לא נעים, אפילו קצת מביך, אבל אין לי ברירה. אני חייב להזהיר אתכם מפני מה שהזהרתי בעבר, גם אם ההמלצה לוותה בהסתייגות כלשהי. המדובר בהמלצתי לבלוע מסמרים שהתפרסמה באחד האייטמים בהם הופעתי בלונדון וקירשנבאום.
אתחיל מהסוף: באחרונה שמתי לב שאני סובל מכאבי בטן. הפכתי בעניין זה ימים ארוכים כדי להבין מה מקור התקלה. חשדתי בעץ האגוז ששתלתי לפני כמה שבועות בחצר. חשדתי גם בצבע הסגול שלפעמים גרם לי לתחושת אי נוחות וגזים. אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שהבעיה היא בכך שאני נוהג לבלוע שלושה-ארבעה מסמרים ביום. לא חשדתי בכך קודם מכיוון שאני נוהג לבלוע מסמרים במשך שנים ארוכות ומעולם לא סבלתי מבעיה כלשהי.
במשך שנים היו לי אחלה יציאות שבעולם. תמיד התגאתי בכך וטענתי שזה הכל בגלל שאני בולע מסמרים אשר נכנסים אל הקיבה, מפצחים מנות אוכל שלא עוכלו ואז מתעכלים ללא כל בעיה. זו לא המצאה שלי. הרופא הידוע, ד"ר אונאחרט גויחקלקט, מהמאה ה-14, המליץ על בליעת ברזל כדרך לרפא לוקימייה, אלצהיימר, חררה וכאבי מחזור. גויחקלקט, שאמנם היה שוודי, הכיר היטב את התנ"ך, שכידוע כל התשובות נמצאות בו, וידע לצטט את ספר מיכה, פרק ד' פסוק י"ג בו נכתב:
קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת-צִיּוֹן כִּי-קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיהוָה בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ.
גם אני נהגתי לצטט את הפסוק הזה כאשר אורחים שבאו לביתי שאלו אותי על פשר המנהג שלי לנסוע לאייס, לקנות מסמרים ואז לבלוע אותם. כאשר סיפרתי בשבוע שעבר לאחד מחבריי על כאבי הבטן המוזרים, הוא הפנה את תשומת ליבי לכך שביחזקל, פרק כ"ז, פסוק י"ב נכתב:
תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל-הוֹן בְּכֶסֶף בַּרְזֶל בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ
משום כך, בשבוע האחרון התחלתי לבלוע גם בדיל ועופרת בניסיון לסתור את השפעת הברזל ואולם כאבי הבטן לא פסקו. זה מאוד מוזר. מעולם לא היתה לי עצירות ואני כבר בן 62. אבל, אחריות זו אחריות ולכן עליי להתריע בפניכם, קוראים נאמנים שלי, צופים נאמנים שלי, שלא לבלוע יותר מסמרים.
אם בכל זאת אתם בולעים מסמרים (לי זה מעולם לא עשה כאבי בטן. טוב, חוץ מעכשיו) הנה כמה אזהרות:
1. בלעו מסמרים באורך של עד 4 ס"מ. ניסיתי פעם לבלוע מסמר באורך 5 ס"מ וזה משאיר טעם לוואי.
2. אין לבלוע יותר משלושה מסמרי פלדה מגולוונים בשבוע. מסמר מגולוון זה כמו אקומול פורטה. רק מגולוון.
3. בשום אופן אל תתקרבו למגנטים.
עוד בנושא: מנחם בן ממליץ לא להסתכל ישירות על השמש.
אולי הוא מסתלבט על כולנו?
זה לא יכול להיות אמיתי
נדמה לי שבמקום להסתכל בשמש בעיניים עצומות, מנחם בן כותב בעיניים עצומות.
אני מחכה כבר שמישהו ששמע בעצתו יתבע אותו. אולי ככה הוא יתחיל לגלות אחריות ויסנן את הזבל שנשפך לו מהמקלדת (או שמא הוא כותב בעט-נוצה, לפי המלצת האלכימאי הידוע לודוויג פנינזר?).
אתה קונה מסמרים באייס? אין פלא שיש לכך כאב בטן. הם מתוצרת סינית זולה. בטח יש בהם שרידים של מנחם בן מקו היצור
עוזי (1): אני חושב ש"מעריב" מסתלבט על כולנו. כלומר, על מי שקורא "מעריב".
עוויתות מעיים הן אכן סימפטום ידוע של קריאה נמרצת מדי של תוצריו של מנחם בן.
תודה שאתה מספיק נועז כדי לשוטט בפינות האפלות של האינטרנט ומביא לנו משם מטעמים.
אני עוד מנסה להבין – "אל תקרין את עיניך באור שעבר דרך שמשת חלון או זכוכית כי הזכוכית מעצימה ומשנה את האור הטבעי של השמש".
רגע – הוא טוען שזכוכית מייצרת אנרגיה, או שהוא טוען נגד המדע המודרני, שאומר שדווקא קרניים אולטרא-סגולות (UVB בעיקר) נבלעות בזכוכית.
אגב, מזכיר קצת את מערכון ה"תדריך לחיילים" של היפופוטם.
תודה שאתה מספיק נועז כדי לשוטט בפינות האפלות של האינטרנט וליצור להם גרסאות שאני בטוח שהן הרבה יותר מהנות ומחכימות מהמקור. ככה אני יודע שמנחם בן שוב התעלה על עצמו (התדרדר תחת עצמו יותר נכון אולי), אני יודע בערך את הקונטקסט, ואין לי שום רצון לבדוק את המקור.
אם כבר לונדון וקרישנבאום (להלן: קישור רופף על מנת להשיג את מטרותיי) – מספר מצופי התוכנית (ההורים שלי) דיווחו שהשבוע הופעת באייטם מוצלח במיוחד. יש סיכוי ללינק?
נכון שאתה קורא אותו רק כדי שתוכל לצחוק בקול ואז להכין לנו כאלה מטעמים? איזה כיף לנו:)
לאחרונה אני לא מצליחה להיכנס לגרייפס ולקבל ממנו עדכונים על פרסומים חדשים שלך* וזה מאלץ אותי להיכנס ולבדוק בעצמי. בכל פעם שאני רואה שזו לא הכותרת הקודמת אני מיד מחייכת. ואז קוראת.
*כן, אני יודעת, רססים וכאלה. שונאת.
האתר שאירח את גרייפס נמכר. אך יש אגרגטורים נוספים, למשל ozrox.com.
אולי מנחם בן הוא כמו הבחור מהסרט פי, זה מסביר למה הוא כזה גאון
דנדוש, בבקשה:
http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=775154&TypeID=1
you should try this product instead:
http://www.amazon.com/Cow-Magnet-Pkg-of-2/dp/B000Z9BYM4
יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שמאמינים שלהסתכל לשמש לזמן קצר ביום זה מאוד בריא.
אם כי הם מדברים על בהיהה ממש בתחילת הזריחה.
בנוסף גילו* ששפני סלע צופים בבוקר במשך רבע שעה בעיניים פתוחות לתוך השמש מסיבות שעדיין (פעם אחרונה שבדקתי) לא ברורות לחלוטין (כן יודעים שזה מעלה את קצב הלב וחום הגוף שלהם).
*כחלק מפעילות לכידת דוגמיות מקבוצות שונות של שפני הסלע בארץ כדי לעקוב אחרי מחלות.
וואוו, נשארתי ללא מילים
יש משהו שנמצא בסבטקסט של כל האייטם הזה: אתה קורא את מנחם בן. לא סתם קורא. אתה קורא, מזדעזע, וכותב מאמרים סטיריים על מנחם בן, תוך שחזור מדוייק ומוקצן של הכתיבה של מנחם בן.
עכשיו מילא מנחם בן היה הוגה דעות, פילוסופ, אוראקל תרבותי כלשהו. אבל מדובר, בשם אלוהים, במנחם בן!
בנאדם, מה נסגר איתך?
ליוחאי ושפני הסלע: הכלבה שלי נצפתה לאחרונה (איזה לאחרונה, כבר שלוש שנים כמעט כל בוקר), אוכלת חרא של סוסים. לא ברור למה אבל זה לא מזיז לקיבה שלה והכלבה מתה על זה. מנחם בן מוזמן לנסות. אני אפילו מוכן לנדב איזה פסוק מקהלת שיצדיק את זה.
גם לי לא נעים, אפילו די מביך, אבל גם לי אין ברירה. אני חייב להזהיר אתכם מפני מה שהזהרתי בעבר, גם אם ההמלצה לוותה בהסתייגות כלשהי. המדובר בהמלצתי לבלוע מעריב שאמנם לא התפרסמה באחד האייטמים בהם הופעתי בלונדון וקירשנבאום, מן הטעם הפשוט שאיני נוהג להופיע שם, מאידך, גם באח הגדול לא הופעתי ונשבע שבאחות הקטנה לא הייתי נוגע אפילו עם מקל.
אתחיל מהסוף: באחרונה שמתי לב שאני סובל מכאבי ראש. הפכתי בעניין זה דקה אחת, אולי שתיים. יש לי בעיית קשב. חשדתי בגלוב. חשדתי גם בסי.איי.איי שעוקב אחרי תמיד. חשדתי בבר רפאלי. למה לא. אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שהבעיה היא בכך שאני נוהג לבלוע שלושה-ארבעה מעריב ביום. לא חשדתי בכך קודם מכיוון שאני נוהג לבלוע מעריב במשך שנים ארוכות ומעולם לא סבלתי מבעיה כלשהי.
במשך שנים, בילדותי, נהגתי ממש *לקרוא* את מעריב. נהניתי לקרוא בשקיקה את מדורי הדעות והספורט, ואת מוסף סוף השבוע המשובח. ואיך אפשר לשכוח את "סגנון" כמובן!
לא הייתי לבד בעניין. היו שם כותבים טובים שמשכו קהל. יונתן גפן. שלום רוזנפלד. רון מיברג. ועוד. לבלות שעות בקריאת עיתון סוף השבוע סידר לי אחלה יציאות שבעולם.
אולם, כבר מזמן שאיני יכול לקרוא את הזבל הזה.
ולכן, נאלצתי לבלוע אותו, עם הפה.
המעבר לאינטרנט הקל על כך מאד, כמובן. כבר לא נזקקתי לעכל כמויות אדירות של תאית.
ומאז שמסכי ה-CRT התחלפו במסכים דקים, בכלל באה לי עדנה.
ובכל פעם שהיא באה היא רוצה שנעשה כל מיני דברים גסים. אבל לא חשוב, זה לא קשור.
איפה היינו?
אה, כן. כאבי ראש.
טוב, אם גם אתם, עדיין בולעים מעריב, אל תתפלאו אם יכאב לכם הראש, ואל תבואו אלי בטענות אח"כ. אני את שלי אמרתי.
לא אמרתי שזאת סיבה לצפות בשמש.
סתם שעשע אותי.
לחתולה שלי היתה תקופה שהיא היתה בוהה במנורה, ואז מנסה לתפוס את הכתמים שריצדו לה מול העיניים.
שכחת להגיד שהרופא כמובן טעה בפירוש הפסוק. הרי לא ייתכן שמיכה, שהיה נביא, התכוון להמליץ לבלוע מסמרים דבר שפוגע בבריאות.