נראה כאילו "מעריב" מעסיקים את לי-אור ארברך, כתב (או כתבת? איך אפשר לדעת עם השמות האלו?) במשרה מלאה שכל תפקידו הוא למצוא לכלוכים על הטוש. זה החל עם החשיפה (הנאה לכשעצמה) על עודד ארבל שהמציא לו שמות בדויים לעורכי דין, לא דיווח על כך ובסופו של דבר התפטר וכעת זה נמשך עם "חשיפה" בדבר אי פרסום כתבה במוסף "רכב" של הטוש.
מסתבר שהטוש ביקש לפרסם איזו כתבת מבחן על רכב של ביואיק. הכתב ממש לא התרשם ואיכשהו הטקסט שלו הגיע ל-UMI שמייבאים את ביואיק לישראל. התוצאה: גליונות המגזין הושמדו והודפסו מחדש ללא הכתבה.
ללא קשר לסיפור, (שעל פניו נראה בעייתי למרות שיש לי תחושה שבטוש קיבלו ייעוץ משפטי והבינו שאין להם קייס), מפרסם אתר האנרגיה "פרשנות" שחתומה על ידי "מעריב". בפרשנות, שכאמור, לא ברור מי כתב אותה, מסופר על כתב הרכב של "מעריב", גיל מלמד, ש:
היה מושא לתלונות חוזרות ונשנות מצד UMI, אבל גם הכתב, גם המערכת וגם מחלקת המודעות לא סברו כי ניתן לכפוף את טובת הקוראים לשיקולים כספיים של העיתון, ולהימנע מפרסום ביקורתי מחשש לחרם מודעות.
(אהה סליחה, המשאית עם הפוליצר, זה כאן?)
מילא זה, אבל הסוף של הטקסט הוא דוגמה לבכיינות שוברת שיאים.
למען הגילוי הנאות: ל"דה-מארקר" יחסי יריבות קשים עם "מעריב" מאז הגישו "מעריב" וכמה מכתביו תביעת ענק של 17 מיליון שקל נגד "דה-מארקר" בגין הפרת זכויות יוצרים. מאז, נוקט "דה-מארקר" בקו נקמני, ומסקר את "מעריב" וענייניו באורח חד-צדדי, עוין ומעוות באופן מתמשך.
מילא הבכיינות, אבל הצביעות?! הפיסקה מתחילה ב"למען הגילוי הנאות" ונמשכת במטר של השמצות פרועות שכל מטרתן היא להכשיר את טקסט הפרבדה המשתלח שלהם.
רגע, גם אני יכול:
למען הגילוי הנאות: ליו"ר ולרואה שחורות (הידוע בשם ר"ש) יחסי יריבות קשים מאז שר"ש זכה בתמר בתחרות, עובדה שהובילה לכך שתמר מאוהבת בו וזנחה את היו"ר לאנחות. מאז שזכה בתמר, נוקט ר"ש בסגנון בוטה, גס רוח, (יש שיאמרו שהוא אפילו נבלה, אבל זה עדיין בבדיקה) ובאופן כללי הוא זבל של בנאדם וגם חתיכת חרא. משום כך, היו"ר רואה לנכון לזיין לר"ש את הצורה ואם אפשר גם לקרוא לכמה תימנים ג'ינג'ים שיעשו בו את זממם.
זו כמובן רק דוגמה. היו"ר אוהב את ר"ש.
המממ, כן.
עדכון: השעה 19:05. האייטם של נרג' על העניין נמצא באתר מסביבות 08:00 בבוקר. מאותה השעה הוא לא ירד מהחלק העליון (!) ליד הכותרת הראשית (!) שבעמוד הראשי (!!). שיספרו סיפורים לסבתא שלהם שהם פועלים רק מטעמי אתיקה.
לולים שלמים של מטילות!
*צוחקת עד שנגמר לי האוויר*
הממ… פספסתי תחרות כלשהי?
It's easier to spit on people from a pedestal
בלי קשר לזכיה, תמר יודעת למה היא מאוהבת בי. חוץ מזה כולנו יודעים איך היו"ר נראה, ואיך לומר, לא הייתי מהמר עליו בקרב בינינו. חכה חכה אני אתפוס אותך באזרחות.
היו"ר מזיין את רואה שחורות שמזיין את תמר?!
ממש טלנובלה נהיה פה.
לי-אור אברבוך היה כתב המדיה של וואלה, ושעיצבן את ולווט בחשיפה "הבלעדית" במקרה פישר-דאידמק.
אני לא מופתע. בידיעות אחרונות יש את בני ברק. הוא ו-UMI נמצאים בסכסוך כבר שנים כי לטענת גורמים בחברה הוא דורש הנחות בקניית מכוניות או כלמיני הטבות רכביות שונות (זו מילה אמיתית?) – והם לא מוכנים לתת לו. לכן, למשל, כששנה שעברה אחת מהמכוניות החדשות שייבאה UMI הגיעה בצורה מאוד מפתיעה לראש רשימת המסירות ברבעון כלשהו – הוא לא טרח לציין את זה. אפשר לעקוב אחרי כתבות שלו ולראות דברים דומים.
מה שכן, UMI עדיין מפרסמת בלי בעיות בידיעות. אולי ההבדל בין בני ברק לגיל מלמד הוא שמלמד באמת כתב שטויות עדתיות בכתבה שנגנזה ואילו ברק פשוט מתעלם מנוכחות היבואן.
גילוי נאות: עבדתי שבועיים בשטיפת מכוניות במוסך של UMI!
ר"ש, שלח תמונה להבהרת הנושא.
זה משנה: גילוי נאות – ר"ש לא מזיין אותי. אין לי מושג לגבי הזיונים של יו"ר ור"ש, תצטרך לפנות אליהם בנושא.
OMG!
גלוב לכל המשפחה, כן?
אני חושב שקצת נכנסת בהם בלי צדק. אם מתוך התחרות המגעילה בין העיתונים יוצאים דברים כאלה, שלרוב נשארים לא גלויים, אז יש בה משהו טוב. מזכיר לי איך בזמנו מעריב (בימי דיסנצ'יק) הגן על יואב יצחק מפני חרם מודעות של כלל, לא פחות.
התביעה ההיא של מעריב היתה מהמוצדקות בעולם – הפרקטיקה של דהמארקר היתה ממש לעשות קופי פייסט מדוייק לכתבות כלכלה של מעריב, ונדמה לי שבכתב התביעה פורטו איזה 200 פעמים בהן הועתקו ידיעות – שרובן לא היו קופי פייסט של הודעות לעיתונות, כמקובל במקומותינו. השופט, בפעם האחרונה ששמעתי עליה, המליץ לצדדים לנסות לסגור את הדברים מחוץ לכתלי בית המשפט.
תמר, אני מבקש. אל תפריעי לי לאסוציאציות.
היו לי כל-כך הרבה דברים להגיד, אך צמד המילים "תימנים ג'ינג'ים" גרם לי לרפרוש בלתי פוסק, בתקווה שהזוועה תיעלם איכשהו ותמחק מעל דפי הגלוב. עד שאני אתאושש, אומר רק שהתירוץ של "הארץ" בדבר "האמירות הפוגעניות כלפי ציבור נהגים מסויים" (כך בכתבה ב"מעריב"), שהביאו לגניזה, הוא אומנם תירוץ קלוש, אבל ה"אמירות" של מלמד בהחלט מבחילות למדי. על פי "מעריב", מלמד תיאר את נהגי הביואיק הטיפוסיים כ"לבושים באותה חולצה קצרה ששלושת כפתוריה העליונים פרומים סטייל שנות ה-70 וחושפים יער עבות. בתוך היער מסתתר לו מכרה זהב – שרשרת גדולה שתלויה על החזה". תקשיב, מלמד, אם אתה ממש רוצה שנפסיק לקרוא, לא יותר פשוט לכתוב "תימנים ג'ינג'ים"?
גילוי נאות: אני חצי תימניה ומחבבת את שמעון אדף.
לא תימניה ולא ג'ינג'ית, ולא מזדיינת פה עם אף אחד –
ונקרעתי מצחוק.
המריבות בין העיתונים? סבבה! אחלה! אני כבר מתארגנת עם פיצוחים ובירה.
איפה דנדוש, שומרת לה מקום קרוב לידי!
ערס, אני חולק עליך.
ראשית, אני לא מבין למה צריך להשתבח בטקסטים ירודים ועלובים, אבל ממש עלובים כמו זה שהפניתי אליו. במקום לתת לידיעה לדבר בזכות עצמה, מוסיפים במעריב טקסט "פרשנות" שהוא פשוט עלבון לאינטיליגנציה.
שנית, אף אחד לא טען שהתביעה של מעריב אינה מוצדקת, ותמר תמר – אף אחד לא טען שהציטוטים הם לא גועליים. בהחלט יכול להיות שהתביעה מוצדקת והציטוטים הם באמת די מכוערים. אז? אז זה מאפשר למעריב להשתלח בטוש?
יש להורדה את האלבום של ינקוביק!!!!
רציתי להוסיף שאני לא מזיין, אני עושה אהבה.
ר"ש, חבל.
ר"ש, אני בטוח שיובל יעריך את האהבה שלך.
לול!
מייקי הגעתי, תודה על המקום בשורה הראשנוה, כפרה עלייך.
ר"ש, אם עוד פעם תגיד עושה אהבה, אני באה לפרק לך את הצורה.
צפריר, בתור זה שהתפשט פה, אחרי לחץ פיזי בלתי מתפשר, אתה האחרון שמותר לו לשאול אם זה גלוב לכל המשפחה.
כמה פעמים צריך להסביר לכם, קשי הבנה? יובל איים לזיין לי את הצורה ולא אותי. הצורה שלי היא אישיות נפרדת לחלוטין. אגב, היא נמצאת כרגע בתאילנד ומארגנת שם איזו הפיכה קטנה.
מגניב! חופשת עבודה בתאילנד על חשבון הגלוב. יו"ר, לארוז רק את השוט הסטנדרטי, או גם מפתח צינורות?