במקרה הפסקתי את המנוי

בזמן האחרון "גלובס" ירד מהפסים. העיתון יורה בכל התותחים ומכוון את כולם לכיוון "הארץ/הטוש". כמעט כל המערכת העיתונאית התגייסה למערכה הזו; ממתי גולן ועד אחרון כתבי הפרסום והשיווק. הכל מרגיז אותם: רכישת המניות של הגרמנים, סקר TIM, הם יורים ויורים ויורים ובדרך כלל עושים את זה בצורה מכוערת להחריד.

זה די דוחה.

אבל נשאלת השאלה מה יותר דוחה, התגובה של "גלובס" או התגובה של הטוש לתגובה של "גלובס"? על מה אני מדבר? על זה. הטקסט הזה מתנוסס בטור הימני, טור הדעות של הטוש, ובו מסביר אורן פרנק, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום מק'אן-אריקסון, למה הוא הפסיק את המנוי על "גלובס". חלק מהטיעונים שלו הם טיעונים נאים אבל כאשר מסתבר (כפי שבטוש טרחו לציין בתחתית הטקסט) שמדובר במנכ"ל חברת הפרסום שנותנת שירותים לטוש עצמו עולה השאלה: האם זה האדם היחיד שבטוש מצאו כדי שידבר בזכותכם? דומה הדבר למנכ"ל של חברת ענק שמואשם בדבר מה והאדם היחיד שמוכן לדבר בזכותו בשלב הטיעונים לעונש הוא אמא שלו.

אני מניח שפרנק הוא זה שיזם את הפנייה לטוש (לפחות אני רוצה להאמין) ועדיין אם למישהו בטוש היה שכל הוא היה אומר לו: שמע, זה נראה מכור. עזוב אותך. אנחנו משלמים לך אלפי דולרים בחודש (אם לא יותר מכך), הרי ברור שהקוראים האינטיליגנטיים שלנו, ששייכים ל"קהיליה העסקית", יבינו שאי אפשר שלא לפקפק במידת היושרה הטמונה בטקסט הזה. עזוב.

בטוש לא התאפקו. הם רצו להראות ל"גלובס". וככה זה נראה.

12 מחשבות על “במקרה הפסקתי את המנוי

  1. רצו להראות? אולי היו צריכים לשכתב לו את הטקסט ביתר תשומת לב. בינתיים זה לא ממש מעביר את המסר.
    סוף הטקסט, למשל, הוא בינוני ומטה: "אולי במדינה שבה הנשיא מואשם באונס, ראש הממשלה חשוד בשוחד והרמטכ"ל מוכר מניות בשעת קרב – כבוד מקצועי הוא מותרות והכל בטל בשישים. אני חושב ההיפך. דווקא בתרבות כזאת לעיתונאי תפקיד חשוב שבעתיים. לכן אני נפרד מ"גלובס".
    אה? לריב, כמו שאמרה לי פעם אמא שלי, אפשר רק כשיש שני צדדים. כבוד מקצועי מקבלים ולא לוקחים, ולצעוק "איזה מניאקים גלובס, למה הם מלכלכים עלינו", לא מרשים במיוחד, ובטח שלא מכובד.

    ההתנצחויות האלה מעייפות. הן לא משכנעות את קוראי הארץ-טוש, כיוון שהן לא מיועדות אליהם, הן מכוונות לגלובס, ואפילו לא לקוראיו. היה זול יותר אם היה שולח מכתב רשום לעיתון העסקים של ישראל.

  2. הטקסט הנ"ל של פרנק סגור משום מה לתגובות.
    וחוץ מזה השם הרשמי המעודכן הוא דר-מרקר, או אם יובל מתעקש, דר-טוש.

  3. MrM – אתה לא האחראי על הזמן בקונצרן ? סדר שהשעה תהיה שבע. (ואם אפשר גם בקשה אישית, שהשבת הקרובה לא תצא לפני שכדור הארץ מסיים איזה עשרים הקפות סביב עצמו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: