בלוגים בגלובס – סיכום ביניים

לפני כחודשיים השיקה “גלובס” מערכת בלוגים חדשה בשיתוף עם תפוז. אחרי חודשיים אני חוזר אל זירת הפשע ומציע סוג של סיכום ביניים של המיזם.

בעת ההשקה כתבתי: “אני לא כל כך מבין מה הערך המוסף בלפתוח בלוג בגלובס ולא בתפוז” וגם עכשיו, חודשיים אחרי, טרם גיליתי. חלק ניכר מהבלוגים בגלובס (לפחות אלו שעברתי עליהם), פשוט משעממים בטירוף. נראה כאילו הם נכתבו על ידי מנהלי שיווק למיניהם, אנליסטים ומשקיעים למיניהם או כל מיני מנהלים שבמקרה יש להם הרצאה מוכנה, אז כבר שפכו אותה לבלוג החדש. אפילו מנכ”ל תפוז, גיא אליאב, שהחל עם בלוג די מעניין, הפך את הבלוג שלו ללוח מודעות לפרסום עצמי לאחר שחטף מהרשויות. מי שבכל זאת מצליח לשמור על רמה הם הכותבים המוכרים שלקחו את הפקלאות שלהם והעבירו אותם לגלובס כמו הלמו, גדי שמשון או צביקה בשור. טרם גיליתי כותב חדש שהצליח למשוך תשומת לב מיוחדת.

מן הסתם יש סיבות רבות לאכזבה. הנה רק אחת. בעולם הכלכלה, נהוג לקבל עצות מאנשים בעלי מוניטין. לא תקבל עצה בעינייני מניות מסתם אדם שקורא לעצמו “האנליסט האמיתי”, או “פצצה של משקיע”. אבל זה בדיוק מה שקורה (לפחות בחלק מהמקרים) בבלוגים בגלובס. אנשים לא מזדהים תחת השם האמיתי שלהם וכותבים ניתוחים ארוכים ומשמימים שאולי היו מעניינים יותר את הקהל אם היו יודעים מי עומד מאחוריהם. והקהל – כן, הקהל לא ממש מגיע. תחת קטגוריה “בלוגים שעוררו עניין” מופיעים בלוגים שיש להם 2-3 תגובות. אם יש כבר כמה אנשים שמזדהים בשמם, הם לא מצליחים ליצור לעצמם קול ייחודי בתוך הקקופוניה ובעצם הם נבלעים.

כאמור, ישנן סיבות נוספות ומן הסתם צריך להמתין עוד קצת לפני שפוסקים באופן סופי את דינו של הפרויקט.

ציון זמני: מאכזב ביותר.

21 מחשבות על “בלוגים בגלובס – סיכום ביניים

  1. גם הלמו מאכזב, אולי בגלל שהוא התחייב לתדירות ונפח מסוימים אבל לא מצא מספיק נושאים מעניינים לכתיבה.
    הוא היה הרבה יותר טוב כשאף אחד לא אסר עליו לפרסם פוסטים של עשר מילים.

  2. אני חייב לומר שהייתי ספקן לגבי השירות הזה בהתחלה, אבל דעתי השתנתה. אני חושב שבהחלט יש צורך לתחום גיזרה מסויימת של הבלוגייה, ולהצהיר שבגיזרה הזו אפשר למצוא רק בלוגים שנכתבים תחת הכובע המקצועי של מי שמנהלים אותם. יש לזה לטעמי גם פוטנציאל לא מבוטל.

    אני בדר”כ לא מצליח למצוא את עצמי משוטט ומעיין בקהילת הבלוגים של תפוז. היא עמוסה לי מדי. לקהילה העסקית הזו של תפוז אני כן נכנס. אני נכנס לקרוא בדיוק את אותם שלושה אנשים (ה-anchors של הבלוגיה הזו) שהזכרת, וגם את איתי נאור. בין לבין אני מוצא את עצמי גם מחפש שם כותבים טובים ומעניינים אחרים, ובינתיים באמת שלא הצלחתי למצוא. יכול להיות שצריך להביא לשם כמה עוגנים נוספים בתחומים אחרים. אני גם הייתי בונה אחרת את עמוד הבית ומבליט את התוכן של הפוסטים השונים במקום את השמות של הבלוגים והכותבים.

    בכל מקרה, השירות הזה עושה לדעתי טוב לשני הצדדים- אתר תפוז נהנה מהסמכות המקצועית שמשרה אתר גלובס, ואתר גלובס מצליח בעזרת הבלוגים התפוזיים לשחרר קצת את העניבה ולמשוך (אולי, אין לי את הנתונים לפניי) קהל שונה של קוראים.

  3. מוסיף, להרגשתי לא הגיע לשם שום קהל חדש (משמעותי) בעקבות הבלוגים. ואם אתה קורא את אותם שלושת אנשים הרי שזה עצוב מאוד שזה מה שהצליח הפרויקט לעשות – לגרום לך לקרוא שלושה אנשים שכתבו קודם במקום אחר (רשימות, אתר פרטי, בלוג במקור אחר) והגיעו לשם.

  4. אבל יש לי שאלה אחרת: מה היתה המטרה של גלובס במיזם הזה? רק כדי להתהדר במילה החמה “בלוג”? גם אנחנו באינטרווב? אי אפשר לתת ציון בלי להבין לאן שואפים.

  5. כפי שכתבתי, מוקדם לסכם את הפרויקט – אבל בינתיים אני לא רואה שום ערך מוסף שהוא הביא: לא לקהיליית הבלוגים, לא לגלובס, לא לתפוז ולא לי כקורא.

  6. הערה אחת:
    לא קראתי את הבלוגים דנן אבל השיטה של להעלות בלוגים אנונימיים היא קונספט לא חדש מבחינה רעיונית בגלובס. בשנים האחרונות נהוגה בגלובס וגם בעיתונים כלכליים אחרים מה שאני קורא השיטה האנונימית.
    לי זכור היטב פלופ של לפני שנה וחצי במסגרתו פורסם מאמר שלם במדור שוק ההון בגלובס בו תקף בחריפות “גורם בכיר בשוק ההון” גורמים שונים אחרים בשוק ההון וגם את הרגולטור אם זכרוני אינו מטעה אותי במה שנראה לי כאחד משיאי השפל של עיתונות ישראלית שאני ראיתי מימי.
    כמי שעוקב מקרוב אחרי העיתונות הכלכלית אני יכול לומר שהמאמר הזה היה שיא אבל לא יוצא דופן בשיטה (שאגב זולגת גם לעיתונים כלכליים אחרים) של ציטוטים אנונימיים, העברת הערכות אנונימיות והגרוע מכל הכפשות והעברת ביקורת בוטה בצורה אנונימית על גבי פרינט של עיתון יומי.
    לא רק שזה חוסר אתיקה ממדרגה ראשונה לדעתי, גם הערך החדשותי והכלכלי של זה נמוך מאוד, ולראיה הרייטיניג הנמוך של הבלוגים האלה.

  7. היי דרור, לונג טיים נו פייט.

    יש לי רק הערה קטנה (אני די נוטה להסכים איתך בסה”כ. אני קיוויתי שהסיפור יהיה הרבה יותר אנאלי בסלקציה שלו. בטח שציפיתי שאנשים יכתבו שם בשמם).

    הערך המוסף מבחינת הגולשים אולי נמוך, אבל מבחינתי ככותב יש לזה כמובן ערך מוסף. אני שייך לקבוצת כותבים שגדלה באתרים הפרענקים של ישראל. נענע, NRG, כל האתרים שאוהבים להרים עליהם את האף. לכתוב בגלובס, אפילו כבלוגר תפוזי, חושף אותי לכל מני אנשים שבחיים אל היו מוצאים אותי אחרת. זה נוח לי, כי לאנשים האלה יש יותר כסף מלקוראי ישראבלוג (המחשבה על וורדפרס מעבירה בי עייפות נוראה. הרי אני אצטרך שזה ייראה מדהים. ומי יעצב? ומי יעשה CSS?). קיצור, כדי להגיע לאנשי מדיה ועסקים שהם לא אנשי רשת, מוטב לי להתנחל כרגע שם.

    חבל באמת שאין שם קצת יותר אוריברוכיניות ברף הכניסה.

  8. נו פייט אט אול.

    אני מסכים עם הנחת המוצא שלך (שהאתר אמור לחשוף אותך לקהלים חדשים) רק שאני בספק אם הוא עומד ביעד הזה. רוצה לומר, לדעתי, מי שמגיע לגלובס כדי לקרוא מה אמר נגיד בנק ישראל, *לא* נכנס באותה ההזדמנות לקרוא בלוגים. ומכאן שאנשי המדיה והעסקים שאתה כה חושק בהם, לא ממש מופיעים שם.

    כאמור, זה עוד יכול להשתנות אבל הפתיחה, לפחות לדעתי, חלשה ולא משכנעת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: