היצטרפות של מקרים או שהזומבים באים

כולם מנסים לפצח היום את המרחב הסלולרי. בעצם, אין מרחב אחר, אולי למעט המרחב של המחשוב הלביש – אבל הוא הרבה יותר טכני, הרבה יותר ספקולטיבי ודורש כישורי הנדסה מתקדמים. אז כולם מנסים לפצח את המרחב הסלולרי. פייסבוק קנתה את אינסטגרם כי היא הצליחה לפצח את המרחב הסלולרי. ואז היא קנתה את ווטסאפ כי היא הצליחה לפצח את המרחב הסלולרי.

התוצאה היא אינספור אפליקציות שמציעות כמעט כל דבר שניתן להעלות על הדעת. האמת? אין לי עם זה בעיה. אני אוהב אפליקציות, משתמש בכמה מהן (שום דבר יוצא דופן, אני חושב) ונהנה מזה שעוד ועוד אפליקציות מפותחות. חלק מהאפליקציות מוצלחות, אחרות לא כל כך אבל הכל בסדר. ובכל זאת, אתה יודע שמשהו רע קורה כאשר אנשים מתלהבים מאפליקציה דבילית, אבל באמת דבילית, כשהם זורחים מאושר על ההברקה ואפילו מתעקשים להסביר אותה.

למה אני מתכוון? ל-Yo.

האפליקציה, שפותחה בישראל (אלא מה), מאפשרת למי שהתקין אותה לשלוח לחבר שלו את המילה Yo. הוא גם יכול ללחוץ פעמיים על הכפתור ולשלוח אליו Yo-Yo. ומה החבר עושה בתגובה? שולח Yo בחזרה. זהו. זו האפליקציה. Yo? ברור. Yo.

בסדר, אז יש אפליקציה דבילית שלא ברור מה ההבדל בינה לבין ה-Poke של פייסבוק אי-שם במאה ה-19, או ה-Ping של הצ’אטים ב-IRC אי-שם בעת העתיקה. מה שמבדיל בין Yo לאפליקציות דביליות אחרות הוא שתי העובדות הבאות:

1. מישהו השקיע בה כסף אמיתי. כמה? 1.2 מיליון דולר. כלומר לא רק מישהו אחד; יש רשימה של משקיעים, לא ברור מי הם, אבל בסך הכל הם השקיעו באפליקציה הזו משהו כמו 4 מיליון שקל. Yo.

2. הטקסט הזה. זה שטק-קראנץ’ הפך בשנים האחרונות לפח-אשפה, זה לא חדש אבל הטקסט הזה הוא באמת מופת של כתיבה ברמות אחרות. מי שיחליט ללחוץ על הקישור יקרא את 1,650 המילה המטופשות ביותר שהוא קרא בשנה האחרונה. הן כל כך מטופשות שלרגע אתה לא בטוח אם אתה קורא את טק-ראנץ’ או את The Onion. המגיב הראשון לטקסט שלהם כתב:

This is the dumbest article in the history of articles and it will go down to the shitter along with this app

(יש שם תגובות נוספות לא רעות. חלק מהמגיבים כותבים שהם עומדים להשיק את k, dude או לחילופין את wtf)

השאלה האם זה אומר משהו. האם השילוב של אפליקציה אווילית, הון של כסף וטקסט מטופש להפליא מלמדים על משהו עמוק יותר, כמו נניח שהאפוקליפסה בפתח והזומבים עומדים לתפוס אותנו, או שמא מדובר בהיצטרפות של מקרים של דביליות, מהסוג שמתרחש אחת לכמה זמן ושהיא לא מרמזת שאנחנו, נניח, גולשים אל תוך פרבריה החמימים של בועה או משהו כזה. לאאאאאא.

די, נו. ברור שלא.

עדכון: סטיבן קולבר על Yo.

14 מחשבות על “היצטרפות של מקרים או שהזומבים באים

  1. YO נשמעת לי כמו דרך להלבין 4 מיליון שקל.
    זה כמו שמישהו ישקיע כסף בתוכנת hello world…
    פשוט לא מובן לי על מה אפשר להוציא כ”כ הרבה כסף ובשביל מה צריכים משקיעים
    בטוח יש פה משהו מאחורי זה
    מה, אין ?

    • חלק לא קטן מה’סטארטאפים’ הם סוג של מזימת הלבנת הון. עבדתי באחד כזה במשך כמה חודשים. 4 אנשים ב’חברה’ לא עשינו כלום חוץ מבערך לכתוב סוג של תוכנה שלא ברור מה אפשר לעשות איתה ובמקביל לחפש עבודה אחרת, המנהל-בעלים משך משכורת של 60+ ונהנה לדבר על עסקי משפחתו בתחום קבלנות האפר, ואנחנו ניסינו להבין מה בדיוק הקומבינה מאחורי הסיפור.

  2. שיט, הזומבים עומדים לתפוס אותנו.
    מצד שני, כששמעתי על טוויטר לראשונה חשבתי שזה רעיון דבילי, שאין סיכוי, וצעקתי בועה!
    אז מה אני מבין

  3. לאחרונה אני שומע אנשים מתלהבים מכל מיני אפליקציות שכל מה שיש לי להגיד עליהן זה…. מה?
    האחרונה (מלבד YO) היא Slingshot שאמורה לשנות את הצורה שבה אנחנו משתפים תמונות ע”י כך שאנחנו נבחר עם מי לשתף, ואז הם יוכלו לראות את זה רק אם הם ישתפו משהו בחזרה. זה רק אני או שזה דבילי כמו שזה נשמע?

  4. לא כ”כ קשור לפוסט.. אבל עכשיו שמעתי איך קטעו אותך בגלי צה”ל בשביל שום כלום.
    כבר חשבתי שמצאו אותם או משהו! מעצבן, לא?

  5. בטח יש איפשהו ביפן איזה בלוגר שפירסם פוסט על YO תחת הקטגוריה “הישראלים האלו, לא באמת…”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: