איקס. כמה שאני קשור אליו.
האיקס האדום נותן לי את האפשרות לדון לחיים ולמוות חלונות שאני לא סובל. הוא מאפשר לי לסגור מאמר מעצבן, לחסל אתר מציק, להעיף באנר או פרסומת מעיקה.
אלא שבזמן האחרון נראה שנולד זן חדש של באנרים שלמרות שיש בהם איקס, הרי שהוא איקס מדוכא, מושפל, מסורס.
כמובן שאתר הטוש המעיק, הוא הראשון לדחוף אותה. אחרי הכל, איך תדעו שהגעתם לאתר הנכון אם לא תקבלו מטח של פרסומות מכוערות בפרצוף?
הפרסומות שאני מדבר עליהן מופיעות בראש העמוד ותופסות נפח גדול מהחלון. אתה רוצה לסגור אותן כדי שהם יתכווצו לגודלן הטבעי אבל אז אתה מגלה שהאיקס, חברך הטוב משכבר הימים, סורס. אתה לוחץ עליו פעם אחת, ועוד פעם ופעם שלישית אבל הוא מסתכל עליך, דמעות בעיניו ואומר "אני יודע, אני צריך לסגור את הפרסומת הזו אבל לא נותנים לי. אני בסך הכל קישוט".
כך חולפת לה תהילת עולם.
עלייתו ונפילתו של האיקס
—
כתיבת תגובה