אם חברה בארגון 4 אמהות היתה מפרסמת הספד מחאה לבנה המת, חלילה, בלבנון. הייתי מפרסמת אותו.
(עינת ברזילי, מ"מ עורך ערוץ היהדות בתגובה מספר 20)
למרבה השמחה לא נדרשנו לקרוא הספד של חברה בארגון 4 אמהות. למרבה הצער, כן נדרשנו לקרוא את ההספד של דויד גרוסמן על בנו אורי. ההספד הזה מופיע הבוקר בכפולת העמודים האמצעית ב"ידיעות אחרונות" וגם ב"הארץ" והופיע כבר אתמול בעמוד הראשי של למהנט. כמובן שמיד פניתי לערוץ היהדות בנרג' כדי לפרוע את שטר ההבטחה של עינת. באופן מפליא, הוא לא היה שם. תחת זאת מצאתי את הטקסט הזה של שושי גרינפלד, האחות המגרשת, שמסבירה מדוע גירשה את הרב הצבאי של צה"ל מהלוויית אחיה:
הרב וייס השתתף בגירוש יהודי גוש קטיף, תלישת האלמנות והיתומים מהבתים, הרס הבתים והפקרת בתי הכנסת לחילול ע"י הרוצחים (…) אין לי ספק שכל רב צבאי מהיום שרק יעלה בדעתו להשתתף בגירוש יזכור את אשר נעשה לרב וייס ויברח מזה ככל יכולתו. באם כך יקרה, והיה זה שכרי.
אבל זה בסדר כי "מערכת הערוץ מדגישה כי הדברים שמובאים פה הם על דעתה בלבד".
מרתק היה גם לקרוא את השיחה עם הרב שמואל אליהו, הרב הראשי של העיר צפת, אותו רב שאמר כי אין להשכיר או למכור דירות לערבים ועל מכללת צפת להפסיק לקלוט צעירים ערבים ללימודים, אותו רב שאומר כיום כי חורבן גוש קטיף הוא "תחילת הסוף של הציונות החילונית – עץ בלי שורשים". ועל נוער הגבעות הוא אומר: "חברה נפלאים. הם מאיימים כי הם לא שמים חשבון לתרבות הריקנות של תל אביב וגרורותיה".
תעשי לי טובה, הגברת ברזילי, אל תחזרי לכאן כדי להגיב.
"אם חברה בארגון 4 אמהות היתה מפרסמת הספד מחאה לבנה המת, חלילה, בלבנון. הייתי מפרסמת אותו."
יובל באמת, ההספד הזה לא היה הספד מחאה…
וברצינות, קראתי את ההספד הבוקר בלמהנט וזלגו לי דמעות.
על אחת כמה וכמה. דווקא מכיוון שההספד של גרוסמן הוא לא הספד מחאה, דווקא מכיוון שגרוסמן לא גירש אף אחד מהלוויה, לא סיפר על אנשים בשחור, שלא קרא לחיילים להניח את הנשק ולחזור הביתה, דווקא משום כך – היכן הטקסט הזה בערוץ היהדות הליברלי? אולי הוא לא עמד בתנאי הסף להסתה ושיסוי הקיימים בערוץ.
פשוט לא היה מקום, כי הדיווח של ערב שירים עם נשמה קרליבך לא סובל דיחוי.
לדעתי, הציפיות שלך שלך מהערוץ הכתום פשוט גבוהות מדי. אני לא יודע מה חרוט על הדגל הכתום, אבל אני די בטוח שליברליזם, או פלורליזם, רחמנא ליצלן, לא מוזכרים.
לצערי, כנראה שאתה צודק.
מצד שני, יש שם כתבות על דוסיות שיוצאות לפגישה ראשונה! האא, איזה ליברליזם מתוק.
על הראיון עם הרב שמואל אליהו חתום כתב בשם ירעם נתניהו. כמה נבואי.
מה זה האתר הזה NRG?. יש אתר כזה באינטרנט?
אני לא מכיר. אולי מישהו יעזור לי.
יובל, למה אתה לא מוכן לקבל שמדובר בערוץ נישה שמיועד לאוכלוסיה מאוד מסויימת, ובהגדרתו וברצונו הוא משמש לה שופר. ממתי עיתונות צריכה להיות אובייקטיבית או להציג מצג שווא של אחת כזו?
אני דווקא חושב שהיה יכול להיות מאוד מעניין לראות חוץ מערוץ יהדות (שהיה אפשר לקרוא לו ערוץ דתיים ובכך לסגור את הויכוחים) גם ערוץ "עולים חדשים" ו"ערוץ ערבים".
מה רע בזה?
"עץ בלי שורשים" – "חברה של קורי עכביש": איך אמרו קודם.. טומטו, טומאטו?
יוני – אתה יודע מתי הבעיה שלי תיפתר? כאשר יחליפו לערוץ הזה את השם. לא ערוץ דתיים. ערוץ הכתומים, או ערוץ הימניים, או ערוץ הגזעניים. שיבחרו אחד מבין השלושה, זה בסדר מבחינתי.
היהדות שלי שונה לגמרי מהיהדות של הערוץ הזה ומכיוון שכך הוא לא מייצג אותי. העובדה שקוראים לו "יהדות", פוגעת בי ובעוד כמה יהודים שאני מכיר.
יש ככל הנראה שקר בטענתה של הכתומה – "לא ידעתי שהרב וייס יגיע ללוויה". עד כמה שידוע לי, דברים כאלה מתואמים, ובכל מקרה, נוכחות של הרב הראשי לצה"ל בהלוויה צבאית של חובש כיפה היא לא מן הדברים המפתיעים ביותר. הטקסט של הכתומטמת הוכן מראש, וכך כנראה גם הפרובוקציה.
למי ששכח, היתה איזו תקרית לפני כמה זמן עם איזה חייל כתום שסירב ללחוץ לרמטכ"ל את היד. גם הוא טען שזה היה "ספונטני". גם אצלו התברר שהכל תוכנן מראש.
מה עם שם חדש לערוץ הניו אייג'?
חגי האפרתי – למרות שהגבת בפוסט הכתומים המקורי אני עונה לך כאן.
אין לי שום בעיה שהאוריינטציה היא ימנית מובהקת. אהלן וסהלן. בכבוד. גם לימנים מגיע להתבטא (נניח).
הבעיה שלי היא שלערוץ קוראים יהדות. אין בין "יהדות" לבין אוריינטציה ימנית שום דבר. אני חוזר – שום דבר. כאשר לוקחים ערוץ ימני מובהק וקוראים לו "יהדות" מוציאים אותי מהמחנה ועם כל הכבוד לך, לעינת ולשאר הפלורליסטים, אינני יוצא מהמחנה בכזו מהירות.
צאו אתם קודם.
בעניין זה אתה צודק. זה משהו שאני כותב עליו בלי הפסקה. לטעמי עצם העובדה שהדברים מקושרים ימני-דתי היא עיוות עמוק. בגלל זה הדברים שלי מבוססים הרבה פעמים על טקסטים דתיים, שאגב, תומכים הרבה יותר בגישה סוציאליסטית-הומניסטית מאשר בפונדמנטליזם הלאומני של הכתומים.
בכל מקרה אני, לפחות, לא רק שלא רוצה להוציא אותך מכלל הכותרת יהדות אלא להיפך- להיבנות מההיזון החוזר שמייצרות קריאות שונות וההפריה ההדדית שהוא מאפשר, וסלח לי אם זה נשמע פלצני. שיעורי תורה של רבנים גורמים לי תרדמה שהיא על גבול התרדמת.
בשיעורים שאני מעביר אנשים בעלי נטיה פונדמנטליסטית נוטים לאבד את שלוותם.
בכל מקרה, את הקשר הגורדי הזה בין יהדות ללאומנות אנחנו נשבור בסופו של דבר. הבקיעים כבר נתגלו.
יובל, אני רוצה להתייחס למשהו שאמרת כדי להעלות נקודה חשובה: ההיעדרות (או אולי ההדרה) של הזרם החילוני (אני מודה שזה נשמע מוזר, אבל לא מצאתי צירוף מילים אחר) מהשיח היהודי. אני אתן דוגמא:
היהדות היא דת מאוד קהילתית/חברתית – חלק גדול מארון הספרים היהודי (החל מהתנ"ך ועד ימינו) עוסק בהסדרת החיים בחברה (ד"א, לדעתי, לרוב בצורה טובה והוגנת). האם באמת אין לנו, החילונים שרואים בעצמם יהודים, מה להגיד בנושא ? מדובר בקרקע הרבה יותר פוריה לדיון מאשר הובס למשל, איפה הקול החילוני ? מדוע אנו מזניחים את הדת בידי הדתיים ?
חגי – תבוא עליך הברכה. באמת.
UriD – זו תופעה ישראלית. צא החוצה מגבולות ישראל ותגלה כיצד הדת היהודית חיה היטב עם חילוניים, מקבלת זרמים כמו הרפורמים והקונסרבטיביים, מסוגלת להתמודד עם הגמישות שמתחייבת מחיים במאה ה-21. ישראל נשבתה בידי האורתודוקסים שמחליטים בשבילי מה זה להיות יהודי ובעיקר למי אני צריך להצביע (ימינה, ימינה) ומי הם הנאצים האמיתיים (החיילים כמובן).
אין פלא לכן שערוץ הכתומים משקף בתוכו את המציאות *הפוליטית* הזו (כן, כן, הם נורא פמיניסטים בערוץ. בסדר).
יובל, שתי נקודות:
א. לגבי הקהילות מחוץ לישראל, לא כל-כך ברור לי האם גם שם מתקיים דיאלוג בין הזרמים השונים ביהדות, זה פחות או יותר שכל קהילה חיה לפי אמונתה במנותק מהאחרות – אני די משוכנע שהאורתודוקסים שם רואים ברפורמים אויב נורא יותר מאשר בחילונים.
ב. נכון, אנחנו חיים בישראל, במזה"ת. לא ייתנו לך להיות חלק מהשיח הזה – אתה (אנחנו) צריך לקחת את זכות הדיבור ולהפוך לצד בשיח הזה. לדוגמא: העובדה שבתי משפט לא מאפשרים בדיקת אבהות מחשש לממזרות, מעלה את הנקודה שכל נושא הממזרות הוא חרפה נוראית על הדת היהודית, ואנחנו צריכים להתחיל לדבר על זה, כדי שנוכל להוציא אותו, אם לא מהאורתודוקסיה, אז לפחות מהמדינה (בתי המשפט). אנחנו חייבים להשמיע את קולנו, כי העובדה שהופכים תינוק שרק נולד למנודה, אינה ניתנת לשום צידוק בעולם הערכים שלנו.
יובל – מי מחליט בשבילך למי להצביע?
חוץ מזה, ההשוואה הדוחה של חיילים לנאצים פופולארית גם בחוגי שמאל מסויימים.. אז מה?
קשה לי להבין מה כל כך מרגיז אותך בערוץ המגזרי הזה, שכולה ניכס לעצמו שם מפוצץ.
אנשים שמגדירים את עצמם נוטים להפריז בערכם ולהמעיט בערך אחרים, למה זה כל כך מרגיז?
מפני שזה ערוץ תעמולתי במסווה של חדשות. בגלל שהוא קובע שיהדות = לאומנות. ובגלל שיש לא מעט אנשים שמאמינים שמעריב הוא עיתון.
כמי שנפלה בחלקו הזכות הגדולה ללמוד בבתי המדרש שמהם יצאו הכתומים, אני מתעצבן אפילו יותר מיובל, משתי סיבות.
1. חילול השם.
לי לא ממש מפריע שפשיסטים למיניהם מדירים אותי מ"יהדות". את יחסי עם הקדוש ברוך הוא אני לא מנהל דרך המרכזייה שלהם. אני מוותר על אימוץ בידי nrg יהדות ממש כמו שאני עוקף באלגנטיות חב"דניק עם תפילין.
הבעיה האמיתית היא הפוכה: חילול השם. האנשים שמנפנפים ביהדות לצורכי נדל"ן (ארצישראל), פוליטיקה (ביבי טוב ליהודים) ונמרודי (נארג' יהדות) מוציאים שם רע ליהדות. זה מעצבן אבל בראייה היסטורית זניח – קרה הרבה בשלושת אלפי השנים האחרונות ואיכשהו היהדות, במובנה המקורי, שזה כמובן מובניה הרבים מאוד ואף סותרים, שורדת.
2. חובות וזכויות.
העיסוק של הכתומים הצעירים (ר' שוב נארג') בדייטים ובקומבינות כאלו ואחרות לקיום יחסי מין מחוץ לנישואים הוא סימפטומטי. פעם היהדות היתה דת של חובות: קיים מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, אולי תקבל שכר ואולי צדק איוב. בכל מקרה, האדם עובד את אלוהים, אלוהים לא עובד אצלו. ואם משהו לא הולך – חורבן בית המקדש למשל, או שואה – על האדם לפשפש במעשיו הוא.
היהדות הלאומנית של היום פיתחה גירסה אחרת – אלוהים עובד אצלם. ארץ ישראל מגיעה להם אפריורי. אדמה ערבית – כמובן, מעצם היותם יהודים, ה-יהודים ואין בלתם. כספי מדינה בגלוי ובסתר – איזו שאלה.
אבל מה עם החובות?
ובכן, פרט לתת-מגזר חרד"לי שמחפש חומרות הלכתיות מתחת לאדמה ומפריש מעשר ממלח ותרומות ומעשרות מצמר הכיפות שלו, רוב המגזר הכתום עושה לעצמו הנחות כל הדרך אל הבנק, קומבינות על גבי קומבינות בעיגול פינות בכל מה שקשור לשמירת מצוות, או מה שהם קוראים לו שמירת מצוות.
כי אלוהים, כזכור, עובד אצלם.
ר"ש – ויש כאלה שקובעים ששפוי=שמאלני, או שמתקדם=חילוני.
יותר מזה, יש כאלה שיודעים, ומסים לשכנע אותי שכיף=קוקה קולה ואושר=פולקסווגן.
את ההבדלים בין תעמולה לפרסומת או סתם שכנוע אני לא ממש מבין, אשמח אם מישהו יסביר לי.
מגיב בשכר – פרסומת ניתנת בקונטקסט של פרסומת – אתה אמור לדעת, שזוהי פרסומת, כי לפני זה יש בטלוויזיה מעברון, או בעיתון נקטעת הכתבה שקראת ואתה יכול להבחין שמדובר בפרסומת. אפילו בפרסומות בעיתון שנראות כמו כתבות, מצוין כי זהו מדור פרסומי.
יש בתקשורת גם כותבי דעות, שמנסים לשכנע אותך, או סתם להביע את דעתם, אבל גם הם נמצאים במדור מיוחד בעיתון.
בנארג' לקחו מדור שאמור לתת מקום לדיון בנושא יהדות, והקדישו אותו לזרם אחד מאוד ספציפי. פרט לכך, שהנושאים שנידונים בו הם ברובם פוליטיים, וכולם נכתבים מנקודת השקפה ימנית.
מישהו- לקחת כמה דברים שמסתובבים לי בראש כבר הרבה זמן, והפכת למשנה סדורה. תודה.
uriD – אז באופן ממוקד, גם לך מה שבעיקר מפריע לך זה השם של הערוץ? בעיני שם זה דבר שולי, ובוודאי שאדם מודרני ממוצע יכול להבין בעצמו שמה שמתרחש בתוך ערוץ נרג יהדות אינו מייצג את הדת היהודית.
מישהו – אם בסעיף אחד אתה מודה שקביעת "מובן מקורי" ליהדות הוא עסק בעייתי, איך זה שבסעיף 2 אתה קובע בכזו נחרצות מה אינו המובן הזה? פלורליזם אמיתי, אם אתה באמת דוגל בו, אומר שאין לך שום סמכות לשפוט מבחינה דתית זרם כזה או אחר, בין אם הוא מאמין כמוך בפלורליזם ובין אם לא.
תקראו מה כתב חבר ציונות דתית ריאלית, ותראו איך קורעים אותו לגזרים בטוקבקים. ב"יהדות" לא היו מפרסמים את זה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3291948,00.html
מגיב בשכר:
מניין לך שאני מאמין בפלורליזם? אני אמנם כן, אבל כנראה הפרשנות שלנו למונח שונה מאוד. אני בהחלט סבור שגילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים הם ייהרג ואל יעבור. אז בבקשה ואנא ממך.
ובמילים יותר ברורות: אם יבוא מישהו מחבריך ויטען שהרב שלו במכינה או בישיבת ההסדר או בחיידר פסק שתאי גזים לערבים הם מצווה מדאורייתא (ותאמין לי, ואולי הזדמן לך להיתקל בעצמך, שהרבנים חיים וקיימים והאסמכתאות רק ממתינות) – אז, בעוונותי, איאלץ לטעון שעם כל הפלורליזם מדובר בנאצי ולא ביהודי.
יש מבחנים מאוד ברורים למיהו יהודי ומיהו נאצי. הפשוט שבהם – מסתכלים (או מקשיבים, או קוראים) ורואים. זאת בדיוק הבעיה עם כל מיני אתרים ועלוני ערב שבת וכאלה – הם מטשטשים את ההבדל.
דוגמה קטנה: כולנו רגילים לספוג בחו"ל ביקורת כישראלים (אם יש לנו אינטראקציות שם ולא נסענו רק למטרות שופינג). מתי התביישתי להיות יהודי? זה היה לדעתי בסוף 2002, גרתי אז בחו"ל, והתקשורת הישראלית והעולמית דיווחה שהרב מרדכי אליהו, לשעבר הרב הראשי לישראל ומורה רוחני של כיפות סרוגות (אני נמנע בכוונה מה' הידיעה) פסק שמותר ואף רצוי לכרות עצי זית של פלסטינים.
פלורליזם או לא פלורליזם, זה לא בדיוק קידוש השם גדול. בשם הפלורליזם והרב-תרבותיות והרלטיביזם אתה, הכתומים, החומייניסטים, החיזבאללונים ושלל תומכיהם משמאל ומימין מנסים להעלים מעיננו את האבחנה הכי בסיסית – ההבחנה בין טוב לרע.
אגב, לגבי הסיפא שלך, יובל:
למה שהגברת ברזילי לא תחזור לכאן להגיב? יש לה בהחלט על מה והיא אפילו מנסה באופן ראוי לציון.
מישהו – מכיוון שההצהרות שלה לחוד (והן הצהרות ראויות ומעניינות ובכלל עושה רושם שהיא בחורה עם ראש על הכתפיים – במובן הטוב של המילה וללא טיפת ציניות) ומעשים לחוד. אם יש משהו שאני לא סובל זה צביעות.
היתה הבטחה שלה לפרסום הספד (כאילו) נגדי. זה לא קוים. תחת זאת התפרסם טקסט מסית נוסף. באמת שאין לי חשק שוב לשמוע ממנה הסברים. אבל זו כמובן תחושתי האישית בלבד. הבמה כאן פתוחה לכל מי שרוצה לכתוב.
טוב, יובל, אתה צודק – צביעות היא בילט-אין בכל הקטע של הדוסים-לאומנים-מאגניבים, ולא אפרט שוב כי הדגמתי שמץ מקודם. אבל אין מה לדאוג – עוד נשמע ממנה. ומשכמותה. תעשיית היהדות רק מתפתחת ומתרחבת וזקוקה לדם חדש ובשר טרי. נארג' כידוע לכולנו זו רק תחנה קטנה, בסיס שיגור, אי ירוק בים ובית קטן בערבה. ברזילי תגיע רחוק, הרבה יותר רחוק.
מגיב בשכר,
הדבר האחרון שמפריע לי זה השם של הערוץ הזה.
מפריע לי קיפוח הזכויות של נשים על פי הדת. מפריעים לי מושגים כמו ממזר. מפריע לי שהמדינה לא מאפשרת, בשם הדת, לזוגות להתחתן כמו שהם ראים לנכון, וממש מפריע לי שאנשים שטוענים שהם אחים שלי, לא יכולים לבוא הביתה לקפה. אבל הכי מפריע לי שאין דיון אמיתי בנושא.
אם היהדות היא כזו דת נפלאה וערס התרבות, לא יכול להיות שהפרשנות השולטת בה היא כזו חד-צדדית, אנכרוניסטית, וחשוכה. ובאמת סליחה מכל האנשים הטובים באמת, שמשמיעים את הקול האחר והשפוי והיפה ביהדות, אבל הקול שלהם ממש לא נשמע.
לפני מספר שנים, למדתי קורס מבוא לפילוסופיה של המדע. ופרופסור פיש – איש דתי דיבר על אתוס הקריאה אצל הקתולים והפרוטסטנטים. כדרך אגב, הוא הזכיר שאתוס הקריאה היהודי, הוא אתוס של וויכוח. לצערי, כבר לא שומעים את קולות הוויכוח, גם לא מעל דף הבית של ערוץ היהדות של נארג'
יופי, גם יובל הצטרף למגרשים ("תעשי לי טובה, הגברת ברזילי, אל תחזרי לכאן כדי להגיב").
איזה יופי לנו בארץ שלנו.
חבל יובל, ענתה לך עניינית וברצינות ואתה מבקש ממנה שלא תשתתף עוד בבלוג שלך.
לדעתי זו התייחסות שפלה, פוגענית ופחדנית.
דווקא תפסתי ממך.
הופ, נפל לי.
הופ, אני אשתדל להתגבר.
יאללה ביי.
יואב, זה לא בלוג
זה גלוב!
מישהו – "דוסים-לאומנים-מאגניבים" הוא אחד מצירופי המילים הביזאריים ששמעתי מאודי.
אוריD – בקשר לאתוס הויכוח – נראה לי שגבולות הויכוח היו תמיד ברורים למדי, ואף פעם לא כללו מורדים, פורשים וקוראי תיגר. בסופו של דבר, אם כל הדברים שהזכרת מפריעים לך, אני מציע שפשוט לא תהיה יהודי אורתודוקסי.
למגיב בשכר:
תמיד טוב לשמוע דברים חדשים, לא יזיק כלל לבריאותך. ואם מדובר בצירוף מילים ביזארי "מאודך" – על אחת כמה וכמה.
מצד שני, אם לא הבנת את משמעות הביטוי או לאילו פרטים וחברות התכוונתי, למה שלא תעשה מה שהסבא מהפתגם ההוא אמר לנכד – תשאל?