"פורנוגרפיה או בקיצור פורנו", מסבירה ויקיפדיה, "היא תחום שעיקרו הוא הצגה של גוף האדם או ההתנהגות המינית של האדם במטרה לעורר גירוי מיני". לפורנו, אם כן, יש פונקציה מאוד ברורה: לעורר גירוי מיני.
אנשים לא צופים בפורנו כיוון שהם מתעניינים בתפאורה, בזוויות צילום או בעלילה. הם באו בשביל הפונקציה. זה עובד גם מהצד השני: מי שעושה פורנו יודע בדיוק מהי הפונקציה של מה שהוא עושה, ולכן כל העשייה שלו מכוונת כך שהיא תשרת את הפונקציה הזו. וזה נכון גם לצד המשדר: מי שמקרין פורנו (נניח בתי קולנוע, בתקופה שעוד הקרינו פורנו בבתי קולנוע), יודע שהוא לא מקרין את פליני; הוא יודע מה הוא מקרין, מה הפונקציה של מה שהוא מקרין ואילו רגשות אמורים להתעורר בקרב מי שמגיעים לצפות במה שהוא מקרין.
הדיון פורנו, סוגיה חברתית מעניינת לכשעצמה, מזכיר לי כותרות כמו זו שמופיעות באחרונה כמעט מדי יום ב-Ynet.
יש בכל זאת כמה הבדלים בין פורנוגרפיה רגילה לבין הכותרת הזו.
הראשון הוא שבפורנוגרפיה רגילה השחקנים לוקחים חלק באירוע כשהם יודעים מהו מהותו של האירוע, מהי הפונקציה שלו. ליאם יוטקו בת ה-13, שהתקשרה למוקד המשטרה, לא ידעה שהיא עומדת לככב בסרטון פורנו של פחד. היא פשוט התקשרה למשטרה כי זה מה שלימדו אותה שעושים כאשר דוקרים אותך.
השני הוא שעל פי רוב אתה לא נתקל בפורנו בערוצי המיינסטרים, שלוש-ארבע פעמים ביום וממילא אם זה איכשהו קורה, זו בחירה של הקהל. אבל הקהל שצופה בפורנו של פחד לא תמיד בוחר האם לצפות בו או לא. נכון, על הכותרת המטונפת של Ynet אני יכול לבחור אם להקליק או לא, אבל ברוב הפעמים הדבר הזה משולב בתוך שידורי החדשות הרגילים ואין לך דרך אמיתית להימנע מהחשיפה לפורנו הזה.
לבסוף, ישנה תעשייה שלימה של סרטי פורנו. ישנם מפיקים, במאים, עורכים. ישנו ארגון שמטרתו הפצה של הסרטונים האלו למטרות רווח כלכלי. גם בישראל ישנו ארגון שמפיץ את הסרטוני פורנו הפחד. קוראים לו משטרת ישראל. הגוף הזה מחפש בארכיון המוקלט שלו את השיחה שבה ילדה בת 13 מתקשרת למוקד המשטרה לאחר שדקרו אותה, כי זה מה שלימדו אותה שעושים, והוא דואג להפיץ את השיחה הזו כדי שאנשים יסתכלו לתוך הפחד בעיניים, מקרוב, בצורה חשופה, בוטה, בדיוק כפי שאיברי מין מוצגים בסרטי פורנו: בצורה חשופה, בוטה, גלויה.
קשה להישאר אדיש לסרטי פורנו – הם עושים את העבודה שלהם בצורה טובה, זו הפונקציה שלהם. קשה גם להישאר אדיש לסרטוני פורנו הפחד שמפיצה משטרת ישראל בחסות מדינת ישראל. נסו לחשוב מה חיים בתוך פורנו בלתי פוסק עושים לנפש האדם ותקבלו הצצה מעניינת לחיים של צרכן התקשורת הישראלי ששוחה יום אחרי יום בתוך פורנו של פחד בחסות התקשורת הישראלית ובעידוד ממשלת ישראל.
יגידו אנשים: "חתיכת שמאלני, מה אתה רוצה, להסתיר את האמת? את המציאות?! אנשים חיים בפחד!". זה כמובן נכון. גם אני חי כאן. מצד שני, כמו שאנשים נדקרים ברחובות, הרבה מאוד אנשים מקיימים יחסי מין. כל יום הם מקיימים יחסי מין. תרצו לראות את כל זה בחדשות כל יום? כל היום? זו גם המציאות, לא?
בשורה התחתונה המטרה של סרטי הפורנו היא להכניס כסף למי שעומד מאחוריהם. מי שחושב שאין מטרות פוליטיות מאחורי סרטוני הפורנו של הפחד חי בסרט. פורנו.
כתיבת תגובה