דילמה של מו”ל

נניח שאתה מו”ל. נניח שאתה מו”ל גם של הוצאת ספרים וגם של עיתון. נניח שהעיתון נוסד על ידי המשפחה שלך. נניח שהמשפחה שלך מרתקת. נניח שהסבא שלך הוא דמות מרתקת במיוחד. נניח שנכתבה ביוגרפיה על הסבא שלך. נניח שהחלטת להוציא לאור את הביוגרפיה בהוצאת הספרים שלך.

האם אתה מפרסם בעיתון שלך ביקורת על הביוגרפיה של הסבא שלך שהוציאה הוצאת הספרים שלך?

(שימו לב לתגובה מס’ 16 שנכתבה בתגובה לפרסום הביקורת)

24 מחשבות על “דילמה של מו”ל

  1. היו”ר הוא רשע ומניפולטיבי!
    הנה ההוכחה:

    (22:12:24) דנדוש: חחח למה מיצית יותר ממני?
    (22:12:42) MrM: |: הרבה יותר ממצה מבלעעעעעעעעעעעע
    (22:12:49) MrM: זה ידוע
    (22:12:54) MrM: זה הרי |:
    ולא בלעעע
    (22:13:12) דנדוש: מה זה הדבר שאתה עושה?
    (22:13:26) MrM: חוץ מזה
    זה גם מתומצת
    (22:13:29) MrM: איזה דבר?
    (22:13:51) דנדוש: הפרצוף זה… ובלעעע זה תיאור יותר מדויק
    (22:14:00) דנדוש: אגב, שמת לב שהמזימה של היו”ר עבדה?
    (22:14:04) MrM: אמרתי ממצה
    לא מדוייק
    (22:14:09) MrM: איזו מזימה?
    (22:15:09) דנדוש: שנפסיק למלא את הגלוב. אם לא היה לנו מסנג’ר, כל הדיון הנ”ל היה מתנהל בתגובות על הפוסט….
    (22:15:28) MrM: כן זה היה הרבה יותר משעשע
    (22:15:32) MrM: וגם היה לוקח הרבה יותר זמן
    (22:15:39) MrM: ואז היה לי פחות משעמם
    (22:15:47) MrM: מסקנה: היור רוצה לשעמם אותנו
    (22:15:51) דנדוש: נכון… אבל אולי היינו פורשים באמצע
    (22:15:58) דנדוש: להתיש אותנו, זה מה שהוא רוצה

  2. המבקר היה צריך להוסיף גילוי נאות: “למרות שחשבתי שהספר חרא, הייתי חייב לכתוב ביקורת אוהדת כי הנכד משלם לי את המשכורת. נ.ב. אני בטוח שהסבא מתהפך בקברו”

  3. אני לא חושב שיש הרבה אנשים שקוראים “הארץ” ולא יודעים מה הקשר של שוקן לעיתון.
    נראה לי שגם אני הייתי מפרסם 🙂

  4. מסכים עם דניאל. יש דילמה מסוימת ואולי הספר אכן מאיר רק צדדים חיוביים באישיותו של המושא, אבל התעלמות מוחלטת לא יכולה להיות. הארץ דרך אגב מסקרים גם שינויים בהוצאות הספרים של ידיעות ומעריב (ראה גלריה מאתמול).

  5. כן. אבל הבעייה היא שיש פה סתירה.

    מצד אחד אתה עובד בעיתון לאנשים חושבים. אז אתה באמת בן במשפחת שוקן. אבל מצד שני אם היית באמת בן במשפחת שוקן, אז כבר היית עורך בעיתון. מצד שלישי, אתה יו”ר. אז יתכן ויש לך קצת דם כחול.

    אני לא צריך בלש, אני צריך פותר תשבצי היגיון!

  6. לא נראה לי שהדילמה במקרה הזה היא של המו”ל, כי אני לא חושבת שהוא מתערב בתוכן המאמרים המתפרסמים. אוקיי, תיקון: אני רוצה להאמין לו שהוא לא. (אם אתה יודע על כך שהוא כן – זה המקום לפרסם את זה… ;-)). הבעיה היא של העורך שהחליט לפרסם את הביקורת, ובאופן כללי יותר בעיה של רגולציה עצמית (ולעיתים צנזורה עצמית) של כותבים ועורכים, מתוך ידיעה או ניחוש מה יהיה רצונו של בעל המאה. בעניינים האלו גם תמיד קל יותר (לכולנו) לראות את מוּמם של אחרים: לא קשה לחזות איך היו מגיבים ב”הארץ” לפרסום ב”מעריב” המשבח ספר על משפחתו של יעקב נמרודי, נניח.
    אני נוטה לחשוב שהפתרון האופטימלי הוא לא לפרסם ביקורת כזאת כלל, ולו בגלל מראית העין. מצד שני, איך אמר פעם ג”פ קנדי (או האגדה מספרת שאמר): מה הרעיון של להיות נשיא ארה”ב אם אתה לא יכול למנות אחיך לשר המשפטים?… אז באמת, מה הרעיון שיש לך עיתון וגו’? העניין הוא שעיתון איננו רק עסק פרטי; הוא אמור גם לשרת את האינטרסים של הציבור. בהנחה שכל השיקולים בפרסום היו ענייניים לחלוטין (ביקורת ראויה על ספר ראוי על אדם ראוי וכו’), הייתי מצפה לפחות לאיזו שורה של גילוי נאות לגבי הקשר המשפחתי למו”ל. יש ל”הארץ” לא מעט קוראים צעירים (כך הם לפחות אומרים), ולא נראה לי שכולם יודעים על הקשר הזה כמו שיודעים הקוראים הפחות צעירים.

  7. מה הבעיה כאן? מישהו חייב לכם משהו? העיתון הוא מסחרי, והוצאת הספרים היא מסחרית. העיתון פוגע בעצמו, ופוגע בזלמן שוקן המנוח, אבל אני בטוח שמשפחת שוקן היתה מודעת לזה. הם עשו שיקול ובחרו מה שבחרו. ואם כבר, כדאי להיזהר מעכשיו והלאה בקריאת כל כתבה שחתום עליה זהר שביט. כי הוא מוציא לעצמו שם של כתב חצר ולא עיתונאי.

    נ.ב. אני דורש הוכחה שהמגיב המזדהה כ-moot הוא אכן moot המקורי מהאתר 4chan.

  8. אני נוטה להסכים עם רואה שחורות. קריאה ביקורתית נדרשה לפני הפרסום הנוכחי ותדרש גם אחרי. יחד עם זאת היה ראוי עם העיתון היה מפרסם כגילוי נאות את השיוך המשפחתי.

  9. ר”ש: זהר שביט זאת היא ולא הוא. היא לא עיתונאית אלא פרופסור לספרות. וגם היתה נציגת שינוי (ז”ל) בעיריית ת”א.

  10. נעמה: כנראה שהייתי מודע לזה לו הייתי גר בת”א. אבל עכשיו יש לשאול: ברור שאם פרופסור לספרות כותבת ביקורת חיובית על הביוגרפיה, זה טוב עבור ההוצאה לאור; אבל למה לה לעשות את זה לעצמה?

  11. הכל טוב, רק שהוצאת שוקן שייכת לאחות של עמוס, שלא מדברת איתו רוב הזמן כבר שנים,
    והארץ דווקא נותן סיקור מחורבן להוצאה לעיתים תכופות.

  12. another question: would yuval write such an item in case YEDIOT would have done the same thing? (which of course they do)
    i believe not. not because he works there but because from THEM he has no expectations

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: