בערוץ ההיסטוריה יש לפעמים תכניות מעניינות. אחת מהן עוסקת בכדור הארץ. כדור הארץ הוא גן עדן בתוך יקום לגמרי לא סימפטי שמקיף אותנו אבל גם הוא יכול להיות בנזונה עם כל מיני התפרצויות של הרי געש, הוריקנים, טורנדו, רעידות אדמה, צונאמי ושאר ממתקים.
מעבר לעובדה שהוא עצמו יכול מדי פעם להשתגע, הוא פועל בתוך סביבה עוינת לגמרי. מדי פעם חודרים למערכת השמש כל מיני עצמים שאם הם קצת היו מתקרבים לפה, זה היה נגמר לא טוב. למרבה המזל, מערכת השמש בנויה כך ש"צדק" הענק מושך חלק גדול מהאיומים עלינו וגם קיומו של הירח בסביבה לא מזיק. ועדיין, יש איום אחד שקשה להימלט ממנו. קוראים לו "השמש".
לפני שנתיים בדיוק, ב-23 ביולי 2012, התפרצה מתוך השמש סופה סולארית מהסוג שמדענים לא ראו מעולם ולא תיעדו מעולם. הסופה הזו, לו היתה פוגעת בכדור הארץ, היתה מעלה באש חלק גדול מהעולם כפי שאנחנו מכירים אותו. הסיבה היחידה שאנחנו פה היא שהסופה התפרצה בעיתוי כזה שהיא החמיצה אותנו. למעשה, המדענים טוענים שאם היה היתה מתפרצת שבעה ימים קודם לכן, שבוע אחד קודם לכן, אללה יוסטור וחבריו. אבל לגמרי.
למה אני כותב את זה עכשיו? כי בכל פעם שאני רואה את התוכניות האלו על כדור הארץ, על חייזרים שאולי ינחתו כאן ויתחילו לריב איתנו (או לחילופין ירצו שנהיה חברים), על אסטרואיד שיכול להשמיד אותנו כפי שהשמיד את הדינוזאורים, אני מסתכל על החיים שלנו ומבין עד כמה הם מטופשים. ביום שבו נגלה שאסטרואיד בדרך להשמיד אותנו, עד כמה זה יהיה חשוב אם ביבי דיבר עם אבו-מאזן או לא דיבר איתו? עד כמה זה יהיה מעניין מה יהיה גודל המסך של האייפון 6? עד כמה כל המלחמות שלנו, כל המאבקים שלנו, כל הדאגות שלנו יראו לנו לפתע מגוחכים, אוויליים ממש?
החיים על כדור הארץ הם פאקינג נס ועל כדור הארץ מסתובבים יצורים שרבים האחד עם השני ללא הפסקה. זה כל כך מטופש ובמובן מסוים גם מדכא. לפעמים אני דווקא מקווה שיום אחד יגלו שאסטרואיד מאיים להשמיד את כדור הארץ (אני מקווה שבסוף הוא לא); אולי אז העולם יכנס לפרופורציות. ואולי לא.
ב-"גולשים בזמן" (SLIDERS – התרגום הגרוע בעולם), היה פרק שהגולשים עברו לעולם שבו אסטרואיד מאיים לפגוע בכדוה"א, ובמהדורת החדשות יום לפני, ציינו שהמלחמות בכל העולם נפסקו לטובת תפילות, מלבד ישראל והרשות הפלסטינית שהמשיכו בלחימה.
זה היה משעשע גם בגיל 10.
מעולה, יוני.
באחד מסיפורי האיכות שלו, כתב איטו אבירם במעריב לנוער של שנות ה80 את הסיפור הבא:
המעצמות מגלות שידורי רדיו של חייזרים שבדרכם לבוא לכדור הארץ להשמיד אותו.
העולם כמובן מתאחד, ויש כל פעם תשדורות אחרות שקצת דוחות את מועד ההגעה.
בינתיים המספר יודע כל מגלה לנו שמדובר בפעילי שלום שמשדרים מאנטרקטיקה..
יוני גנבת לי את התגובה . זה בדיוק מה שרציתי להגיד.
לקארל סייגן (זצ"ל) יש מונולוג יפה מאד בנושא, שעלה לאור צפייה בתמונה מחללית וויאג'ר, שצילמה את כדוה"א ממרחק כה רב עד שהוא נדמה לנקודה כחולה:
https://www.youtube.com/watch?v=nl5dlbCh8lY
דתיים למיניהם בהחלט יוכלו להגיע למסקנה שהדרך להציל את כדור-הארץ היא להרוג את כל הכופרים.
ליוסי: יש דתיים למיניהם שמאמינים בזה גם עכשיו .בעיקר בעולם המוסלמי…
אגב, אצל היהודים אין דבר כזה ,אין ליהודים שום שאיפה לייהד את כל העולם … או כפי שניסח זאת הרמב"ם (ציטוט בניסוח חופשי שלי) – בימות המשיח עולם כמנהגו נוהג ההבדל הוא שיעזבו אותנו בשקט באמא שלהם 🙂 )…
אוי ווי, האמנת לתוכנית מערוץ ההיסטוריה. הסיפורים שלהם על סופות שמש אמינים כנראה כמו הסיפורים על החייזרים שבנו את הפירמידות. זה תחום שמנוטר היטב ובקפידה, והסכנה הגודלה בו כרגע היא לא שריפות או מוות המוני, אלא פגיעה משמעותית ברשת החשמל. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
הכחדות המוניות קרו שש פעמים בחצי מיליארד השנים האחרונות. גם אם נלך על הערכות גבוהות יותר, של כעשרים מקרים (ואנחנו מין נפוץ במיוחד, ועוד עם מאגרים וטכנולוגיה), עדיין הסיכוי לאירוע שיגרום להכחדה המונית על פני כדור הארץ בתקופת חיינו הוא אפסי. מצד שני, אנחנו מצליחים להכחיד את שאר החיים בקצב מרשים ביותר.