"החיפוש" – הקדמה

הקדמה

שבעת פלאי תבל הם מבנים שהוקמו בעת העתיקה ונחשבו להישגים אנושיים יוצאי דופן. הרשימה מיוחסת לאנטיפטר מצידון שאיזכר אותה בשיר מסביבות 140 לפנה"ס. מה היה קורה לו היינו בונים רשימה דומה של שבעת פלאי תבל הטכנולוגיים של העת החדשה? התשובה ברורה: לצד מועמדים כמו המחשב האישי, הטלפון הסלולרי, הטלוויזיה, המכונית, המטוס והמזגן, היה ניצב ללא רגשית נחיתות ובשורה הראשונה גם מנוע החיפוש של גוגל.

גוגל היא התגשמות אחת הפנטזיות העתיקות של המין האנושי: מכונה יודעת-כל, שמסוגלת לפלוט תשובה (בדרך כלל נכונה) לכל שאלה. דווקא מכיוון שמדובר בחלום כה ותיק, גוגל מהלכת עלינו קסם. היא מדהימה אותנו ביכולתה להבין אותנו, לתקן את האיות שלנו, לספק לנו מידע שטמון באתרים נידחים שללא עזרתה לא היינו מגיעים אליהם. היא מפליאה אותנו בחסינותה, בעוצמתה הטכנולוגית, במהירותה.


ג'ון בטל חושף במהלך הספר את סוד הקסם של החברה ובאותה הנשימה הוא מסתער על משימה קשה אף יותר: להסביר מדוע החיפוש כקונספט בפני עצמו, מעסיק אותנו, מרתק אותנו ומשמעותי כל כך בחיינו.
ואכן, כאשר חושבים על כך, אנחנו מבלים חלק נכבד מחיינו בחיפוש אחר משהו: חיפוש אחר אושר, חיפוש אחר מידע, חיפוש אחר חפצים, חיפוש אחר אהבה. "הלכתי לחפש את עצמי" ו"אני לא מוצא את עצמי" הן רק שתיים ממגוון רחב של קלישאות חבוטות הקשורות לחיפוש.


גם באינטרנט אנחנו עסוקים בחיפושים. עובדה זו בולטת במיוחד אצל הישראלים. בעוד שבחלק ניכר ממדינות העולם מציינים הגולשים כי היישום השכיח ביותר באינטרנט עבורם הוא דואר אלקטרוני, 92% מהגולשים בישראלים ציינו את דווקא את החיפוש כשימוש הנפוץ ביותר ברשת.


מכיוון שהקונספט של "חיפוש" גדול יותר מגוגל, הספר דן במספר רב של נושאים אך מטבע הדברים, הוא לא היה בא לעולם ללא השתלטותה המוחלטת, לעתים המדאיגה, של גוגל על הרשת.

בטל מתאר את מערכת היחסים הסבוכה שקיימת בתוך החברה, את העובדה שהיא נוצקה מתבנית אופיים המורכב של שני מייסדיה המוכשרים אך הצעירים, לארי פייג' וסרגי ברין. במקביל, ואולי מבלי לשים לב, נחשפת הדרך שבה השליטה גוגל על כולנו את הסגידה למתמטיקה, את האמונה שבעזרת אלגוריתם אחד ניתן לעשות סדר ביקום. נראה שמאז ימי אייזיק ניוטון לא האמינו כל כך הרבה אנשים שאם רק יתאמצו מספיק, יוכלו לנסח את האלגוריתם המושלם שיעשה סדר בכאוס, שיוביל לגאולה את מאות מיליוני המגששים באפלה.

בפועל אלפי בתי עסק ברחבי העולם תלויים תלות מוחלטת במשוואות הדיפרנציאליות שקובעות מי למעלה ומי למטה. יום אחד יש להם פרנסה כי הם ראשונים ברשימה, ויום למחרת הם נמחקים, תרתי משמע. האמונה של גוגל בטכנולוגיה היא מוחלטת וזו כבר סיבה לדאגה.

 ובכלל, למרות קריאות ההתפעלות שגוגל מצליחה לחלץ פעם אחר פעם מהמשתמשים בשירותים שלה, התגלה בתקופה האחרונה פן חדש ובלתי סימפטי, שלא לומר מכוער ואף מטריד של החברה.

גוגל נבנתה על שתי הצהרות אותן התחייבה בכל הזדמנות למלא: הראשונה היא סידור וארגון המידע בעולם והפיכתו לנגיש. השניה היא "לא לעשות רע", "לא להיות רשע". שתי הצהרות אלו קרסו תחת כובד משקלן. 

אלינור מילס, כתבת אתר החדשות המקוון  Cnet, שנחשב לאתר חדשות הטכנולוגיה המשפיע ברשת, פרסמה ב-14 ביולי 2005 כתבה שעסקה בטענה שהפרטיות של כולנו נמצאת בסכנה. מילס, כמו בטל, הבינה שדווקא היעילות המופלאה של גוגל באיתור המידע, מעמידה בסכנה את הפרטיות שלנו. היא בחרה לתאר סכנה זו בדרך פשוטה ואלגנטית על ידי הפניית זרקור רב העוצמה של גוגל לכיוונו של מנכ"ל החברה, אריק שמידט.
החיפוש בגוגל העלה כמה פרטים אודות המנכ"ל ומילס סיפקה פרטים אלו לקוראיה. מנוע החיפוש ידע לדוגמה לספר כמה מניות הוא קיבל וכמה מכר, הוא ידע לומר באיזה עיר הוא גר ולאיזה מועמד לנשיאות הוא תרם, הוא מצא את אילו פסטיבלים חביבים עליו במיוחד ובמלים אחרות הוא עמד בכבוד בהצהרה הראשונה; להפוך את המידע למסודר ונגיש.


התגובה של גוגל לכתבה היתה חריפה. דוברי החברה הודיעו ל-Cnet כי בשל הפרסום יחרימו מעתה את כל כתבי האתר למשך שנה – עד ליולי 2006. אם מישהו מחפש תאריך שבו גוגל הפכה באחת מסטארט-אפ מצליח, יקיר אמצעי התקשורת והגולשים כאחד, לתאגיד יהיר ודורסני, הרי שזה היה הרגע הזה.
זה היה הרגע שבו הסתבר שהצהרת המשימה של גוגל טובה וראויה כל עוד לא מפעילים אותה כנגדה. זה היה הרגע שבו התגלה שהחברה שהבטיחה לעשות הכל אחרת, עושה את אותו הדבר בדיוק כמו כולם, ואולי אף גרוע מכך.

מכאן והלאה נרשמה הידרדרות במוניטין של גוגל שרשמה שיא חדש כחצי שנה אחר כך. בסוף ינואר 2006 הודיעה גוגל על כניסתה לשוק הסיני. בטל כותב רבות על הדילמות הקשות וההתחבטויות הארוכות שהטרידו את מנהלי גוגל לפני החלטתם להיכנס לסין, מדינת ענק שלא ניתן להתעלם מכוח השוק שלה. ועדיין, כאשר היא הודיעה על השקת מנוע חיפוש בסין שלא יציג אתרים שנחסמו בהוראת השלטונות במדינה, ספגה גוגל מכה שניה, ואולי אף אנושה, למוניטין שלה.

בעוד שההסתבכות עם Cnet נחשבה לאירוע פנים תקשורתי (שכעבור כמה שבועות התפוגג לאחר שאנשי החברה החלו לשוחח עם כתבי האתר), הרי שבמקרה הסיני התחוללה סערה בכל העולם. זו היתה השמדה מפוארת של הצהרת ה"לא נעשה רע". כמו לאחר התגובה הברוטאלית של גוגל לפרסום פרטים אישיים מחייו של שמידט, גם הפעם התברר כי גוגל אינה מסוגלת לעמוד מאחורי האידיאולוגיה המחייכת שלה וכי כאשר היא נדרשת לבחור בין עסקים לבין אידיאולוגיה, היא בוחרת בעסקים ובגדול.

מקרים אלו ואחרים העמידו את גוגל באור הרבה פחות רומנטי מהאור שבו עמדה עד אז. למרות שעוד קודם לכן נתגלו סדקים בהילה הגוגלית, הפעם התברר מעל לכל צל של ספק שאחרי הכל ואולי לפני הכל, גוגל היא תאגיד אמריקאי שבראש ענייניו מטרות פיננסיות טהורות: להגדיל הכנסות, להרחיב רווחים, לשמור על השווי המטורף – יש שיאמרו הבלתי הגיוני – של המניה.


ועדיין, עם כל הביקורת כלפי החברה, שנראה שהשפעתה עלינו נמצאת רק בראשית דרכה, קשה שלא להתפעל ממעשיה. לאחר התנפצות בועת הדוט.קום, היתה זו גוגל שלבדה הצליחה לשמור על טיפה של אופטימיות בתוך ים החברות הנסגרות. פעם אחר פעם היא הצליחה להפתיע את הגולשים עם שירותים חדשים, רובם מרשימים, שהכניסו את המתחרות שלה ללחץ. פעם אחר פעם היא תקפה בעיות חדשות בצורה מקורית ורעננה, משאירה את המתחרות שלה לגשש באפלה.


Google Earth לדוגמה, היא פלא של ממש. מי עוד חוץ מגוגל חשב שיש טעם והיגיון בהפצת תוכנה שתציג כל מטר מרובע על פני האדמה ממעוף הציפור? למי עוד יש את העוצמה התאגידית שמסוגלת לסחוף את כל הרשת לטירוף של תמונות לווין המציגות כל פינה שכוחת אל בעולם?


זאת ועוד, מודל הפרסום הייחודי של גוגל חולל מהפיכה של ממש ברשת. לא עוד באנרים מציקים ופרסומות שעיקר תפקידן הוא להציק לגולש אלא פרסומות טקסט קטנות ובלתי חודרניות שאף מספקות קישורים לתוכן רלוונטי ומשמעותי עבור הגולש. אין פלא לכן ששיעור ההקלקה על באנרים עומד על כהקלקה אחת לאלף גולשים בעוד ששיעור ההקלקה על פרסומות הטקסט של גוגל עומד על כאחד לחמישים. עובדה זו החזירה מהקבר את מודל הפרסום שנראה כאילו נפח את נשמתו בעת התפוצצות הבועה.


אבל גוגל לא מסתפקת בכך ובטל מבין זאת היטב. כמי שיושבת על מסד הנתונים של כוונות העולם, כמי שמנתחת מיליוני שאילתות שזורמות מאליה מכל קצוות תבל, גוגל מעוניינת לעמוד בראש פירמידה שתחבר אליה באמצעות טכנולוגיות חדשות, אלחוטיות ומתקדמות את כל המכשירים, כל האביזרים, כל האנשים. חיבור שכזה יאפשר לה למצוא לא רק תשובה לשאלה "מי רצח את אברהם לינקולן" אלא גם תשובה לשאלה "היכן לכל הרוחות הנחתי את המפתחות של האוטו?".


אם מיקרוסופט ביקשה והצליחה לשלב את מערכת ההפעלה שלה בכל מחשב אישי בעולם, לגוגל יומרה גדולה בהרבה. כמי שמבינה את מרכזיותו של "החיפוש" בעידן החדש, מבקשת גוגל ליצור מנגנון שייתן בידה און שמעולם לא היה בידי אף גוף בהיסטוריה המודרנית. במו ידיה היא יוצרת סערת הוריקן ששואבת לתוכה אנרגיה כלכלית-תרבותית חסרת תקדים. היא מערערת בכוונה תחילה כל מוסכמה, מעצבת מחדש את מסגרת הפעולה בניסיון לבנות משפך דיגיטלי שיוביל אליה את כל המחשבות, הכוונות, הרצונות של האנושות.
במובן זה "החיפוש" הוא לא רק ספר על חיפושים, הוא בעיקר ספר שמציב בפנינו שאלה שאת התשובה לה לא ניתן למצוא בעמוד התוצאות של גוגל: עד כמה אנחנו מוכנים להפקיד בידי חברה אחת את הכוח לנהל ולשלוט על חיינו?
    

 

67 מחשבות על “"החיפוש" – הקדמה

  1. בהתחלה לדעתי צ"ל שבעה פלאי תבל מודגש/נטוי.

    טעות כתיב בסוף הפסקה הראשונה – "רגשית" צ"ל "רגשי".

    אני מזכיר שנאס"א הפיצו את תוכנת World Wind שלהם עוד לפני Google Earth.

    בעניין כללי: אני מסכים עם החלקים השליליים של הכתוב, אבל חייבים להזכיר יותר חלקים חיוביים. יש יותר התייחסות לכוונות של גוגל, למה הם שואפים, ופחות אמירה על כמה שמעשית, המנוע שלהם הוא טוב מאוד לעומת מה שהיה קודם. זוכר את ימי אלטה-ויסטה? ועוד קודם, את WebCrawler? גוגל שיפרו את חיינו, וחשוב להגיד את זה. רק אחר-כך הם נהיו רשעים כמו כולם.

     

  2. ר"ש – כן, יש בעיה עם העורך HTML החדש ומספרים. באמת צריך לטפל בזה. תיקנתי את העיצוב.

    לגבי ההערתך האחרונה, אני חושב שאתה צודק. יש להוסיף פסקה שמדברת על היכולת הכל כך מרשימה של גוגל פשוט למצוא את מה שמחפשים.

    באשר לנאס"א – אכן, אבל לתוכנה של נאס"א כמעט ולא היתה השפעה ביחס להשפעה העצומה של google earth – על זה אנחנו וודאי מסכימים.

    תודה על שאר התיקונים – אשמח לקבל הערות נוספות אם תחשוב על משהו נוסף.

  3. אני רואה שיש בעיה עם העברית/אנגלית בפרסום הפוסט. אנא אל תתייחסו לכך, מדובר בבעיה בהעברת הטקסט לכאן. במקור אין כזו בעיה.

  4. אולי ראוי לציין שגוגל לא היה הראשון להציע את אפשרויות החיפוש בטקסט חופשי. בימי החיפוש הראשונים משתמשים היו צריכים להכיר את החוקים הלוגיים של החיפוש (OR, AND, NOT) ואז לנסות לחפש.
    המנוע הראשון שהציע היה Electric monk שנפח את נשמתו והיה מאוד דומה לגוגל. אחריו הגיע AskJeeves שאותו יכולת לשאול שאלות כמו "First president of Israel" ולקבל תשובה.

    ואז הגיע גוגל. השאר, היסטוריה.

  5. זה אחלה בחלה!

    אולי יש רק מקום להרחיב בפתיחה על אינדקסים ומנועי חיפוש בתקופה שלפני גוגל ועל איך בעצם גוגל גם שינתה את האופן בו בנו אתרים (הקץ לאינדקסים) וגם שינתה את הדרך בה אנשים גלשו וחשבו על תוכן באינטרנט. אולי גם קצת להוסיף בסוף על הריאקציה העכשווית לגוגל והניסיון לתייג את האינטרנט באופן אנושי.

  6. את האזכור של ניוטון הייתי מחליף באזכור של הילברט, או ויטנגשטיין, או אולי וויטהד וראסל — הם אלו שהתעניינו ממש באלגוריתמזציה של העולם.

    ואני אמנם לא עוקב אחרי התחום, אבל למיטב ידעתי, העיקר שבאלגוריתם הדרוג של גוגל הוא הליכה אקראית על גרף, ולמרות שאני בטוח שכבר נמצא קשר בין משוואות דיפרנצאליות לקומבינטוריקה, קשה לי לדמיין שהוא שימושי דיו ליישום בפועל. רפרוף מהיר על המאמר שהציג את גוגל* לא מזכיר שום משוואה דיפרנצאלית, לפחות.

    * http://hake.stanford.edu/~backrub/google.html

  7. אה כן, בפיסקה האחרונה: "אם מיקרוסופט ביקשה והצליחה לשלב את מערכת ההפעלה שלה בכל מחשב אישי בעולם,". צריך להחליף את בכל ל"בכמעט כל" או ברוב המחשבים האישיים בעולם". עדיין, 10 מיליון מקינטושים זה מיעוט אבל עדיין קיים.

  8. ראשית, ההקדמה טובה מאוד לדעתי ובמקומך, כדי לחסוך עבודה, הייתי חותך את העסק עכשיו ושולח להוצאה. כל ההערות שלי הן קוסמטיקה או השלמות, אין חסרים או שגיאות מהותיות.
    כדאי להוסיף את המקור Don't do Evil בצד התרגום.
    יש לך פסקה שמתחילה במלה "ובכלל". הייתי מחליף במלה אחרת.
    אני הייתי מפחית את נפח האנקדוטות על סין ו-cnet ומקצר בחלקים האלה.
    אחד האלמנטים החזקים הקשורים בגוגל היא עצמת השיווק הויראלי שמגויסת לטובתה, כשג'ימייל היא הדוגמה הטובה ביותר לכך. לכאורה, מי צריך עוד דואר רשת? בפועל, אנשים שילמו מאות דולרים בשביל הזמנה לשירות (החינמי!) בחודשים הראשונים שלו.
    אפשר אולי להוסיף מלה או שתיים על גוגל צייטגייסט.
    ועוד שאלה שמעניינת אותי אישית: האם יכולה לקום גוגל הבאה? מה, מלבד ההתנהלות של החברה עצמה, עשוי לערער על ההגמוניה של גוגל?
    בפסקה האחרונה, התכוונת ל"און" או ל"הון"?

  9. חשוב, אולי, להזכיר את העובדה שגוגל לא הסכימו לחשוף מידע שפוגע בפרטיות גולשים לממשל האמריקאי, מחד, בעוד שמאידך הם מאנדקסים כמעט כל מידע עם קוקיז.

    היתרון לגודל של גוגל והעוצמה שלה כמערכת חיפוש, כמעט מונופוליסטית, הביאה למצב שהיא כל כך גדולה ועושה כל כך הרבה דברים שפתאום קל לשנוא אותה. אם בפנאופטיקון של בנת'האם ניתן היה לצפות באסירים בכל רגע נתון, כך האסירים בכלא של גוגל הם גם צופים וגם נצפים. ניתן למצוא הכל על כולם, אין יותר מידע פרטי ואין יותר אישי, אולם הכח נתון כמעט לכל, תוך כדי שיש אלו שמרוויחים בצע כסף מהעניין.

  10. שתי הארות/שאלות –
    1. האם יש סתירה בין תאגיד ששואף להרוויח ממה שהוא מייצר ובין "אל תהיה רשע"? מהטקסט שלך משתמעת דיכוטומיה שאני לא בטוח שהתכוונת אליה ("גם הפעם התברר כי גוגל אינה מסוגלת לעמוד מאחורי האידיאולוגיה המחייכת שלה וכי כאשר היא נדרשת לבחור בין עסקים לבין אידיאולוגיה, היא בוחרת בעסקים ובגדול.
    מקרים אלו ואחרים העמידו את גוגל באור הרבה פחות רומנטי מהאור שבו עמדה עד אז. למרות שעוד קודם לכן נתגלו סדקים בהילה הגוגלית, הפעם התברר מעל לכל צל של ספק שאחרי הכל ואולי לפני הכל, גוגל היא תאגיד אמריקאי שבראש ענייניו מטרות פיננסיות טהורות: להגדיל הכנסות, להרחיב רווחים, לשמור על השווי המטורף – יש שיאמרו הבלתי הגיוני – של המניה.")
    2. אולי ראוי לתאר את האתגרים והמשמעויות, בתחום החיפוש, שבפניהם עומדות חברות כמו גוגל, יאהו ומיקרוסופט – מתן תשובה אחת, מדוייקת במקום רשימה של אתרים. מאחר והספר דן בנושא בהרחבה הייתי מצפה לקרוא על זה (וחוץ מזה אני סקרן לקרוא מה תכתוב על זה:) )

    מעבר לזה – ההקדמה שלך טובה מהמקור

  11. אחלה טקסט.

    אולי בתיאור עלייתה ונפילתה של תהילת גוגל אפשר להוסיף משהו על איך גוגל נתפסה בקרב הקהל הרחב כאנטיתזה למונופול הדורסני של מיקרוסופט – מעין "כוחות האור" מול "כוחות החושך". ושהיום, בעקבות המקרים שתיארת, רבים מבינים שזה קצת יותר מורכב מזה, ושלהתנהלות של גוגל יש קווי דמיון לזו של מיקרוסופט.

    קצת הערות של עריכה לשונית:
    "אלינור מילס … פרסמה … כתבה שעסקה בטענה שהפרטיות של כולנו נמצאת בסכנה. מילס, כמו בטל, הבינה שדווקא היעילות המופלאה של גוגל באיתור המידע, מעמידה בסכנה את הפרטיות שלנו. " – שימוש במילים "הפרטיות של כולנו" ו- "הפרטיות שלנו" במשפטים עוקבים קצת צורם.

    "זו היתה השמדה מפוארת של הצהרת ה”לא נעשה רע”." – הביטוי "השמדה מפוארת" נשמע לטעמי קצת מאולץ.

  12. אחד העם ומוסיף – יש בספר פרק שלם שעוסק בהיסטוריה של מנועי החיפוש לפני גוגל. לכן אין טעם להרחיב על כך יותר מדי בהקדמה. כך לפחות אני סבור.

    שי (אנאלי כרגיל?) – המשוואה הדיפרנציאלית היא מטאפורה לכל משוואה שהיא. האם יש לך הצעה לשם אחר במקום?

    פיגו – לגבי התרגום – אתה צודק. וזה אמור להיות "און" (כוח, עוצמה) ולא "הון". לגבי גוגל צייטגייסט – עם הדוגמה הזו *בדיוק* פותח בטל את הפרק הראשון. אני לא רוצה לגנוב לו את ההצגה (אבל יופי של מחשבה מצדך). ובאשר לשאלה שלך – שאלה טובה!

    יהונתן – האמנם הכוח נתון לכל? אני לגמרי לא בטוח.

    רוגל – אני חושב שגוגל הוכיחה שקשה מאוד ליישב את שתי ההצהרות יחד (אל תעשה רע, ורוצה להרוויח כסף). היא הראתה שבמקרים רבים (אם לא בכולם) – האחד בא על חשבון השני. באשר לאתגרים – זה תפקידו של בטל והוא עושה זאת בפרק האחרון של הספר.

  13. "און" נשמע רע. עדיף "עוצמה".
    והייתי מוסיף פסקה על תפישת העולם שרואה את איסוף המידע וארגונו כדרך מרכזית לפתור בעיות חברתיות, ואת הבעייתיות של שילובה עם השקפת העולם הקפיטליסטית (שכפי שראינו במקרה של גוגל, מנצחת עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב).

  14. היתרון הענק של הטקסט הזה הוא כמה שהוא מחדש למי שאינו מעודכן בנושא מחשבים (כמוני) ומבחינתו גוגל זה סמל חביב, עם הנפשות מגניבות באולימפידת החורף, וכמובן- הדרך האפשרית היחידה להכנס לאינטרנט ולצאת בשלום..
    יובל- מאיר עיינים! חזק ואמץ.

  15. אני חושב שהטקסט קצת חד צצדי- בהתאם להייפ הנוכחי (אולי גם הספר, לא קראתי) מאוד נגד גוגל.
    אני חושב שהפרשנות על תעשה רע נלקחת בצורה מאוד מרחיבה שלא בטוח שאליה התכוונו מי שאמרו את המשפט. אין כמעט איזכור של הטוב שגוגל עשתה והעובדה שהיא עלתה תוך תחרות בענקי אינטרנט שך זמנו כמו יאהו, אלטה ויסטה וכו.
    ההבדל העיקרי בינה לבין "הרשע" – מיקרוסופט שהיא:
    לא גובה כסף עבור השרותים שלה
    אינך חייב להשתמש בשרותיה (יש יאהו, MSN ואפילו אלטה ויסטה).
    בכל מקרה עם כל הכוח שלה יכול להיות שבעוד חמש שנים היא לא תהיה כאן יותר (בעוצמה הזאת).

  16. dov_s – אני חושב שהפסקה הזו:

    "גוגל היא התגשמות אחת הפנטזיות העתיקות של המין האנושי: מכונה יודעת-כל, שמסוגלת לפלוט תשובה (בדרך כלל נכונה) לכל שאלה. דווקא מכיוון שמדובר בחלום כה ותיק, גוגל מהלכת עלינו קסם. היא מדהימה אותנו ביכולתה להבין אותנו, לתקן את האיות שלנו, לספק לנו מידע שטמון באתרים נידחים שללא עזרתה לא היינו מגיעים אליהם. היא מפליאה אותנו בחסינותה, בעוצמתה הטכנולוגית, במהירותה"

    שהיא הפסקה השניה בטקסט בהחלט מאזכרת כמה טוב עושה גוגל ועד כמה היא מדהימה. למרות זאת, אני מקבל את הערתך שאולי שווה להרחיב בעניין.

    אני גם לא חושב שמדובר בהייפ. אני חושב שגוגל נראתה במשך זמן ארוך מדי כאביר הלבן של העולם ומה לעשות, שהיא בסך הכל תאגיד אמריקאי שיש לו גם מגרעות? לא לדבר על זה בכלל? וכמובן שאתה יכול להשתמש באלטה-ויסטה. אתה משתמש? כלומר העובדה שיש מנועי חיפוש אחרים לא נוגדת את העובדה שאם אתה לא בגוגל אתה פחות או יותר לא קיים.

  17. הטקסט מעניין וענייני, הלוואי על הספר להיות עד כדי מוצלח.

    תוספות צנועות:

    אני הייתי משווה בפתיחה לדרווין שהיה צריך לעלות על הביגל ולהפליג חצי עולם בכדי לחשוף עצמו לתופעות חדשות. היום בכל פינה בעולם אנשים מוסיפים עוד ועוד מידע לרשת וגוגל מתפקדת כאוניית המחקר המפליגה אל הלא נודע על מנת לחשוף את המחפש למידע שאותו הוא רוצה.
    מחד גוגל הוא רק כלי שבהיעדר מפעיל לא מוביל לכלום ומאידך אפשר בעזרת גוגל להפליג למחוזות חדשים ולמרות שזה נכון לכל מנוע חיפוש וניתן ליישום גם כאנלוגיה על האינטרנט, גוגל הפכה מעצמה כל כך מאסיבית ומוצלחת שניתן לייחס לה חלק ממאפייני הרשת בכלל.

    כמו כן ניתן להוסיף כי בנוסף לפרויקטים רשמיים מפתחים בגוגל מתבקשים להקדיש חלק מזמן העבודה לפרויקטים אישיים וכך באו לעולם עוד יוזמות גוגל (ראה גוגל לבס).

  18. ליאור גימל – החלפתי את המלים. אני לא בטוח שהבנתי את הרעיון השני שלך.

    ליאור הנר – איזו יופי יופי של מטאפורה. לקחתי!

  19. לגבי אלטה ויסטה ניסית הוא פשוט לא פוגע.
    לגבי הנושא של גוגל אני חושב שההקדמה לא מאוזנת והיא מציגה את גוגל באור מאוד לא חיובי.
    המודל שלי ללעשות רע היא מיקרוסופט ושיטותיה הדורסניות.
    לא ראיתי דורסנות אצל גוגל, הם נכנסו למקומות שאחרים אל היו בהם:
    Google earth
    Gmail ufuw.

  20. טעון שיפור, כמובן.
    אם כי קל… אל תיעלב, גם עגנון היה צריך עריכה 🙂

    ולעבודה, למרות שהפעם זה בהתנדבות:

    פיסקת הפתיחה שלך לוקחת את הקלישאה של שבעת פלאי תבל וקובעת ("התשובה ברורה") שגוגל היא מדיה בפני עצמה: "המחשב האישי, הטלפון הסלולרי, הטלוויזיה, המכונית, המטוס והמזגן" (סביר שהמזגן היא דאחקה, לא? ולטובת הטוקבקיסטים: כן, מטוס ומכונית הם כמו טלוויזיה, ועונים להגדרה של מדיום).

    בפיסקה הבאה אתה נותן את ההסבר, לכאורה, שנראה קצת צולע למול האתראה שלמעלה: "גוגל היא התגשמות אחת הפנטזיות העתיקות של המין האנושי: מכונה יודעת-כל, שמסוגלת לפלוט תשובה (בדרך כלל נכונה) לכל שאלה". והיא גם מאוד מרגשת: "גוגל מהלכת עלינו קסם… מדהימה אותנו…. מפליאה….". ושמעתי שאומרים שהיא גם די כוסית.

    ההסבר האמיתי טמון בסיום ההקדמה שלך, משהו כמו העפלה של 900 מילים עד אליו: "און שמעולם לא היה בידי אף גוף בהיסטוריה… סערת הוריקן… מערערת כל מוסכמה, מעצבת מחדש … שיוביל אליה את כל המחשבות, הכוונות, הרצונות של האנושות".

    איך אומרים? WOW

    אבל בלי איזשהו מסר מטרים לעניין הזה (שבאמת ראוי להיות פלא של תבל) כבר בהתחלה, כל ההקדמה שלך לא שווה. הדרך אינה הסברים לתוצאה – היא ההיסטוריה של גוגל עם כמה ציוני דרך. אם אתה מדבר על מהפכה עולמית אמיתית (אהם, יותר מהאינטרנט, לא?), אז כדאי להוסיף לפירמידות ולקלוסוס של רודוס מההתחלה את העובדה שזו מהפכה, ולא רק הגשמת פנטזיה?

    הלאה:
    בנושא ה"כמה גולשים ישראלים מחפשים ברשת, ועד כמה סקרים מגוחכים נכנסים לנו לדיבור" אפנה אותך למאמריו המרובים של אחד, י.ד., הדן לרוב בסוגיות מעין אלו.

    הלאה:
    ההערה של דובי על כך שגוגל נתפסה בתחילה כמשיח שהולך ומתגלה כבעייתי נכונה. הנפילה לא היתה כה קשה אלמלא נשבעו מיליונים בשמה.

    הלאה:
    השליטה על כולנו את הסגידה למתמטיקה? אבל כול-כולנו?

    הלאה:
    גוגל ספגה מכה אנושה – זה לא סתם שכתבו עליה כל השמאלנים ברשת דברים לא יפים, זה גם כל האיזכורים בסנאט ובבית הנבחרים (ואם טעיתי, תקן) הרוכבים על גל הרתיעה מגוגל.

    הלאה:
    גוגל היא תאגיד רב לאומי עוד מעט, לא? אז מה אם מייסדיה אמריקניים והיא יושבת שם. מחרתיים היא תישב בטוקיו. או בפקין. זוכר את סיפורי הסייבר-פאנק? מתחיל להתגשם. בקיצור, לא חובה לציין שהיא תאגיד אמריקני. יודעים, אז לא מוסיף.

    הלאה:
    משפט הסיום טוב. אם אפשר היה לחזק אותו, ואולי גם לקחת את כל נושא השאלה העולה מהספר לפסקת סיום אחת (וכאמור, זו שלפניה זקוקה למילה או משפט מטרים בפתיח).

    זהו, מקווה שעזרתי. החשבונית בדוא"ל.

  21. הערה קטנה על הפתיחה. שבעת פלאי העולם העתיק צברו איזה קילומטראז' כדי להפוך למושג שגור, איך בחרת את שבעת הפלאים הטכנולוגיים ? נדמה לי שכדאי להשקיע בהם עוד מחשבה או לוותר עליהם לגמרי. למרות שהבחירה היא מאד אישית, נדמה לי לדוגמא, שהגלולה כחידוש טכנולוגי מהפכני, לוקחת את המזגן בהליכה.

  22. חסרים כמה דברים, אבל מדובר בהקדמה ולא בכל הספר אז לא בטוח שהם צריכים להיות שם.

    אני אכתוב מבולבל, מה שיוצא. קח מה שתיקח.

    הראשון הוא הדף הלבן. הדף הלבן והנקי מחזק את התחושה של "אנחנו כאן בשבילכם". בדף הלבן לא מנסים למכור לנו שום דבר.

    ובכלל צריך לעשות הפרדה בין גוגל כשירות וטכנולוגיה ובין גוגל כחברה. בין הטכנולוגיה ובין הפוליטיקה של הטכנולוגיה. מרוב שרוצים להבליט את הפוליטיקה של הטכנולוגיה ולהזכיר שהיא קיימת, שוכחים את הטכנולוגיה ואת חוויית השימוש.

    אני חושב שהאג'נדה הזאת שלך מתערבת יותר מדי בהקדמה.

    נסה, אם תוכל, לחשוב על הפעם הראשונה שהשתמשת בגוגל. נסה להיזכר בחוויה. נסה לחשוב על אנשים שגוגל הוא דף הבית שלהם ולא יודעים להקליד כתובת.

    עוד עניין הוא שיש בגוגל סוג של "רמאות".

    מכיוון שהאינדקס שלהם ענק, הרבה פעמים תקבל תחושה שמצאת את התשובה הטובה ביותר לחיפוש שלך. לרוב זה לא נכון. לרוב תקבל את התשובה המספקת, אבל לא הטובה ביותר.

    אולי ביחס לזה אפשר להזכיר את פתיחת מרכז הפיתוח הישראלי של גוגל. מה שבטוח לא מוזכר בספר עצמו כי זה קרה בערך אתמול. מנהלת מרכז הפיתוח מתמחה במנועי חיפוש מדוייקים, מה שמאד חסר לגוגל.

    וזה מוביל אותי לשם הספר. "חיפוש". מה שאנשים רוצים לעשות זה למצוא. לא סתם ישראלים מחפשים הרבה. אולי הם פשוט לא מוצאים?

    ואולי כדאי גם להזכיר את הפיגור של גוגל בטיפול בעברית.

    ועוד עניין שלא קשור להקדמה של הספר אבל קשור להזמנה שלך.

    אני חושב שקיימים בישראל בערך עשרה ספרים שבתודות שלהם מוזכר פורום תרגום ועריכה בנענע. אנחנו (לרוב הם, אבל לפעמים גם אני) מסייעים למתרגמים בעבודתם השוטפת.

  23. לעניות דעתי, הטקסט של ההקדמה הוא לא מתאים לנושא החיפוש, ולא יעורר את הקונה לקנות את הספר (אלא אם כן המילה "גוגל" עצמה תגרום לו לרצות לקרוא את הספר).

    לטעמי, הטקסט נכתב מנקודת מבט של אחד שרואה את גוגל כתאגיד ולא כמחולל תרבות. או שאולי הטקסט של ההקדמה נכתב על סמך התוכן של הספר, ואם זה התוכן של הספר באנגלית, אז זה תוכן שלא מסביר את הנושא של "חיפוש" ושל ההשלכות התרבותיות של זה.

    אני הייתי מצפה לראות בטקסט של הקדמה לספר שמדבר על המושג הזה "חיפוש", שיסביר שבגלל שיש מנוע חיפוש כמו גוגל באינטרנט, האדם הפשוט לא צריך לחפש מידע כמו פעם – כלומר ללנסוע לספריה, לדבר עם הספרנים, לקרוא עשרות ספרים, ללכת לביבליוגרפיה ולהשקיע עשרות שעות של חיפוש רק כדי להוציא מידע רלבנטי של 10 שורות.

    אני הייתי מצפה שטקסט של הקדמה לספר שעוסק בחיפוש, יסביר שבגלל שיש מנוע חיפוש באינטרנט שמספק מידע רלבנטי, הוא הופך הרבה בעלי מקצוע ללא רלבנטיים (עורכי דין, רופאים, מהנדסים, עיתונאים, וכדומה).

    אני הייתי מצפה שטקסט של הקדמה לספר שעוסק בחיפוש, יסביר שבגלל שיש מנוע חיפוש באינטרנט שמספק מידע שלא ניתן היה להשיג אותו פעם במהירות ובאמצעים רגילים, הוא מהוה איום על השלטון. האזרח כיום יכול להשיג מידע שהשלטון עד כה מנע ממנו את זה ולפעמים גם אסר עליו לחפש את המידע הזה או לקרוא אותו. מנוע החיפוש הפך את המידע לנחלת הכלל בעולם שמקושר בקווי תקשורת. הכבישים התחבורה הציבורית והגבולות עם הדרכון הפכו ללא רלבנטיים לאזרח הקטן שמחפש מידע. מפיצי המידע שגוגל סורק ומקטלג אותם, הופכים לאיום קיומי על כל שלטון.

    אני הייתי מצפה שטקסט של הקדמה לספר שעוסק בחיפוש, יסביר שבגלל שיש מנוע חיפוש באינטרנט, כל אדם חסר אמצעים יכול להפוך למשכיל, ולרכוש השכלה בלי ללכת לאוניברסיטה יקרה. כשהאזרחים חסרי האמצעים הופכים למשכילים בגלל שמנוע חיפוש מאפשר להם לחפש כל מידע שהם רוצים, החברה מפסיקה להיות בובת פלסטילינה שהשלטון דואג לעצב בעזרת מידע מצונזר ומבוקר.

    אני הייתי מצפה שטקסט של הקדמה לספר שעוסק בחיפוש, יסביר שבגלל שיש מנוע חיפוש באינטרנט, הפרטיות של כל אדם ומוסד אינה קיימת יותר. כל אדם שאי פעם נכתב עליו משהו או שהעלה מידע על עצמו, הופך לנחלת הכלל. מנוע החיפוש הופך את העולם להיות עולם ללא סודות ((יש גם ספר כזה של ניב אחיטוב).

    אני הייתי מצפה שטקסט של הקדמה לספר שעוסק בחיפוש, יסביר שמי ששולט בחיפוש, שולט על העולם ועל המידע. זה אולי גם המקום לתהות מתי השלטונות בכל מדינת ילאימו את הפונקציה הזאת, כמו שהולאמו טכנולוגיות אחרות ומי שרוצה לעשות בהם שימוש, צריך רשיון מהממשלה: כלי ירי, כלי תחבורה, וכדומה.

  24. חנן – תודה על ההערות

    הלמו – תודה גם לך. אני מבין שאלו הן ציפיותך אבל מה לעשות שאני לא מסכים כמעט עם שום משפט שאמרת? כמובן שגוגל היא מחולל תרבות אבל יש צורך להכיר את התאגיד בשביל להבין איזו תרבות היא מחוללת. אני גם מתקשה להאמין שיהיה מי שירכוש את הספר (ולצורך העניין, מי שחי בעולם המערבי בעשור האחרון) שלא יודע שבעזרת מנועי חיפוש אפשר למצוא מידע שפעם היה צריך ללכת לספריה אליו. אנחנו ב-2006 – לא ב-1986.

    על עולם בלי סודות אני ממש לא חותם. במקרה הכי טוב חותם בעירבון מוגבל. באשר להצהרה שמי ששולט בחיפוש שולט על העולם – אני חושב שזה דווקא די כתוב בטקסט.

    את שאר ההצהרות שלך אני פשוט דוחה מכל וכל.

    אוסיף ואומר שאתה נגוע באמונה דטרמיניסטית לפיה מספיקה טכנולוגיה (מנוע חיפוש) בשביל לשנות את השלטון, מספיק מנוע חיפוש כדי שמקצועות יעלמו, מספיק מנוע חיפוש כדי שלא יהיו עורכי דין, מספיק מנוע חיפוש כדי שלא יהיו סודות, מספיק מנוע חיפוש כדי שלא תהיה יותר פרטיות.

    כהרגלך, העולם שאתה מצייר הוא מאוד קווי ומאוד פשטני. מה לעשות שהעולם מורכב יותר ושגוגל וחיפוש הם חלק ממארג גדול ומסובך של תהליכים שהם רק חלק מהם?

  25. יובל ידידי,
    אתה כמובן יכול לומר מה שאתה חושב עליי (שלא תמיד נכון) ולהמשיך לחשוב כמו פילוסוף שכותב על כל מיני דברים של טכנולוגיה מאיזו נקודת מבט של ציפור שמרחפת בשמיים.

    אני אמשיך לחשוב ולכתוב מנקודת מבט שהתנסה בדברים מסויימים. גם במנועי חיפוש. לאו דווקא גוגל.

    בשנת 1994 קניתי את עולמי ומעמדי בחברת הייטק מסויימת בזכות המצאה קטנה של מנוע חיפוש שכתבתי בשפת פסקל בסביבת MSDOS. אותו מנוע חיפש ושלף מידע במהירות (עד אז לא הבינו שבעצם יצרתי אינדקס למידע שרכשתי). את המנוע חיפוש כתבתי לצרכים אישיים כי הייתי צעיר בחברה ונכנסתי לעבודה כאיש תמיכה ללקוחות החברה.

    העולם שלי לא קווי ולא פשטני כמו שאתה טוען. אני מסרתי דוגמה לטקסט של הקדמה לספר. ברמה פרטנית, הייתי יכול להסביר הרבה יותר טוב את כל הנושאים שכתבתי עליהם לעיל.

  26. הלמו, אני רחוק מלזלזל בך. אני חושב שאתה איש מוכשר שמתעקש לעשות לעצמו חיים קשים. למרות זאת, הטקסט שלך בקשר לגוגל הוא טקסט דטרמיניסטי. מבחינתך, מהרגע שהופיע מנוע חיפוש כל העולם משתנה. זו תפיסת עולם שלחלוטין לא מקובלת עליי. אין ספק שטכנולוגיה משפיעה על העולם ומשנה אותו אבל מבחינתך היא מסבירה את *כל* השינויים וזו בעיני תפיסת עולם פשטנית.

    ואני מודה לך שקראת לי פילוסוף. בעולם שלך זה אולי מילת גנאי, עבורי זו מחמאה.

  27. אני יודע שהעולם שלי השתנה כשהופיע גוגל.
    אם העולם שלך לא השתנה בעקבות גוגל, אז כנראה לא חיפשת יותר מדיי דברים 😉

  28. העולם שלי בהחלט השתנה כשחיפשתי בגוגל אבל לא העולם של הצפון קוריאני או העולם של חולה האיידס באפריקה. העולם של עורכי הדין בהחלט השתנה אבל עדיין מגיעים אליהם לקוחות שרבים עם השכן שסגר מרפסת. גם העולם של הרופאים השתנה עם בוא גוגל אבל עדיין הם נדרשים להכניס את היד לתוך הלב של אנשים כדי לסתום חור עם האצבע (כאשר יצטרכו לתקוע לך אצבע בתוך הלב כדי לסתום איזו דליפה, תזכור להגיד למנתח שהוא לא רלבנטי, בסדר?)

    העולם בהחלט השתנה אבל הוא לא השתנה כפי שאתה מתאר אותו.

  29. לזה בדיוק התכוונתי 🙂

    אתה בטוח שבעוד 20 השנה יהיה ניתן לבודד את גוגל כמשתנה היחיד שיסביר את כל מה שהתרחש ב-20 השנה האלו. בפילוסופיה קוראים לזה "דטרמיניזם טכנולוגי", אבל עזוב – מעוף הציפור וכל השטויות האלה.

  30. אגב יובל,
    אם איי פעם תכתוב טקסט מקורי על מנועי חיפוש ששינו את העולם, כדאי לך ללכת לעורכי דין ולשאול אותם איך מנוע החיפוש בתקליטור המשפטי שהם קנו (המכיל פסקי דין, החלטות, אינדקסס למאמרים ושאר מיני מידע) השפיע על חייהם.

  31. נו, כתבתי את זה שנייה לפני שיובל והלמו העלו תגובות נוספות, וזה היה אמור להראות כך-
    halemo:נמתין 20 שנה ונראה מי צודק.
    דנדוש (בתשובה להצרה הזו): יובל. אני לא נושאת את שם היו"ר לשווא….
    ומעניין לגלות שמרמ מגיב לכל שטות שמישהו פולט פה לחלל הגלוב.

  32. בשביל להעביר את מה שאני רוצה להגיד, אני אספר על משהו שקרה לי אתמול.

    סידרתי את הזכרונות בטלפון הסלולרי שלי, ונתקלתי במספר של אחת "דנה". המספר היה מוכר לי, אבל לא ממש הצלחתי להבין באיזו דנה מדובר (שאר ה"דנות" היו עם שמות משפחה.)

    האינסטינקט הראשוני שלי (ואכן כך עשיתי, עדיין לא לגמרי ברור לי למה, או מה חשבתי להשיג) היה ללחוץ alt-tab, לעבור לפיירפוקס ולכתוב בקוביית החיפוש של גוגל "דנה XXXXXX" (המספר, מן הסתם)

    ברגע שלחצתי על האנטר, הבנתי כמה אני תלוי בגוגל, כמה גוגל נכנסו לי למח והפכו לסוג של איבר. אם בעזרת היד אני מחפש את המשקפיים, בעזרת גוגל אני מחפש מידע, אפילו בתוך הראש.

    גוגל בתוך הראש שלי.

    אין לי ממש רעיון קונקרטי לגבי פסקה או משפט שיעבירו את התחושה שגוגל נמצאים כ"כ עמוק בתודעה שלי, כאדם פרטי, כמשתמש קצה, אבל זו תחושה חזקה מאד, משמעותית מאד ביחס שלי לגוגל.

    זהו 🙂

  33. אני חושב שכל קוראי הגלוב מבינים לחלוטין למה כוונתך.

    בהקדמה ניסיתי מצד אחד להעביר את הקסם שבכך ומצד שני את החשש הכבד שמתלווה לו.

  34. אני נוטה להסכים עם אחד מקודמיי שאמר שהנקודה נמצאת בדיוק בפסקה האחרונה

    גוגל נהיית מונופול בקצב מבהיל. עכשיו נשאלת השאלה האם זה טוב או רע. מה התועלת של מונופול כזה?

    אבל בעצם לא יודע אם זאת הנקודה של הספר, אמרת זה רק על חיפוש…

    אז אני הייתי הולך ומתפלסף שהסיפור של התקופה זה הבלבול, וחיפוש הדרך. אז זה רק טבעי שהאל החדש של התקופה לא מביא פיתרון, אלא מביא שכלול של טכניקת החיפוש. כמו שאמר איינשטיין "שכלול האמצעים ובלבול המטרות – זה הסיפור של תקופתנו". ונראה שגוגל מייצג מעולה את הרעיון הזה.

    אבל שוב, לא יודע אם זה מתאים לספר…

  35. לא חושב שהכנסת את זה: אף אחד לא מחפש – כולם מגגלים, היא עצמה הפכה לפועל. זה מתקשר לתגובות על איך היא הפכה לחלק מאיתנו.

  36. בפיסקה האחרונה כתוב:
    "מבקשת גוגל ליצור מנגנון שייתן בידה און שמעולם לא היה בידי אף גוף בהיסטוריה המודרנית. "
    אף-קיצור של אפילו. בצע את ההחלפה ותבין את שגיאת הדיקדוק.
    ואם ת'לא מאמין תשאל את ברוך או אפילו את אבשלום שעושה לך חום.

  37. יובל,
    למה שלא תגיד לתכנת של האתר שלך (האם זה מר מוסיף?) שימספר את התגובות? שישנה בקוד כך שלכל תגובה יהיה מספר סידורי (ואם תגובה נמחקת, זה לא משנה את המספור, כדי לא ליצור בלגן).

    בא לי להגיב את תגובה מספר 20, אבל אני תמיד מתבלבל בספירה אחרי התגובה העשירית…

  38. הלמו – רעיון לא רע

    משתמש אנונימי – האם "אף" הוא תמיד תחליף ל"אפילו"? אני שואל באמת ולגמרי לא בטוח שאתה צודק

    בוץ – נכון. אולי שווה להוסיף על זה מילה

  39. Denial – הטכנולוגיה החדשה של חיפוש במקום סריקה שינתה את דרך החשיבה שלנו וייעלה את צורת העבודה. אני לא חושב שצריך לייחס את זה לגוגל, על אף שהיא מותג כמעט גנרי בתחום החיפוש.
    זה יהיה להגיד כמו שאחד מפלאי הטכנולוגיה האחרים הוא האייפוד – ולא נגני מוזיקה ניידים.

    את השיטה שאתה מתאר לחיפוש מילות מפתח במקום סריקת רשימות – למדתי דווקא מהחיפוש השולחני של קופרניק, שהפך ליד השלישית שלי בבית ובעבודה. גם מ-Gmail, אני מודה.

    כתבתי שגוגל שינתה את דרך החשיבה שלנו בתחום איתור המידע, אני חושב שדרך החשיבה הקודמת שלנו היתה מלאכותית ונכפתה עלינו מאילוצי טכנולוגיה וחשיבה מרובעת.
    אם פעם הייתי דואג לסדר את המידע במחשב כמו שאני מסדר את המחסן שלי – על מנת שאוכל למצוא דברים בקלות, כיום אני עומד ליד פתח המחסן, זורק פנימה בלי להסתכל, וכשאני צריך למצוא משהו אני שולח את המשרת שלי שישבור את הראש במקומי. הבלאגן הוא לא בעיה שלי, הוא בעיה שלו.
    ומהו המחשב אם לא המשרת שלנו?

  40. מה שחסר לי כאן, ובהחלט ייתכן כי זה קיים בספר עצמו, זה התייחסות לסוגיות do no evil קדומות יותר. משהו בסגנון הדברים שניתן למצוא ב-google watch ואתרים דומים. אני יודע שזה פחות סקסי להתעסק בעוגיות וקשרים אלו או אחרים עם סוכנויות ממשל, בטח ובטח במבוא, אבל אולי היה טעים לאזכר זאת קצת.

  41. הקדמה כתובה כדבעי
    חסר לי הביטוי "מרחב בחירה" שהרי זה למעשה מה שגוגל מגדירה עבורנו, בהנחה שאנו אכן לא יודעים מה אנו מחפשים
    חוץ מזה, לא קראתי עדיין את הספר כולו אבל אולי יש מקום להתייחס לעובדה שברשת, בגלל הטיה התנהגותית, נוצר חוסר שוויון עצום בתשומת הלב בין אתרים שונים (התפלגות אקספוננציאלית עם זנבות ארוכים), שגוגל , בהסתמך על האינטליגנציה המצרפית של הגולשים, רק מחריפה. כך שגם ברשת יש מי שלוחש ומי שמדבר עם מגפון. בכל מקרה, ברנרדו הוברמן מHP כתב ספר על נושא דומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *