בי נשבעתי שזו הפעם האחרונה (לפחות עד סוף החודש) שאני כותב על אבי לן. האיש כל כך מיותר שזה מביך לכתוב עליו. ובכל זאת, אשתמש בפוסט שלו כדי לומר משו כללי יותר על כתיבה ברשת.
מי שעוקב אחרי הגלוב שם לב להופעתה של דמות בשם "סבתא דודה" בפוסט הזה. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר באבי לן, כי מה לעשות, הוא הטרול היחיד ששורץ כאן. אבל הסבתא סירבה להזדהות ועמדה על שלה ואפילו "חיפשה באינטרנט" מי זה האבי לן הזה, שלחה לו מייל, שאבי לן מיהר לפרסם.
כל מי שמתעסק בטקסטים, קורא טקסטים וכותב טקסטים, יודע שלכותבים – לפחות למנוסים ולמוכשרים מביניהם – יש סגנון יחודי, סוג של טביעת אצבע, שאמנם ניתנת לחקות, ועדיין קל לזהותה. טביעת האצבע הזו באה לידי ביטוי בדרך שבה הכותב "מדבר", מתבטא, מסדר ומשתמש במילים מסוימות. אבי לן הוא כותב מנוסה ואף מוכשר ולכן יש לו טביעת אצבע סגנונית מאוד ברורה ומכיוון שהאגו שלו כל כך מנופח, גם כאשר הוא ממציא דמויות פיקטיביות הוא לא מסוגל להיפטר מהסגנון שלו. הוא מאוהב בו.
הנה "סבתא דודה" בוידוי קורע לב אצל לן:
מאוחר יותר באותו יום, בשעת לילה מאוחרת, הכוכבים אתם יודעים וגם הירח, ואני מול המסך באתר הגלוב. ואני רואה שהבוייס, הנערים, יצאו במחול, והם ממש נושכים אותי בקרסוליים.
ובהמשך:
כתבתי מייל ליובל דרור ובקשתי להבין מה ההגיון שמאחורי המחיקה והסברתי לו שאני לא אבי לן. הוא לא ענה לי. עד עכשיו. אבל זה לא נורא כל כך. באמת. זה לא נורא חשוב. אני מוחלת. מחול מחול מחול.
משהו במחול הזה היה מוכר לי. אחרי הכל, זו לא מילה שפוגשים בה לעתים קרובות. כנראה שהיא קפצה לי לעיניים כי לן כבר השתמש בה כאשר כתב עליי כאן:
אל: הגלובר. מאת: גבר גבר
יובל דרור הזמין למחול. הנרקוד?
לא, זה לא צירוף מקרים. אבי לן נורא אוהב לחולל במחולות. הוא מאוהב במילה שכנראה מתארת את המקוריות והשובבות המעושה שהוא כל כך משתדל לשדר. לכן הוא תוקע אותה איפה שרק אפשר. הנה לדוגמה כאן:
אני שואל עד כמה הסגרתי את עצמי, בראיון שנתתי למייקי. התכוונתי לתת לה לפגוש את "אבי לן" הייצוגי, ולא את הצ'יפנדייל של האהבה, שמחולל לו ריקוד עצמאי משלו בבלוג שלי.
או כאן:
מי שלא חווה אהבה, מי שלא מסוגל להרגיש רגשות עזים, מי שלא מסוגל להעריך כנות מוחלטת של אדם כלפי עצמו, מי שלא מסוגל להעריך מחול-צעיפים שכולל חשיפה והסתרה בנשימה אחת – כל אלה יצאו מהרשימה הדמיונית של קהל-היעד.
(אני מניח שיש עוד דוגמאות אבל יש גבול לכמות הטקסטים של לן שאני מסוגל לעכל על הבוקר)
אז מה המסקנות? יש שלוש כאלו:
1. אם אתה רוצה להיות טרול רשת, תשקיע קצת, תפתח לעצמך סגנון ששונה מהקול הרגיל שלך. הצרה של לן היא שהכתיבה הרגילה שלו היא הטרוליזם בהתגשמותו ולכן קשה לו להיפטר מהטרול שהוא עצמו ולפתח טרול חדש. בעיה.
2. קחו בעירבון מוגבל את דבריו של האיש. מי שנוהג לכתוב בשמות בדויים באתרים ולטעון "מעולם לא כתבתי אצלכם ואין לי כוונה לשנות ממנהגי", הוא איש שאמינותו, איך לומר בעדינות, לא משו. לכן גם כאשר הוא מתאר בדם ליבו איך הוא יוצא במחולות, לא הייתי מתרשם מיושרו הרומנטי.
3. משעמם לי אם אני משקיע כל כך הרבה זמן באיש הזה. מספיק.
כתיבת תגובה