שבת בבוקר. מאיה בת ה-6 וחצי עושה בסלון שיעורים בחשבון. נגה, בת השנתיים וחצי משחקת במטבח.
– נגה, בואי רגע.
– מה מאיה?
– בואי רגע.
– לא רוצה!
– אני אז אני לא אביא לך כסא.
– טוב אני באה.
– תפתחי יד אחת עם כל האצבעות ויד אחת תסגרי. תרימי אותה. עכשיו חכי. אז 8+4 זה…
כן, אבל נראה אותה עושה פעולות כפל.
אין דיד, אל תתפלא אם מחר/תיים היא תבוא אליך בדרישה לעוד אחות או שתיים, בשביל הכפל.
זאת הבעיה שלומדים לספור בבסיס 10. אם סופרים בבסיס 6 אז אפשר בקלות לספור עד 35 עם 10 אצבעות.
בבינארי אפשר לספור גם עד 1023 אבל זה דורש קואורדינציה מאוד גבוהה באצבעות.
היא עושה גם אינטגרלים?
אתה יכול להירגע מהיום. בבגרות אפשר להתשמש במחשבון
וחילוק ארוך זה אשליה!! לא צריכים את זה !! אתם שומעים אותי?! לא צריכים!
אני מקווה שהיא תפסיק לספור על האצבעות עד שהיא תגיע לשברים…
omeran – לול!
כמו שאחי יהונתן אמר לאמא שלו:" אני יודע לספור עד ל31 ביד אחת".
הן צריכות באמת ללמוד בינארית בגיל צעיר.
מגיב 8, ראה את תגובה 3,
וגיובל, אני לא מרשה לתלמידים שלי לעבוד עם מחשבון, רק כי זה מנוון להם את השכל.
יהונתן, אתה מורה?
זה נורא מצחיק בפעם הראשונה, וגם רוח שיתוף הפעולה מחממת את הלב, אבל אחרי שיוצא לך לראות את המורים שלהם מעודדים אותם לעשות את זה ואף תורמים את האצבעות שלהם למקרה שאין חבר בסביבה (סיפור אמיתי), זה מתחיל להטריד קצת.
(איך זה שהם לא עלו על העניין של אצבעות הרגליים? אולי בקיץ, שילכו יותר יחפים)
מוסיף, אני מתנדב במועדון נוער ועוזר לילדים עם שיעור (מכיתה ז' עד יב') אז כן.
ג'ייני דיר: זה לא כל כך נורא, זה ממחיש את כל הקונספט. אם הם יעשו את זה מספיק פעמים הם כבר יזכרו את כל הפעולות האלה בע"פ ולא ממש יצטרכו את האצבעות, אז למה לא?
יפה יהונתן.
עידו: לא יודעת, ממה שראיתי אצל החבר'ה שאני מתנדבת אצלם, יש הבדל גדול בין לדעת למנות לבין לדעת לחבר. יש גם הבדל גדול בין לדעת לספור ללדעת למנות אבל זה לסיפור אחר 🙂
יש תרגילים שפשוט מצריכים מחשבון
עידו – מנסיון אישי כואב אני לא כל כך בטוחה שאתה צודק… יש דברים שאם לא לומדים אותם כמו שצריך לא לומדים אותם לעולם, וחשבון הוא אחד מהם.
גיובל,
אני חולק על דברייך.
אוקי יהונתן, תעשה שורש חמש בראש ותחזור אלי…
ג'יובל – יש לי שתי מילים בשבילך: חכה לפסיכומטרי
(רמז: אסור להשתמש במחשבון)
כתיבת תגובה