מדד סימני הקריאה!!!!!!!

והארץ רעשה.

והיא רעשה כי הרמטכ"ל העז למכור מניות כמה שעות לאחר שהחלה הלחימה בצפון. בעיני הסיפור הזה יצא קצת מפרופורציות. הרמטכ"ל הוא קפיטליסט מסריח בדיוק כמו כל אזרח אחר במדינה הזו (טוב, לפחות כמו רוב אזרחי המדינה). כאשר הוא חשש שהמניות שלו עומדות לאבד את ערכן הוא מכר. זה אולי לא הדבר הכי סימפטי לחשוב עליו כאשר אתה חושב על ראש המטה הכללי אבל ביום שבו קובע היועץ המשפטי לממשלה כי יש להעמיד לדין את רמון ואת הנגבי ונודע כי קובי אלכסנדר עשוי למצוא את עצמו יושב 20 שנה בכלא (ועוד לא הזכרתי את הנשיא קצב, את שמעון פרס ומתן וילנאי, יחיאל חזן, נעמי בלומנטל, עמרי שרון – אלוהים כמה שאנחנו טובלים בשחיתות), אז באמת שהמעשה של הרמטכ"ל לא נשמע לי כמו הדבר הכי פלילי בסביבה. נכון, זה די מעצבן אבל יש מישהו שמופתע?

בחייכם, תסתכלו סביבכם. מדינה אולטרה-קפיטליסטית שמזניחה את העורף, שמתעללת בחלשים, שמזלזלת בזקנים, שדורסת את העניים, במדינה שכזו למה שהרמטכ"ל לא יינצל הזדמנות לעשות כמה ג'ובות? מה כולם פוערים עיניים?

בכלופן, למקרא המאמר של אריאנה מלמד אני לומד כי העם כועס. לא בגלל שאריאנה כועסת והיא מייצגת את העם. לא. בגלל שספרתי את מספר סימני הקריאה שהופיעו ב-258 התגובות הראשונות למאמר. המדד אומר: 260 סימני קריאה (פלוס מינוס עשר, שרפו לי העיניים באיזשהו שלב).

מה שאומר שבממוצע כל מגיב סיים את התגובה שלו בסימן קריאה. אפשר להסיק מכך כמה מסקנות:

1. הרמטכ"ל מעצבן ת'מגיבים.
2. אריאנה מעצבנת ת'מגיבים.
3. המגיבים עצבניים.
4. הצירוף Shift+1 הוא צירוף פופולרי במיוחד בקרב מגיבי למהנט וזה לגמרי במקרה.

אני מציע את מדד סימני הקריאה כמדד רשמי לבדיקת מצב רוחו של העם. בסך הכל זו אבולוציה הגיונית: בהתחלה לא היו טוקבקים. אחר כך היו טוקבקים אבל הם היו אני ראשון!!!!!!1. אחר כך היו טוקבקים והם היו מעניינים. אחר כך היו טוקבקים והם היו ממוסחרים. עכשיו יש טוקבקים אבל למי יש כוח לקרוא אותם; מספיק לקרוא את סימני הקריאה. לא ככה?

38 מחשבות על “מדד סימני הקריאה!!!!!!!

  1. אני לא ממהר להסיק מסקנות, אבל ככל שאני שומע יותר פרשנויות, זה יותר נשמע כמו:

    היו האירועים -> דיון במטכ"ל, מחליטים להמליץ על תקיפה (דני חלוץ יודע שהממשלה עושה מה שהוא אומר לה) -> שיחה לבנק -> החלטה פומבית על התקיפה.

    מסריח מדי.

  2. יש כאן משהו שדומה לשימוש במידע פנים שהוא עניין פלילי בחברות ציבוריות. אמנם הרמטכ"ל אינו חברה ציבורית אבל הוא שליח ציבור, מהבכירים שבהם, ולכן ראוי שינהג אחרת.

  3. אמיר, המממ, אפשר, המממ, אפשר, אפשר, אבל, אני לא חושב, שזה מדד מוצלח, כמו שלי,,,.

    גיא – ראוי שינהג אחרת? אתה זוכר איפה אתה נמצא? באיזו מדינה? באיזו שנה? באיזו אווירה?

  4. רבותי. אנשי התקשורת היקרים.

    תבדקו מי הדליף. איך המידע למדליף – ולמה, תעקבו על הסיפור – המידע הזה נראה חסוי (במסגרת תקשורת בין לקוח לבנק).
    זה הרבה יותר מעניין ממישהו (שכנראה לא אשף מניות) שמכר תיק השקעות (120 אלף שקל? זה כל הסיפור?).

    אני מריח הקרבת צריח כאן. שעיר לעזאזל. מצאו אחד נוח: איש צבא שחצן בלי הבנה של תקשורת בשיט.

    זו שאלה של ספין. והאמת – אני חושב שהוא עשה בשכל שהוא מכר, והוא היה יכול לתרץ את זה בצורה אלגנטית ומשכנעת: הוא לא רצה לחשוב על תיק ההשקעות שלו כשהוא ידע שנכנס לתקופת לחימה – בה הוא יהיה חייב להיות מרוכז בניהול הזירה הצבאית.

    מה חבל שהוא דביל, בהתנהלות תקשורתית. ועם פה גדול שנוטה להפיק מרגניות טיפשות (הציטוט שלו בכתבה הזו שהוא "לא ידע שתפרוץ מלחמה.." מביא לי את הסעיף יותר ממכירה של תיק השקעות עלוב.

  5. באחד הספרים שלו (שוכח איזה), מציע טרי פראטצ'ט מדד סימני קריאה:
    סימן אחד – הכותב מתלהב בהקשר לכתוב.
    שלושה סימנים – הכותב מתלהב בהקשר לכתוב ורוצה שהקורא גם יתלהב.
    חמישה סימנים – הכותב לא מתלהב בהקשר לכתוב, אבל רוצה שהקורא יתלהב.
    שבעה סימנים ומעלה – הכותב הוא פסיכופט מהצורה הקשה ביותר ויש לאשפזו מיידית.

    (אני לא סגור על המדד, אבל הבנתם את ההגיון)

  6. יובל, אני ברצינות לא מבין את התגובה שלך. אז יש דברים יותר גרועים במדינה, מה זה אומר – שזה בסדר?
    זה מסריח, ומגעיל, ומעלה את הסעיף (כי זה הדבר המקצועי היחיד שהרמטכ"ל עשה מאז תחילת המלחמה). וזה שיש שחיתויות יותר גרועות לא עושה את זה נסבל, או תקין, או בסדר.

    שילך מפה. אח"כ יגיע תורם של האחרים.

  7. מבקר המדינה – אני אנסה להסביר. כתבת "זה שיש שחיתויות יותר גרועות לא עושה את זה נסבל". צר לי, אבל עם כל הכעס, מה שעשה הרמטכ"ל אינו שחיתות, אינו פלילי, אינו בלתי חוקי. כן, זה לא אסתטי ולא נעים ולא סימפטי ובאופן כללי די מעיד על האיש עצמו – אבל זה לא מעשה של שחיתות פלילית כי אם מעשה של שחיתות האופי.

    אני מצטרף לקריאה של הירנוט לפיה מה שיותר מעניין בסיפור הזה הוא לא הרמטכ"ל אלא מי שהדליף את המידע. בעיני זה הסיפור היותר גדול כאן.

    ולבסוף, במקרה היום הזדמן אליי מעריב וראיתי את הסיפור בתחתית עמוד 2. רוצה לומר, גם במעריב לא היו לגמרי משוכנעים שזה סיפור שער. התנופה שהסיפור הזה תפס וודאי הפתיעה גם את עורכי העיתון.

  8. הירנוט – אבחנה מדוייקת. ייתכן שההדלפה באה מכיוונו של ראש הממשלה, שהוא אולי טירון במלחמות אבל שועל קרבות פוליטי ותיק. העם דורש דם, ואם מישהו בצבא לא ישלם אזיי יעופו ראשים בממשלה. אולמרט ייאחז

    חוץ מזה רק לפני כמה ימים ניסו להטיל את האשמה על האלוף אדם, ניסיון שלא הצליח ואף הציף אל מעל לפני השטח את ההססנות של אולמרט. בפוטש על אדם נכרה מעורבות של המטכ"ל. אז מי שגר בבית מזכוכית וגו' – חלוץ לומד בדרך הקשה את עובדות החיים בשכונה האלימה בה הוא גר.

    בנוגע לאתיקה של מכירת תיק המניות, קראתי היום פרשנות עניינית ולא מתלהמת, בה נטען כי על הרמטכ"ל היה להפקיד את תיק ההשקעות שלו ב'נאמנות עיוורת' – כמו שאמור לעשות למשל נגיד בנק ישראל.

    אולי בעקבות המלחמה יובהר בחוק או בתקנות שירות המדינה מי מבעלי התפקידים צריך לנהוג כך. חלוץ אולי לא עבר על החוק, אבל המעשה שלו לא נראה טוב, איך שלא מסתכלים על כך.

  9. זה יותר רציני מסתם תאורית קונספירציה.

    איך המידע הגיע למדליף? זה חייב להיות הבנק. או הרשות לנירות ערך. או איזה גוף אחר** שיושב על צינורות המידע* בין חלוץ למניות שלו. איזה אינטרס היה למדליף?

    * בהנחה וחלוץ היה דיסקרטי לגבי הוראת המכירה הנ"ל.

    ** אני לא מכיר את המכניזם הנ"ל – מישהו מהעיתונאים הכלכליים מוכן להרים את הכפפה?

  10. אני לא מבין מה הסיפור בכלל?
    זה לא שזה גרם לו לא למלא את תפקידו (לא שהוא מילא אותו כמו שצריך, אבל אני בטוח ב100% שזה לא הגורם) או הסיח את דעתו בצורה כלשהי, במסדרון בדרך מתדרוך לפגישה אפשר לעשות שיחה כזאת.
    זה לא שהוא שמע על החטיפה של החיילים, אמר לכולם לעצור את כל מה שהם עושים, הוציא את כולם מהמשרד, הרים את הטלפון האדום לבנק ואמר להם למכור ורק אז התפנה לטפל בלחימה, הוא בסך הכל עשה טלפון ואמר להם למכור- מה הביג דיל?

    חוץ מזה העניין של ה"מידע פנימי"- לא צריך להיות גאון גדול בשביל לדעת שחטיפה של שלושה חיילים בגבול תוביל לירידות שערים, ודבר החטיפה פורסם בתקשורת דקות אחדות אחרי החטיפה (דקות שבהן אני בטוח שלא היה לו זמן להתקשר לבנק).

    אז לכל מי שרוכב על הספין ומתלהם נגד חלוץ- הוא לא טלית שכולה תכלת ואני בטוח שהוא אשם באי אלו מהחדלים שהיו במלחמה הזאת, אבל רבאק, למה להטפל לקטנות?

  11. אותי מדאיג הרבה יותר שלרמטכ"ל *יש* מניות (ושלפי הדיבורים על "הדלפה" הוא לא מחוייב לדווח עליהן לציבור), מאשר זה שהוא מכר אותן.
    כלומר – אם מחר אני אקרא בעיתון שחברה מסוימת זכתה במכרז לאספקת אורז ו/או פצצות מרגמה לצה"ל, אני צריך להתחיל לחשוב לאיזה קצינים בכירים יש מניות בחברה הזאת? זה פשוט מצב שמזמין שחיתות, ויוצר מראית עין של שחיתות אפילו אם אין כזאת.

    לעומת זאת, הבנתי שהמכירה קרתה בזמן שכולם מכרו (כי כבר היה די ברור שתהיה מלחמה). ומרגע שהמלחמה באמת פרצה, הבורסה דווקא התאוששה – כך שלא נראה לי שהרמטכ"ל הרוויח הרבה (או אפילו צמצם הפסדים במידה משמעותית) הודות למידע שהיה בידיו.

  12. ואם הרמטכ"ל היה מפנה את משפחתו לחו"ל?
    לא פלילי ולא מושחת, אבל בדומה לסיפור המניות, מראה שהאיש פשוט לא מתאים לתפקיד.

  13. הביקורת שלך יובל במקום, והירנוט צודק אף הוא.
    על-פניו נראה שלא התבצעה שום עבירה פלילית, וגם מבחינת שחיתות, אז עם כל הכבוד, קיימים המון מושחתים, ויותר מושחתנים מדני ("ילד רע") חלוץ.
    מה שכן, יש לבחון אינטרסים:
    1) תשקורת: נגמרה המלחמה, עדיין לא ניתן להקיז דם צבאי כי לא חזרו כל החיילים, מה עושים? יוצרים מהומה על מאומה. הופה, הנה סקופ חדש וספין חדש, ושחיתות חדשה… ואפשר למלא את העיתון בעוד מידע חושפני ובעוד פרשנויות בשקל.
    2) אנשים בשלטון: צריך לערוף ראשים, צריך ומהר. את מי ניתן לחסל קודם? את הרמטכ"ל! הנה מוגש לעם קורבן ראוי כתגמול על חוסר הצלחה במלחמה. הנה עריפת ראשו של האיש שהוביל גם את ההתנתקות, הימין בטח שיאהב את זה, מצויין!

    בנוסף, באופן לא כל-כך תמוה, שוק המניות דווקא עלה. משמע שחלוץ יצא אולי מופסד כלכלית. שימוש במידע פנים? נראה שלא היה כזה.
    מסקנה: יש הרבה דברים מסריחים, הצחנה של חלוץ מתגמדת לעומתם.

  14. שי, אני מזכיר לך שחלוץ גם לא חביב על השמאל עם המכות הקטנות בכנף שלו.
    בעצם, כנראה שהוא לא חביב על אף אחד, פרט לאחד עומרי שרון.

  15. היות ואינני מוכן להתעסק בענייניו הפרטיים של מי, שבניגוד לדעתם של כמה טוקבקיסטים, אינו שליח ציבור ואינו נבחר ציבור, כמה הערות על סימני קריאה :
    כל תגובה בה יש שימוש בסימני קריאה, להוציא אם מדובר בסוג של אירוניה, מעידה על קשיי ביטוי של המחבר, הנובעים מהשתיכותו לחלק השמאלי של פונקצית התפלגות המשכל. על מנת לבדל עצמכם היטב מאותם אנשים, אנא הקפידו לדאוג לסימני קריאה תקניים לאחר האחדים שבסוף הרצף, כך תידעו את הקורא שזה לא שנמאס לכם ללחוץ על שיפט, אתם כותבים שטויות בכוונה. גם בסימני קריאה אירוניים לא מומלץ להגזים, הבנו, זה היה פעם מצחיק, עכשיו זה סתם עצוב ומעורר תהיות לגבי מערכת החינוך.
    כמו כן אין להשתמש בשום סימן פיסוק יותר מפעם אחת ברצף, להוציא שלוש נקודות (שלוש, לא ארבע ולא חמש), העובר על הנ"ל יתלה בכיכר העיר לאחר משפט צדק קצר.

  16. בתור מי שחשבה מראש שחלוץ לא ראוי להיות רמטכ"ל ("מכות קטנות" וגו'. משום מה שוכחים גם שהוא נתפס בשקר), הייתי מעדיפה שהוא יתן דין וחשבון ציבורי בגלל עניינים חמורים בהרבה שהוא היה אחראי להם במלחמה הזאת. אבל כמו שכתבתי היום, זוהי תופעה ידועה שאנשים מסוגו הולכים הביתה בגלל דבר "קטן", לפחות יחסית. אולי לבקיאים בפסיכולוגיה חברתית הסברים.

  17. יובל – זה בדיוק זה, וזה חלק מהקמפיין שמתחיל עכשיו להפוך את חלוץ לש"ג התורן של המלחמה, כאילו הכל באשמתו. אני כלל לא מחבב אותו, ואין ספק שחלק מהבעיות הן באשמתו, אבל הטקטיקות כאן הן מלוכלכות, וברור שמישהו מנסה להתחמק מאחריות. עכשיו צריך רק לחשוב מי זה, וזה לא כל כך קשה.
    ולעניין – לו אני הרמטכ"ל, לא הייתי מוותר על זכותי להשקיע. אבל הייתי מוסר את ניהול התיק למנהל השקעות, ולו בגלל מראית עין. מאחר ומראית עין כבר מזמן הפסיקה לעניין את ראשי המדינה, זה המצב.

  18. הירנוט (16) אני לא עיתונאי כלכלי, אבל בהנחה שחלוץ לא הלך וסיפר על זה, ההדלפה הראשונית הייתה חייבת להגיע מהבנק. אין שום קשר לרשות לנירות ערך או לגופים אחרים.

    בעיקרון הוא היה יכול בכלל לעשות את המכירה באמצעות אתר האינטרנט של הבנק (נניח באמצעות הלפטופ שלו, בזמן שפרץ קישקש כל מיני דברים לא רלוונטיים בישיבת הערכת המצב) כשמבחינה טכנית העיסקאות מבוצעות בין שני מחשבים ללא מעורבות של אף אדם. נכון, שתיאורטית, גם אז, היה יכול מישהו מעובדי הבנדק שיש לו גישה לחשבון להיכנס אליו מיוזמתו ולבדוק איזה פעולות הוא ביצע שם ב-12 ביולי, אבל אין ספק שזה היה מקטין בהרבה את הסיכוי לדליפה.

    סביר גם להניח שהוא עובד מול בנקאי אישי (או כמה בנקאים) בסניף (למרות שרק 120 אלף שקל? אני מקווה שיש לו עוד חסכונות, כי עושה רושם שהוא עלול להזדקק להם), ואז גם צריך להיות קל יחסית לאתר את מקור ההדלפה הראשוני (הבנק הודיע שהוא יחקור).

    מרמ (17) סתם ניטפוק, באותו יום נחטפו שני חיילים, לא שלושה.

    אורי (18) לא טרחתי להתעמק בידיעה המקורית במעריב, אבל אני מניח שקיים גם סיכוי שהוא החזיק נניח בקרנות נאמנות מנייתיות, ולא במניות ספציפיות, ולעיתון לא היה מספיק חשוב להיכנס לניואנסים האלה (אבל נראה לי שרוב הסיכויים שהוא אכן החזיק במניות).

    חוץ מזה, אני גם חושב שהסיפור נופח מעבר למימדים האמיתיים שלו (מהסיבות שהוזכרו כאן פחות או יותר), אבל אם כבר, אני לא יכול שלא לשאול למה הוא לא קנה פוטים? הרי בתור טייס אי אפשר להאשים אותו שהוא לא מבין במעו"ף.

  19. יובל, עד היום בצהריים, החזקתי באותה דעה כמוך – שהסיפור נופח יותר מידי, הרי אני לא כועס על אזרח מהשורה שמוכר מניות כי הוא פוחד מהאפקט הכלכלי של מלחמה.

    אבל אז דיברתי עם מישהו שאני מכיר שנמצא בדרגים גבוהים בממשלה, אחד מאותם אלו שראו את המיטה רק לשעתיים שלוש כל לילה בחודש האחרון כי הם התעסקו עד השעות הקטנות של הלילה (7 ימים בשבוע) באספקטים שונים של הלחימה, והוא אמר לי משהו ששינה את דעתי מקצה לקצה.

    אותו בחור אמר לי שלא היה לו זמן החודש ללכת לתורים שנקבעו מראש לרופא. ולא רק שלא היה לו זמן לכך, מי בכלל זוכר שיש תורים כשהעבודה מכלה את כל שעות היממה? כשיום עבודה מתחיל ב 8 בבוקר במשרד, חוזרים לבית בסביבות חצות ואז יש טלפונים עד 2-3 לפנות בוקר? ואומנם יש לו תפקיד בכיר, אבל הוא בהחלט לא רמטכ"ל של מדינת ישראל בעת משבר ותחילת לחימה.

    אז איפה היה לחלוץ את הזמן ובעיקר את הראש להתקשר ולדאוג לעיניינים פיננסיים כשברור לו שהמצב יגיע ללחימה? שעתיים אחרי החטיפה הוא לא אמור להתעסק בניסיונות להחזיר את החיילים?

    אז זה לא פלילי ולא מושחט, אבל זה מסריח ברמות שלא יתוארו.
    אם רבין התפטר בזמנו בגלל חשבון דולרים של אישתו, אז אין ספק שחלוץ צריך להתפטר על המקרה הזה.

    (ובאותו עניין גם תמוה בעיני מאוד שצחי הנגבי, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, מצא לו זמן לנפוש בארה"ב בזמן הלחימה. אולי מערכת המשפט תוריד אותו מכסאו בעקבות המינויים הפוליטיים)

    ואגב, שי, אני חושב שיש לשבח דווקא את התשקורת במקרה זה. סביר להניח שלכתב היה את המידע כבר זמן רב. אבל הוא ישב עליו וחיכה בשקט ובגילוי אחריות, עד שהלחימה נגמרה לפני שהוא מוציא סיפור שעלול לפגוע בתפקוד המטכ"ל.

  20. מר קו – אני כמעט מסכים איתך על הכל חוץ מאשר שני דברים

    1. חשבון הבנקים של לאה ויצחק רבין היה (אם אני זוכר נכון) פשוט מנוגד לחוק. זה לא המקרה במקרה הזה.

    2. אם אתה לא מבין שהחשיפה הזו היא חלק ממהלך כולל יותר, רחב יותר, שמטרתו הסטת תשומת הלב ממקום אחד למקום אחר, אם אתה לא מבין שלקחו מעשה חסר רגישות ומסריח (ועל זה אין מי שיחלוק היום) והפכו אותו למעשה שדורש התפטרות, הרי שאתה לא רואה את התמונה כולה.

  21. יובל, מסכים איתך לגבי שני הסעיפים (איזה כיף שכולם מסכימים 🙂

    לגבי 1 – צודק, בדקתי עכשיו בויקיפדיה וזה באמת היה בלתי חוקי להחזיק חשבון דולרים.

    ולגבי 2 – גם צודק, יתכן מאוד שהיה כאן אינטרס חיצוני. אם של אחד ממנהיגינו, שכבר התחילו ביום שישי בהצבעת אצבע מאשימה לכל כיוון חוץ מלעצמם. אם של המדליף (ובמקרה שנעברה כאן עבירה על החוק, אז אני גם בעד להעמיד את אותו מדליף לדין משמעתי/פלילי) ואם של העיתונאי (אבל מכיוון שאני לא קורא מעריב, ואני לא מכיר את הכתב יהודה שרוני, אני לא יכול להעריך אם בנוסף לעשיית עבודתו כעיתונאי בהבאת הסיפור הוא גם הכניס לעניין אג'נדה פוליטית אישית)

  22. רק לידיעתכם – שימו לב (ב-YNET) ל"מקורות בכירים בצה"ל" שמביעים פליאה על זה שלרמטכ"ל היה זמן להתקשר לבנק. הם צודקים, אבל הם גם כרישים שמריחים דם.

  23. מה רע בסימני קריאה?

    השפה האינטרנטית הולידה לא מעט צירופי מיקלדת שלא ימצאו את מקומם לעולם בין דפי הסיפורת. לדעתי – מרתק!
    מה לעשות, וכמו בכל שפה, גם כאן יש לא מעט עילגים, שמחרבשים את השפה התיקנית?
    לא מוותרת על ריבוי סימני הקריאה!!!
    וזאת נקמתי הקטנה בכל אלה שמחקו את החיריק מההברה הראשונה בבנין הפעיל (היפעיל! היפעיל, קיבינימט!)

    יובל: תרשה לי לחסוך ממך את כאבי העיניים. בתגובה זו יש 6 סימני קריאה! סליחה, 7…

  24. לפי ההגיון של מר קו, בתגובה 29, פילדמרשל מונטגומרי היה צריך להיות מודח לפני הקרב המפורסם באל – עלמיין. הפילדמרשל הרשלן לא רק שלא נהג "כשיום עבודה מתחיל ב 8 בבוקר במשרד, חוזרים לבית בסביבות חצות ואז יש טלפונים עד 2-3 לפנות בוקר?" אלא הלך לישון לפני הקרב. החצוף אפילו התגאה בכך.
    אולי אחת הבעיות של המלחמה הזו שהקברניטים שלנו לא ישנו מספיק…

  25. ג'וני דו: אם אני לא טועה נחטפו שלושה ואחד מהם מת והושאר בשדה הקרב (כך שהדיווחים דיברו על שלושה חטופים), אבל יכול להיות שאני טועה.

    מר קו- לדבר עם הבנק אפשר גם במסדרון בין פגישות או בשירותים, זה לא כמו תור לרופא שצריך בשבילו להקדיש שעה שעתיים מהחיים.
    דמיין שאתה מחכה 15 שניות על הקו, אח"כ אומר "משה, תמכור את התיק השקעות, טוב?"
    כל השיחה פחות מה 20 שניות.
    ואני מבטיח לך שהוא לא עבד תשע עד חמש ביום הזה או באחד הימים שאחריו…

  26. בהמשך לתהיה על הרכב תיק ההשקעות של חלוץ, הבוקר מתפרסם בידיעות תדפיס הוראות הביצוע שלו מה-12 ביולי, ומסתבר שכמו שחשדתי, עיקר ההשקעות שלו התבססו על קרנות נאמנות.

    מתוך ארבעת ניירות הערך שהוא מכר באותו יום, שלושה היו קרנות נאמנות. יותר מזה, קרן אחת היא "פסגות אירופה" שתשואתה כלל לא מושפעת מהמלחמה בצפון. לגבי הקרן השניה קשה לקבוע מההעתק המטושטש, אבל נראה שמדובר ב"פסגות מניות חו"ל", שגם היא לא מושפעת מהמצב בארץ. נשארנו עם קרן הנאמנות "פסגות פוקוס" (לפי האתר של "פסגות", היא משקיעה בארץ בעיקר בנדל"ן ובפיננסים), בה היו לו כ-44 אלף שקל, ומניות של טבע בסכום של 24 אלף שקל, אותן הוא מכר בשער של 139 ש"ח למניה, שזה די קרוב לנקודת השפל של המניה בשנה ומשהו האחרונות.

    אגב, יהונתן (או כל בעל השכלה משפטית אחר כאן), האם חלוץ לא יכול לתבוע את בנק לאומי? גם אם אולי הוא לא יכול לשים את האצבע על האדם הספציפי מתוך הבנק שאחראי לכך, ברור שהפגיעה החמורה הזאת בפרטיות שלו זה בוצעה בעזרת מישהו מתוך הבנק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: