מחקר: בליעת חרבות – מסוכנת

מחקר חדש (!) שפורסם ב-British Medical Journal, קובע כי העוסקים בבליעת חרבות מסכנים את בריאותם. מסתבר שהדבר הכי מסוכן במקצוע הזה (מעבר לזה שתחתוך לעצמך את הגרון) הוא הסחת דעת שעלולה לגרום לכך שתחתוך לעצמך את הגרון.

בהזדמנות זו ברצוני לפרסם כי הקונצרן מעמיד מלגה בסך 5,000 דרכמות לחוקרים מצטיינים אשר יערכו מחקר רב-תקופתי ובינלאומי בנושאים הבאים: שתיית הנפט, אכילת חצץ, מציצת ארס והסנפת ארטיק. מטרת המחקרים היא להוכיח כי בניגוד לדעה הרווחת, אלו פעולות לא מסוכנות, שפויות ואף מומלצות כפעילות לכל המשפחה

חוקרים המעוניינים במלגה יגישו לקונצרן בקשה בה יציינו את נושא המחקר, שיטת המחקר ותוצאות המחקר (אין צורך במחקר עצמו).

(מקור: בוינגכפול)

14 מחשבות על “מחקר: בליעת חרבות – מסוכנת

  1. דורדאלי – מצוין. רק תן לי בבקשה את השערת המחקר, שיטת המחקר ותוצאת המחקר וה-5,000 דרכמות בדרך אליך (אחרי שוועדת המלגות תתכנס כמובן).

  2. הצעת מחקר
    השפעת אי-אכילת חצץ ושתיית נפט על תושבי שכונה אחת

    במסגרת מחקר אתנוגרפי זה נבדקו תושבי שכונה אחת (שכונה ח’) אשר המאפיין הבולט שלהם הוא אי אכילת חצץ ואי שתיית בנזין (נפט בעגה המקומית). תושבי השכונה אף מתגאים במנהגם זה ושמחים לצהיר על כך בשירה בכל הזדמנות. מחקר זה כלל מספר תצפיות בלתי משתתפות במהלך שנות השמונים.

    התוצאות

    נראה כי אכילת חצץ ואי שתיית נפט קשורים באופן ישיר לתפיסת חיים קוטבית, תושבי השכונה נטו לראות את חייהם בצבעי שחור ולבן. כמו כן, ישנן עדויות להתנהגויות סוטות נוספות (אי-אכילת חצץ לוותה באי אכילת קובה).

    בנוסף, שיעור החולים באיידס בקרב תושבי השכונה גבוה מהממוצע בשכונות דומות (דוגמת רחוב ס’) וייתכן שלאי שתיית נפט יש קשר לכך.

    את הדרכמות אפשר בשטרות של 100?

  3. נראה לי שהתפספסה נקודה בפוסט הזה.
    על מה בעצם העניין? על זה שיש מחקרים מפגרים? זה קורה, ובתדירות די גבוהה. אם רוצים אפשר לכתוב 20 פוסטים ביום על מחקרים מפגרים, אבל אז הגלוב לא יהיה שונה מכל עמוד פיקנטריה בNRG.

    לדעתי יש בעיתונות הישראלית מספיק דוגמאות לציטוטים של מחקרים מפגרים במדור הפכים הקטנים שאפשר להיטפל אליהם, ואז גם לתהות על הערך החדשותי שלהם.

    פעם הגלוב היה יותר נשכני בעניין הזה (ביקורת על מדורי ה-NEW AGE).

  4. בדיוק כתבתי פוסט על משהו דומה.
    אמנם לא מדובר במחקר, אך בהחלט מדובר ביכולת מבריקה להסקת מסקנות: לפני כמה ימים הודיע המטה ללוחמה בטרור כי עירק היא מקום מסוכן, מאוד, ושישראלים הנוסעים לשם מסכנים את חייהם. ממש כך.

    אותי אישי זה ביעס כי נאלצתי לבטל את חופשת הסקי שלי בפלוג’ה, אבל אני מודה לממשלת ישראל שטרחה להזהיר אותי.

  5. אני מציעה מחקר בנושא אכילת חרקים (דוגמת תולעי שלשול, חיפושיות, חגבים וכל מה שבן דוד שלי יחפור מהגינה).
    השיטה- לתת לבן דוד שלי לחפור אותם מהגינה, ובמקום לעצור מבעדו לאכול אותם כמו שאנחנו עושים כרגע, פשוט לאפשר לו להמשיך.
    תוצאות- הוא יהיה בסדר. הוא בן 3 ויש לו קיבה מברזל יצוק כנראה (בהתחשב במה שהוא דחף לשם עד היום).

  6. אייל בבאך – האם גם ניתן לשכונה גם אי פלציבו של אי אכילת חצץ ושתיית נפט.

    יובל – הצעת המחקר שלי היא האם סיכויי ההתאבדות שלך עולים במידה ואתה צונח צניחה חופשית ללא מצנח.

  7. העובדה שאתה דורש את תוצאות המחקר בטרם נערך מחשידה מעט, אבל מאחר ואני זקוק לכספי המענק אלך על זה.

    נושא המחקר: בחינה ביקורתית של הנחת הקשר שבין הפסקת נשימה לאורך זמן לבין מוות.

    שיטת המחקר: השוואה אמפירית בין שלוש קבוצות – “נשמנים” (קבוצה אשר נשימתם של חבריה לא תופסק), “לא נשמנים” (קבוצה אשר נשימתם של חבריה תופסק למשך 25 דקות), ו”קבוצת ביקורת” (ישבו בקפיטריה).

    תוצאות המחקר: לא נמצאו סימוכין להשערה כי יתכן ולא קיים קשר בין הפסקת נשימה למשך זמן העולה על עשרים דקות לבין מוות.

    תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: