ניו-אייג': ניתוח טקסט

הגלוב עוסק בתופעת הניו-אייג' כמעט מיום הקמתו (בקרוב חגיגות השנה) ולאט לאט אני מרגיש שאנו הולכים וממצים את הנושא. ובכל זאת, חשוב לי להביא לכאן את הטקסט הזה שכן בעיני הוא מייצג את כל מה שרקוב בתופעה הזו. מכיוון שזה טקסט כל כך מייצג, אפשר להשתמש בו כדי לסמן את המאפיינים הבולטים של טקסט ניו-אייג'י ממוצע:

* החיים הם בחירה אישית:

הבחירה במלחמה היא כמו הבחירה של אדם במחלה

כל אחד מאיתנו באופן אישי בחר במלחמה כמו שכל אחד בוחר לחלות בדלקת ראות, צהבת נגיפית, סרטן הלבלב. זו בחירה אישית והיא תלויה רק בנו.

* מהרגע שביצעתי את הבחירה היא זו שתנהל את חיי (בתוספת ממבו-ג'מבו טקסטואלי):

אם בחרתי בטוב ואני מבטלת את כל מה שנחשב רע בעיני, הטוב רק ינהל אותי יותר וישתקף באופן מאיים יותר מחוצה לי. 

* אין טוב ואין רע. אין אמת ואין שקר. פוסטמודרניזם קיצוני ונהיליסטי:

כל הדרכים כולן מובילות את התהליך קדימה, אין דרך שעדיפה מהשנייה.

* למרות שהבחירה היא אישית, כולנו חלק מתודעה קולקטיבית (שגם היא מבצעת בחירות) ושיכולה לעבוד ביחד:

אני מאמינה כי התודעה הקולקטיבית של כל בני האדם ובפרט של אזרחי מדינת ישראל בחרו במלחמה בכדי לרפא פצע עמוק מאוד (…) אם מסה קריטית של אנשים יבחרו בשלום יהיה שלום (…) זכרו כי השינויים של יחידים הם שמרכיבים את השינוי הקולקטיבי כך שבעבודתכם היומיומית בריפוי ובתמיכה בתהליכי שינוי אתם תורמים לתהליך הכולל יותר מכל דבר אחר. בתהליך הקולקטיבי כל יחיד עושה את עבודת הליטוש שלו את עצמו וביחד נוצרת חברה בהירה, מפוכחת ובריאה.

* תמיד איכשהו מתכנסים למשמעות הקסומה של המילים: גימטריה, ניתוח פונטי, ניתוח קוסמטי, תמיד המילים ימסרו לנו את המשמעות האמיתית של ההוויה:

שימו לב למילים – שלום היא מילה סגורה מאוד המתארת משהו סופי, מעין יחסי כוחות מאוזנים בהם אין תנועה והסטאטוס-קוו שולט בהם. מלחמה, לעומת זאת, היא מילה פתוחה, מילה שיש בה מקום לשינויים אך בעברות שבה ניתן לראות את האפשרות ללמעלה (ל) ולמטה (ח).

אהבה היא מילה פתוחה, היא נותנת מקום לשינוי ולהתרחבות וכמעט שאין בה עיצורים – מה שמרמז על כך שאין בה דברים מוחלטים מלבד האות ב' שמתארת את המקום לשניים ולשינויים.

* הכל בעולם זה אנרגיה:

ראו את התהליך הקולקטיבי כתהליך התבהרות בו אנרגיית הקורבן עולה לפני השטח בשביל להירפא.

* שימוש במיסטיקה ילדותית שנלקחה מסיפורי פיות, שמאנים, הודים, אינדיאנים, סינים עתיקים, יפנים מיובשים, מקריבי קורבנות, ציידי פרוות, אוכלי שסק:

והיה ו"עובדי האור" הינם חלק מהתודעה הקולקטיבית

* הטקסט מלא קביעות חד משמעיות שכאילו יצאו מעוגיית מזל סינית:

הכרה זו היא חלק מתהליך ההתפתחות. ההתבוננות צריכה להיות צלולה וללא שיפוט. השיפוט מצמצם את טווח הראייה.

אורי אורבך טוען שהוא מומחה בלהפיק הצהרות דמויות שמעון פרס ("אי אפשר להוציא את הטרור בעזרת כפית. אפשר לשתות תה בעזרת כפית" – כל מיני כאלה). באותו האופן אפשר לייצר (כמו במפעל) אינספור משפטי ניו-אייג': "התודעה היא כמו גל. הגל עולה והגל יורד. מי שעולה על הגל בזמן מגיע להארה". אני יכול לייצר משפטים כאלו בלי סוף. יש להם מבנה חלול – הם נשמעים עמוקים אך בעצם הם ריקים.

* ולקראת הסוף נסגור מעגל (של אור כמובן) ונציין – הכל תלוי בכם.

זכרו כי התהליך העמוק ביותר הוא היציאה ממעגל הקורבנות וההבנה כי כל אחד בוחר בנסיבות חייו

זה אולי החלק המרגיז ביותר בניו-אייג' המודרני. הוא בא מתוך הבורגנות העשירה והשמנה שמסבירה לעצמה מדוע היא לא צריכה לדאוג לחברה, מדוע היא לא צריכה לדאוג לאחר, לשונה, למתקשה. שהרי כל אחד בוחר בנסיבות חייו – החולה, הנכה, העני, חסר הבית, האלמנה, חסר ההשכלה – כולם ביצעו בחירה. למזלך אתה העשיר, השבע, הבריא והמשכיל – כנראה ביצעת את הבחירות הנכונות. אם אתה רואה סביבך סבל כל שעליך לעשות הוא לומר לסובל: "כל אחד בוחר בנסיבות חייו" ולהמשיך למגרש הגולף.

שהרי אם הבית שלי נפגע מטיל, זה כנראה בגלל שבחרתי בטיל. אם חליתי באלצהיימר, זה מתוך בחירה. אם הורי נהרגו בתאונת דרכים ונשארתי יתום, הרי שבחרתי בכך.

אנא הגיבו לפוסט זה וזכרו: התגובות לא בוחרות אתכם. אתם בוחרים בתגובות.

82 מחשבות על “ניו-אייג': ניתוח טקסט

  1. קודם לכן לא הצלחתי להכנס לגלוב, וזה היה מפני שבחרתי בכך. או שספקית האינטרנט שלי בחרה. לא זו השאלה. השאלה היא מה גרם לי להבין שיש פוסט חשוב כל כך. התשובה היא שבחרתי להרשם לעידכונים במייל, וזו בדיוק ההוכחה לקיום ישות גדולה מאיתנו.
    חבל שאתה מזלזל באנרגיות יובל, כמה מהסוללות הטובות ביותר אנרגטיות ממך. לדעתי צום מיץ ערער יעזור לך לראות את האור.

  2. אם כל הדרכים "נכונות", אין דרך שעדיפה על דרך אחרת, וכולן מניעות קדימה, למה שאיזושהי בחירה תשנה משהו לטובה?

  3. כל בחירה היא בחירה טובה.
    כי אתה בחרת אותה.
    ואתה טוב.

    "בחירה היא כמו אבטיח. צריך לחפור פנימה כדי להוציא את הגרעינים".
    (צ'ינגפינקי. שם)

  4. אבטיח בלי גרעינים זה כמו ענבים בלי גרעינים? ואם בחרתי בענבים בלי גרעינים, האם זה מעיד עליי שאני אדם עצלן המתחמק מהתמודדות עם מכשלות החיים ומעדיף לתת לאחרים לסלק אותם מדרכו, ולכן לעולם לא יתקדם באמת?!

  5. כלומר, כל הכתבות האלה מאת אנשים מוארים בערוץ הניו אייג' הוא רק כדי להגיע להארה עצמית? ידעתי שמשהו מסריח כאן.

  6. אני לא מסכים איתך יו"ר, מי שבחר באבטיח בלי גרעינים זה מעיד עליו שהוא אדם שלו שמעדיף חיים שלווים של אהבה ושלום ע"פ חיים של מאבקים ושנאה.
    תן לאנרגיות שלך להיפתח אל מרכזי הצ'ונקו הגלקטיים ורק כך תצליח להתחבר לאני הפנימי שלך, לנשמתך הטהורה שאותה אתה מכסה עם כל הציניות שלך שמפיצה אנרגיות שליליות שמכסות על אהבתך הטהורה והתמידית לניו אייג'.
    כמו כן אני רוצה למחות על קביעתך שאנחנו בוחרים את התגובות, הרי זו עובדה ידועה בעולם הנאור לתנודות הרוחניות שיש את מאגר הלונגה, שהוא מאגר שמתוכו נשמתינו בוחרת תגובות בכל מיני מקומות- מאמר הלונגה לתגובות בynet הוא די קטן, מכיל בעיקר תגובות "אני ראשון!!!!!!!!!!!!111111111111111111111111111111אחדאחדאחד" ומילות נאצה וקללות למיניהן שחוסמות את האנרגיות החיוביות של הקוסמוס (ynet זה מילה סגורה), ובמאגר לגלוב יש שלל תגובות, אך הן אלה שבוחרות את המגיב.
    למה אתה חושב שאתרים נסגרים? מאגר התגובות נגמר. כך גם יסגר האינטרנט ואפילו לא נרגיש.

    ותמשיך עם הפוטים האלה, אני אוהב אותם- או שניתן לומר שאני אוהב שלום ואם תשנה את דרכיך זה יהיה כמו מלחמה (שהרי מלחמה זה שינוי).

  7. ynet זה לא מילה סגורה. יש שם אפשרות מטה (n), אפשרות מעלה (t) ואפילו פיצול אישיות שמאפשר עלייה וירידה, אבל בעיקר ירידה כי מי שיש לו פיצול אישיות לא ממש יכול להתקדם בחיים (y). וה־e, שהוא אם קריאה של גויים, מראה שבעצם הכל כאן נורא גמיש. למה ללכלך, למה?

  8. עידו אתה עוכר ישראל! אתה עומד בפני דרכו של העם להארה (אך כמובן שאני לא כועס עליך, זו הדרך שבחרה בך).

    יובל- אתה לא תבין את האמת הקוסמית של מעגל האור של מאגר הלונגה אם לא תפתח את עצמך לאנרגיות חיוביות.

  9. אני לא יכול לעמוד בדרכו של העם להארה, כל אחד בוחר באופן אישי (אבל גם באופן קולקטיבי) לא להגיע להארה. האמת, אני מבין אותם. גם אני מעדיף לקבל הארה מחברת החשמל. קצת יותר יקר, אבל לא צריך לכתוב כתבות בנרג'.

  10. העם מורכב מפרטים, ואתה אחד מהם, ההחלטה הקולקטיבית מורכבת מהחלטה של פרטים כך שאם אתה- הפרט, מחליט נגד ההארה אתה פיזית ובאופן מוחשי אמיתי ומוחלט עומד בדרכו של העם להארה.
    מש"ל

  11. כל התגובות מצחיקות ושנונות כרגיל, אבל אני עדיין נשארת עם תחושה רעה מאוד בכל הנוגע לממבו ג'מבו הנו אייג'י הזה. תחושה שקשורה בעיקר בשאלה של ר"ש:מדוע אנשים בוחרים להאמין בניו אייג' ונגזרותיו. או ליתר דיוק, כמה כייף שלא צריך לקחת אחריות לשום דבר מלבד לכדור האור שתקוע לי ב…

  12. גם לניו-אייג' שיובל כל כך אוהב לבקר יש נגזרות שונות, חיוביות, כמו לדת, כמו לחנוני היי-טק שמכורים לגדג'טים שלהם, כמו לכל דבר בחיים. שני צדדים לכל מטבע.
    ישנם אנשים שעוסקים בתחומים הנכללים בניו-אייג' שהם אנשים מדהימים, נותנים, מסתפקים במועט, צנועים ובטח שאינם קוראים את כל מדריכי האינסטנט האלה שיובל כל כך אוהב (וזה ממש קל) לרדת עליהם.
    אולי כדאי לשאול שאלה אחרת – מדוע קיים כזה אנטי חזק לתופעה, מטופשת ככל שתיראה, כאשר ברור לחלוטין כי אינה שלילית לחלוטין? ומה זה משנה לעזאזל, אם אדם מאמין באללה, לינוקס או כדורי-אור אם הוא מוסרי, תורם ובסה"כ איש טוב?

  13. יובל: יום אחד תיאלץ לשבת ולנפק פוסט מפורט שיסביר מה הקטע הזה שלך עם לעשות דקונסטרוקציות לטקסטים ניו-אייג'יים. אני מסכים עם כל פרט ופרט בביקורת שלך, ולי יש סיבות אישיות, לא רק אוביקטיביות, להאמין שהניואייג'רים לוקחים את הפוסט מודרניזם למחוזות הכי קיצוניים והכי דוחים שלו. אבל מאחר שאתה זה שיצא למלחמה (מלה פתוחה? WTF?), אולי תסביר אחת ולתמיד מה מניע אותך?

  14. 11-דנדוש-
    אבטיחים כמו ענבים, הם עגולים, ז"א מעגליים, הם גם למעלה, גם למטה, גם קדימה וגם אחורה, גם ימינה וגם שמאלה. מעגל. אם את בוחרת אבטיח\ענבים בלי גרעינים זה מראה על כך שאתה מעדיפה לא לחפור לשורש בעיותיך ועל ידי נטרולם בלי להתעמק בהם את נפטרת מהם, עכשיו באה הבחירה, האם לבחור בענבים או אבטיח, כאן הכל מתמצה. בחירה בענבים משמעו לטפל בצרותיך פרה-פרה, כל דבר בעתו, אבטיח לעומת זאת, זה לטפל בהכל בבת אחת. אני אתן דימוי:
    אבטיח בלי גרעינים- לדרוך על קן הנמלים | אשכול ענבים בלי גרעינים- לפזר כמות נכבדה של סנו K-300 על הקן נמלים | אבטיח עם גרעינים-ללמוד את שפת הנמלים, לדבר עם מנהיגתן, לעבור על בעיותיכן ולפתור את הבעייה בדרכי נועם | אשכול ענבים עם גרעינים- לפתח נמלה מהונדסת גנטית שלא יכולה להרות ואוכלת נמלים נקבות.

    מובן?

  15. פיגו, אין לי סיבה אישית, אין לי אג'נדה חבויה, אין איזו התנסות שלילית. הסיבה היחידה שאני יכול לספק היא סלידה ודאגה.

    סלידה מכל מה שהוא רדוד, מאנשים ריקים שמחפשים משמעות ומוצאים תורה ריקה כדי שתמלא אותם, מטקסטים ממבו-ג'מבו שכאשר באמת מנסים להבין אותם מבינים שאין בהם דבר, ממילים נפוחות שמסתירות וואקום, משרלטנות, מאופורטוניזם, מאנשים כריזמתיים שהחליטו לבלבל במוח (במקרה הטוב) ולעשות קופה (במקרה הרע) על גב חוסר האונים של אנשים אחרים, סלידה מחוסר רציונאליות שמציגה עצמה כרציונליות חדשה (אין לי בעיה עם חוסר רציונליות – לפחות שתכריז על עצמה ככזו), מדרך חיים שמסירה כל אחריות חברתית בשם עאלק אחריות אישית, מאטימות שבאה לידי ביטוי בטענה ש"אנשים בוחרים את נסיבות חייהם", מאמונה באבן, בקריסטל, בשינוי אותיות, בכוכבים, במים, במגנטים, בכל מה שהוא כאילו לא גשמי אבל הוא בעצם עבודת אלילים.

    אני סולד מהתופעה הזו ומכל מה שהיא מייצגת ומודאג מהתשובה לשאלה: מה זה אומר עלינו?

  16. אני לא מעוצבן, אני דואג לו, אני מתפלא ממש איך הוא שרד עד היום, עם הלשאוף לנשוף, ממש קשה, לפחות נראה לי שזה יהיה קשה למי שחושב שנמלים הם כמו בני אדם[אפשר גם להסיק שמרמ לא הורג ג'וקים, הוא שם אותם בצנצנת ומשמיע להם ספרי ניו אייג'].

  17. אוהד. הבעיה לדעתי היא בתשובה לשאלה מה זה אדם מוסרי, תורם ובסה"כ בנאדם טוב.

    אין שום בעיה (לפחות לא לי) עם אמונה. באלוהים, באללה, בלינוקס או בכדורי אור שיפתרו את כל מה שרע עלי אדמות. אני שמחה מאוד כשהאמונה הזו גם רואה בי, כאדם פרטי וכחלק מקהילה כאחראית לאנשים שחיים סביבי ושולחת אותי, כאדם פרטי או כחלק מקהילה לעזור לאחרים.אלוהים, אללה, ולינוקס עושים את זה ולכן גם כשאני לא מסכימה עם המטרות שלהם, אנחנו נמצאים באותו שדה שיח. יש לנו נקודת מוצא משותפת להתחיל לדבר ממנה.

    הניו אייג' עושה את ההפך, הוא משכנע את מאמיניו שהאחריות שלהם היא לעצמם ולעצמם בלבד. לא לילדים שלהם, לא להורים, לבני הזוג או לחברים שלהם ובוודאי שלא לזרים האלה, שמתעקשים להטריד אותנו, החיוביים והמצליחים, בבעיות הקטנות שלהם (עוני, אלימות, מצוקה, מחלות), שנובעות אך ורק העובדה שהם רוצים להיות קורבנות.

    עם זה יש לי בעיה.

  18. יובל – שרלטנים ואופורטוניסטים תמצא בכל מקום. גם בדתות, גם במדע. זה נובע מטבעם של האנשים האלה ולא מהנושא בו הם עוסקים.
    רדידות או עומק הם פונקציה של כמה אדם מתאמץ לחקור ולהשקיע במשהו. ישנם ניסויים שהוכיחו כי למצב פסיכולוגי של אדם זיקה חזקה למידת הבראתו ממחלות וניתוחים, למשל. מה רע אם כך במישהו שמאמין שאבן או סלע או שינוי אות בשם יכולים לעזור לו? זו גירסה אחרת לפלסיבו. (שבו משתמשים רופאים – מדענים)
    ישנן קהילות סוציאליסטיות – קומונות שמתאחדות תחת דגל הניו-אייג', כמו שבעבר התאחדו תחת דגל הקומוניזם או הסוציאליזם. חבריהן ערבים זה לזה ולכלל. את עניין הסבל האישי "מתוך בחירה" אליו אתה מתייחס ניתן למצוא למשל בבודהיזם – הבודהא אומר כי אם אדם סובל זה בגלל שהוא בחר לסבול. ברור שזה לא מתייחס למחלות, תאונות, פיגועים ושאר מרעין בישין אלא ל-state of mind; יש לי חבר שרגלו נקטעה ואיבריו הפנימיים התפוצצו בתאונה מחרידה. האיש שיקם את עצמו במו ידיו והוא אחד האנשים האופטימים והשמחים שאני מכיר. הוא עובד כמדריך צלילה ורוכב על אופני הרים, יוצא לטיולי שטח בג'יפים ואינו רואה את עצמו כלל וכלל כנכה. לעומתו ישנם אנשים בריאים לגמרי בגופם שכאשר הם מצטננים אפילו הם מתכסים ברחמים עצמיים ובתחושת קורבן והם – הם הנכים האמיתיים.
    בסופו של דבר הרעיון הוא שהמציאות היא סובייקטיבית – אין לנו שליטה על כל מה שקורה לנו אבל כן יכולה להיות שליטה על איך אנחנו לוקחים את זה ומגיבים לזה. אם מישהו בוחר להיות קורבן זה שלו לגמרי, אם מישהו בוחר להיות מוגבל זה שלו לגמרי. זה רק בנפש.
    לגבי מגנטים, מים, אבנים וכו' – אין ספק כיום שאנחנו לא יודעים הכל על טבעם של חפצים ועל ההשפעה שיש לנו על המים בגופנו. ישנן תיאוריות רבות שלא הוכחו ולא הופרכו על שדות מגנטים, על ההשפעה הפיזיולוגית שיש למולקולות פולריות על גוף האדם וכו'.
    מכיוון שכרגע זה בשלב של אמונה, אני לא רואה שום פסול בזה שאנשים מפיקים מהם תועלת. אולי אם תנסה להשתמש במים בתור גורם מרפא (למשל הידרותרפיה, ווטסו, או אפילו סתם ללכת ולשכשך בים) תראה שיש דברים בגו'.

    אני מצטער אם הארכתי מדי בדברים, פשוט הנושא באמת מרתק אותי.

  19. בלונדינית – אני מסכים עם החלק הראשון של דבריך. החלק השני הוא פשוט הכללה גסה.
    לא כל מי שעוסק במשפטים עושה זאת למען הצדק. כנ"ל לגבי הניו-אייג'.

  20. אוהד – מה שתיארת (בחלק ניכר מהדברים שלך) הוא פסיכולוגיה. הקשר בין פסיכולוגיה לניו-אייג' הוא מקרי לחלוטין גם אם בטקסטים מסוימים יש ניחוח פסיכולוגיסטי. יכול להיות שאתה מתרשם מהניחוח הזה אבל הוא כזב. אם התחום מעניין אותך לך ולמד פסיכולוגיה (שגם עליה יש לי מה לומר, אבל בפעם אחרת).

    כתבתי פה פעם שאם מישהו מרגיש טוב בגלל שהוא מחזיק קריסטל בכיס – שיהיה לו בכיף.
    מי שמסביר לי ש*אני* ארגיש טוב אם אחזיק קריסטל בכיס הוא שקרן ושרלטן. מי שמסביר לי שאם רק אמקם את השולחן מול החלון אהיה בריא יותר, מי שמסביר לי ברדיו שכדאי לי להוסיף ה' לשם ואז לא אתגרש/יוולדו לי בנים/אבריא ממחלה/אצליח בעבודה/אצליח בחיי אהבה – הוא רמאי שמתפרנס על חשבון צרותיהם של אחרים.

  21. הקשר בין פסיכולוגיה לניו-אייג' הוא מקרי כמו שהקשר בינה לבין רפואה, סוציולוגיה, פוליטיקה או תקשורת הוא מיקרי. זה אספקט חשוב של כל הדברים האלה.
    אני מסכים לחלוטין עם הפיסקה השנייה.

    אני גם לא מבין מה כזב בתפיסת עולם אחת יותר מהשנייה. הכל בכל מקרה נמצא אצלנו בתוך הראש.

  22. מה במעצבן את יובל, זה לא הניו אייג', לתפיסתו ניו אייג' זה הרבה ממבו ג'מבו, אבל בתאכלס זה פלאסיבו שפועל מצויין, מה שמעצבן אותו, זה אנשי ניו אייג' שמנסים לכפות את האמונה שלהם על בני אדם שלא מאמינים בזה. אני משער שהוא מעוצבן על זה שניו אייג' נותן תקווה לחולים סופניים, למרות שהם נידונו למות, ושהוא נותן לאומללים עוד סיבות להיות אומללים[נגיד בנאדם שמפלים אותו על רקע גזעני, זה יכול לשכנע אותו שזה אשמתו או משו ולא אשמת החברה האטומה והלא סובלנית] וגם נותן סיבות לעשירים ולאלו שהתמזל מזלם בחיים למה הם לא צריכים לדאוג לזולתם.

  23. רועי ו-MrM זו אזהרה אחרונה, והכוונה בעיקר אליך רועי.

    באמת שאין לי כוח לשחק את הגננת אבל אני אתחיל למחוק תגובות שלך. הבנתי שאתה לא מת על MrM. זה בסדר – Join the club. אבל תפקיד הפוץ תפוס. כשאתה לא רב עם מוסטיגמן אבל כותב דברי טעם. אנא דבוק במה שאתה טוב בו.

    בפעם הבאה אני מוחק תגובות.

  24. יובל, האם קראת את שלישית המאמרים של תומר פרסיקו על הניו-אייג', שהתפרסמו באותו אתר שאתה לוקח ממנו את רוב מושאי הביקורת שלך?
    הוא כתב ביקורת מאוד עניינית, ולדעתי מלומדת, על התופעה כולה, והעובשה שזה התפרסם דווקא שם אומרת שיש מגוון של קולות גם בתופעה הזו – או במילים אחרות, אידיוטים אפשר למצוא בכל מקום, לא רק בניו-אייג'.

  25. מרמ, הוא לא החליף את רועי בשום דבר @_@.
    ותודה על המחמאה[?] ואני מעדיף לא לריב איתו כמו ילד קטן

    [נמחק]

    ולבקשתך, אני אפסיק לריב איתו, אם זה היה מירק עוד הייתי יכול לעשות איגנור, ניחא.

  26. רועי, אם עוד לא הבנת את הרמז, ההתנגחויות שלך עם MrM מעצבנות פה את כולם.
    ידי קלה על ההדק ואם זה יימשך, נמחוק תגובות (חלק כבר נמחקו).

  27. אוהד – ברשותך, אצטט מדבריך: "את עניין הסבל האישי ”מתוך בחירה“ אליו אתה מתייחס ניתן למצוא למשל בבודהיזם – הבודהא אומר כי אם אדם סובל זה בגלל שהוא בחר לסבול".
    ציטוט לא מדוייק בעליל. זה לא מה שאמר הבודהא. בודהא אמר שמקומו של אדם בגלגול הבא נקבע לפי מעשיו ("קרמה" = מעשה) בגלגול הזה. אין לי מושג מאיפה הבאת את העיוות הזה של דבריו, ולכן רק נותר לי לנחש שמדובר במניפסטציה של תופעת הניו אייג' המדוברת במאמר כאן. תופעה, שאם יותר לי לציין מיוצגת _בדיוק_ במקרה שהבאתי – לקיחת תורות שונות, הפיכתן המוחלטת על פניהן והצגתן כאמת (למשל "שאמר הבודהא", או במקרה של הסרט הטיפשי "בליפ" – שימוש מעוות בתורת הקוונטים).
    ואוהד – הקשר של פסיכולוגיה לרפואה, סוציולוגיה וכו' אינו מקרי כלל וכלל והוא בדיוק מה שהקשר שלהם ל"ניו-אייג'" איננו. האקדמיה. כן כן, אותו מגדל שן שנוא, שמונע ידע מההמונים, אך באותו זמן גם מסנן את השטות מההבל. ולכן, כמו שנאמר – אם ברצונך ללמוד פסיכולוגיה, לך תלמד פסיכולוגיה. ומומלץ שתעשה את זה אצל מישהו שמלמד פסיכולוגיה – ולא ניו אייג'.
    ציטוט נוסף ואחרון, ברשותך: "הכל בכל מקרה נמצא אצלנו בתוך הראש". זהו שלא. מה שנמצא אצלנו בראש אכן נמצא שם. אבל מה שנמצא מחוצה לו – נמצא שם גם הוא! (הפלא ופלא).
    אתה מדגים חשיבה של "המציאות היא סובייקטיבית". ובכן, המציאות איננה סובייקטיבית. המציאות היא אובייקטיבית להפחיד. ה"תפיסה" שלנו את המציאות – היא שסובייקטיבית. אל נא תתבלבל – ה"תפיסה" שלך את המציאות היא _לא_ ה"מציאות".

  28. אתחיל מהסוף להתחלה – אני מסכים לגבי מה שכתבת, אולם מעבר לרמה הפילוסופית, בחיים, התפיסה שלנו של המציאות היא המציאות. לפחות בשבילנו.
    אין לך מה לתפוס אותי כאן במילים משום שכוונתי לא היתה שהמציאות כולה מתרחשת רק אצלנו בראש, וזה די נהיר מדבריי. כוונתי היתה לגבי התפיסה, הפרספקטיבה.
    הקשר בין פסיכולוגיה ורפואה, או סוציולוגיה, לא רק מתבטא בכך שלומדים את כולם באוניברסיטה, הקשר הוא גם בפאן הישומי, אליו אני מכוון. גם בניו-אייג' משתמשים בהמון פסיכולוגיה ע"מ לישם עקרונות שונים.
    ובקשר להתחלה – הבודהא אומר לחסידיו – אל תעצבו אם אתם רואים אדם סובל, הוא כנראה צריך לסבול. זה שיעור חשוב שלמדתי בריטריט בסוף שבוע אחד בתובל שבגליל העליון, שאירגנה אגודת ידידי הדהארמה. העביר אותו נזיר בודהיסט שעזב את המנזר אחרי 20 ומשהו שנים, ומבחינתי הוא סמכות טובה לענייני בודהיזם (בו הוא עסק באופן תיאורטי ומעשי) לא פחות מכל מלומד שקרא וכתב ספרים על הנושא.

    באופן כללי, כל מה שכתבת, חוץ מהקטע הראשון, נכון, אבל לא שייך לאותה זווית בה אני התייחסתי לדברים, ולכן גם לא סותר אותם.

  29. נזיר בודהיסטי הוא לא סמכות לגבי דברי הבודהא בעיני. אין לי מושג מי הוא, איפה הוא למד, איזה השפעות וכו'. זה כמו שאומר "פגשתי חסיד יהודי והוא סמכות לגבי היהדות בעיני". אני מסתכל על הדברים מבעד לכלי היחיד שמבדיל בין מדעי ה"אוניברסיטה" לבין "מדעי הניו-אייג'" והוא – מדע אמפירי. לפיכך, השיטה האמפירית מציגה היטב מה ידוע ומה לא ידוע על מה שכן או לא אמר הבודהא (ותן לי לאמר לך משהו, אין אפילו הסכמה על מתי הוא חי). מה שבטוח, הציטוט שאתה הבאת מהנזיר הוא אינטרפרטציה אישית שלו (או של מורו) של תורה מאוד מאוד כללית ולא ידועה. לפי הסיפורים הידועים ביותר – הנסיך שקיאמוני הפך לבודהא בגלל שראה בסבלם של האנשים והוא נטש את המלוכה לשם כך.

    אקצר – ידע לגבי דתות אני שואב מספרי עיון מדעיים (ראה "אמפיריים"). אין לי בעיה שאנשים יהיו דתיים ויאמינו במה שהם רוצים, אבל אספר לך זאת – יש סיבה מדוע הופרדה האוניברסיטה מהדת (המדעים הרי התפתחו בצל הדת והרי בתחילה לימדו אותם רק במנזרים וכנסיות). הסיבה היא שאם לא היו עושים זאת – היינו לומדים היום בריאתנות במקום אבולוציה באוניברסיטה. אין הבדל בין כתות "ניו-אייג'" שמשלבות מדע בתורתן לבין לבין אוניברסיטאות שמלמדות בריאתנות במקום אבולוציה. המדע חייב להיות מופרד מהדת.

    ולכן (פעם שלישית) אם אתה רוצה ללמוד פסיכולוגיה – עשה זאת באוניברסיטה. אם אתה רוצה ללמוד על הבודהא (את האמת) – עשה זאת באוניברסיטה. לעומת זאת, אם אתה רוצה להאמין (באופן דתי) בכתות ניו אייג' – עשה זאת – רק דע להבדיל בין המוץ לתבן. כנ"ל לגבי בודהיזם – אם אתה רוצה להאמין בדברי נזיר בודהיסטי – עשה זאת (באמת אני אומר) – רק דע להבדיל בין מה שהוא אומר לבין מה שניתן לאמר על ה"בודהיזם" (כדת שמבה מאמינים כמיליארד איש – ותהיה בטוח שיש בתוכה הרבה מאוד אמונות שונות בתכלית השוני אחת מהשנייה).

  30. פרופסור – נקודת המוצא שלך היא של מדען. כשאני בא להתייחס לדתות, לניו-אייג' וכדומה אני לא עושה זאת בראש ובראשונה בתור מדען, למרות שאני לומד מדעים.
    ובתור אחד שלומד מדעים, אני רוצה להוסיף כי המדע אינו יודע הרבה על הרבה. ושדברים שקשורים ב"על-טבעי" הם ברובם בלתי מפוענחים, פשוט משום שאף ניסוי לא הצליח להוכיח או לאשש אותם, מכיוון שמדובר במימד, או בסקלה שונה לחלוטין.
    לכן כשאתה בא לבחון דת בעזרת המדע, זה כאילו שאתה בא לבחון מים בעזרת קשית. נכון, תצליח להוכיח שאפשר לשאוב אותם, אבל יש להם עוד מיליון תכונות אחרות שאינן קשורות בכך ולא במאומה.
    אז תשאיר את המוץ עם המוץ ואת התבן עם התבן. 🙂

  31. May you be forever touched by his noodly appendage.
    אני פסטפריאני כבר שנים, רוצה להקים את כנסיית הגלוב לפסטפריאניזם?

  32. הייתי שמח מאוד, אבל אין לי זמן כרגע – רק הבוקר פתחתי חנות-מפעל לתשמישי קדושה פסטפריאנים והביזנס משו בנ'ז…

  33. זאת הנקודה שלי בדיוק. אי אפשר לנתח, להוכיח או להפריך אמונה בעזרת מדע. הם פשוט לא קשורים זה בזה. (וגם המדע חזק בהמצאת תאוריות שנכונות כל עוד אי אפשר להפריך אותן.)

  34. בדיוק. ולכן, פעם באה שתדון עם חבריך (או איתי) על האבולוציה של החבצול התת-מימי (או סתם איזו מדוזה) ועל התפתחות תאי הארס שלו, אני אטרח להסביר לך ולהם שזה קשקוש בגרוש, ואתה לא יכול למדוד דת במדע. הרי ידוע שהחבצול התת-מימי (והמדוזה) הוא אחד מהחיות המקודשות בדת הפסטפריאנית. לכן – מפלצת הספגטי היא שיצרה אותו. כל ניסיון להוכיח לי שהוא התפתח ב"אבולוציה" – נידון מראש לכשלון – לא תצליח לשאוב את האוקיינוס בקשית, אוהד. זה בלתי אפשרי.

  35. אתה אמרת: "אי אפשר להפריך, להוכיח או לנתח מדע בעזרת אמונה". אם גם זה "הולך לשני הצדדים" (כמו שאתה טוען) – לפי ההגיון שלך אי אפשר להפריך, להוכיח או לנתח דת בעזרת מדע.

    אבל רגע (כן, שוב ציטוט שלך) – "המדע אינו יודע הרבה על הרבה. ושדברים שקשורים ב“על-טבעי“ הם ברובם בלתי מפוענחים, פשוט משום שאף ניסוי לא הצליח להוכיח או לאשש אותם, מכיוון שמדובר במימד, או בסקלה שונה לחלוטין."

    המדע אינו יודע הרבה על מפלצת הספגטי .זו האמונה שלי. המדוזות שלך הן יצירותיו המופלאות והקדושות ביותר של "הוד אטרייתו". אבולוציה? אני כבר לא מאמין בשטות הזו – שכנעת אותי.

  36. רטוריקה נחמדה, אבל לא דיברתי מעולם על אבולוציה.
    אם אתה רוצה להיות פסטפארי, אז סבבה, אני מקווה שתמצא קצת שלווה בדת החדשה שלך.
    הבעיה שאני הצגתי לגבי המדע היא שהוא נמצא בשלב די מוגבל וראשוני שלו, יחסית לכמויות העצומות של דברים שעדיין איננו יודעים, אבל עדיין הוא מתיימר לקבוע מה קיים ומה לא. מה נכון ומה לא. אולי בעוד כמה עשרות או מאות שנים יהיו בידינו הכלים והתבונה להסביר מקצת מהתופעות שדתות או ניו-אייג' מתעסקים בהם, או לחלוטין להפריך אותם בצורה שאינה משתמעת לשתי-פנים.
    אגב, דווקא ברמת היצורים הפרימיטיבים בים ניתן להראות ולהוכיח את האבולוציה, ככה שהנושא שבחרת לא מתאים כל כך לטיעון שלך.

  37. אני מבקש, אני לא פוגע באמונות שלך, לא יפה שתדבר כך על האמונה שלי. מדוזות הן ברואים ישירים של מפלצת הספגטי. בדיוק כמו שהבודהא אמר שאנשים סובלים בגלל שהם צריכים לסבול.
    אלו עקרונות דתיים שלא ניתנים להפרכה על ידי המדע.

  38. אולי יש בכל זאת משהו בניו אייג' הקשיש שלנו אם הוא מהווה סטארטר לשיחות עמוקות ונפתלות כאלו, סטארטר וגם מראה. אני מניח שאם אמיתות "אמפיריות" מוצקות היו נחלתכם כי אז לא הייתם נדחים נמשכים אל איזורי הסכנה התודעתית – רוצה לאמר:"מי שצועק כל כך חזק שהוא יודע רומז גם עד כמה הוא לא".

  39. ידידי היקר, כל בר-דעת חושב עליך עכשיו – "מי זה האידיוט הזה?" וזה הכל. עובדתית – רוב האנשים שמצליחים "לחשוב" – לא רואים בדיון שלעיל דיון "עמוק". וגם אני לא רואה בו ככזה.

  40. תודה, אקווה שאין ברי דעת רבים מידי שחושבים את שידוע לי זה מכבר, אידיוט אני.
    אבל החלק החשוב הוא שסקרנותם של ברי הדעת התעוררה: ”מי זה האידיוט הזה?“
    הוא אשר אמרתי:מראה.

  41. כל העולם זה באמת אנרגיה. מסה = אנרגיה (E=mc²)

    כמו כן, אי אפשר להגיע על גל לשום מקום כי אם תעמוד על גל, תעלה ותרד ותשאר באותו המקום (אלא אם יש זרמים).

    זהו, נגמרו המבחנים, אפשר להפסיק לדבר כמו סטודנטית לפיזיקה (?)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: