כבר מזמן לא שמעתי מישהו שאשכרה מחפש את האחראי על האינטרנט. טוב שיש את יוסי רז, שמסביר לישראלים — ותרגישו חופשיים לכנות אותם (כלומר אותנו) – ההודים של האינטרנט — כיצד צריך להתנער מהאינטרנט הישנה והמסואבת, האיטית והצפופה, לשחר של יום חדש.

"לא ייתכן שנשלים עם העובדה שאנחנו גולשים 57.5 שעות בשבוע (!) ועדיין אנחנו סובלים מאינטרנט צפוף ואיטי […] אם איזה מנהיג אינטרנט יחליט להוביל איזה מהלך, נניח להפסיק ליום אחד את הגלישה באינטרנט, עצם המחשבה על זה גורמת לי חרדה ואני יודע שאני לא אצליח. אני יודע שאני לא אעשה את זה כי אני שייך לגזע של פחדנים. אחרי שעתיים של מחאה, ארוץ ללקק את המים כמו כלב".

נתחיל בעובדה שחלק מהגלישה המרובה נובע מכך שהחדירה של הפס הרחב בישראל היא לא פחות ממדהימה, אנשים משאירים את החיבור לאינטרנט פתוח באופן קבוע, ודבר זה לא מעיד בהכרח על בעיה. נמשיך בעניין שגם אם "מנהיג אינטרנט" (אה?) יוביל איזה מהלך (איזה?), סביר למדי ששום דבר לא יקרה, ולא כי אני פסימית. כלומר, לא רק בגלל זה. פעולות בסגנון "יום ללא סלולרי", "יום ללא קניות" ו"יום ללא שליחת מצגות של נופים בסקנדינביה מלווים במשפטי חוכמת חיים בשקל" – לא ממש הצליחו. כדי שתהיה השפעה לחרם צרכני, צריך להתאגד, ועד כמה שאני זוכרת נסיונות קודמים לארגן אנשים לפעולה צרכנית (מלבד מקרים בודדים דוגמת קסטרו) – מדובר בעניין שלא מתרומם.

אם נתעלם מהמשך הקטע (המעוטר בהסברים תנכיים מנותקים), מעניינת המסקנה של רז.

"אם נחזור לרגע למאמר של ירון לונדון, הוא טוען שלמרות שצפוף בישראל, זה לא יפגע בנו אם נשכיל לשפר את ההתנהגות האישית שלנו כמו ביפן ובקהיר שם התושבים הסתגלו לחיים בצפיפות בזכות התנהגותם המאופקת וחוש ההומור שלהם. אני רוצה לקחת את ההמלצה של ירון לונדון גם לחיים שלי ברשת".

אשמח אם מישהו יוכל להאיר את עיניי ולהסביר לי על איזו צפיפות מדבר רז, ומהו הקשר בין רחובות צפופים למספר גדול של שעות גלישה. אם אתנהג באיפוק ואשחרר סמיילים, אצליח להוריד מהר יותר את הטורנטים שלי?