"לונדון את קירשנבאום" עלתה לראשונה לאוויר בראשית שנות האלפיים. זמן קצר אחרי שעלו לאוויר הוזמנתי בפעם הראשונה לאולפן. הייתי אז כתב ההייטק של עיתון "הארץ" ובאתי כדי לדבר על הנושאים שאותם כיסיתי. מאז ועד היום החלפתי כמה מקומות עבודה: מ"הארץ" עברתי ל"ידיעות אחרונות" ומעולם העיתונות עברתי לעולם האקדמיה, אבל לא משנה היכן נחתתי, לאולפן "לונדון את קירשנבאום" המשיכו, למרבה שמחתי, להזמין אותי.
לפני כמעט שש שנים, בינואר 2010, מוניתי לפרשן קבוע של התכנית בתחומי האינטרנט והטכנולוגיה. הפכתי ל-go to guy של המערכת בכל הקשור לנושאים האלו. בממוצע הגעתי לאולפן של לונדון וקירשנבאום כמעט אחת לשבוע.
בשנה האחרונה מיעטתי להגיע לאולפן אבל אחת לכמה שבועות השתדלתי בכל זאת לבוא; מבחינתי, זה ביקור בלונה-פארק. זמן קצר אחרי שנכנסתי לתפקיד בבית הספר לתקשורת היתה לי ההזדמנות להפוך את היוצרות ואירחתי את ירון ומוטי במסגרת סדנת האמן של בית הספר, "הפינצטה". הפעם הם היו המרואיינים. זו היתה חוויה יוצאת דופן, גם לסטודנטים וגם לי.
היום אחר הצהריים אזכה, אם לא יקרה משהו יוצא דופן, כבר קרו דברים מעולם, לסגור מעגל נוסף ביחסים שלי עם התכנית. ירון לונדון יצא לחופשה ומערכת התכנית ביקשה ממני לשבת לצד מוטי קירשנבאום ולהנחות את התכנית. אמנם זה חד-פעמי אבל הם לא יודעים שאני מתכוון לבוא עם אזיקים; אני לא מתפנה.
אם אתם במקרה צופים היום בתכנית ורואים בחור קירח יושב ליד אחד מענקי הטלוויזיה הישראלית ולא פוצה פה מרוב התרגשות, דעו שזה אני.
כתיבת תגובה