הטור של בן כספית ביום שישי ב"מעריב" הוא המקבילה של נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות". כספית הוא הפרשן המדיני הבכיר של "מעריב" וככזה הוא זוכה להרבה מאוד מקום ותשומת לב. זה לא הפריע לו היום למתוח משהו כמו 700-800 מילה על פרויקט שניהל אחיו.
כן, זו לא טעות. כספית מספר על אחיו, שניהל את פרויקט הקמת המבנה שיאכלס את המפעל החדש של אינטל בקריית גת. באופן מפתיע, הוא מלא שבחים.
מאות אלפי טונות נוצקו שם ליצירת השלד (אורכו כ-250 מטר) המתנשא לגובה עצום (עם גובה דומה מתחת לאדמה) ועתיד לאכלס את המעבדות המשוכללות, הסטריליות, של ענקית ההיי-טק האמריקנית.
שיר ההלל של כספית (וזה באמת שיר הלל) לא מופנה רק לאחיו אלא גם, ואולי בעיקר, ל"אינטל". כספית משבח אותה על הוראות הבטיחות הנוקשות שלה, על ההשקעה בעובדים וברווחתם, על הדאגה לאיכות הסביבה. ובכל זאת, הוא לא חוסך שבחים גם מאחיו שסיים את הפרויקט בזמן שיא:
וראו, זה פלא. למרות ההתעקשות הזו, הירידה לפרטים, ההתעסקות הטרחנית ב"שטויות" לא מניבות כמו בטיחות, תנאי עבודה, היגיינה, סדר, ניקיון, איכות סביבה ומקצוענות, למרות כל זה, הפרויקט של אינטל הושלם בזמן של שיא עולמי. המומחים של זנדר הגרמנית מספרים שלא ראו הישג כזה בכל הפרויקטים שעשו בעולם.
רק חסר שייתן מספר טלפון ליצירת קשר עם אחיו.
אינני טוען שאחיו של כספית פסול לסיקור עיתונאי. אפשר אפילו לטעון (בדוחק) שגם כספית עצמו יכול לסקר את פועלו במידה והוא מוצא זאת לנכון. למרות זאת, הדרך הברוטאלית, הבלתי מודעת לעצמה (למרות שהדבר האחרון שאפשר לומר על כספית זה שהוא לא מודע לעצמו), שבה הוא מהלל ומשבח את עבודת אחיו היא פשוט מהממת בחוצפתה. כספית, אינו מסתיר את העובדה שמדובר באחיו הצעיר וטורח לפרסם עובדה זו במהלך הטקסט אבל האם גילוי נאות, נאות ככל שיהיה, מנקה הכל, הופך הכל לתקין? יכול להיות שכן. אותי, אני מודה, זה הגעיל.
כתיבת תגובה