אם אתר האנרגיה משקף את רמתו של העיתון המודפס, אזיי המצב לא טוב. חבל שמעריב לא מפרסמים את מוסף סוף השבוע בגירסא מקוונת.

  9. אותי יותר מטריד שהעיתון נמצא בבעלות שני עבריינים מורשעים שאחד מהם גם ישב בכלא מאשר העובדה שהם מעסיקים את אודטה, הסיינטולוגית המאותגרת.

    ובקשר למדור הפנאי, כחלק מהעיצוב החדש נוסף מוסף חדש שכולו מוקדש לתשבצים.

  10. מוסיף, מוסף השבת הביא את גרסת התביעה בצורה רחבה ומנומקת. ארבעת העמודים הראשונים היו שלה. הטור הכי חשוב של המוסף הוקדש לה. באמת שאין פה התגייסות.

  11. זה משנה, אני ראיתי שם בעיקר מאמרים המהללים את פועלו (?) המסור (?) של הפוליטיקאי המבטיח (?) ואולי אפילו ראש הממשלה בפוטנציה (??!?!?!), חיים רמון, שהקרירה שלו נרמסה תחת רגליהן הגסות של פמיניסטיות לוחמניות שלא מגלחות.

  12. עם כל הכבוד, זה לא מה שהיה שם. אני לא מתכוון לסנגר על 'ידיעות', אבל ההצגה הזו של הדברים אינה הוגנת.
    בנוסף, עליך לזכור שבהמ"ש יצא נגד העיתונות בפסק הדין, ולכן טבעי שהעיתונות תתגונן.

  13. תראה, המוסף פתוח לקריאה עבור כולם. כל אחד מוזמן לקרוא ולהתרשם. אני ראיתי שם סיכום מאד מגמתי של הפרשה, וזה חרה לי מאד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *