ג'פרי גולדפרב מדווח על הבהלה לבלוגרים, על תשוקתם העצומה של בעלי הוצאות לאור להחתים בלוגרים על חוזים לפרסום ספריהם, ומנפנף בקת'רין סנדרסון, בלוגרית שפרסמה את זכרונותיה כמזכירה בריטית בצרפת, ואומצה בתאווה על-ידי הוצאת פינגווין. אנשי ההוצאה טענו מצדם, שלבלוג אין קשר לעניין. "הבלוגים צריכים להיות עניין משני עבורנו", אמרה קטי פוליין מההוצאה, "אנחנו צריכים לבחון את הכתיבה עצמה".
די להצטדק, נושפים בזעם בלוגרים שמחכים שייקנו אותם, אין דרך טובה יותר לבחון את הסופר לעתיד , מאשר לקרוא אותו שחור על גבי וורדפרס. די להוציא לנו את האוויר מהבועה, זועפים האחראים על איתור טרנדים. "It's like the dot-com boom all over again", אמר פול קר, שם של אחראי הסעות, שבמקרה מחזיק בתואר העורך בפועל של פרויקט Friday, חברת סטארטאפ שמתמחה ברתימת האינטרנט לעולם הדפוס, ומוסיף כי "כמו שפעם מוציאים לאור ידעו שהם צריכים אתר, למרות שלא ידעו מה זה, הם עכשיו קונים בלוגרים, כי זה הדבר החם".
קודם הערה: הם לא קונים "בלוגרים", אלא קונים "כותבים". ברגע בו בלוגר מניח לפלטפורמת הבלוג שלו, ומקבל טור, הוא כבר אינו בלוגר. הוא יכול להניח על הטור שלו תגיות, לקרוא לו "הבלוג של" או לקשט אותו בכוכבית "בטא", והוא עדיין יישאר נון-בלוגר. ולעניין – אני מקווה שמה שמעניין את הוצאות הספרים, הוא לא טרנד הבלוגרים, אלא איכויות הכתיבה של כותביהם. אחרי הכל, לא חבל על העצים?
כתיבת תגובה