גיבוי? בשביל מה זה טוב

אהוד קינן מדווח בלמהנט על סכנת הסגירה של אתר "במה חדשה", בעקבות פריצה שהתרחשה לפני מספר ימים. בועז רימר, בעל האתר, ציין כי נגרם נזק עצום ליצירות שהתארחו באתר, כיוון ש"לצערו, הגיבויים לתכנים שברשותו הם בני חצי שנה ומעלה בלבד", וכי הוא "מנסה להעזר במומחים לשחזור מידע, אבל בינתיים זה לא נראה טוב". ברור, גיבוי הוא אופציה בלבד, ואם מישהו פורץ ומגלח את האתר, תמיד אפשר לומר שזה מצער.

האם הגולשים יכולים להתרעם על הטיפול המזלזל של רימר ביצירותיהם? אחרי הכל, מדובר באתר שלא דרש תשלום מהמנויים, וסיפק איחסון ופרסום ליוצרים. למרות זאת, מדובר בעניין מטריד ביותר לטעמי. האתר הכיל כמויות עצומות של טקסטים, מוזיקה ווידאו. היו בו סיפורים קצרים, קטעי קומיקס ושירים מקוריים ומצוינים. להחזיק מידע כזה באתר ללא גיבוי נראה לי רשלני ומכעיס. להזכר ש"אולי אני צריך מישהו עם גב כלכלי מאחורי הפרוייקט הזה כדי שדברים כאלה לא ייקרו" רק אחרי שהם קורים, נראה לי לא פחות מחסר אחריות.

חשוב להרגיע את גולשי הגלוב שמדיניות הגיבויים אצלנו היא קפדנית הרבה יותר*.

*מוסיף, אל תשכח להעתיק גם את התגובות האחרונות, והפעם בכתב נקי ומסודר.

43 מחשבות על “גיבוי? בשביל מה זה טוב

  1. גם אני נדהמתי מה-9 מיליון דולר אבל אני רואה שכבר הקדימו אותי, אז יש לי תהיה אחרת: האם באמת מדובר באובדן כל-כך משמעותי? הרי סביר להניח שלרוב התכנים שמוצגים שם יש גיבוי אצל המשתמשים עצמם.

    לא נראה לי סביר שמישהו שיוצר קומיקס, או קטע מוזיקה, או קטע וידאו מעלה את זה לאתר ומוחק את ההעתקים שהיו לו על המחשב האישי. אפילו כשמדובר בקטעי טקסט פשוטים, סביר להניח שלפחות חלק גדול מהיוצרים לא כתבו אותם ישירות לתוך ממשק העריכה של האתר.

  2. מי שלא משתמש באתר לא יודע מזה לחכות חצי שנה שיאשרו יצירה. ככה שזה ממש מתסכל. סתם טמבלים. גם הממשק והעיצוב היו מעצבנים רצח.

  3. לדעתי הוא התכוון לערך של במה כולה, לא רק הדומיין. דהיינו, שהוא יכול למצוא יזם שירכוש את זה בתשעה מליון דולר. או משהו כזה.

    כך או כך, קראתי את הידיעה ב-Ynet ובעיקר היה לי עצוב. עזבו גיבויים לא גיבויים. עזבו אשמתו או לא אשמתו (בקצרה – לא אשמתו). בסופו של דבר זה פשוט עצוב. מאוד.

    אפשר רק לקוות שמשהו מתוך זה ישוחזר. אפילו מצב סטטי של האתר לפני חצי שנה יהיה יותר טוב מהמסך הלבן הריק והמדכא שנמצא שם עכשיו.

    בברכת, מספרי יוצר עם שלוש ספרות כבוד!

  4. כתבה מעציבה מאד. ומוזרה מאוד. וגם מכעיסה מאוד.

    לגבי האובדן – לדעתי אנשים איבדו חומרים. אנשים עוברים מחשבים לאורך זמן – חומר לא נשמר ברב המקרים וגם גיבויים לא נשמרים. CD זו לא מדיה נשמרת. אבל זה לא רק זה – אנשים איבדו את התגובות ליצירות שלהם באתר הזה. חבל.

  5. זה איום ורשלני, אבל יש גם נקודת אור – עוד מעוז של העברית הויזואלית הושמד.
    (כוס אמק, אני כבר שעה עובד על שחזור היצירות מ-archive.org. לא, אין לי גיבוי מקומי.

  6. מה זה קודם נראה? תביא 9 מיליון דולר, אחר-כך נראה.

    (אגב, כשאני חושב על זה, מה עם המטמון של גוגל? אנשים שאבדו להם יצירות (במיוחד אם מדובר בקטעי טקסט), לא יכולים לשחזר אותן משם?)

  7. האמת, מוזר הקטע עם הגיבויים. אלא אם כן הוא החזיק את כל במה על שרת פרטי שישב אצלו בחדר שינה או בסלון. הרי רוב תכניות האחסון היום כוללות גיבויים יומיים.

    רק בשביל הסקרנות, פתחתי קריאת שירות אצל ספק האחסון שלי (ברינקסטר, שנחשב ספק בינוני) ושאלתי כל כמה זמן עושים גיבויים, ומה קורה אם הגיבוי הזה הולך. ענו לי שמגבים כל 24 שעות ושיש גם גיבוי לגיבוי. (חוץ מזה יש לי גיבוי מקומי, אבל האתר שלי הוא כמובן לא בסד"ג של במה חדשה, ואני לא יודעת עד כמה זה מציאותי לצפות מבעלי אתרי ענק שיחזיקו גיבויים מקומיים).

  8. אני חייב לומר שאני לא מבין איך יוצר יכול להאשים את בעל האתר בחוסר גיבוי אם הוא (היוצר) עצמו לא טרח לגבות את יצירותיו. מי שדביל מספיק לסמוך על אתר אינטרנט – מגיע לו.
    (בכלל זה gmail: אני מכיר כמה מקרים של אנשים שאיבדו את כל התכתובת שלהם שם בגלל הוראת מחיקה שלא הגיעה מהם.)
    מעבר לכך, מעניין לראות שבעוד "אשמתו" של רימר נדונה בהרחבה, איש לא מתעניין בסיבות ובאנשים שמאחורי ההתקפה עצמה.

  9. NY, יוצרים בהחלט צריכים לדאוג לגיבוי. מצד שני – לא היית מצפה שבעל אתר ידאג לגבות את התכנים שלו, במיוחד כשהוא מבין את חשיבותם?

  10. תגובה 111 למאמר בוואינט

    בקשר לגיבוי, מובן שיש גיבוי, ואפילו גיבוי יומי.
    הבעיה היא שהפורצים האלה הרסו גם את הגיבויים שהיו על השרת, והגיבוי האחרון שבועז הצליח לחלץ היה מלפני חצי שנה.
    עובדים על זה, תירגעו.
    עורכת בבמה (08.03.07

    קיצר זה המצב

  11. חשבתי שכל הרעיון הוא שגיבויים של שרת א' מתבצעים על שרת ב', כך שאם שרת אחד נפרץ או קורס או נשרף או מתפוצץ או טובע בים עקב קללה של ח"כ אסתרינה טרטמן, המידע לא הולך לאיבוד… לגבות זה לא לשמור עוד עותק של הקבצים בשרת. זה לשמור עוד עותק של הקבצים *במקום אחר*.

  12. היו לי כמה סיפורים באתר, ערכתי אותם בתוך האתר, ואין לי גיבוי. אז זה אומר שאני אידיוט?

    אל תענה לי, ג'וני.

  13. צריך לצפות מבעל האתר לגבות את התכנים שלו? למה צריך לצפות ממנו למשהו? מי את תמר שתצפי מבועז רימר שיגבה לך את התכנים?
    .די כבר עם תרבות ה"מגיע לי" הזו. גם כשהייתי עורכת באתר וגם כשהייתי תומכת טכנית באתר הדבר שהכי לא סבלתי זו הציפיה מיוצרים לסוג של שירות. בועז הוא לא הספק אינטרנט שלכם, העורכים הם לא מלצרים, והיוצרים הם לא לקוחות. אז כשאת לא לקוחה, אין לך מקום לצפות לקבל שירות.

  14. רות, אני אמנם לא תמר, אבל תרשי לי לענות. מעולם לא כתבתי בבמה חדשה ואני בטח לא חושבת שבועז הוא ספק השירות שלי.

    פשוט, כבעלת אתר, הסיפור הזה עם הגיבויים ממש מוזר בעיניי. האתר שלי הוא יצירה שהשקעתי בה הרבה מחשבה ועבודה. לילות שלמים וימים ארוכים של כתיבת קוד, עיצובים, החלטות, שינויים, וכמובן כתיבת התוכן. אז שלא יהיה לי גיבוי? זה פשוט בלתי נתפס בעיניי לסכן ככה שנים של עבודה. (יש לי גיבוי אצל ספק האחסון, ועל ההארד דיסק, ועל עוד מחשב אחד, ועל כמה דיסקים נפרדים…)

    אני לא מצפה מבועז רימר לכלום, אבל כמי שיודעת כמה עבודה יש בתחזוק אתר אינטרנט שמתעדכן בתדירות גבוהה, לא הגיוני לי שבעל האתר לא יגבה תכנים. זה מה שהופך את הסיפור העצוב הזה לבלתי-יאומן בעיניי. איך מישהו שעובד כל כך קשה על אתר לא דואג לגיבויים עדכניים? לא חבל לו על כל העבודה שהוא השקיע?

    (אלא אם כן כל הסיפור הזה הוא אי הבנה אחת גדולה, וכן היו גיבויים על שרתים נפרדים, וכל השרתים הנפרדים נפרצו או משהו בסגנון.)

    האמת היא שלבי יוצא לבועז. אני מתארת לעצמי איך אני הייתי מרגישה אם דבר כזה היה קורה לי. ולי אפילו אין המוני משתמשים/יוצרים שגם תובעים ממני תביעות.

    (עם זאת, אני חושבת שאת טועה כשאת אומרת שלגולשים אין מקום לצפות לקבל שירות. באתרים חינמיים נוצרת דינמיקה של הסכמה הדדית לגבי יחסי קח ותן בין מפעילי האתר לבין הגולשים. גולשים נותנים תוכן, והאתר נותן תשתית. לגולשים יש מקום לצפות לתשתית נאותה, כמו שלספק התשתית יש זכויות לגבי סוג ואיכות התוכן שהוא רוצה על התשתית שלו.)

  15. למה אוטומטית "בועז רימר אידיוט" או "בועז רימר לא בסדר"?
    נתחיל בזה שהוא הרים אתר, על חשבון זמנו וכיסו, ששירת עשרות אם לא מאות אלפי "יוצרים" (אישית, רוב מה שראיתי בבמה חדשה היה זבל, אבל נניח). כמובן שאת כל זה לוקחים כמובן מאליו, שבועז חייב לנו לגבות את השטויות האלה. ועכשיו, כשהוא אומר שהוא רוצה למכור את זה למישהו רק בתנאי שאותו מישהו יקנה גם את החומר המקורי, עדיין תוקפים אותו?

    אני מכיר לא שרת אחד ולא שניים שלבעלים שלהם נמאס להיות הכלב הנרצע של הגולשים, שמתייחסים לבעל השרת כמשרת שסרח כשהוא לא מספק כל גחמה שלהם מהר מספיק, ופשוט סגרו את השרת, בלי שלום ובטח שבלי גיבוי. אז בשורה התחתונה, צריך לשמוח שבמשך כל כך הרבה זמן היה את השירות הייחודי הזה בארץ, לכעוס על האשמים האמיתיים (אותם זונות שהתקיפו את האתר וגרמו לסגירתו), ולקוות שתקום במה חדשה שוב, או אתר חלופי.

  16. התכנים שלי מגובים, תודה.
    באשר לתגובתך, הרי שניתן לצפות, וכן – אני משתמשת שוב במילה השנואה עליך כל כך – מאדם שמחזיק בבעלותו אתר ששווה לטענתו 9 מיליון דולר, שידאג לגבות את התכנים שלו וישקיע באבטחה. הדומיין אינו העניין, התכנים הם הדבר החשוב באתר.

    דמייני לעצמך את ישראבלוג ללא הבלוגרים – רובם לא משלמים עבור השירות אותו הם מקבלים. האם הם לקוחות של האתר? בהחלט. כמו ישראבלוג, גם אתר "במה חדשה" בנוי על הרצון לתת ולקבל – לתת לגולשים מידע (טקסטים, צילומים, ציורים, אודיו, וידאו) שמתקבל מהיוצרים. היוצרים רוצים לתת, הגולשים רוצים לקבל, והאתר נהנה מהתעבורה.

    הגישה בה את נוקטת ("בועז הוא לא הספק אינטרנט שלכם, העורכים הם לא מלצרים, והיוצרים הם לא לקוחות") תגרום למעט ה"לא לקוחות" שנשארו, לקחת את היצירות שלהם ולעבור למקום אחר.

  17. יוסי, אני דווקא אענה לך:

    א. האם מדובר בסיפורים שהעלית בחצי השנה האחרונה? כי אם לא אז לפי מה שאומר בועז רימר לא נראה לי שיש לך מה לדאוג.
    ב. תנסה להעזר במטמון של גוגל או באתר הזה.

  18. הערה קטנה לגבי ההערות שלי מהתחלת התגובות. נחזור על השאלה, לצורך העניין.

    מקריאת הכתבה עולה התמונה הבאה, השאלה היא איזה מהאפשרויות נכונות:

    1 – בועז רימר אידיוט
    2 – אהוד קינן שמוק
    3 – העורך של למהנט דביל
    4 – כל האפשרויות נכונות
    5 – (או כל פרמוטצית אפשרויות אחרת)

    1 – לא בגלל הגיבויים – אלא בגלל תמחור הדומיין.
    2 – בגלל שאני מאוד בספק אם רימר נקב במחיר הזה לדומיין בראיון עם קינן.
    3 – בגלל שאני מאוד בספק אם אהוד קינן רשם את ש "רימר אמר שהדומיין שווה 9 מיליון ש"ח" בראיון ואיזה עורך התבלבל שם ו"תיקן" את מה שאהוד כתב.

    מישהו פישל שם בגדול לפי צורת הכתיבה של הסיפור הזה. ההימור שלי הוא על אופציה 3.

  19. תמר, גם אחרי תקופה מאוד ארוכה כאשר קצב אישור יצירות עלה לכדי מספר חודשים לאישור, אף אחד לא לקח את היצירות שלו למקום אחר. וכשמישהו בא והחליט לקחת לכולם את היצירות ולהרוס את האתר נוצר הד תקשורתי לא קטן.
    אני שונאת להגדיר את במה חדשה כאתר שנותן שירות אלא כאתר קהילתי. אתר של שיתוף ולא של תן וקח. כולנו נותנים, אם את היצירות שלנו או את תשומת הלב שלנו ליצירות של אחרים. כולם יכולים לקבל סיפוק לא משנה אם הם כותבים, או קוראים, או סתם גולשים בפורומים של האתר ויוצרים קשרים חברתיים. וזה אגב מה שקורה גם ליוצרים ש"לא מקבלים שירות" להשאר.
    לפחות עד לפני שלושה ימים…
    כתבת שהאתר נהנה מהתעבורה. ובכן מיהו האתר אם לא אותם יוצרים וקוראים/מאזינים/צופים.
    אין כאן נותן שירות ולקוח, יש שיתופיות. (כן, קצת כמו בקיבוץ).

  20. תמר: כפי שכבר נאמר כאן, ההתקפה השמידה את הגיבויים (והייתי מתפלא מאד לשמוע שרימר לא שמר גיבויים בכלל – מה שאכן לא נכון). אבל בלי קשר לזה, ובלי קשר לציפיות שלי מבעלי אתרים, אני לא חושב שיש לאף אחד שקיבל שירות חינם מאתר מסוים זכות להאשים את בעל האתר על כך שלא ביצע גיבוי. כל עוד אין חוזה ביניהם, זכותו של בעל האתר למחוק את האתר בעצמו ללא התראה וללא הסבר.
    אבל במקרה שלנו יש רק אשם אחד – מי שהחליט להשמיד את במה חדשה.

  21. אנשים שוכחים שאת הבלוג עצמו, מושקע ואהוב ככל שיהיה, רוב הכותבים לא מגבים. וזה האתר הפרטי שלהם, כן? לא טקסטים של אחרים

  22. אהוד: אכן. אופציה מספר 1.

    השאלה היא: למה לא התקשרת מיד לפסיכיאטר המחוזי כשהוא אמר לך שהדומיין stage.co.il שווה 9 מיליון דולר? (או שהוא היה סארקסטי?)

  23. לצערי ל"במה חדשה" היתה בעיה נוספת. גניבה ספרותית.
    היה שם מי שהעלה בשמו שיר של אברהם חלפי שיצא לאור בכמה וכמה ספרים שלו, אבל ב"במה חדשה" הוא מוצג כשיר של יוצר אחר… מעניין…
    במיקרה הזה נתקלתי לגמרי במיקרה, מי יודע כמה מקרים אחרים של גניבת יצירות כאלו ואחרות התרחשו ב"במה חדשה"?!

  24. בוודאי שצריכה להיות לו אחריות כלפי התכנים המאוחסנים אצלו. רוב הכותבים בבמה משתמשים בפלטפורמה הזו כמקום יחיד לשמור על יצירותיהם ואם הוא איבד להם את המידע אזי עליו לחוש תחושת אשמה כבדה. מצד שני לא הייתי נסחף לכך שיש לו אחריות משפטית כלפיהם. אם הוא לא מסוגל לגבות כמה ג'יגות של חומר מידי יום אזי עליו להמנע מתבקש מהגולשים לאחסן את החומר אצלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: