האיש שנמס

יצאתי מהבית. הייתי צריך לקנות חלה. קלה. לשבת.

הלכתי ברחוב והוא היה ריק. פתאום, בין החנויות, צץ לו איש. הוא נראה כמו איש רגיל. לא היה בו משהו מיוחד חוץ מזה שהיד שלו נמסה.

הוא אמר לי "שמע חבוב, יש לך אולי במקרה קצת קרח?".
"למה?", שאלתי אותו "למה?".
"כי היד שלי נמסה מהחום", הוא ענה והמשיך להסתכל על היד שלו שהפכה לסוג של רוטב מטפטף. "הלכתי ברחוב ופתאום שמתי לב שהמכנסיים שלי נרטבים. הוצאתי את היד החוצה מהכיס והבנתי שאני מתחיל להינמס. מהחום, אתה מבין".

הוא עוד לא גמר את המשפט כששמתי לב שגם הלחיים שלו מתחילות לטפטף ושהאוזניים שלו כבר כמעט נמסו לגמרי. רציתי להזהיר אותו ולהגיד לו "היי, האוזניים שלך!", אבל הוא כבר לא שמע. הוא רק הביט בי במבט שואל, לא מבין כיצד הפה שלי נפתח והאוזניים שלו לא שומעות.

הסתכלתי לצדדים. חיפשתי איזה 'גזלן' עם קרטיב קרח שאולי יעזור לאיש הנמס להקפיא את מה שנשאר ממנו לפני שהוא ייעלם לגמרי. אבל הרחוב היה ריק.

("האיש שנמס", סיפור קצר ליום שרב)

24 מחשבות על “האיש שנמס

  1. אלוהים אדירים. האין סוף לזוועה?!
    קח איתך קרח עומרן, קח קרח ולך והצל את האנשים הנמסים והכלבים המתאיידים.
    אין לנו הרבה זמן עומרן. קח קרח!

  2. טוב, יצאתי עם עגלת הקרח שלי, שסבתי החביאה בבוידעם מאז שנות הארבעים, צלצלתי בפעמון וצעקתי "קרחחחחחחחחח קרחחחחחחחחחחחח", אבל אף אחד לא בא.

  3. בטח שלא באו, נמסו להם האוזניים.

    עכשיו תעזרו לי, איך אני עונה לבת השבע, שמתווכחת איתי שלא ייתכן שעכשיו סתיו, מחר עוברים לשעון חורף ובחוץ 36 מעלות.

  4. חם.
    אני חושבת שזה די ממצה.
    ואז מגיע הקטץ': אנחנו כבר כמעט באוקטובר!!!
    אלוהים רוצה שנסבול בגלל שיום כיפור מתקרב?

  5. אלוהים יעזור.
    אלו היו 15 השניות שביזבזתי על כלום.פשוט כלום.
    15 שניות מהחיים שלי בשביל לקרוא את הפוסט ההזוי הזה.
    למה אין כותרת בהתחלה.אזהרה, משהו.הצילו !!!

    אולי באמת הגיע הזמן לראות את הסרט הכחול שהורדתי אתמול.

  6. שימו לב לאופן שבו מסתיים הסיפור. "אבל הרחוב היה ריק". כך נראית ישראל של 2006 שבה איש איש לעצמו.

    העשירים מסתובבים להם בקניונים הממוזגים, כשמצב הטמפרטורות האמיתי בחוץ הוא מבחינתם לא יותר מקוריוז. נושא לסמול טוק. בעוד העניים ואלה שלא שפר עליהם גורלם קורעים תחת הנטל ופשוט נעלמים להם.

    לא בקול גדול הם עושים זאת: משלימים עם מר גורלם, מקבלים את העדרה של הסולדריות החברתית – הם פשוט נמוגים להם לאיטם באמצע הרחוב. אבל הרחוב ריק. והעולם שותק.

  7. כי יש כל מני אנשים שכשהציעו להם את ניו זילנד, או לחילופין את המנדט בריטי, זה לא היה מספיק טוב בשבילם. עכשיו הם נמסים.

  8. היום ראיתי כמה אדיוטים מהכדורעף בוגרים נמסים, היה משעשע
    אני שונא את האדיוטים האלה, אז פשוט עמדתי שם ונתתי להם לשווע לקרח

    זה מה שקורה למי שעוקף אותי בתור לברזיה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *