חושפת הסודות העיתונאיים

חוסר החיבה שלי לרתם קלינה מערוץ הברנז’ה של אתר האנרגיה הוא כבר לא סוד. זה מפתיע אפילו אותי כמה אמוציות שליליות היא מצליחה לחלץ ממני בהתחשב בעובדה שאין לי מושג ירוק מי היא ומעולם לא החלפתי איתה מילה. ולמרות כל זאת, הוא מצליחה להוציא אותי מהכלים.

קלינה היתה בניו-יורק כאשר אתמול נכנס המטוס בבניין המגורים. מה עושה כתבת ברנז’ה באירוע מעין זה? האם היא מתקשרת בבהילות למערכת ומספרת שהיא שם ומבקשת שיפעילו אותה? האם היא מראיינת את כוחות המשטרה, האם היא משיגה ראיון עם שכן, האם היא מדברת עם ראש העיר, המושל או האחראי על תיאום פעילויות ההצלה? לאאאא. היא הולכת ומראיינת את העיתונאים שראיינו אנשים ברחוב. תוך כדי, היא רושמת לזכותה הישג, שהמילה “קאלט” קטן עליו:

אלפונס דיאנט, עיתונאי מקולומביה שמסקר עבור הרדיו הארצי של מדינתו את המתרחש בניו יורק בשנתיים וחצי האחרונות, סיפר ל-nrg מעריב על נסיונותיו להבין מתושבי האזור את השתשלות האירועים: “אנחנו מדווחים למעשה על סמך האנשים שיוצאים משם, ומנסים להעביר את התמונה הכי מלאה שאפשר. כך, למשל, דיברתי עם בחור שבדיוק קנה פיצה במקום וראה את ההתרסקות. דיברתי גם עם  אשה אחרת, שסיפרה כי ראתה מטוס קל מתרסק לתוך הבנין ולא כפי שסברנו כולנו, הליקופטר. דרך האנשים הצלחתי לצייר את התמונה האמיתית של מה שהתרחש במקום”.

הו, הזוועה! “אנחנו מדווחים למעשה על סמך האנשים שיוצאים משם” (!) “ומנסים להעביר את התמונה הכי מלאה שאפשר” (!!) אלוהים אדירים, האם אין גבול לסקופים? את כל זה הוא סיפר ל-nrg מעריב? וזה לא נגמר שם כי הוא גם מספר שהוא דיבר עם בחור ש”בדיוק קנה פיצה”. האם אין גבול לזעזוע!?

וזה ממשיך. ענת וונובי (אההמ), ישראלית מקרני שומרון שמתמחה ברשת פוקס, סיפרה על האסטרטגיה הסודית שלה באירוע:

“אנו מנסים לאסוף את כל הפרטים הרלוונטים לסיקור האירוע”

די! מספיק לגלות את כל הסודות שלנו רתם! אל תעשי את זה, בבקשה, חדלי! אבל לא. היא לא מפסיקה. היא מראיינת גם את ג’ו דרף כתב “הניו-יורק טיימס” שמספר:

“מיד עם הגעתי למקום דיברתי עם אנשים ובניתי תמונה שאותה העברתי למערכת”

די, בבקשה אני מתחנן, אל תעשי לנו את זה. אבל תחנוני לשווא. קלינה לא נרתעת מדיווח פרטני וחודרני על הדרך שבה עיתונאים עובדים בזירה:

צוותי התקשורת התרוצצו בגשם שוטף, וחיפשו את עדי הראייה להתרסקות (…) מאוחר יותר, כאשר התברר כי לא מדובר בפיגוע טרור ונרגעו הרוחות, ישבו עיתונאים רבים בסטארבאקס הקרוב, שתו קפה, התחממו קצת והעבירו דיווחים באינטרנט ובטלפונים הסלולרים למערכות.

זהו. אני הרוס. הם ישבו בסטארבאקס, שתו קפה, התחממו קצת (!) והעבירו דיווחים באינטרנט (!!) ובטלפונים הסלולרים (!!!). עוד מעט תספרי שאנחנו לפעמים מקליטים את המרואיינים ורושמים את מה שהם אומרים לנו. עכשיו כולם יצביעו עליי ברחוב ויגידו לי “אנחנו יודעים מה אתה עושה, אנחנו יודעים מה אתה עושה. קראנו אצל רתם קלינה. נה נה נה”.

אני חושב שעכשיו צריך לשלוח מישהו מנרג’ שיראיין את קלינה וישאל אותה איך היא הרגישה כאשר היא ראיינה את העיתונאי ששאל את ההוא שיצא מהפיצה איך הוא הרגיש כאשר הוא שמע על המטוס. וכמובן שאחרי זה קלינה תראיין את ההוא שנשלח לראיין אותה כדי לשאול אותה איך היא הרגישה כאשר היא ראיינה את העיתונאי ששאל את ההוא שיצא מהפיצה איך הוא הרגיש כאשר הוא שמע על המטוס, ותשאל אותו איך הוא הרגיש כאשר הוא ראיין אותה לאחר שהיא ראיינה את העיתונאי שראיין את ההוא שיצא מהפיצה איך הוא הרגיש כאשר הוא שמע על המטוס.

אבל ברשותכם, אני אקח את הטענה שלי עוד צעד אחד קדימה, כי עם כל הכבוד לקלינה, ויש כבוד, היא לא העניין ואין לי כוונה להיטפל אליה באופן אישי (למרות שזה נראה ככה). העניין הוא גדול יותר. העניין הוא נרג’. כל עוד זו תהיה הרמה העיתונאית בנרג’, כל עוד העורכים באתר יחשבו שכזה טקסט יכול להופיע באתר, אין למקום הזה תקומה. צר לי.

27 מחשבות על “חושפת הסודות העיתונאיים

  1. ניחא אם זה היה באמת משהו מספיק גדול שהיה יכול ליצור תרעומת כלשהיא כלפי העיתונות הכלל עולמית, כמו נגיד מלחמת לבנון השניה, שאז הייתי מוכן לקבל כתבה שזה נושאה, אבל פה זו גם לא חקירה ממשית לתוך משהו שפשוט, עם כל הכבוד למקצוע, לא מעניין.

    אבל מצד שני, יובל, זה ערוץ הברנז’ה, וגברת קלינה סה”כ ממשיכה לעשות את העבודה שלה, שהיא להוציא כתבות שמסבירות בדיוק מה קרה באירועים מהכיוון הכי פחות מעניין (“מה לבש ליאונרדו די קפריו בזמן האסון שהיה בניו יורק” וכיוב’), אז למה לצפות להרבה?

  2. עומר – כי למרות הכעס שלי על נרג’, יש לי עניין שהוא יצליח. כי “מעריב” הוא גוף תקשורת מרכזי בישראל ונרג’ הוא אתר אינטרנט מרכזי. ואין שום סיבה שהוא ידרדר לתהומות האלו.

  3. לא לפרה, לחתול. זה הולך ככה, מהזנב הארוך נושרות המון שערות, שנפולות בכל מיני מקומות ומצטברות לכדורדורי אבק נחמדים אותם בולסים בהנאה אנשים שמתמחים בכדורדורים מסוגים שונים. למשל אנשי הברנג’ה, שבשבילם מדורי הברנג’ה זה כמו מודעות האבל בעבור מחפשי הדירות.

    זה כבר היה מלוכלך, אבל מה אפשר לצפות מכדורדורי אבק

  4. רוגל אני מתייחס לנרג’ כאתר עיתונאי, שעובדים בו עיתונאים, בעל אתיקה עיתונאית וסטנדרטים עיתונאיים. יכול להיות שזו הטעות שלי. אני מקווה שאני לא טועה שכך אני מתייחס אליו.

  5. היא לא רשמה על זה פטנט. זה בדיוק סגנון הדיווח הרווח בערוץ 2 בזמן פיגועים. מראיינים את השכן שראה את הצל של החתול שהפעיל את המטען, ואז עוד כמה עוברי אורח עם טקסט מעובד מהפיגוע שעבר. במלחמה האחרונה זה בכלל היה ככה: אנשי תקשורת מתעדים אנשי תקשורת.
    (לא מכירה את רותם קלינה)

  6. אני רוצה בהזדמנות זו למחות נגד פינת הפלילים של הדס שטייף בגל”צ בבוקר,
    שמישהו יסביר לה שהיא מדווחת על פלילים ולא מספרת סיפור לפני השינה לחבורה של בני 3

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: