אז איך הפך סרט תעודה עליו כתב כבר בשבוע שעבר מבקר הטלוויזיה של הארץ, אהוד אשרי, ש"מדובר במוצר טלוויזיוני ארכאי, שמתאים לסתום חור לילי בשידורי יום העצמאות", שקשה להחליט אם הוא "מזכיר יותר סרט של מחלקת היסטוריה בצה"ל… או סרט הווי פנימי שנועד להקרנה בערבי יחידה של ותיקי הסיירת", לאירוע משמעותי, שלא לומר משבר, ביחסי ישראל-מצרים?
אולי גם בגלל שכבר מזמן אף אחד לא ממש טורח לצפות בערוץ 1. במהלך השבוע בעת שעסקו ב"לונדון וקירשנבאום" בפרשה, התקומם ירון לונדון (ובצדק) לנוכח התבטאויותיהם החריפות של פוליטיקאים ופרשנים בתקשורת המצרית, ותהה בתאטרליות אופיינית האם יש שם מישהו שגם ממש טרח לצפות בסרט, ולבדוק מה נאמר בו?
אבל אם האינטרס של אותם מצרים שרכבו על גבי הפרשה הוא ברור, ולא ממש מפתיע להיווכח שהם לא עוסקים בנושא מתוך סקרנות אינטלקטואלית ולא ממש מתעניינים באמת ההיסטורית, מה שקרה לכלי התקשורת הישראליים שכיסו את הפרשה הוא תמוה בהרבה. לא שכאן אנחנו תמיד כל-כך חזקים בעובדות או בהיסטוריה, אבל כשהתקשורת הישראלית כולה מאמצת נראטיב מצרי שקרי (לפחות בכל מה שנוגע למה שעולה מהסרט הספציפי) לא נותר אלא להסיק שמדובר ברף חדש של עצלנות עיתונאית.
ה"גילוי" שייך להודעה הרשמית שפרסמו מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, ויוצר הסרט המדובר, רן אדליסט. השניים ביקרו את הפרסומים בשלושת העיתונים היומיים, ש"ישרו קו" עם העיתונות המצרית ודיווחו לקוראיהם שבסרט, “רוח שקד", נטען כי חיילי הסיירת הרגו 250 שבויים מצריים בשלהי מלחמת ששת הימים.
מתברר שבסרט כלל לא מדובר על חיילים שבויים. הדילמה הערכית אותה מעלים בו לוחמי היחידה נוגעת לשאלת הריגתם של כ-250 לוחמי קומנדו מצריים, שככל הנראה כבר לא סיכנו כלל את הכוחות, ועסקו בעיקר בבריחה. ובכל זאת, בכל אתרי החדשות באינטרנט (וכפי שעולה מההודעה של ערוץ 1 גם בשלושת העיתונים), הוצגה כעובדה הטענה שבסרט של הערוץ הראשון נאמר כי לוחמי היחידה הרגו שבויים.
"המתיחות בין ישראל למצרים עולה…” נכתב בכותרת המשנה של ידיעה שעסקה בנושא ב-Ynet “…הסיבה: הסרט ששודר בשבוע שעבר בערוץ הראשון ובו נטען כי סיירת שקד… הרגה 250 שבויים מצרים לא חמושים בסיני בתום מלחמת ששת הימים". בגוף הידיעה הספציפית הזאת כבר כן הוספה המילה "כביכול" במקום הנכון, אך בידיעה אחרת באתר שעסקה בנושא, שוב חוזרת קביעת העובדה שכך נאמר בסרט.
גם במבזק הזה, באתר Nrg נכתב כי "מצרים… הביעה את מחאתה בעקבות שידור סרטו של העיתונאי רן אדליסט… ממנו עולה כי לוחמי סיירת 'שקד' הרגו 250 שבויי מלחמה מצרים". וב"הארץ" מופיעה במספר ידיעות הגרסה הבאה: "מסרט תעודה ששודר לפני כשבועיים בערוץ 1 עלה, שהחיילים המצרים הוצאו להורג במלחמה על ידי סיירת שקד” (חבל שלא טרחו להתייעץ שם עם מבקר הטלוויזיה של העיתון, ככל הנראה אחד האנשים הבודדים במדינה שממש צפה בסרט).
אפילו בכלי התקשורת הפטריוטים, הצופה וערוץ 7, לא העלו בדעתם את האפשרות שהטענה כי לוחמי שקד הרגו שבויי מלחמה מצריים כלל לא הועלתה בסרט.
אז איך אפשר להסביר את ההתמסרות המוחלטת הזאת לטענה שקרית שכל מה שדרוש כדי להפריך אותה הוא לצפות בסרט שנמצא בידי הטלוויזיה הישראלית? עצלנות כבר אמרנו, וערוץ 1 גם כבר אמרנו, אבל כנראה שחלק גדול מהתשובה נעוץ בעובדה שלמעשה מדובר בטענה שלא ממש מפילה מישהו בישראל מהכיסא. אז בסרט הספציפי הזה אין עדויות ששבויים מצריים הוצאו להורג? כנראה שיהיו כאלה בסרט הבא.
עדכון: וכמו כולם, גם מדור ביקורת התקשורת של "העיר" נפל, כשאבי שילון כתב על: "…סרטו של רן אדליסט, 'רוח שקד', שחשף הרג שבויים בידי חיילי צה"ל תחת פיקודו של פואד בן אליעזר".
כתיבת תגובה