אתמול נקלעתי שלא בטובתי לגמר של "לרדת בגדול". התרגשות גדולה. אותי מעניין לדעת כמה זמן יעבור עד שיופיעו הראיונות הראשונים עם המתמודדים שיספרו איך הם העבירו חוקן לפני צילום התוכנית כדי לחסוך עוד 150 גרם בזמן השקילה, איך הם לא שתו לפני הצילומים כדי לחסוך עוד 50 גרם ובאופן כללי מה הם עוללו לעצמם כשבסביבה לא היו מצלמות כדי להוריד 40% ממשקל גופם תוך כמה חודשים ולזכות ב-250 אלף שקל.
(אגב: רשמתם לעצמכם? היום ב-20:00? הודעה חגיגית?)
העברתי חוקן בבית.
די להיות אנאלי.
אני לא אנאלי, אני סתם לחוץ.
מוסיף – האם זה בגלל שאתה יודע שיש סיכוי שאדבר *עליך* במסיבת העיתונאים?
למה מוסיף מקבל כוכביות בבולד, ואני לא?
שנשאר פה בחושך לבד בזמן שחברי ההנעלה מתגבבים את עצמם לעצמם?
הנעלה? יוווווווובל, נכנסנו לעסקי הקרוקס?
יובל, למה אתה רומז? בבקשה אל תפטר אותי!
יש לתוכנית הזו שם של פנת הריאליטי-פורנו ב"קולה של אמא" של עוד עשרים וחמש שלושים שנה.
כן, אבל הם לא ירקו את המסטיק, אז מה זה שווה
לכמה מידידי הטובים ביותר יש קול של אמא.
אפרופו חצי שנה של לרדת בגדול, בעוד חצי שנה אני מצפה לראות את הסטטיסטיקות הבאות:
1. כמה חזרו למשקל המקורי.
2. כמה איבדו לחלוטין את מערכת העיכול שלהם כתוצאה מהתנוונות, ומעתה מוזנים דרך הוריד.
3. כמה קיבלו התקף לב.
4. כמה הפכו, כתוצאה מזה שהם רזים, למאושרים, מוצלחים, עשירים, מוכשרים ומפורסמים כמו כל האנשים הרזים.
והתשובות:
1. 90%
2. 40%
3. 10%
4. המפיק
צחוק לרגע בצד (עוד שנייה, מאית שנייה, דחילק חכו רגע!),
בתור אדם שמן, אני עדיין תוהה למה גזענות נגד שמנים לא הוכרה כגזענות…
התוכנית הזו ממחישה את חוסר המודעות, גם של השמנים עצמם, לכך שהם משתפים פעולה עם (עוד סוג של) קסנופוביה, שהם במו ידיהם הורסים את הסיכוי (האפסי ממילא) לכך שאי פעם יוכלו להסתכל על עצמם כבני אדם ולא ככלי קיבול של שומן.
ע.ש. – אתה צודק לגמרי.
בנימה רצינית (באמת לרגע, באמת!) אני נתקלת בתופעות שקשורות ביחס לשמנים, מצד אנשים שמחשיבים את עצמם מתקדמים וליבראליים, שלא היו מעיזים להתנהג כך לו היה מדובר בקבוצה אתנית אחרת.
זהו, אפשר להמשיך לצחוק.
על אילו תופעות את מדברת?
ואגב, אני חושב שיש להפריד בין שמנים לבין ע-נ-ק-יים. כי שמנים יש בכל מקום אבל ענקיים הם תופעה קיצונית ומתייחסים אליה בכל חברה בתמיהה המוקדשת לתופעות קיצוניות (שמנים מדי, רזים מדי, נורא גבוהים, נורא נמוכים וכן הלאה).
היה לי פעם חבר שהיה מעל 2 מטר. לכל מקום שהגענו אליו היו שואלים אותו "איך שם האוויר למעלה" וכל מיני כאלה. לאנשים קשה להתמודד עם אנשים שהם לא בתור העקומה של הנורמל.
אני אתן לך דוגמא קטנה. אני מכירה אשה אחת שבכל פעם שאנחנו מגיעות לדבר על הילדים עולה באובססיביות הנושא של האכילה. היא לחוצה בטירוף מכך שהבת שלה אוהבת לאכול ונהנית מאוד מאוכל. למה? כי היא מפחדת שהילדה תהיה שמנה. היא טוענת שהילדים יצחקו עליה וימררו את חייה. (אגב, מדובר בגוזלית חמודה בת שנתיים, שאולי אולי אפשר לקרוא לה שמנמנה, וגם זה בקושי).
כמו שהיא תופסת את זה, האפשרות שהילדה תהיה שמנה היא הדבר האיום ביותר שעלול לקרות לה. אסון. להיות שמן זה סוף החיים.
אתה יודע מה, אני רואה את זה אפילו אצל הילדים שלי, שאם מישהו אומר שאמא שמנה, הם ישר קופצים ש"מה פתאום?? יש לה בטן גדולה" (חמודים 🙂 ) כי המחשבה על זה שאמא שלהם תתויג במשבצת של השמנים קשה מדי.
ע.ש. – זה כמו שתשאל למה מתייחסים למעשנים אחרת ותקרא לזה אפלייה. אם יש לבנאדם בעיה בריאותית הוא צריכים לטפל בה אחרת הוא יסבול מהתוצאות (ולא, אני לא מדבר על אנשים שיש להם מחלות גנטיות שגורמות להם למשקל עודף או אנשים עם מבנה גוף גדול שפשוט נראים שמנים – אני מדבר על ה-95% הנותרים שפשוט לא עושים כלום בנושא). אין מה לעשות – השמנת יתר מובילה למחלות די נוראיות בגיל צעיר, בדיוק כמו עישון.
עובדה שהאנשים שהיו בתוכנית הזו הצליחו להוריד משקל. אמנם זה היה תחת לחץ ולא ממש ריאלי להוריד כל כך הרבה משקל בכל כך מעט זמן (וכמו שיובל אומר וצודק – רובם ככולם עומדים לעלות חזרה) אבל עובדה שהם הצליחו ושזה הכל בראש שלהם, אחרי הכל.
מצטער אם אני נשמע מתלהם. אני באמת לא.
עומר, אתה טועה לגבי המעשנים. הבעיה עם המעשנים היא לא (רק) מה שהם מעוללים לעצמם, אלא מה שהם מעוללים לסביבתם.
היחס לשמנים אינו נובע מההיבט הבריאותי, ומי שטוען אחרת הוא רזה.
הבעיה שיש לי עם התוכנית הזו היא כפולה:
1. כמו שציינת, לרדת משקל רב כל כך בפרק זמן קצר כל כך זה מתכון בטוח לכישלון. חבל לי עליהם.
2. זה מציב מודל מאוד בעייתי. מסתכל האדם השמן על המשתתפים ואור – רגע, למה אני לא יכול? אם אני לא מצליח לרדת כך במשקל, אולי אני הכשלון? אבל האמת היא שהתוכנית לא מראה את כל התמונה וגם קל לשכוח שהאנשים האלו עצרו את כל החיים שלהם ועסקו רק בזה, ולמעטים יש את הפריווילגיה הזו.
מאזינה – אני חושב בכלל שכל התוכנית הזו היא Freak Show, אבל מצד שני, יש פה אספקט חיובי שאם מישהו באמת צפה בתוכנית וראה איך נכנסים לכושר או צילצל לקו החם שלהם שבו מייעצים לאנשים איך גם לרדת במשקל, אז זה שווה את זה.
יש שמועות שהמצלמות מוסיפות כמה קילוגרמים
אני יכול רק להמליץ על סדרת הפוסטים האחרונה של רוני גלבפיש בבלוג שלה, אם תרצי.
http://www.notes.co.il/roni/22633.asp
היא אמנם מתייחסת שם בעיקר לנשים, אבל זה תופס יופי ללכל המגדרים.
מישהו יכול לשתף אותי בתקציר העלילה? מה היה בתכנית? כמה ירדו? בכמה זמן? מה הם עשו שם בכלל?
לא ממש צפיתי בתוכנית (זה יפריע לי לעכל את ארוחת הערב שלי). כעקרון מדובר בקבוצה של מתחרים, הבנים נגד הבנות כמובן, שעוזבים את הבית למס' חודשים, נכנסים למשטר של אימונים ודיאטה ובדרך צריכים לעבור משימות שונות אישיות וקבוצתיות, לעמוד בפיתויים שדואגים לדחוף להם, השפלה פומבית וגם ביקור במקלטים (ייחודי לגרסה הישראלית).
http://www.tapuz.co.il/laredet/about.asp
לא יצא לי לראות את התוכנית (או את מקבילותיה מחו"ל), אבל נראה לי שחצי שנה זה בכל זאת פרק זמן שבו אפשר להקנות לאנשים הרגלי אכילה/פעילות גופנית בריאים.
אני לא יודע אם זה באמת מה שקורה בה (אחרי הכל, שם התוכנית מרמז שכל המטרה זה ירידה במשקל) אבל למשתתפים בתוכנית הייתי נותן סיכוי.
באשר להשפעה התרבותית – אני לא ממש רואה את המטרה החיובית של התוכנית, כי עלול להיווצר הרושם שרק עם פעילות מטורפת ועינויים קשים אפשר לרדת במשקל, וזה יגרום לאנשים במשקל-יתר לוותר על הניסיון עוד לפני שהם התחילו.
"בתור אדם שמן, אני עדיין תוהה למה גזענות נגד שמנים לא הוכרה כגזענות…"
כי אפליה != גזענות. לפעמים כן, אבל לא בכל המקרים. בטח שלא במקרה הזה.
אולי הבדל סמנטי, אבל חשוב.
מה שמבדיל (לא תמיד בצורה הכי ברורה) בין הומור על שונות או חריגות של אדם לבין גזענות כלפיו הוא החיבור שנעשה בין הדבר שגורם לו להיות שונה (השמנה, עישון, שחור לבן צהוב וכו') לבין העובדה שהוא נחות יותר בגלל שונותו.
וזאת לדעתי הסיבה שהיחס לשמנים הפך לגזענות.
אך אחד לא יטען שמעשן הוא בנאדם פחות טוב מלא מעשן (או לפחות לא באותה עוצמה)
אבל המדיה ברובה עושה בד"כ קישור בין אדם רזה לאדם טוב וכל שנדרש מהצופה זה לחבר את הנקודות ולהגיע למסקנה ששמן זה אדם נחות.
שלא לדבר על כך שהשמנה מקושרת באופן ישיר (בקולנוע, טלוויזיה וכו') לתכונות שליליות כמו רוע, עצלנות, רפיסות וכו'
לא התכוונתי בכלל להתחיל את הדיון הזה, פשוט כל פעם שאני רואה איזכור או פרומו לתוכנית הזו, אני לא יכול שלא לסנן מבעד לשפתיי את המילה "בוגדים", אפילו שחלק ממני מבין ומזדהה איתם, בוגדים non the less.
אפליה, גזענות, אותו זבל, אתה לא חושב?
בוז'ו מוי. ולמה זה טוב?
כל נושא הבריאות כאן לפי דעתי הוא נפרד לחלוטין מהדיון על גזענות, אבל אם ניזכר שוב בדוגמת המעשנים נראה לי שההפרדה הזו יותר ברורה.
אין לי ויכוח עם אף אחד בנושא הבריאותי.
טוב באמת הגזמתי, יאללה די עם הרצינות הזו…
בלונדי, קוראים לזה רייטינג. וזו לא תוכנית הריאלטי הכי הזויה…
אני בעד לפתוח תחרות תוכניות ריאליטי הזויות שלא תזכו לראות על מסכי הטלוויזיה. למשל, נעמיד 10 משתתפים ונטיל עליהם להיות מורים בבית הספר, תוך כדי שהם מותקפים באלימות על ידי תלמידים והורים ומקבלים שכר רעב.
הזוכה יהיה זה שישכיל לעשות הסבה מקצועית הכי מהר.
ע.ש. – לא, אני לא חושב שזה אותו הדבר. כשמדובר בגזענות הכוונה היא לאפלייה על בסיס גזע – ואין דבר כזה "גזע השמנים". כל הדברים האחרים (יחס לשמנים, לחרדים או לכל קבוצה אחרת שטוענת לגזענות כלפיה) אינם גזענות, אלא יחס שניתן למצוא לו צידוק. אני לא אומר שבמקרה של שמנים היחס הזה מוצדק, אבל יש מי שיטען שכן – כפי שניתן לראות (במרומז) כאן למעלה. ודאי כשמדובר ביחס לקבוצות כמו החרדים.
השימוש בשם גזענות מוציא את עצם הדיון מחוץ לקונצנזוס. אם אתה טוען לאפלייה – בבקשה. אבל ברגע שאתה קורא לזה גזענות, אתה אוטומטית פוסל את העמדה הנגדית (גם אם לא במכוון), אף שמדובר בנושא שדווקא כן ראוי לדון בו – וזאת לאו דווקא בהקשר ל'לרדת בגדול', שעליה באופן ספיציפי אני חושב שיש כאן הסכמה.
שוב – הבדל סמנטי, אבל יש לו משמעות. בעיניי, לקרוא לכל דבר "גזענות" זה זילות של המושג המקורי.
מאזינה – חכי כמה דקות וזה יהיה ריאליטי בערוץ 10.
יש לי יש לי: 10 אנשים מתחרים, בסדרה של משימות ואתגרים, והמנצח ייכנס לצוואה של מליונר קשיש.
אבל יש בעיה. כבר עשו את זה.
מאזינה ברקע (17) תשלחי את החברה שלך למוזיאון ראלי בקיסריה, יש שם מלא פסלי ברונזה מקסימים בגודל טבעי ++ של נשים מדרום אמריקה, עם כל הבטן והציצים והפולקים והתחת. היא תירגע מיד.
רונית, אני אנסה ואדווח.
כדור, אני מסכימה איתך שזה מפספס את המטרה המקורית של המושג. הבעיה היא שחסר לנו פה מושג.
אפליה של נשים היא הרבה יותר מאפליה סתם, היות ומדובר במשהו שמשפיע בכל תחומי החיים, ברבדים שונים ועל בסיס מאוד חד משמעי (מגדר). אז לא קוראים לזה סתם אפליה, קוראים לזה שוביניזם.
במקרה של אפליית שמנים, מדובר במשהו דומה מבחינת ההיקף שלו, אלא שאין לנו מושג מתאים. רוצה להציע אחד?
שומניזם מתגלגל יפה
מאזינה ברקע,
אני מסכים שאפליית השמנים דומה לשובינזם מבחינת ההיקף (הו, היקף, איזה משחק מילים מחוכם) – אבל היא לא מתקרבת לשובניזם בכל הנוגע להשפעה ולגודל (הו, גודל, איזה משחק מילים מחוכם) הצרות שהיא גורמת.
לי אישית אין שום דבר נגד שמנים, ד"א.
בהיותי גם שמנה וגם אשה, אני יכולה:
1. להסכים איתך לגבי זה ששומניזם נופל בינתיים מהשפעתו משוביניזם.
2. לפקפק בכך שזו תופעה זניחה.
3. להטביע את יגוני בגלידת צ'אנקי מאנקי.
1 – מסכים.
2 – לא אמרתי זאת.
3 – מנסיון אישי, יותר קל ונחמד להטביע כפיות בגלידה.
תיזהר, תיכף תעורר עליך את זעמם של פעילי ארגון "תנו לכפיות לחיות".
כתיבת תגובה