אחרי שהצהרתי שלא לעתים קרובות אני חולק על גלוברמן, אני מתחיל להתרגל לכך. גלוברמן מפרסם בבלוג שלו ב"רשימות" טקסט הקורא לגולשים לשלוח ולהציע:
בטוקבק או במייל הצעה לחוק זכויות יוצרים דיגיטליות, שישמור גם על היוצרים וגם על המורידים.
הפנייה הנרגשת מגיעה בעקבות קריאתו (הו, איזו דרמה) של ח"כ אבשלום וילן להעביר לו הצעות והערות לניסוח חוק זכויות יוצרים דיגיטליות חדש וזאת לאחר שבמרצ זנחו את ההצעה הקודמת לאחר שהבינו שהיא אווילית (איזו הפתעה).
1. עם כל הכבוד לוילן, ויש כבוד, אני לא עובד אצלו. אני שלחתי אותו לכנסת כדי שהוא יעבוד בחקיקה ולא כדי שאני אעבוד בחקיקה. כן, כן, אני יודע, הוא בסך הכל מזמין את האזרחים לקחת חלק בניסוח החוק ומה רע בזה. רע בזה שזה פופוליזם זול. לוילן יש ייעוץ משפטי וחוק מנסחים משפטנים ואנשים שזו העבודה שלהם. הקריאה של וילן להשתתף בניסוח הצעת החוק היא לא יותר מניסיון לכפר על ההצעה הקודמת שהיתה לא פחות מאשר בושה וחרפה.
2. עם כל הכבוד לגלוברמן, ויש כבוד, אני גם לא עובד אצלו. הטרמפ ש-nrg-מעריב תפסו על העניין הוא מובן אבל קצת צניעות לא תזיק ("במעריב וב-nrg החלטנו להענות להצעתו" – you dont say, איזה מזל שיש מעריב ו-nrg). גם קצת הבנה בפוליטיקה לא תהרוג את אנשי מעריב. במקום למקם את הקריאה של וילן בהקשר המתאים הם מתגייסים לאושש את תדמיתו החבוטה של וילן.
3. יש הצעת חוק שמאחוריה עומד משרד המשפטים. ככל הזכור לי, ותקנו אותי אם אני טועה, היא מאוזנת, היא רצינית ואם איזשהי הצעה תעבור, תהיה היא זו שתעבור. כל הצלצולים מסביב הם לא יותר מרעש וקצת פופוליזם של אמצע השבוע.
כתיבת תגובה