כבר הרבה זמן אני מתלבט מה והאם לכתוב על הטקסט הזה שמופיע בערוץ האהוב עליי, ניו-אייג' באתר האנרגיה.
מצד אחד, כאילו, יווו איזה בידור, איזה חי-חי-חי ו-חה-חה-חה. תראו את הדבר החי-חי-חי הנורא מצחיק הזה. יווו, כמה צחוקים – האיש קורא בתחת! חה-חה-חה. אני הרוס.
מצד שני, זו בדיוק הרמה שמאפיינת את רוב הטקסטים בערוץ המיותר הזה ובשאר ערוצי נרג'; דחקות פנימיות, נורא מרוצות מעצמן, ריקות לחלוטין מתוכן או חשיבות. נפיחות ילדותיות כאילו פוסטמודרניסטיות כאילו מודעות לעצמן, שנכתבו על ידי כתבים שמשלמים להם פחות מדי ושנערכו על ידי עורכים שקיבלו את התפקיד לאחר שהעורכים האמיתיים עזבו לפני שנתיים.
אז כן, זה נורא משעשע ומצחחחיק בטירוף ואני ראשון!!!!1 אבל זה כל כך עצוב שזו הרמה של האתר שהיו לו פעם יומרות אמיתיות ושנשפכו לתוכו עשרות מיליוני שקלים ומה שנשאר ממנו זה טקסט ששווה לתחת.
כתיבת תגובה