עלות הפרסום של פיגועי הטרור

אני נזהר כאשר אני מדבר על מחקרים שמוצגים באמצעי התקשורת כיוון שקראתי לא פעם ולא פעמיים דיווחים על מחקרים ואז קראתי את המחקרים ואז הסתבר שהקשר בין הדיווח לבין המחקר הוא מקרי – במקרה הטוב.

ואולם בהתבסס על ההנחה שהדיווח הזה באייס מדויק, הרי שמדובר בוואחד מחקר משונה במיוחד. שני פרופסורים לממשל ומנהל עסקים ביצעו מחקר ובדקו את כל הפרסומים על אירועי הטרור שהתרחשו בישראל בשנת 2000 ושפורסמו בארבעת העיתונים היומיים.

מימצאי המחקר העלו כי בשנת 2002 הופיעו יותר מ- 3,000 פרסומים, שעסקו בסיקור של 166 פיגועי טרור בשנה זו בישראל (כ-15 אחוז מתוכם, 466 פרסומים, הופיעו בעמוד הראשון). בשנת 2002 פורסמו למעלה מ- 2,400 תמונות וכ-1,000 כותרות בעלות בולטות מיוחדת או חריגות בגודלן, העוסקות בפיגועים.

אוקיי. זה לא כאילו שהייתם צריכים את המחקר הזה כדי לדעת שפיגועי טרור תופסים כותרות. רגע, מה לא? ברור שהייתם צריכים את המחקר הזה. מסתבר ששני החוקרים איששו באופן מדהים את הטענה (המקורית) שאירועי טרור לא רק שמנסים לפגוע באנשים אלא הם גם מנסים להשיג אפקט תקשורתי.

תהייה מעניינת העלו החוקרים, לאחר שעלה מן המחקר כי עבור השקעה נמוכה יחסית של ייזום התקפת טרור, מקבל הטרור חשיפה גדולה והשפעה רחבה מאוד

“תהייה מעניינת” כתב שרלי שטרית. מה זה מעניינת, מר-ת-קת! אותי למשל זה ממש הפתיע שבעצם הטרוריסטים רוצים חשיפה תקשורתית. מעולם לא חשבתי על כך. אני גם די משוכנע שאף אחד אחר לא חשב על כך.

אבל זה לא החלק ההזוי במחקר. החלק ההזוי הוא זה שגילה כמה כסף היה עולה למפגעים לממן את הכתבות אילו היו צריכים לשלם עליהן. אני אסביר. נניח שיש כתבה על פיגוע טרור בעמוד הראשון של “מעריב” ואז בעמודים 2-3. לקחו הפרופסורים את עלות הפרסום בעמודים אלו ויצאו מנקודת הנחה (דמיונית לחלוטין) שמישהו מסוגל לרכוש את כל השטח של העמוד הראשון ושל עמודי 2-3 ב”מעריב” כשטח פרסום. כמה כסף זה היה עולה לו?

לאחר שתקתקו כמה מספרים, הכפילו, הכפילו והכפילו, הם הגיעו למסקנה שאם הטרוריסטים היו רוצים לפרסם את עצמם באותו היחס שקיבלו הפיגועים שלהם הם היו צריכים להשקיע חצי מיליארד שקל. מכאן עולה “שאלה מעניינת” נוספת:

האם ייתכן שהתקשורת, באופן עקיף, באמצעות סיקור הפיגועים מעודדת פעולות טרור נוספות

ברור! זה הרי ברור! התקשורת מדווחת שהיה פיגוע במסעדת “מצה” בחיפה ושהיו בפיגוע 15 הרוגים. למה?! למה?! אתם לא מבינים שאתם מעודדים את הטרור? לא צריך לדווח, אני אומר, לא צריך לדווח. בשביל מה זה טוב לדווח? בשביל מה? גם לא צריך לדווח על אונס. ועל רצח. ושוד. וגם על שחיתות של שרים. או של הנשיא. גם לא צריך לדווח על שוטרים מושחתים, או בנקאים גנבים, או רבנים שאונסים. גם לא צריך לדווח על הערבים. אם מדווחים על הערבים הם מבינים שמדווחים עליהם וזה מעודד אותם להיות ערבים. ואז מה נעשה עם כל הערבים האלו? אם התקשורת לא היתה מעודדת אותם להיות ערבים, אולי הם היו פחות ערבים ואז כולנו היינו מרוויחים!

אני אומר, אם הערבים רוצים להיות ערבים, שיקנו את העמוד הראשון בכסף. מה פתאום שנדווח עליהם ונעודד אותם להיות ערבים? ועוד בחינם!

26 מחשבות על “עלות הפרסום של פיגועי הטרור

  1. אם הפרופסורים האלה היו רוצים לפרסם את המחקר שלהם בגלוב (בהנחה והגלוב לא היה מדווח על המחקר והיה משאיר את האזור כשטח פרסומי) כמה דרכמות הם היו צריכים לשלם?

  2. אני מניח שהצלחת להבין גם בכוחות עצמך שהכוונה שלהם היא שאם הכותרות היו פחות אדומות, בפונט טיפה יותר סטנדרטי, בלי פריסת העמוד הראשון גם על האחורי כאילו מדובר בעיתון שבת וחג, ועם פחות עומק עמודים לתוך הגליון על כל פיגוע, אז האפקט התקשורתי שכל פיגוע היה משיג היה חלש יותר ומטרתם העיקרית\משנית (לבחירתך) לא הייתה מושגת כפי שהיא כיום.
    אבל מצד שני, מה אפשר לצפות מתקשורת שפותחת את הרגליים לכוכבים נולדים\רוקדים עם כוככבים\יורדים בגדול ונותנת גם להם ספיישלים בעמודי החדשות כאילו מדובר בידיעות עם חשיבות אמיתית כלשהי ולא בבועת אוויר נפוח מבית זכייני הרשות השנייה.
    או בעצם כל הכותרות המופרזות שמוענקות לידיעות שצריך לדווח עליהן, אבל בפרופורציה לעצמן.
    עמוק בפנים אתה מבין את זה, אבל בשביל הפוסט שווה לצאת מההקשר.

  3. ברור, ברור שעמוק בפנים אני מבין שצריך לקבור ידיעה על אוטובוס שהתפוצץ והרג 7 אזרחים בעמוד 12. ברור. בכלל זו צריכה להיות ידיעה בכלכלה (בעמוד 19): “עוד אוטובוס של אגד נשלח לשיפוצים לאחר שפוצץ על ידי מחבל מתאבד. המוסכניק: ‘יהיה קשה לנגב את הדם, אבל נעשה את מיטב יכולתנו'”.

  4. אתה יודע ברק, כשאני חושב על זה, יום הזיכרון לחללי צה”ל – לגמרי מנופח. לגמרי. צפירה? כולם עומדים? אולי אם כולם לא היו עומדים, הערבים היו מבינים שלא אכפת לנו בעצם למות כאן ואז אולי לא היו תוקפים? בשביל מה צריך את כל הסיפורים האלו על הנופלים. אנחנו מעודדים מלחמות. התקשורת כלומר. התקשורת אשמה. היא מעודדת מלחמות. התקשורת והצפירה.
    אני מציע לבטל את שניהם.
    ואם רוצים צפירה שתהיה כמו צפירה של אוטו. טוו. זהו. בשביל מה הניפוח הזה? טוווווווווווווווווו למה זה טוב? למה הכל צריך ברעש? זה מעודד אותם.

  5. מחקר חדש קובע שפרסומים של מחקרים מיותרים בגלוב מעודד פרסום של מחקרים מיותרים.

    יובל,תמר השתבללתי פה מלולים

  6. מבלי לסתור את טענותייך הנכונות, רציתי לציין שפעם, בעבר הלא כל-כך רחוק, העיתונות טיפלה בארועים בצורה שונה. פעם, במקום פרשנויות בשקל שמרוחות על עמודים 2-3, היו *סתם* ידיעות עיתונאיות- כאלו שמזרימות מידע לקורא ולא עסוקות בייצור עוד עבודה לעיתון של מחר.

    עצם הפירסום לא מעודד טרור באופן ישיר, אבל צורת הפירסום בהחלט מוסיפה לאפקט הפחד שהשלטון מעוניין לזרוע בקרב ההמונים. אחרי הכל, על המון נפחד, שחש מאויים, קל לשלוט.

    ודרך-אגב, יובל, את תגובה 2 לא היית אמור לפרסם רק מחר?

  7. שי – אני לגמרי מסכים. רק יש לי שאלה קטנה. פעם, לפני כל הדיווחים עם הכותרות האדומות, לא היתה מלחמת העצמאות? לא כי אני לא מבין את הערבים. גם התקשורת *לא* עודדה אותם וגם יצאו עלינו. ולא סתם – איזה 4-5-6 מדינות בבת-אחת!

    וששת הימים. כאילו נאצר? מה הסיפור שלו?!
    פפפףףף, ערבים. לך תבין אותם.

  8. אז זהו, שלא.
    מריחת תמונות של אוטובוס מרוטש על העמוד הראשון זה מה שמכניס לעיתונים כסף, בזכות זה יש מכירות ומישהו למעשה קונה עיתון עם פרסומת ל(הכנס שם של עומד מוצר צריכה מיותר שהחזירים הקפיטליסטים לוקחים כמובן מאליו). למעשה, אירגוני הטרור צריכים לתבוע מהעיתונים כסף על זה שהם מגדילים להם את התפוצה (גם כל הסיפור עם קצב זו למעשה קנוניה של ידיעות ומעריב למכור יותר, זו גם הסיבה האמיתית למה התאומים נפלו).
    האם התקשורת מעודדת בעקיפין טרור ? כן, בדיוק כמו שהיא מעודדת כל סקנדל שיגדיל לה את המכירות, זו תוצאה מובנית (גם בלי תיכנון מראש) של המערכת.

  9. דני – ואוסיף ואומר, זה המחיר בלחיות בחברה דמוקרטית ופתוחה.
    אנחנו מדגישים את מה שכואב לנו, אנחנו מספרים את סיפורי ההרוגים, אנחנו מסקרים בהרחבה כאשר מישהו הורג את היקר לנו. לכל הרוג יש כאן שם, כל חייל חטוף רוצים שיחזור הביתה.
    כן, אולי היה עדיף אם היינו כמו נסראללה שלא מספר לציבור שלו אם נהרגו לו 600 אנשים או 700 אנשים. אולי היה עדיף שהיינו כמו הפלשתינאים והיינו שולחים כמה חיילים מתאבדים לקרב.
    אז מה עדיף?

  10. אוקיי, אז האוייבים שלנו מנצלים את השיטה שלנו לטובתם, מה אני אגיד לכם אני בשוק.
    אז מה הפרופסורים המלומדים מציעים? שנשנה את השיטה?

  11. כן, שנשנה את השיטה. שהטרוריסטים יקנו דבל ספרדים בעיתון הרכבות החדש “ישראלי”, שמחולק ברב רבאק בכל פינה. את התמונות הם יכולים לקבל מלשכת העיתונות הממשלתית. שידביקו על זה טקסט ויאללה – כולם מרוצים.

  12. תגובה ל 10, 12
    רוגל, המחקר הזה לא כל כך מופרך.

    לחקור גורמים שונים בכדי לקבוע את מידת ההשפעה של כל אחד מהם על מחלות כרוניות המשפיעות על אחוזים גדולים מהאוכלוסיה (סכרת, היפרכלוסטרלומיה, השמנה וכו’) בכדי לגבש מדיניות קוהרנטית ומבוססת בנושאי רפואה מונעת נשמע לי די חשוב.

  13. רונית צודקת. יובל – פספסת לגמרי את הפואנטה. הבעיה היא לא פרסום היתר, הבעיה היא שהמחבלים לא משלמים על זה!
    אני אמנם לא פרופסור, אבל אני חושב שהכוונה הנסתרת של החוקרים היתה שכיוון שממילא יש ממשלת חמאס, אולי כדאי שננכה לפלשתינאים את עלות הפרסומת שארגוני הטרור מקבלים מהכספים שמעבירים לרשות, ונעביר את מה שניכינו לעיתונים לפי גודל הפרסום.

    לדעתי זה רעיון גאוני ואני לא מבין למה מישהו מהאוצר לא חשב על זה קודם.

  14. המחקר מופרך כי הוא מוכיח את מה שכבר ידוע, כמו שמחקר שיוכיח שפגיעת כדור 9מ”מ מזיקה לבריאות. השאלה למה מה שיובל אוכל ואיך זה משפיע על הבריאות שלו זה עניין לאיחוד האירופאי היא שאלה בפני עצמה.

  15. לול.

    אפשר לקחת את זה צעד אחד קדימה:
    חברה מסחרית תשלם לארגוני הטרור על מנת שאלו יפוצצו מקומות ספציפיים. בעיתונים תתפרסם מפה עם הנקודות שבהם התפוצצו המחבלים, ומתיחת קווים בין נקודה לנקודה תצור את הלוגו של החברה המסחרית ששלמה.
    התוצאה תהיה מודעת ענק בעמוד הראשון של כל העיתונים, במחיר שווה לכל נפש של מצבור נשק או שניים לארגוני הטרור!

  16. רוגל, המחקר על פניו אכן מגוחך. מצד שני, יש הרבה מיתוסים שכולם תופסים אותם כאמיתות מוחלטות, עד שבא המחקר ומוכיח שהם מופרכים לגמרי. גם את המחקרים האלו, שמוכיחים שמה שכולם חושבים הוא נכון או שגוי, מישהו צריך לעשות, אחרת כולנו נמשיך להאמין במה שכולם אומרים, בלי ביסוס אמיתי לכך.

  17. באותה נקודה אפשר להשתמש בקשר למקומות שעשו בהם פיגועים שלא משלמים לעיתונים על כך שהלוגו שלהם מופיע בעמוד הראשי של עיתונים (כל עוד המקום עוד עומד על תילו, כן?).

  18. מצד אחד אנחנו אמנם בעידן ה PUBLISH OR PERISH, ומצד שני “התקשורת” היא תופעה חדשה בעולמו. גם בעידן ה”טרום תקשורת” היו מלחמות עקובות מדם, שודדי ים, כנופיות אלימות, ופוגרומצ’יקים טרוריסטיים פעלו גם בלי כיסוי ודיווח בעמודים הראשונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: