האקדמאים האלו. לא, ברצינות!

עודד ירון שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות (ואף תרם את הכותרת לפוסט) טקסט של סוכנות הידיעות הישראלית עתי"ם. הטקסט מובא בקיצורים ההכרחיים.

מחקר: אין סיכוי לעצור כדור שנבעט בעוצמה לפינה העליונה של השער
באר שבע 3 (עתי"ם) – אפרופו מונדיאל: כיצד יש לבעוט נכון פנדלים? מחקר שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון קובע: אין סיכוי לעצור כדור שנשלח בעוצמה בדיוק לפינה העליונה של השער. כתבת עתי"ם מוסרת, כי תעלומת בעיטת ה-11 המושלמת מעסיקה כבר יותר מ-30 שנה את פרופ' מיכאל בר-אלי.

"השאלה הראשונה  ששאלנו היתה, האם השוערים קופצים אולי יותר מדי?, האם על השוער לקפוץ בכלל לפינה בזמן ביצוע הבעיטה?", סיפר פרופ' בר-אלי שצוות המחקר שלו בדק כ-300 בעיטות 11 ממשחקים מליגת העל בארץ ומצמרת הכדורגל העולמי, שנערכו בשנים האחרונות – כולל משחקי גמר של ליגת האלופות שהוכרעו בפנדלים (כגון-יובנטוס-מילאן, באיירן מינכן-וולנסיה) ואליפויות עולם ואירופה.

(…) בשלב זה פנו הוא וצוותו לחקור את כיווני הבעיטה וגילו להפתעתם כי כיוון הבעיטה, למרכז השער או לפינות, אינו משפיע על סיכויי העצירה של הכדור ע"י השוער. לעומת זאת, כאשר בדקו את מימד הגובה, התגלתה מסקנה מרתקת: "הסטייה מהמרכז אינה משפיעה על סיכויי ההבקעה או על סיכויי עצירת הכדור, אבל גובה הבעיטה הינו קריטי", מדגיש בר-אלי. " כל הבעיטות שנבעטו לאזור הגבוה של השער-הובקעו. כלומר, בעיטה מדויקת לגובה – במיוחד לפינות השער הגבוהות – מקנה למעשה 100 אחוז סיכוי להבקיע, וזה מדהים".

הוא מציין, כי בעיטות ה-11 שנעצרו ע"י להמן הגרמני (כולל בחצי גמר גביע האלופות מול ריקלמה הארגנטיני) וריקארדו הפורטוגזי היו כולן שטוחות, ולמעשה, כפי שמראה הסטטיסטיקה, יש לשוערים סיכוי לא רע של כ-20% לעצור פנדלים שנבעטים לפינות הנמוכות. (…) מומחי כדורגל מישראל, גרמניה, טורקיה וסין, שעימם שוחח בנושא, הסבירו לו שרוב הכדורגלנים פשוט פוחדים לבעוט לפינות הגבוהות, בגלל שהם חוששים מהסיכון שבהחטאה. "יחד עם זאת מתברר, שקיים גם סיכון בלתי מבוטל כאשר בועטים נמוך", גורס בר-אלי.

(…) "אני יכול לסכם את המחקר בהמלצה פשוטה לבועטי הפנדלים: לבעוט לחיבורים ולהתאמן על כך הרבה ונכון", כך פרופ' בר-אלי. (עתי"ם)

איג נובל. זה ברור.

עדכון: שימו לב לתגובה מספר 20.

26 מחשבות על “האקדמאים האלו. לא, ברצינות!

  1. גם אני ערכתי מחקר קטן.
    ניתחתי קליעות עונשין מטובי המשחקים בליגה הישראלית ובעולם (העולם פחות חשוב) וגיליתי שאם זורק בקשת לכיוון הטבעת הכדור נכנס וכך אפשר להכריע משחקים.

    למותר לציין שגם אותי הנושא הזה ריתק 30 שנה, שזה פרק הזמן שהקדשתי למחקר, כלומר מגיל מינוס חמש וחצי בערך.

  2. לא מתלוננים. רק מביטים בהערצה על איך אפשר לבנות קריירה שלמה, לנסוע לכנסים, לתת הרצאות ולקבל תקציבי מחקר – וכל זה בשביל לראות כדורגל. אני אפילו את אשתי לא מצליח לשכנע לתת לי לראות משחק בלי הפרעה, שלא לדבר על לקבל משכורת על זה.
    כשרון אמיתי הבחור…

  3. אחרי מחקר של יותר מ30 שנה, גיליתי שרוב האנשים (מעל 90%) מתים כשהם שוכבים.
    יש טענה של מומחים לרפואה שאנשים שמרגישים חולשה נשכבים לנוח כי הם מפחדים ליפול.

  4. אעלק מחקר-לוקחים נתונים מאיפשהו, מריצים באקסל ופונים לעיתי"ם (לא ידעתי שהם עוד קיימים). במקרה הזה נראה לי שיותר משהפרה רוצה להיניק (הפרופ') העגל רצה לינוק (העיתונאית).

  5. עכשיו צריך להסביר את זה לכדורגלנים. אני מאחל בהצלחה לכל מי שיילך על זה כי זה ייקח יותר מ-30 שנה.

  6. כמה מביך שהעיתון בו אתה עובד לוקח את ההודעה המטופשת שאתה חשבת שהיא מגוחכת עד טירוף והופך אותה לידיעה.

    מצד שני, אם הייתי מתעניין בכדורגל/ לא הייתי סובל מטראומת "הזה שהיו בוחרים אותו אחרון בכוחות ביסודי" אולי הייתי מוצא עניין בהודעה המרתקת.

    נו טוב, בעצם לא.

  7. הייתי חושב שזה מביך אם רק "ידיעות" היה מפרסם את זה. מכיוון ש"הארץ" הקדיש לזה את העמוד האחורי והתוכנית של רזי ברקאי הקדישה לזה אייטם ונראה שזה הופיע בכל כלי התקשורת ואחותו, אני לא חושב שזה מביך לידיעות אחרונות. אני חושב שזה עצוב – בשביל כולנו.

    ואגב, אני יכול להישבע שאני שמעתי על המחקר שלו בתקופת המונדיאל הקודם או אליפות אירופה או ליגת האלופות או משהו כזה. אני לא מוצא לינק אבל בטוח שזו הודעה שכבר קראתי לפני כמה שנים ושמוציאים אותה אחת לטורניר.

  8. דרך אגב, לאוניברסיטת בן גוריון יש מחלקת יח"צ מאוד פעילה ששולחת הודעות על כל מיני אירועים בלי קשר לזהות העיתונאי או הפלטפורמה בה הוא כותב

  9. יובל, חשוב שתשים לב להבדל משמעותי בין שתי הכתבות – נראה כי הפרופ' הנכבד הפסיק לבדוק כ-49 פנדלים נוספים מאז שנת 2005. זהו השג מכובד מאוד לשנה אקדמית.

  10. מחלקת היח"צ של אב"ג (אוניברסיטת בן גוריון) מורכבת מעיתונאי לשעבר שדי משעמם לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: