חי-חי-חי חה-חה-חה

כבר הרבה זמן אני מתלבט מה והאם לכתוב על הטקסט הזה שמופיע בערוץ האהוב עליי, ניו-אייג’ באתר האנרגיה.

מצד אחד, כאילו, יווו איזה בידור, איזה חי-חי-חי ו-חה-חה-חה. תראו את הדבר החי-חי-חי הנורא מצחיק הזה. יווו, כמה צחוקים – האיש קורא בתחת! חה-חה-חה. אני הרוס.

מצד שני, זו בדיוק הרמה שמאפיינת את רוב הטקסטים בערוץ המיותר הזה ובשאר ערוצי נרג’; דחקות פנימיות, נורא מרוצות מעצמן, ריקות לחלוטין מתוכן או חשיבות. נפיחות ילדותיות כאילו פוסטמודרניסטיות כאילו מודעות לעצמן, שנכתבו על ידי כתבים שמשלמים להם פחות מדי ושנערכו על ידי עורכים שקיבלו את התפקיד לאחר שהעורכים האמיתיים עזבו לפני שנתיים.

אז כן, זה נורא משעשע ומצחחחיק בטירוף ואני ראשון!!!!1 אבל זה כל כך עצוב שזו הרמה של האתר שהיו לו פעם יומרות אמיתיות ושנשפכו לתוכו עשרות מיליוני שקלים ומה שנשאר ממנו זה טקסט ששווה לתחת.

30 מחשבות על “חי-חי-חי חה-חה-חה

  1. למה כל כך עצוב ? מטיבם של אתרי אינטרנט, מסחריים בכלל וחדשותיים בפרט, לדעוך אל נשיית הבינוניות עד אשר הם נבלעים במערכת גדולה מהם ונעלמים לחלוטין.
    זה טבעו של העולם העסקי בכלל ושל התקשורת האינטרנטית בפרט – אין כאן שום דבר שלא ראינו קודם לכן.
    אנחנו מוקפים בטרגדיות פוליטיות עצובות ומהותיות הרבה יותר לחיי כולנו…

  2. ונשים מוכות. אל תשכח את הנשים המוכות.
    ואפקט החממה.
    האמת שאני לא מבין איך אפשר לכתוב היום משהו מבלי לכתוב משהו על אפקט החממה.
    והעימות בין הודו לפקיסטן. זה נורא!
    וצפון קוריאה.
    ואיידס, אל תשכח את האיידס.

  3. איידס !? איזה איידס מה איידס… זה הכל יורד עם סבון.
    שלא לדבר על זה שאיידס זה נורא 98′.

  4. נראה לי שאלופציה קונגניטה הולך היום חזק, בעיקר בקרב הלומי מלחמת לבנון II. יש גם את סינדרום הוספת הויד’גטים הקטטוני – תסמין ידוע בקרב בלוגרים מתחילים.

  5. אני מוכרח להודות שאני מאד נהנה מNRG הרשת, יותר מהמקבילה בYNET (באופן כללי), ויותר מקפטיין אקספלורר בהארץ.

  6. זו תגובה לגבי “בדיוק הרמה שמאפיינת את רוב הטקסטים בערוץ המיותר הזה ובשאר ערוצי נרג‘”.
    יש לציין, עם זאת, שמדובר בצדיקה בסדום.

  7. אפילו לא השתמשו במונח ישבן.
    לא שבוואלה! המצב יותר טוב (‘כושיליראבק’ ככותרת במוסף תרבות)

    מה יהיה?

  8. שהגלוב ילגלג על דאחקות והומור פנימי? מזלך שהמשפט “אז כן, זה נורא משעשע ומצחחחיק בטירוף ואני ראשון!!!!1” קוררררררע. נוליך אותך הפעם באזהרה. תנהג רגוע, אה?

  9. קמתי, התרחצתי, ציחצחתי שיניים, אכלתי ארוחת בוקר וחשבתי להתאבד.
    והנה, הטקסט והתגובות של יובל שיעשעו אותי,
    והחזירו לי את הטעם לחיים.

    תודה.

  10. יובל איך, איך יכול להיות שלא שמת לב שערוץ הניו אייג’ הוא לא רק שופר של טרנדים בתחום, אלא גם משופע בהומור עצמי. אם היית מכיר את הכותב ועוקב אחרי האייטמים שלו, היית מבין שהוא אמון על תחום הסאטירה העדינה.

    מתפלאה עליך.

  11. הבעיה היא שכל הערוץ הזה הוא הפוך על הפוך בתוך הפוך על הפוך מתובל בקצת-קצת הפוך על הפוך ויווו איזה מגניבים אנחנו.

  12. שלושה ימים אתה את יושב עם האייטם, מתלבט ומתלבט, מתנשף ומזיע ובסוף מה שיוצא זה “חי חי חי חי – חה חה חה חה?” זה קצת עצוב לא? הלא מדובר באנקדוטה סטנדרטית מהסוג שמופיע במדורים קבועים בעיתונים היומיים כבר עשרות שנים. זו פוסטמודרניות? מילא, אם זו הייתה סתם אבחנה אוילית, אבל כשזה יוצא מאדם שאחוז נאה מהפוסטים שלו מוקדש לטראש יפני, ועוד בבלוג המתאפיין בצחוקיאדה שבעה מעצמה, חנופה הדדית ורפרור עצמי בלתי פוסק, אתה ממש שובר שיא.

    בעצם לא: השיא היה כשהתנפלת על הטקסט של האב השכול שכתב לבנו. מכיוון שסביר להניח שבעצם לא קראת את הטקסט, הפוסט הנוכחי הוא בעצם סוג של שיפור.

    האובססיה שלך לניו-אייג’ שווה אייטם בפני עצמו, אבל לא זה לא יהיה אייטם מעניין מאד.

  13. נעה – גם את מוזמנת להיכנס לי לתחת (יש מקום בשביל כול-כם).

    זה מזכיר לי שכאשר ג’ון סטיוארט התראיין ב-cross fire ב-CNN, טענו נגדו המנחים שהוא לא שאל שאלות קשות את המועמדים לנשיאות שהתראיינו אצלו בתוכנית. הוא ענה להם משהו בנוסח “אם הסטנדרטים של ה-CNN מתיישרים לפי הקומדי-סנטרל, אז אנחנו בבעיה קשה חבר’ה”.

    אז אני לא ג’ון סטיוארט וכאן לא הקומדי סנטרל אבל אם הביקורת שלך היא שהסטנדרטים העיתונאים ורמת הטקסטים באתר האינטרנט של אחד מאמצעי התקשורת החשובים במדינה, (“מעריב” במקרה שמישהו שכח) זהים לאלו של בלוגים (כלומר גלוב), אז אתם בבעיה קשה (לא שלא שזה היה סוד כמוס קודם לכן).

    ולגבי האב השכול, תנוחי.
    לא התנפלתי ולא נעליים, אבל אני לא מצפה מאישיות מוארת שכמוך לומר את האמת.

  14. יובל – תזהר הם עוד יקחו את ההזמנה שלך, להיכנס לכל מיני מקומות, ברצינות. אתה אף פעם לא יכול לדעת עם החבר,ה הרוחניים… 🙂

  15. יובלי,
    מציעים לך לחזור ולפרסם את הבלוג בתור טור אישי בזמן הורוד,
    בשם “בתחת”.
    לוקח?

  16. ואגב, אני מסכימה עם כל מילה שיובל כתב כאן,
    ובלי להתנפל, בבקשה.
    אני עשוייה להיות אם שכולה.
    או שלא

  17. איך פיספסתי את הדיון המרתק הזה – לקחתי חופשת סופ”ש ארוכה במועד הלא נכון.

    יובל בפעם הבאה תן התראה קצרה לפני פוסט שכזה….

    האייטם על המאסטר הגרמני מופיע באתרי ניו אייג’ נוספים בעולם, בתור אנקדוטה משעשעת ועם רמיזה לסטיות המיניות של המאמינים. nrg באמת לקחו את זה טיפה ברצינות- צריך להחליט אם זה ערוץ רציני או סאטירי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: