חשבוניה אנושית

שבת בבוקר. מאיה בת ה-6 וחצי עושה בסלון שיעורים בחשבון. נגה, בת השנתיים וחצי משחקת במטבח.

– נגה, בואי רגע.
– מה מאיה?
– בואי רגע.
– לא רוצה!
– אני אז אני לא אביא לך כסא.
– טוב אני באה.
– תפתחי יד אחת עם כל האצבעות ויד אחת תסגרי. תרימי אותה. עכשיו חכי. אז 8+4 זה…

20 מחשבות על “חשבוניה אנושית

  1. זאת הבעיה שלומדים לספור בבסיס 10. אם סופרים בבסיס 6 אז אפשר בקלות לספור עד 35 עם 10 אצבעות.
    בבינארי אפשר לספור גם עד 1023 אבל זה דורש קואורדינציה מאוד גבוהה באצבעות.

  2. אתה יכול להירגע מהיום. בבגרות אפשר להתשמש במחשבון

    וחילוק ארוך זה אשליה!! לא צריכים את זה !! אתם שומעים אותי?! לא צריכים!

  3. זה נורא מצחיק בפעם הראשונה, וגם רוח שיתוף הפעולה מחממת את הלב, אבל אחרי שיוצא לך לראות את המורים שלהם מעודדים אותם לעשות את זה ואף תורמים את האצבעות שלהם למקרה שאין חבר בסביבה (סיפור אמיתי), זה מתחיל להטריד קצת.

    (איך זה שהם לא עלו על העניין של אצבעות הרגליים? אולי בקיץ, שילכו יותר יחפים)

  4. ג'ייני דיר: זה לא כל כך נורא, זה ממחיש את כל הקונספט. אם הם יעשו את זה מספיק פעמים הם כבר יזכרו את כל הפעולות האלה בע"פ ולא ממש יצטרכו את האצבעות, אז למה לא?

  5. עידו: לא יודעת, ממה שראיתי אצל החבר'ה שאני מתנדבת אצלם, יש הבדל גדול בין לדעת למנות לבין לדעת לחבר. יש גם הבדל גדול בין לדעת לספור ללדעת למנות אבל זה לסיפור אחר 🙂

  6. עידו – מנסיון אישי כואב אני לא כל כך בטוחה שאתה צודק… יש דברים שאם לא לומדים אותם כמו שצריך לא לומדים אותם לעולם, וחשבון הוא אחד מהם.

  7. ג'יובל – יש לי שתי מילים בשבילך: חכה לפסיכומטרי
    (רמז: אסור להשתמש במחשבון)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: