ג'ים גריי הוא מנהל קבוצת מחקר במיקרוסופט ושייט חובב. ב-28 בינואר דווח כי דרכו אבדה במהלך הפלגה, והוא הוכרז כנעדר. במשמר החופים חיפשו אותו, אבל לאחר מספר ימים הודיעו על הפסקת החיפושים, כיוון שלא הצליחו לאתר אותו, את הציוד שלו או את הסירה בה הפליג.
משפחתו וחבריו שלא הסכימו להרים ידיים, העלו לטורקי המכני, עליו כתב כאן יובל כבר מזמן, ערימות רבות של צילומי לוויין הכוללים את האזור המשוער בו נעלם גריי. הגולשים חדי העין מתבקשים לבדוק את הצילומים, לאתר סימנים להמצאה של הסירה, ולדווח על ממצאים שיכולים להועיל לחיפושים.
נעים לראות את מאמצי ההתגייסות של הציבור לחיפושים, אבל נקודה אחת ממשיכה להטריד אותי. לטעמי כל פרויקטי "בואו נפתח את הלב" צריכים להיות גם ולא במקום, הרשויות לא צריכות לצפות או להניח שהציבור יתגייס או יתן כתף, יפתח את הארנק או יתן מעצמו. הציבור צריך לבחור לתת, ולא מנקודת מוצא שהמשימה כולה תלויה רק בו, ושאם הוא לא יעשה, אז שיקח בחשבון שאף אחד לא יעשה. בכל מקרה, הרעיון הוא בהחלט מעניין – רתימת כוחם של ההמונים לצורך פעילות הומניטרית – אבל בפועל מדובר בצילומים מעורפלים, שהניסיון למצוא בתוכם סירה בגודל פיקסלים ספורים, נראה אבוד מראש. ניסיתי את כוחי, ונדמה לי שהצלחתי למצוא את מובי דיק.
כתיבת תגובה