אני מרבה לכתוב על אתר האנרגיה. זה לא בגלל שאני סולד ממנו באופן מיוחד. כלומר גם, אבל לא רק. הוא פשוט דוגמה מצוינת לכל מה שקלוקל ורע בתקשורת הישראלית, הוא המראה הכי מוצלחת לכל מה שדוחה ודלוח בתרבות שלנו. לכן הוא מקום מצוין לחזור אליו כדי להתעדכן במגמות החדשות בסירחון הישראלי.
ללא קשר ועם המון קשר, אין ערוץ מזוויע יותר באתרי החדשות בישראל מאשר ערוץ הניו-אייג' של NRG. פשוט אין. זה נכון שאני מתעב באופן מיוחד כל מה שמריח ולו במעט מניו-אייג', אבל הטקסטים שמופיעים בערוץ הזה מצליחים להדהים אותי כל פעם מחדש.
הנה ריכוז של כמה טקסטים שמופיעים בו באופן מקרי לחלוטין דווקא היום.

שם הכתבה: "מה יש לך, נשמה?"

ד"ר פאינה אל-חוזה-בה נטלה צבע ירוק ורשמה את קווי המתאר של גופי. קווי אורך כחולים נמשחו מעל ראשי כלפי מטה. הצבע השחור הופיע כמשולש קוביסטי החוצב בבטני, ואילו משיחות אדומות קישטו את התוצאה הסופית. שלא תטעו, לא מדובר בזרם חדש באמנות, היצירה אינה מיועדת לשום בית מכירות פומביות, ואני כנראה כבר לא אטביע את חותמי כיורשת המונה ליזה. ד"ר אל-חוזה-בה היא לא ציירת, אלא מטפלת בשיטת טיפול ייחודית, פרי פיתוחה, "איור אנרגטי" שמה.
"האיור הוא עוד דרך לחדור אל תת המודע של האדם", מסבירה ד"ר אל-חוזה-בה. "אני יוצרת את האיור בסיוע זרמי האנרגיה בגופי ובכישוריי הטלפתיים. האיור מאבחן באופן מדויק ומיידי את הבעיות הפיזיות והנפשיות, הוא מזהה חסימות ומאתר את מקורן. כמו כן, הוא מאזן את הזרימה האנרגטית, מנטרל טראומות עבר ומסייע בהחלמה וריפוי.

שם הכתבה: "הסוכה הפנימית"

החל מ"סוכות", מתחיל אור מקיף להיכנס בהדרגה אל תוך הנשמה. אור זה נקרא אור מקיף עד חג ה"סוכות", מכיוון שהוא נמצא מחוץ לנשמה, ולאחר שנכנס אל תוך הנשמה הוא קרוי אור פנימי. אלה הם ימים מיוחדים, כאשר אור הבורא נכנס אל תוך הנשמה, עד שממלא אותה עד תום, בימי "שמחת תורה". לאחר שכלי הנשמה הוכן לפני "חג הסוכות", מתחיל האור העליון למלא אותו . מהיום הראשון של "חג הסוכות" מתחילים הימים המיוחדים, כאשר האור העליון נכנס אל תוך הנשמה, עד שממלא אותה עד תום. במהלך כל שבעת ימי "חג הסוכות" מתמלאות שבע הספירות של הנשמה באור מקיף. התמלאות באור, פירושה ימים טובים ושמחים. נשמה שהתמלאה לחלוטין באור תואמת את הדרגה הרוחנית של "חג שמחת תורה".

שם הכתבה: "פשוט תנשום"

רייקי היא אנרגיית חיים, לפחות על פי התרגום המילולי, וכמובן שאפשר להתפלסף על משמעותו של צמד מילים זה. אך מאחורי המילה רייקי מסתתרים תמיד שני אלמנטים עיקריים. הדבר הראשון הוא העצירה, כשאדם עושה רייקי לעצמו או לאחר הוא עוצר לרגע את המירוץ, ונוגע או נותן תשומת לב לגופו (אם הוא מעניק לעצמו רייקי) או לגופו של מישהו אחר. ברגע שהוא עוצר את המירוץ, הוא נאלץ להקשיב למחשבותיו, רגשותיו, תחושותיו ונשימתו. הדבר השני שחבוי מתחת לכותרת רייקי הוא חוכמתו הפנימית של האדם המדובר. כל מורה לרייקי או כל מטפל ברייקי יתאר חוויה שונה וייתן משמעות קצת שונה לדברים. ולכן חלקם יכנו אותה אהבה וחלקם רפואה, חלקם אפילו ידברו על מלאכים, וזה מפני שברגע שכל אחד עוצר ומקשיב, נפתחת לו עם הזמן דלת אל החוכמה הפנימית, אל הידע העצור והיצירתיות שאצורים בו, שברגע שהוא לומד לפעול מתוכם, הוא הופך אט אט למאסטר.

נשמתי נעתקת כשאני קורא את הטקסטים האלו. לאחר מכן אני אוסף אויר לריאותיי כרוצה לצרוח: "מה יש לכם חבורת כסילים?!"