החלה שנת הלימודים

כפי שוודאי (!) שמתם לב, נוכחותי דלה היום בגלוב וזה מכיוון ששנת הלימודים האקדמאית החלה ובסמסטר הזה אני גם לומד וגם מלמד ובאופן כללי אין לי זמן לנשום ובטח לא לארח לכם לחברה (בשביל מה יש לי סגנים?).

מכיוון שאף אחד מכם לא טרח לאחל לי שנה טובה או בהצלחה, ומכיוון שאף אחד לא שלח איזה זר פרחים או מחשב נייד (קטן! מה אני כבר מבקש?!) לקראת השנה החדשה (מקום ראשון… פולניה!), אשמח לקבל מכם עצות לצליחת שנת הלימודים הן כסטודנט והן כמרצה.

כמובן שבכוונתי ליישם את כל ההצעות (ברור) במהלך השנה.

37 מחשבות על “החלה שנת הלימודים

  1. הכללים להצלחה בקורסים בבר אילן זה :
    1. להתחבר עם הבחורה שמסכמת הכי יפה
    2. להשיג שיחזורים של מבחנים ישנים, הרי 80% מהשאלות חוזרות על עצמן
    להגיע לקורס עצמו זו אופציה בלבד.
    הכלל להצלחה בתרגול זה להתחבר לפרופסור ולהשיג כל מיני קומבינות שיעשו
    את החיים שלך יותר קלים.

    גילוי נאות: אני לומד ומתרגל בבר אילן.

  2. מפגעביולוגי – אולי הייתי קצת יותר מדי דרמטי. אני לא מתרגל אני מרצה (ולא בבר-אילן) ואני לא לוקח אף קורס חוץ מסדנת דוקטורנטים. לא שאני מתנגד להתחבר לבחורה שמסכמת הכי יפה.

    אההמ.

  3. זהו, שהבחורה שמסכמת הכי יפה היא בהגדרה *לא* הבחורה הכי-יפה… (עכשיו כל הנשים סוקלות אותי בצעקות “שוביניסט”. צודקות)

  4. המממ כן, התחילה שנת הלימודים האקדמית.
    אתם בטח שאולים את עצמכם- איך אני יודע את זה? הרי אני כבר לא סטודנט (וגם כשהייתי הייתי באוניברסיטה הפתוחה והם מתעקשים לפתוח את שנת הלימודים בתאריך אחר).

    אבל, מה לעשות שכדי להגיע לבית הספר אני צריך לצלוח את מכללת שערי משפט שנמצאת מול הבית שלי ובתוך הבצפר.

    היום, כמו בכל בוקר שמעתי את הצילצול מהבית ורצתי כדי להגיע לפני המורה לכיתה, אבל כל הרחוב היה חסום במכוניות של מטומטמים משערי משפט (כן כן מטומטמים. תתבעו אותי, אני לא מפחד, חסמתם לנו את החניה וזה עבירה על החוק) ועוד אחד כמעט פגע בי.

    מוות לעורכדינים!! (חוץ ממך יהונתן, אתה נחמד. לא נחמד ככה יהונתן. נו די יהונתן!)

  5. דווקא אצלי שנת הלימודים, מעבר להיותה מתישה במיוחד, היא מקור להרבה מקרים מעניינים ופוסטים שמגיעים בעקבות זאת.

    אהה… המלצות… כשאתה שותה תה, אל תשכח להוציא את הכפית.

  6. בהצלחה גם לך, חבר. 🙂

    אגב, המחוגה לא מי יודע מה רלוונטית כבר, כי הסמסטר הזה אני עובר את הקורס המתימטי האחרון שלי בתואר! היאח!

  7. יש סוג של מוטיב חזור בעצותייך, חתול.

    אתה באמת חושב שמרצים אוהבים סטונדטים שמתחנפים? אני חושב שהם מעדיפים סטודנטים שחושבים (לא איך להתחנף).

  8. אני חייב לדעת, כל פעם שאני מאחר או מבריז שואלים אותי אם אני סטונדט
    זה נכון שסטונדטים יכולים להבריז ולהגיע מתי שבא להם?

  9. ג’יובל המקורות שלי מוסרים לי שמדובר בשמועה מרושעת, ושמי שמאחר באוניברסיטה שואלים אותו אם הוא בתיכון. ביחס להברזה- אתה משלם על השעור, לא באת הפסד שלך…

  10. ג’יובל – כן. תתנחם בזה שבתיכון לא מכריחים אותך להגיש 80% משיעורי הבית ונותנים לך עליהם ציון… ושאם אתה נכשל במקצוע, אתה צריך לעשות אותו שוב עם שנה מתחתיך… וש-

    (אתם מוזמנים להוסיף)

  11. יובל, כן לצערי אני חושב שככה זה עובד על פי רוב.
    ועל כן עליך לתגמל חנפנים כדי לשמר מסורת נפלאה זו…

  12. יובל, יש לי עצה אחת בכל מה שנוגע לאוני’ בן גוריון.

    בעיר העתיקה, ברחוב סמילנסקי, יש בחור, קוראים לו נתן.
    יש לו מסעדה, מסעדת שבזי.

    לך לאכול שם.

  13. חשבתי שהיו”ר בדיאטה.
    בטוחה שלמרצים עדיף חנפנים על פני יצורים חושבים. ואם לא חנפנים, מספיק סטטיסטים, לא משהו חי.

  14. נראה לי שיובל מעדיף אנשים חושבים על פני חנפנים*

    *הוא מעדיף חנפנים שמביאים למרצה אוכל על פני אנשים חושבים.

    (וגם לי התחילה שנה אקדמית, במפתיע. מזל טוב לי)

  15. לפני הרבה שנים, כששירתתי בב”ש, נהגנו לטעון שההבדל בין ב”ש לעזה הוא שבב”ש יש רמזורים. אני חושב שגם ההבדל הזה נעלם.

    אהממ, עיצה ליובל? אל תיסע לב”ש!

  16. הישמר לך מהסבנדביצ’ים בקפיטריה בבן גוריון.
    אולי יש יותר מקפיטריה אחת, אני מדברת על זאת שנמצאת יחסית קרוב לאולם כנסים מפואר (יחסית) ותת קרקעי (קצת כמו איזו אנדרטה…). מהתיאור הזה אני מניחה שמובן שאני לא סטודנטית בבן גוריון. הגעתי לרגל יום הרצאות.
    חלקתי עם חברה סנדביץ’ עם חביתה ולמחרת שתינו הרגשנו לא טוב. אני הקאתי (סליחה… זה היה באמת… אני מספרת את זה כשירות לציבור) באותו ערב, אבל שותפתי לסנדביץ’ סבלה מקלקול קיבה שלושה ימים.
    בהתחשב בזה שזה היה סנדביץ’ חביתה, אולי ההמלצה שלי צריכה להיות: אל תאכלו סנדביצ’ים עם חביתה במקומות שההגיינה שלהם לא נראית לכם ראויה ++.

    חוצמזה, תיהנה בבאר שבע. נראה לי שאפשר להינות שם מהיתרונות של מוסד אקדמי מחקרי עם שקט ושלווה כמו שמוצאים בחורים נידחים (כגון מכללת תל חי).

  17. יובל, לגבי ב”ש, אני עם רוגל.

    עצה לגבי ב”א: במופלא ממך אל תחקור ואל תדרוש. כלומר: אל תנסה להתחבר לויפי, אל תנסה להתמודד עם עם מזכירת המחלקה ובאופן כללי תבין שכל עניין בירוקרטיה שיכולה להפטר ב10 דק באתר/בטלפון יכולה וצריכה להפטר בשבועיים, תוך תיזוז בלתי פוסק של הסטודנט ברחבי הקמפוס.

    ועוד עצה לגבי ב”א, תמיד תהיה נחמד לבלונדינית.

  18. מה זה משנה, הם ישנים בעצמם…
    יש לי מרצה שיושב על כסא במרכז הבמה מול אולם של 100-200 סטודנטים.
    מבטו מורכן, עיניו עצומות והוא ממלמל דברים לא מובנים.
    וזה כשהוא ער.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: