הם פשוט לא לומדים

אחת הבעיות הגדולות של מערכת ההשכלה הגבוהה היא שהבוגרים של מערכת החינוך שמגיעים בשעריה, הם כאלו שרמת הידע שלהם ויכולות הלמידה שלהם אינם משובחת, אם לנקוט בלשון ההמעטה של המאה. רבים מדברים על כך שיש יותר מדי חופשות במערכת החינוך אבל כמי שעוסק בהוראה אני יכול להעיד שמדובר במקצוע שוחק עד מאוד. עיני אינה צרה בחופשות של המורים. שיהיה להם לבריאות. הבעיה היא שגם בימים שבהם התלמידים אמורים להיות בכיתה, הם לא נמצאים בה.

כבר לפני ארבע שנים תיארתי איך באמת נראית שנת הלימודים בבית ספר יסודי אבל הבעיה רק הולכת ומחריפה כאשר מדובר בחטיבות הביניים ובתיכונים. הבת הגדולה שלי מסיימת בימים אלו את כיתה ט’. כיתה ט’ היא כיתה מיוחדת במובן הזה שמצד אחד מדובר בילדים גדולים ומצד שני אין עליהם עדיין את עול הבגרויות, מה שאומר שהם צריכים לשבת בכיתה וללמוד.

אבל בפועל התקשיתי למצוא שבוע אחד שבו היא סיימה את יום הלימודים שלה בשעה היעודה. לפחות פעם בשבוע, כל שבוע – ואני משתדל להיות זהיר כדי שלא לומר “שלוש פעמים בשבוע, כל שבוע” – הילדה מתקשרת ואומרת “סיימנו לפני הזמן, אתם יכולים לבוא לקחת אותי?”.

                            אילוסטרציה: בית ספר. לא נעשה שימוש בבית ספר בעת צילום התמונה.

ניסיתי לברר איתה למה זה קורה, למה במקום לסיים בשלוש היא מסיימת באחת וחצי ואיך זה קורה שבצירוף מקרים מדהים תמיד השיעורים שמתבטלים הם השיעורים האחרונים כך שיוצא שהתלמידים פשוט הולכים הביתה מוקדם. ניסיתי גם להבין איך זה שזה קורה כל שבוע – ממש כל שבוע. לא היה לה הסבר מוצלח. השיעור פשוט בוטל. לפעמים שני שיעורים, לפעמים שלושה. המורה לא הגיעה. הולכים הביתה מוקדם. כל שבוע.

למעשה, מראשית חודש יוני לא לומדים שום דבר. גמרו את החומר. סתם חודש מיותר. בתחילת השבוע, ביום ראשון, התקיים טקס הסיום של השכבה. ביום שני לא הולכים לבית ספר כי היה טקס ערב קודם לכן (הטקס הסתיים ב-9 וחצי בערב, לא תגידו ב-3 לפנות בוקר). ביום שלישי הולכים לבית ספר וחוזרים ב-12 במקום בשלוש. מה עשו בארבע השעות שהם היו בבית ספר? כלום. זו הסיבה שכאשר היא הלכה היום לבית הספר היא יצאה ממנו כעבור שעה. מסתבר שהיא וחברה שלה היו היחידות בכיתה. אף אחד לא בא. מחר מסתיימת השנה, מקבלים תעודה.

זו לא מערכת חינוך, זו חלטורה ואם זה המצב, מה אנחנו באים בטענות כלפי הסטודנטים החדשים?

7 מחשבות על “הם פשוט לא לומדים

  1. יש הרבה צדק בדבריך, אבל צריך לראות גם מה קורה מאחורי הקלעים. איך זה שרק שתי תלמידות הגיעו מתוך כל הכיתה, לדוגמה? כי ההורים מרשים לדבר הזה לקרות. כך גם בנוהל “יום אחרי טקס לא באים” שקדם לו “יום אחרי טיול לא באים”, ושניהם נולדו מ”יום אחרי טיול באים בעשר” וכולם התחילו מזה שהתלמידים התבכיינו שנורא קשה להם. המורים יכולים אולי להתנגד, אבל כידוע לך, כשההורים מתחילים לתקוף הכל קורס.
    צריך למצוא את הנקודה שבה ההורים שינו עמדה. פעם ההורים היו בצד של החינוך – שללכת לבית הספר וללמוד זה חשוב. מתישהו זה התהפך – בית הספר הוא בייביסיטר שנמצא בעדיפות אחרונה, מתחת לכל גחמה של התלמידים. אני חושב שהמערכת יישרה קו עם זה. מה פה הביצה ומה התרנגולת? לא ידוע.

  2. כמי שהבת שלה עולה לא’, מייד קראתי גם את מה שכתבת לפני 4 שנים. אין מלים… בעצם יש: יותר מסים, פחות שירותים, נוסחת הקסם של חיינו

  3. אישית בתור מישהו שסיים את התיכון לפני קצת יותר מ-10 שנים אני לא זוכר שתופעת “שיעור שהתבטל” היתה קוראת כל שבוע, אבל בהחלט היו מקרים. אני כן זוכר משחקי כדורגל במסווה של “שיעור ספורט”, או צפיה בסרט במקום מורה שלא הגיע.

    לאחר שסיימתי את הלימודים הבנתי שעד כיתה י’ אין לתלמידים בארץ שום סיבה להשקיע בלימודים (מלבד מקצוע המתמטיקה ואנגלית שמקבלים יסודות במהלך השנים באיטיות מחרידה). הרי כל בחינות הבגרות של כיתה י’ עד יב’ מבוססות על חומר שנלמד ב…י’ עד יב’!
    לתלמידים אין מבחני סוף שנה, אין איזשהו רף מעבר שצריך לשאוף לעבור. תעודה שצריכה להיות חתומה ע”י ההורים פעמיים בשנה זה כל ה “מקל והגזר”.

    אז בינינו? אולי עדיף שהיא תצא הביתה מוקדם. היא עוד עלולה לקרוא איזה ספר טוב במקרה..

  4. מסכים עם מיכאל. גם מאז שאני סיימתי תיכון עבר כבר למעלה מעשור ואינני זוכר ביטולי שיעורים שכיחים כל כך.

    אם המצב לא השתנה דרסטית בשנים שחלפו מאז, אני מניח שאולי יש כאן הבדלים ברמות של בתי ספר.

    ובאותו עניין, תלמידים שלא משקיעים בחטיבת הביניים מתקשים להתקבל לתיכון טוב.

  5. אז בניגוד למגיבים מעלי, לי יש בן שסיים לאחרונה 4 שנות תיכון.
    לא היה שבוע אחד לאורך ארבע-שנות הללו, שהוא למד את כל השעות במערכת. אפילו לא אחד! לכל מורה יש 3-4 תפקידים בבית הספר, אז פה הוא יוצא לטיול עם הכיתה שהוא מחנך ושם הוא יוצא לפעילות תחת כובע אחר. כמובן שלקראת סופי השנה, יש מורים שמתגברים את הנבחנים ואז מתבטלות שעות בכמות מסחרית. בכתה י״ב בכלל מפסיקים ללמוד מסודר איפשהו אחרי חנוכה.

  6. הבעיה היא לא מה הם עושים בבית הספר אלא מה הם עושים מחוצה לו.
    ההורים לא משרישים שום ערך ללימוד והלימודים נתפסים כמעין מטלה ואמצעי להשגת מטרה כלשהי (ראו תגובתו של מיכאל כהוכחה). אני זוכר שבתור ילד התעניינתי בהכל. הכל עניין אותי (ועוד צירופים של המשפט הזה). רציתי לדעת למה דברים פועלים כמו שהם פועלים ואיך הם פועלים כך שבשבתות קראתי ספרים כמו משוגע או אם השאירו אותי לבד פירקתי לאמא שלי את מכונת הכביסה (ולא לא הצלחתי להרכיב חזרה 🙂 ).

    מבחינתי תפקיד בית הספר הוא להוות בייביסטר ומקום להכיר חברים לכל החיים. את הלימודים אני משאיר להורים ולחינוך שלהם שידע הוא המטרה ולא האמצעי למטרה כלשהי. ממילא הידע שהם לומדים שם הוא דל (תחשוב כמה חומר אתה מספיק להעביר ב12 שעות סמסטריאליות בהשוואה ל12 שנות לימוד), לשם השוואה בבית הספר כמו שאני מכיר אותו, שיעורי היסטוריה תנ”ך וספרות מתנקזים לכתיבה במחברת של מה שאומרת המורה, מועיל באותה מידה (במקרה של הכתב שלי אפילו יותר) לצלם את החומר מאיזו תלמידה. איו סיבה יש לי לבזבז 45 דקות מהחיים שלי על משהו שלקרוא אותו אח”כ יקח לי 20 דקות גג. במקום זה הייתי מצפה שיחלקו חוברת (ימכרו, ימכרו אני לא עד כדי כך נאיבי) ובשיעורים יהיה איזה שיח בעניין (ולא שחסר משהו לדבר על אבא גוריו או על תהילה או אם תרצה לדון בשאלות אתיות לגבי מעשים שהיו בזמן התנ”ך והרלוונטיות לימינו)…

    כל זמן שבית הספר תקוע עם קונוונציות לימוד של לפני המצאת הדפוס אין שום סיבה שיבזבו שם את הזמן.

    היום בתור אבא בעצמי אני מקווה שיהיה לי את היכולת לתת לילדים שלי את מה שההורים שלי נתנו לי וזה החדווה בלימודים לשם הלימוד ולא לשם הציון או התעודה. לצורך העניין היום בתור אדם מבוגר יש לי לפחות 2 נושאים שאני לומד באופן שיטתי (בשנתיים האחרונות זה תנ”ך והיסטוריה) ולא כי מחייבים אותי אלא כי אני חושב שבן אדם צריך לדעת את זה. כשאסיים את כל התנ”ך (וזה יקח כנראה עוד כמה שנים) אני אמצא פרוייקט אחר לשבתות כשהילדים והאישה ישנים. בין לבין אני מוצא כל מיני נושאים שאני לומד אותם בשטחיות בערת ויקיפדיה והינטרנט.

    אתה יודע מה, אולי בגלל שלא מלמדים כלום אנחנו מעצמת היי טק. אנחנו חושבים מחוץ לקופסא פשוט כי הקופסא ריקה 🙂

    אם כבר העלית את הנושא הבעיה במערכת ההשכלה הגבוהה היא שבמקום לשמור על המצב הקיים או ללכת קדימה שואבים את דרכי ההתנהגות מבית הספר ולא להיפך. פגשתי סטודנטית לתואר ראשון מקביל לשלי (הנדסת חשמל) שבאה מארה”ב ונדהמתי מכמות המטלות שיש לה לבצע בבית והמשקל שלהם על הציון הסופי. אצלנו אם היתה לך שאלה אחת במבחן שלא נלמדה בכיתה (אבל כן כתובה בספר הקורס למשל) התלונות עלו עד לשמים.

  7. בתור אחד שסיים את התיכון אתמול אני יכול להגיד לך שהשנים הבאות של הילדה יהיו הרבה יותר נוראיות בקטע הזה. התבטלו לי אין ספור שיעורים מתחילת התיכון (בלי להכניס סופי שנה למשוואה), יום בלי ביטולי שיעורים הוא דבר נדיר. תחושה נוראית של זלזול בזמן של התלמידים (אצלנו זה בית ספר אזורי אז אי אפשר לחזור הביתה
    לצערי שיש שיעורים המצב לא פחות גרוע והזמן לא פחות מבוזבז. יש סיכום באינטרנט לכל וכל תלמיד יודע את זה ומסתמך על זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: