פעמיים כספית

הטור של בן כספית ביום שישי ב”מעריב” הוא המקבילה של נחום ברנע ב”ידיעות אחרונות”. כספית הוא הפרשן המדיני הבכיר של “מעריב” וככזה הוא זוכה להרבה מאוד מקום ותשומת לב. זה לא הפריע לו היום למתוח משהו כמו 700-800 מילה על פרויקט שניהל אחיו.

כן, זו לא טעות. כספית מספר על אחיו, שניהל את פרויקט הקמת המבנה שיאכלס את המפעל החדש של אינטל בקריית גת. באופן מפתיע, הוא מלא שבחים.

מאות אלפי טונות נוצקו שם ליצירת השלד (אורכו כ-250 מטר) המתנשא לגובה עצום (עם גובה דומה מתחת לאדמה) ועתיד לאכלס את המעבדות המשוכללות, הסטריליות, של ענקית ההיי-טק האמריקנית.

שיר ההלל של כספית (וזה באמת שיר הלל) לא מופנה רק לאחיו אלא גם, ואולי בעיקר, ל”אינטל”. כספית משבח אותה על הוראות הבטיחות הנוקשות שלה, על ההשקעה בעובדים וברווחתם, על הדאגה לאיכות הסביבה. ובכל זאת, הוא לא חוסך שבחים גם מאחיו שסיים את הפרויקט בזמן שיא:

וראו, זה פלא. למרות ההתעקשות הזו, הירידה לפרטים, ההתעסקות הטרחנית ב”שטויות” לא מניבות כמו בטיחות, תנאי עבודה, היגיינה, סדר, ניקיון, איכות סביבה ומקצוענות, למרות כל זה, הפרויקט של אינטל הושלם בזמן של שיא עולמי. המומחים של זנדר הגרמנית מספרים שלא ראו הישג כזה בכל הפרויקטים שעשו בעולם.

רק חסר שייתן מספר טלפון ליצירת קשר עם אחיו.

אינני טוען שאחיו של כספית פסול לסיקור עיתונאי. אפשר אפילו לטעון (בדוחק) שגם כספית עצמו יכול לסקר את פועלו במידה והוא מוצא זאת לנכון. למרות זאת, הדרך הברוטאלית, הבלתי מודעת לעצמה (למרות שהדבר האחרון שאפשר לומר על כספית זה שהוא לא מודע לעצמו), שבה הוא מהלל ומשבח את עבודת אחיו היא פשוט מהממת בחוצפתה. כספית, אינו מסתיר את העובדה שמדובר באחיו הצעיר וטורח לפרסם עובדה זו במהלך הטקסט אבל האם גילוי נאות, נאות ככל שיהיה, מנקה הכל, הופך הכל לתקין? יכול להיות שכן. אותי, אני מודה, זה הגעיל.

20 מחשבות על “פעמיים כספית

  1. ככה זה! זה חבר של זה חבר של זה ,אח של זה. אני אישית במסגרת העבודה הצנועה! שלי תמיד , מנסה, לקדם גם אינטרסים של אנשים שאני חפצה ביקרם. ושאחותי מצליחה אני ישר מספרת לכולם, אז בטח זה גם ככה שאתה עיתונאי. וסביר להניח שאת החוזה עם אינטל הוא לא קיבל בזכות אחיו בן, למרות שייחוס משפחתי בטח לא מזיק. ובגדול- אינטל מענינת את כולם. חברה מדהימה.
    ואל תגידי לי דיייייייייייייייייי.

  2. למרבה האירוניה, אם אותו אח (שלא הזכרת את שמו, וזה לא מספיק חשוב כדי לגרום לי לקרוא “מעריב”) הוא עובד אינטל, כל הדבר הזה היה נחשב לעבירה על חוקי האתיקה של אינטל.

  3. ולעניין- זה באמת מגעיל, שבתוך הקלחת בתוכה אנחנו חיים, עיתונאים בכירים בוחרים לעסוק דווקא בקידום העסקים של בני משפחתם ושל חברות פרטיות. וזה הזמן להזכיר את חלקו של כספית בפארסה המתוארת בסרט “כל אנשי הקמפיין”.

  4. טוב, נו, זה בן כספית. בטח אחיו סיפר לו את זה בטלפון והוא כתב את זה. עיין ערך סרט הטלוויזיה של ענת גורן “כל אנשי הקמפיין”.
    להשוות את כספית לברנע זה קצת יומרני.

  5. בן כספית הוא בדיחה. עיתונאי לא חשוב ולא מעניין, העובדה שהוא לכאורה המקביל של נחום ברנע ב’ידיעות’ מעידה על פשיטת הרגל התכנית ש’מעריב’ מצוי בה זה זמן רב. הדבר היחיד שהוא באמת מתמחה בו הוא ביצירת יחסי ציבור לעצמו. איפה הוא, ואיפה מי שהיה המשנה שלו לפני שש-שבע שנים, רביב דרוקר.

  6. אני שמעתי שהסיבה שהחברות העוסקות בבניה הן גרמניות ובריטיות, היא שאף חברה ישראלית לא עמדה בדרישות המהירות והאיכות של אינטל. זה הופיע בכתבה של בן כספית?

  7. יש שם שני חלקים. החלק של השלד של הבטון וזה – ואת זה הבנתי עשה כספית. והחלק של הבנייה פנימה שאת זה באמת עושים גרמנים.

  8. מחלקת כ”א של מעריב לא יכלה למצוא מישהו אחר שיסקר את הנושא? העורך השתכנע בעצמו שמדובר על נושא כ”כ חשוב עד שיזכה ללא פחות מ-700 מילה במוסף סוף השבוע? מגוחך. אח”כ הם עוד טוענים ש”דה מארקר” מוריד את האתיקה לכביש.

  9. תראו, אפשר למנות באופן פרטני הרבה בעיות נקודתיות שיש במעריב, אבל אם בוחנים את העניין במבט על, לא נותר אלא להגיע למסקנה שהבעיה היא כספית.

  10. הבעיה הכספיתית היא לא רק חלק במעריב, אלא העובדה שאיש “חדשות” אחד נמצא גם במקום מרכזי בעיתון, גם מפרשן בגל”צ בבוקר אצל רפי רשף וגם משתתף בתוכנית טלוויזיה עם בילי מוסקונה לרמן.

    הוא למעשה תופס שני מקומות שהם עוד שתי דעות והם עוד שני מקומות עבודה של אנשי חדשות שהנפוח הזה תופס.

    זהו, נרגעתי.

  11. שלום, פעם ראשונה פה.
    מבלי לקרוא את המאמר – אני מזמן לא קורא את כספית. הוא לא עונה להגדרה האמיתית של עיתונאי , בעיני – ובהתייחס רק למה שנאמר פה. תרשו לי לשאול בתמימות מה: האם אין פה עברה על כללי האתיקה של אגודת העיתונאים, או איך שלא יקרא האיגוד שלהם? האם אין בגוף הזה איזשהו מבקר, שאמור להתריע על דברים כאילו.
    אבל, בלי להיות תמים (או אם להיות קצת פחות תמים), התופעה של “עתונאים” שכותבים כתבות מהללות על חברים/מכרים שלהם, תוך התכסות בעלה התאנה של גילוי נאות, שלא לדבר על “עיתונאים” שנשלחים ע”י חברות מסחריות לסקר מוצרים, אתרים וכד’ ומפרסמים כתבות משבחות (משחילים, פה ושם, דברי “ביקורת”, כביכול, דלילים וחלביים, כדי להראות שהם היו אבייקטיביים אלק), בכסוי אותו עלה תענה, נפוצה מאוד ב”עיתונות” הישראלית כבר מזמן. עצוב.

  12. עד היום חשבתי שסתם כולם יורדים על בן כספית .היום בכתבה שכתב במעריב אמר שמאחר ואוהד הפועל זרק את הרימון אז זה בסדר והוא סולח לו….אנחנו שואלים את עצמנו איך הגענו לאלימות כזאת והנה כתב בכיר {מטומטם}אומר שזה בסדר וזה גם כתב ששידר ספורט אז יש לנו כאן כתב שמעודד אלימות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: