אולי זה בגללי

לפני קצת יותר מחודש החלטתי להמר נגד השעון של אפל, לפחות בגרסתו הנוכחית. מאז החלו להתפרסם כל מיני ביקורות בכל מיני מקומות, של אנשים שהתנסו בשעון החדש. אני מודה שאני לא ממש עוקב – זה לא מספיק מעניין אותי. ובכל זאת, ביומיים האחרונים נתקלתי בשתי ביקורות מעניינות.

הראשונה של ליאור קודנר מ"הארץ". קודנר מסכם את ההתרשמות שלו בכותרת: "לא חובה, אבל נחמד שיש". בין השאר הוא כותב:

התאכזבתי מכך שהמכשיר מגביל מאוד את מגוון האפשרויות יחסית לאייפון. ההגדרות של המכשיר מתבצעות באמצעות האייפון ומי שבחר באנדרואיד כמכשיר סלולארי חסום מפני החפיץ החדש. בנוסף, ניתן לענות למיילים והודעות טקסט רק באמצעות אימוג'ים או הודעות קבועות מראש (מה שלא פרקטי במיוחד בתשובה למייל זועם מהבוס), אין מקלדת מובנית למספרים או אותיות, לא ניתן להוסיף פגישות ביומן או לבטל פגישות, רוב האפליקציות להודעות (ווטסאפ), חדשות או עדכונים מציעות רק קריאה של שורת כותרת ללא שום אינטרקציה ברורה.

ומסכם:

בסיכומו של דבר מדובר בשעון מצוין, שגם נותן פונקציונליות עודפת טובה. מחירו יקר – סביב ה-2,000 שקל בארה"ב לגרסה שאינה ספורט – אך לא מופרך לשעוני יוקרה. בדומה למכשירים קודמים של אפל ניתן להניח שבהמשך יתווספו לשעון שימושים נוספים וגם מפתחי האפליקציות יפיחו בו חיים חדשים.

גם אני כתבתי ש"אני לא מוציא מכלל אפשרות שבדורות מתקדמים יותר השעון הזה ודומיו יהפכו למוצר הרבה יותר שימושי, הרבה יותר מוצדק, הרבה יותר מוצלח" אבל כאשר מבינים שנכון לעכשיו אתה מוזמן לקנות שעון ב-2,000 שקל רק כדי לומר לעצמך "כן, הוא די דפוק עכשיו אבל אולי בעתיד יהיו יותר אפליקציות", מבינים שזו חתיכת הצעה מפוקפקת.

זו הצעה מפוקפקת לא מכיוון שאני לא מאמין בסבלנות טכנולוגית – אני מאמין בה מאוד – אלא מכיוון שסביר להניח, זה לפחות ההימור שלי, שאם וכאשר יופיעו אפליקציות ממש שוות, הן לא יעבדו על הדור הראשון של השעון אלא רק על הדור השלישי-רביעי של השעון (חשבו על האפליקציות המוצלחות שעובדות על אייפון 4 ושאלו את עצמכם אם ניתן להריץ אותן על אייפון 1), כלומר תצטרכו לקנות את השעון פעם נוספת. בהצלחה עם זה.

לא פחות מעניינת היא הביקורת שהופיעה ב-Engadget תחת הכותרת: "I regret buying an Apple Watch and I knew I would". כדאי לעיין בכל הכתבה אבל אותי תפס משפט אחד:

After two weeks of wearing the Watch, nothing has changed. I wear it, but I'm not gaining anything from the experience. My phone is typically nearby. Perhaps I'm just not a smartwatch kind of guy

זה בעיניי משפט מגניב כי הוא חושף את אחת האמיתות של התקופה.

קונה בנאדם מוצר ממש יקר שמשכנעים אותו שהוא ממש זקוק לו. משתמש הבנאדם במוצר במשך שבועיים ומגיע למסקנה שהמוצר לא מוצדק – לא ברמה הפונקציונאלית, לא ברמה הכלכלית, לא מוצדק. ועדיין, הוא לא יכול להשתחרר מהמחשבה שאולי זה בכלל בגללו. אולי הוא לא בחור של שעונים חכמים, אולי משהו בו לא בסדר. זו המחשה מעולה לעוצמת הלחץ הפסיכולוגי שמפעיל המכבש השיווקי של אפל: אם קנית מוצר שלנו ואתה לא חושב שמדובר במוצר הכי מגניב מאז המצאת ביסלי גריל, כנראה שמשהו דפוק אצלך. תתנצל!

10 מחשבות על “אולי זה בגללי

  1. לי נראה שהפונקצליות המרכזית שלו היא כתחליף זמני לטלפון. הטלפונים החדשים גדולים ונניח כשהולכים לרוץ ורוצים להיות זמינים זו יכולה להיות אלטרנטיבה טובה.

  2. כדאי לקרוא גם את הביקורת של Scott Kelby. הוא צלם, ולא כותב על תקן של "מעביר ביקורת". הוא פאן-בוי של אפל. והוא כותב: I’m Dumping My Apple Watch

    המסקנה שלו היא שבשביל שהוא יהנה מהשעון שהוא קנה, הוא צריך לקנות עוד שעון 🙂

    It keeps me from having to dig my iPhone out of my pocket. That’s really its main advantage, and that’s great, but I’ve just replaced one minor inconvenience (pulling my iPhone out of my pocket), with a bigger inconvenience (losing the use of my Apple Watch for two hours at a time every day or so).

    http://scottkelby.com/2015/im-dumping-my-apple-watch/

  3. גיל, השעון חסר תועלת אם הוא לא בקרבת האייפון. הוא יכול להציג את השעה, ואולי עוד כמה יישומים, אבל הוא חסר קישוריות. אתה לא יכול לקבל שיחות, או אפילו לראות שמישהו התקשר. לא יכול לקרוא אימיילים או סמסים.
    בקיצור, אם הטלפון לא בכיס שלך, אתה לא זמין.
    השעון לא יעזור לך.

  4. התכונה הכי טובה בשעון הזה היא מחירו היקר. היא עוזרת מאוד להתגבר על הרצון לקנות את הצעצוע המיותר, אבל ממש יפה,הזה.

  5. צודק, משה, שכחתי את הפרט הזה. זה באמת הופך אותו למיותר לגמרי. אולי כשתעשה הפרדה כזו בעתיד יהיה בו יותר שימוש.

  6. אם אתם שואלים אותי הבעיה היא לא באפליקציה כזאת או אחרת.
    מדובר בבעיה מובנית:
    1. הוא נמצא על פרק היד אז אין ברירה וצריך לתכנן ממשק שעובד ביד אחת או שליטה בדיבור. ואת זה הטכנולוגיה לא יודעת לעשות פיקס בכל סביבה שקטה כרועשת. וירים את היד מי שרוצה להיות דיק טרייסי? אני לא.
    2. הגודל של המכשיר מוגבל ואז גודל המסך מוגבל: מקום מוגבל למחוות, אין מקום למקלדת וירטואלית, אין מקום למספיק כפתורים.
    3. נפח המכשיר מוגבל אז גם אין מקום לסוללה ולכן גם זמן סוללה מוגבל (אלא אם כן הולכים על טכנולוגיה של ePaper כמו Pebble).

    תנמיכו ציפיות.

  7. נראה לי שהכתב של engadget אמר את מה שאמר בצורה סרקסטית ולא באמת התכוון לזה שאולי הוא לא טיפוס של שעון חכם.. בכל מקרה מעניינת הפרשנות שלך…

  8. ממתי אנחנו קונים מוצרים בגלל השימושיות שלהם. מי כמוך יודע כאיש תקשורת שהיא לא בהכרח רלוונטית.
    להפך אנחנו לפעמים קונים מוצר יקר ולא שימושי בשביל לאותת יש לי כסף מיותר. כמה שהוא יותר יקר ומתכלה ופחות שימושי אתה (במיוחד אם אתה הצרכן המערבי) יותר תרצה אותו.
    ואם את/ה הורה לילד/ילדה ולכל החברים שלו/שלה בכיתה יש אחד כזה אחת דינך ללכת ולקנות לו/לה גם כן. בריצה קלה.

  9. בקשר לכתבה ב-engadget, נראה לי שזו יותר הדרך האמריקנית המנומסת לומר שזה מוצר דפוק, בלי לומר את זה במילים האלו. או שאולי אני לא איש של דקויות כאלו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *