הכותרת שהדביקו לטקסט ב-slate עשתה את שלה; היא גרמה לי להקליק כדי לראות "האם האי-בוק החדש של סוני הוא האייפוד הבא". התשובה, רק כדי לקצר תהליכים, היא שלילית.
סוני השיקה את האי-בוק שלה בנסיון לגרום לכולנו לזנוח את ספרי הנייר. אפשר לדחוס בו כ-80 ספרים, או להגדיל את הנפח בעזרת כרטיס זכרון. הוא קל משקל, נוח לקרוא ממנו וטעינה מלאה מספיקה לדפדוף בין 7,500 עמודים. כמובן שהמראה שלו מזכיר PDA קשיש ומסורבל, המעבר בין עמודים איטי, וכרגע לא קיימת אפשרות חיפוש בתוך הטקסט, אבל בסוני נרגשים כאילו המציאו מחדש את הווקמן; זה עומד להיות הטרנד החדש.
ואולי לא?
אני תוהה האם אני דינוזאור אנכרוניסטי, כשאני מתקשה לחשוב על להכנס למיטה עם הסוני-רידר. מצד שני, כפי שהוכיחו אתרים כמו למהנט, לא היתה לאנשים בעיה לעבור לקרוא ישירות מהצג, את החדשות שצרכו פעם בנייר. מצד שלישי, ספר הוא לא עיתון. הרי גם היום קיימת אפשרות להוריד למחשב ספרים, ובכל זאת – הדבר לא צבר תאוצה. אחרי הכל, רוב האנשים לא מורידים ספר ללפטופ וקוראים בו במיטה, אלא רוכשים ספר נייר.
דבר שני שעלול לגרום לאנשים לקנות (או לא לקנות) את הסוני-רידר הוא הטרנדיות. חלק מהקסם של האייפוד (ויש שיחלקו על אלמנט הקסם, ר"ש למשל) הוא ההרגשה שמדובר במשהו חדש, מרגש, אופנתי. משהו שגורם לקונים הפוטנציאליים להסתכל עליו ולהגיד – אני רוצה כזה. לא "צריך", אלא "רוצה". אמנם מדובר פה בתחילת הדרך, אבל אני לא בטוחה שאחרי בואו של האייפוד, העיצוב המשעמם של הסוני-רידר, שהוא סקסי בערך כמו מכונת כביסה, יתקבל בהבנה.
אותו דבר אמרו גם על מצלמות דיגיטליות. לא אותה איכות וכו' ותראה איפה היום המצלמות הרגילות ואיפה המצלמות הדיגיטליות. זה לא שאני לא מאמין שאין עתיד לספר מודפס. הם ישארו כאן עוד הרבה זמן. אבל עוד יגיע היום והמסמכים שמופיעים באנדרומדה כגליון דק שמחזיק מידע עצום יהיה גם במציאות. האם יש עתיד לספרים אלקטורניים? כרגע יש יותר מקום לספרים אקדמאיים שיגיעו עם כל ההפניות והלינקים ביחד. ספר אחד שיחזיק ספריה בתחום מסוים אפשרי בהחלט כשמדובר בשמונים ספרים ב"ספר אלקטורני אחד". גם כיום יש ספרי קריאה ובאמת לא רבים קוראים אותם עם הלפטופ במיטה (אני כן). מה יהיה בעתיד? שוב, אי אפשר באמת לדעת אבל אני עדיין חושב שהמצלמות הדיגיטליות הם דוגמא טובה. (אגב זה מסקנות מסמינריון שלי כך שאני גם די מגובה במה שאני כותב פה)
אני לא בטוחה שההשוואה נכונה. במצלמות דיגיטליות התוצאה חשובה (כלומר התמונות הסופיות) בניגוד לספרים בהם חווית הקריאה היא העניין. למרות זאת, ייתכן והספרים האלקטרוניים יתפסו תאוצה ובסופו של דבר יחליפו חלק מספרי הקריאה. כדי שהאי-בוקס יהפכו לפופולריים, הם צריכים לתת חווית קריאה לא פחותה מקריאת ספר רגיל, ואפילו משופרת. בינתיים הם לא מצליחים.
לפי דעתי זה נהדר – ה-Sony Reader אמנם לא מרגיש כמו ספר, אבל הוא מאוד קל, לא מפיץ אור (ז"א שהוא משתמש באור שמוחזר ממנו, בדיוק כמו כל חומר ולכן לא הורס את העיניים), יכול להכיל המוני ספרים (אז קל למשל לנסוע איתו), מחזיק המון זמן בלי טעינה מחדש ועוד. מעבר לזה, אני חושב שזה יכול להיות נהדר שבמקום שאצטרך להגיע לספריה ולשאול אם עדיין יש עותקים של ספר כלשהוא – אני אוכל מהבית לחבר כבל לקורא הספרים שלי ולהוריד עותק של אותו הספר (לתקופת זמן מוגבלת). תחשבי גם על כמה יעלה ספר אונליין – שבריר של מה שהוא עולה כיום, כי את הכסף שמשקיעים בהדפסה והפצה המו"לים כבר לא יצטרכו להשקיע, בדיוק כמו הקונספט של שיר ב-99 סנט של iTunes כיום.
כמה בעיות שכן קיימות בקונספט (ובמכשיר) הן ש:
א. כשמחליפים דף, רואים "רוח" של הדף הקודם על המכשיר וזה לא נעים.
ב. הוא עולה 350$. זה בערך פי 15 מכל ספר שאני קונה כיום. שווה רק אם הוא באמת בא עם כמות ספרים שכזו.
ג. אנשים רוצים את היכולת להתגאות במדף הספרים שלהם אז הם קונים ספרים. הייתי מוכן לקנות את המכשיר רק אם כל ספר היה בא עם המקביל הדיגיטלי שלו.
אגב, רק רציתי להבהיר שה-Reader הוא לא המכשיר הראשון מהסוג הזה, אבל הוא הראשון שעושה גלים.
בהנחה שהמכשיר הזה או משהו בדומה יתפוס, האם אפשר לדמיין את כבוד הנשיא קצב מצטלם כאשר מאחוריו, ליד דגל ישראל, מדף ספרים המכיל רק כרטיסי זיכרון? לא-יעלה-על-הדעת.
לעומת זאת, ניתן להמשיך את המצב הנוכחי שבו יש במדף רק את העטיפות של הספרים. בכלל, בכל פעם שאני רואה משרד של מישהו מהממשלה בטלוויזיה, ועל השולחן אין זכר למחשב, אני קצת נחרד וקצת צוחק.
יש לכם מושג איך ישתנו יחסי הכוחות בשוק הספרות אם המכשיר הזה יתפוס?
מה אתם חושבים שיקרה להוצאות, למפיצים לכל מי שעושה עשרות אחוזים של רווח על גבו המסכן של הכותב? היום כשזכויות היוצרים בידיהם של תאגידים, איזה היגיון יש בלוותר עליהם עם המצאה שבאמת עובדת?
תמר,
אלו בדיוק אבל ממש בדיוק הדברים שכתבו על טכנולוגיות חדשות שהופיעו במאות הקודמות. ואין לי כח לתת כאן דוגמאות.
ספר הנייר, מנקודת ראות של מסורת ותרבות, הוא אחד ממותגי התרבות היותר כבדים שלנו. המוצר הזה על דפיו ורעשיו וריחו, עובר מדור לדור…המין האנושי מנהל עימו אינטרקציות יותר ממחצית המילניום. זהו מוצר שלא מוותר בקלות והוא לא ירד בקלות מהמדפים. מה גם שהמין שלנו חייב לו לספר חוב כבד בהיותו נשא המידע העיקרי של ההיסטוריה…מבחינה זו אנחנו עדיין דור הספר אבל מה יקרה לנכדים שלנו ולנינים שיגדלו על צגי המחשב? בהחלט ייתכן שגוטנברג קשישה יהפוך לאנקדוטה וספרי נייר למוצגים מוזיאליים…
יכול היות שהמהדורה הזאת של סוני לא תתפוס ויכול להיות שההתכתשות בין הניירות לצגים תמשך עוד כמה שנים…אבל התחושה שלי שהנייר כמדיום יחד עם הספר יאספו בעתיד הלא רחוק לבתי הקברות של הטכנולוגיה ולמוזיאונים. מתי זה יקרה? מי יודע? אגב, בעולם שבו קיימות עדיין מכונות כביסה אפשר עדיין לדמות טכנולוגיות חדשות אליהן. נראה לי שכאשר הספר האלקטרוני יתפוס לא בטוח שיהיו מכונות מן הסוג הזה.
לדעתי הסיבה שעדיין לא עברנו להשתמש יותר בקריאה ממכשירים מאשר מספרים היא שלפטופ זה גדול מדיי ולא נוח. לא שווה להתרגל למשהו חדש ושונה כל כך בשביל משהו שלא מציע חוויה משופרת (כמו שתמר אמרה).
לכן גם ברגע שיעשו רידר ראוי לשמו, לדעתי זה יכול להיות מאוד שימושי.
בעיה שנייה זה באמת זמינות של חומר באופן חוקי – מצד אחר הרבה מידע וירטואלי כן אפשר לאכסן למשל לקחת עמודים מהויקיפדיה ולקרוא ברכבת
כשימציאו קורא דיגיטלי שיאפשר לי לדפדף, ממש כמו ספר נייר, תקראו לי. עד אז הם לא מעניינים אותי.
אני חושב על ההיסטוריונים: אני תוהה מה יקרה בעוד מאתיים שנה והלאה, כשאנשים ירצו לדעת מה קראו בעבר. היום יש לנו ספרים, או מגילות, שנשארו כתעודות על העבר. לא צריך תאימות טכנולוגית בשביל לקרוא בהם. האם תהיה תאימות בין המכשירים בעתיד למכשירים של ימינו? האם תהיה טכנולוגיה שתאפשר לקרוא את כל הטקסט האלקטרוני שישרוד (אם בכלל)?
אני מאוד אוהבת לקרוא, ואני בהחלט אוהבת לשכב במיטה עם ספר, אבל אני אשמח אם המכשירים האלו יצליחו. פעם בשבועיים אני סוחבת ערמת ספרים לספריה וגם אז חצי מהספרים שאני רוצה להשאיל לא נמצאים. בנוסף, מכשיר כזה הוא זול יחסית (מנוי לספריה עולה 350 ש"ח בשנה- וזה מנוי לנוער. אני קונה בערך חמישה ספרים בשנה, שכל אחד מהם עולה 60-100 ש"ח. ויש אנשים שמוציאים הרבה יותר כסף על ספרים ממני) והוא יכול להעלות את כמות האנשים שקוראים ספרים משום שהוא נוח.
אני חושבת שבהתחלה ישתמשו בזה בעיקר בשביל הגדלת התפוצה של אינציקלופדיות, מילונים רב-שפתיים ועוד ספרים שאנשים בד"כ לא מחזיקים בבית, ורק אחר כך יצליחו לשכנע אנשים לוותר על ספרי הקריאה שלהם. אני לא יודעת כמה עולה אינציקלופדיה, אבל בטח עדיף לשלם עוד כמה דולרים בשביל לקבל אותה בפורמט נוח. ועל ויקיפדיה אי אפשר ממש לסמוך.
מאבו, למה אי אפשר ממש לסמוך על ויקיפדיה? אני מחפש שם המון, ואני לא זוכר את הפעם האחרונה (אם בכלל) שנאלצתי לפתוח את האיניציקלופדיה כדי לוודא שמה שכתוב שם נכון.
אגב, אם הם היו מעצבים את האי-בוק* בצורת ספר דק (זאת אומרת, מתקפל לשניים) הוא היה יכול להיות הרבה יותר נוח לקריאה במיטה.
*יש למישהו רעיון לתרגום עברי לשם?
לכל מי שרצה לראות את המכשיר בפעולה:
http://www.youtube.com/watch?v=F2KHZ5v5DD4