ידוע לכל שהפרה נחשבת קדושה בהודו. אני לא יודע למה, אבל ככה זה. לדעתי, אם כבר יש חיה קדושה באמת הרי שזו התרנגולת. אין זה אומר שאסור לאכול אותה; בדיוק ההפך. אני אנסה להסביר.
קודם כל, חובבי הבשר יודעים שעוף זה דבר טעים. סתם עוף. שמים את העוף על האש וזה, איך לומר בעדינות, ממש טעים! אבל זה לא נגמר בזה. קחו עוף, שימו במים וקצת תבלינים ויוצא מרק. ממש טעים! איך התרנגולת עושה את זה? למה כאשר שמים פרה במים חמים לא יוצא מרק פרה טעים? אתם יודעים למה? כי התרנגולת היא חיה קדושה.
שלא לדבר על ביצים. אין עוגה (לפחות עוגה טובה) בלי ביצים. מוסיפים לכל עוגה כמה ביצים והיא יוצאת טעימה. רוצה לומר, אפילו הילדים של התרנגולת, לפני שהם הופכים לילדים, הם כבר נורא טעימים. הסיבה פשוטה: התרנגולת היא חיה קדושה.
קחו לדוגמה את הנוזל הלבן שמקיף את החלמון (הצהוב הזה). אפילו הנוזל הזה הוא נוזל פלאי. קחו את הנוזל הזה, הוסיפו קצת סוכר ותערבבו – מהר, עדיף במיקסר – ותקבלו קצף. קצף סמיך לא סתם! שזה בכלל קסם בעיני. רק התרנגולת יודעת לעשות כאלו טריקים והסיבה לכך פשוטה: התרנגולת היא חיה קדושה.
לכן אני אומר: ברכו את התרנגולת, אהבו את התרנגולת, הללו את התרנגולת, סגדו לתרנוגלת כי אין עוד חיה שאפשר להרוג אותה בכל כך הרבה צורות והיא עדיין תהיה כל כך טעימה.
מוגש בחסות ענף הלול.
כתיבת תגובה