פסח 2.0 – שיתוף חוויות

קטגוריות:

נראה שרוב המשתתפים בתחרות החג המאוס הסכימו כי פסח זוכה במקום הראשון.

בעוד כ-12 שעות נהיה כולנו אחרי יציאת מצריים, תרתי משמע. ברוח ה-2.0 אני מזמין אתכם לקפוץ לגלוב לאחר הסדר ולספר על האירוע שעשה לכם את הערב: הדודה שהגיעה לבושה בוילון (תמיד יש מישהי שמגיעה לפסח לבושה עם וילון. לא ברור למה), קרובת המשפחה שמתעקשת להכין עוף למרות שכל שנה הוא יוצא יבש (!), הילדים שהתעקשו לנגב את הנזלת שלהם עליכם (ליתר ביטחון) והאיש הזה, הו האיש הזה, שעומד על כך שכו-לם יקראו את כככל ההגדה; מההתחלה ועד הסוף – כולל השירים שאף אחד לא יודע לשיר – ושבסוף הערב טפטפתם לו קצת טבסקו על העוגה.

אם גם לכם יש סיפור שכזה – למה לשמור אותו בבטן? היצטרפו לרשת שיתוף חויות הפסח, PharaOH, כאן בגלוב.

אאאאזזזזז, ניפגש אחרי הסדר!

(מי שלרוע מזלו, עבר עליו סדר משמים במיוחד, יוכל להיעזר בזכרונו משנים קודמות. מי שלרוע מזלו, לא מצליח להיזכר באירוע משנים קודמות, מוזמן לספר סיפור שקרה לחבר שלו. מי שאין לו חבר שלא יבוא לכאן. ואולי פשוט נסגור לכם כאן את החשבון)

תגובות

27 תגובות על “פסח 2.0 – שיתוף חוויות”

  1. אני מניח שיהיה הערב מצחיק 🙂
    (הרגע סיימתי להכין משהו כמו 7000 קניידלך, תפוחי אדמה ובטטות ברוזמרין ואת המרק שהקניידלך שטים בו, יהיה טעים!)

    וסיפור מלפני שנתיים:
    היינו אצל הדודים שלי באחד מהקיבוצים הדתיים בארץ. בדרך כלל הם עורכים את זה באחד החדרים של הקיבוץ, אבל הפעם הם עשו את זה אצלם בבית.
    שהגיע שעת חיפוש האפיקומן כל הילדים (וזה הרבה, הדודים שלי נתברכו בלמעלה מ20 נכדים) התחילו לחפש באמוק ולא מצאו. חיפשו וחיפשו וחיפשו, ואמרו, סבא בטח החביא את זה ממש ממש טוב השנה!

    כאשר כל הילדים נואשו מלמצוא את האפיקומן, דוד שלי ניגש למזנון, שולח יד בסדק שבין הארונות שלו, והפתעה! האפיקומן אינינו! הוא נלחץ, כי האפיקומן עטוף במפית של סבא וסבתא שלי שעברה במשפחה זה קרוב ל300 שנה ושרדה את השואה. מתחיל לחפש ולחפש, נכנס לחדר האמבטיה, ומוצא את הכלבה סועדת את ליבה באפיקומן (כלבה מוזרה ביותר, קראו לה ביגי, היא מתה בינתיים, אבל כשהייתה בחיים היא הייתה אוכלת כל דבר. מצות, לגו, עלים, פיסות עץ, קורנפלקס, ואני לא אתפלא אם מישהו יגיד לי שגם חלפי מכוניות ושברי זכוכית).
    ßye ßye!

    (זה כתב פקצות גרמני)

  2. המפית אגב חזרה למצב תקין אחרי כביסה.

  3. אני יודע שביקשת חוויות מהסדר אבל מכבי חיפה ניצחה את מכבי תל אביב. האירוע שעשה לי את הפסח 🙂 היה מדהים סוף סוף מכבי חיפה חוזרת לעצמה (טיפה מאוחר אבל עדיף מאחור מאשר אף פעם) חוץ משאיפת עשן מהפירו היה באמת אחלה. והכי חשוב אין למכבי תל אביב אליפות. עכשיו אני מכן לשבת ולסבול בשקט מסביב לשולחן הסדר

  4. גיובל- אם הייתי אתה לא הייתי עושה את הסדר בבית, יש סיכוי שהוא יתמוטט, או ישרף, או שהרשויות יחליטו באופן מפתיע ובלתי צפוי להרוס אותו, או שמישהו עלול להיכנס ולירות בכל יושביו, או משהו בסגנון.

  5. זה לא ורוד – ואין כוכב עם "beta"!

  6. נו… זה מה שמצאתי, לבקשות יותר מתוחכמות יש לפנות לג'יובל.
    חוץ מזה כוכבים עם "beta" זה כל כך 2006.

  7. מרמ, כמה אתה משלם לבריונים? או כמה הם משלמים לך כדי להיות הבריונים שלך? למה רצחת את ארלוזורוב?

  8. הינה הלוגו שלי:

    הכתב כתב חרטומים תקני (המרה לפני האתר הזה )

  9. אי אפשר לשים תמונה בטוקבקים 🙁
    אז הינה הכתובת:
    http://img442.imageshack.us/img442/6232/passoverbetapinkfg2.jpg

  10. שחקן חיזוק

    והנה הזדמנות להיות הראשון שמספר מחוויות ליל הסדר 2007, שכבר הסתיים אצלנו די מזמן (זה נוק אאוט טכני – אני בק"ק מלבורן השנה).
    וידוי חושפני: זה הסדר הראשון שלי שלא בבית הורי. אני חייב לומר, שטוב לחוות מדי פעם את הסדר אצל משפחה אחרת. זה נכון שהמשפחה שלי, כפי שנהוג לומר, put's the "fun" back into dysfunctional. ומצד שני, כשאתה רואה מה הולך אצל השכן…

    אבל אני לא אכפיש. היה נחמד, הקניידלך שקעו לבטן כמו צוללות קטנות והגפילטע-פיש המתוק היה, נו, טוב, אמרתי כבר שאני לא אכפיש. וגם הילדים הקטנים החמודים שהתרוצצו ועשו רעש היו יופי. באמת. היה: איש שמתעקש לומר את הכל, לא היה: דודה עם וילון. בקיצור: סטנדרטי לחלוטין.
    אולי בעצם לא כדאי לכתוב תגובות לבלוג אחרי ארבע כוסות?! חג שמייח.

  11. שברתי את מסורת מרק העוף עם הקניידלך. אכלתי קניידלך שבתוכן כבד בתוך מרק בטטה.
    אף אחד לא הצליח לגמור את האוכל. מרוב הסבר פניך לעולה we were at each others throats, השגיאות הדיקדוקיות של הילדים הקטנים היון משעשעות ועל היתר בבלוג שלי.

  12.  ג'יובל – גדול 🙂

    האם מישהו יודע לומר למה אחת הכוסיות ששותים לפני "שולחן עורך" היא בהסבה לשמאל? זה בגלל שכבר חז"לנו היו סמולנים מאניקים?

  13. אני אסתכן בשמאלציות, אבל אחרי שהבת שלי קראה איתנו את ההגדה, ודייקה בהגייה יותר מחצי מהאורחים, כבר הייתי כל כך מבסוטית שכלום לא עניין אותי יותר. אפילו לא כשגיליתי שאת מנת העוף שגיסתי הכינה (היחידה שיכולתי לאכול) היא תיבלה בין היתר בחצי כוס שמן, שיהיה.

  14. החגב עומד יציב(גם בפסח)

    אב הסדר החליט שהוא רפורמיסט ואמר- ברוך אתה ה' שברכת במצוותינו!
    היה טעים אם כי יבש למדי:
    +שיחה מרתקת על המערכת הכלכלית בבסיס בניית הפרמידות המצריות.
    + להסביר לסבא מה זה Entia non sunt multiplicanda praeter necessitatem (ה"תער" של אוקאם).
    המסקנה:חירות זה לא איזה להיט גדול

  15. יובל (13): את כל ארבע הכוסות שותים בהסבה לשמאל, יא אפיקורס. אני שולך מכתב זועם למנחה שלך בבר אילן. הוא כבר ירשום אותך לשניים-שלושה קורסים במחלקה ללימודי יסוד ביהדות.

    "השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים" (ב. נתניהו).

  16. כן, וזה צריך להיות "שולח". ככה זה אחרי ארבע כוסות + וודקה קטנה + בנדיקטין.

  17. יובל שמעת שעכשיו גם אזשכנזים יכולים לאכול קטניות?

  18. חכה עד שיתפרסם בתגובה פסק הלכה שמתיר לקטינות לאכול אשכנזים!

  19. פחחחח כולם פה שתויים שחבל על הזמן.

    ר"ש – אוקיי, אז כולן הן בהסבה לשמאל. אבל למה?!?

  20. טהטלאנט של הגלוב היה כל כך חולה ששתה רק כוס יין מסנכה. איזה חג עלוב. ולחשוב שאתמול שתיתי בקבוק יין שלם לבדי + 2 שוטים של וודקה, על בטן ריקה. כן, הקאתי אחרי זה,א אבל הייתה הקאה ממש כיפית.

  21. שחקן חיזוק

    אה, קושיות, קושיות.
    הסבה לצד היא צורת ישיבה מלכותית: תחשוב על התמונה של מישהו רובץ על הצד בעוד שהמשרת/ת מאכיל/ה אותו ענבים (קלופים, בטח קלופים). אגב, צד שמאל – פן יקדים קנה לוושט.

    והסבר יותר מפורט של הרב יואל בן-נון באתר "כיפה":
    http://www.kipa.co.il/holidays/show.asp?id=5333

  22. היה טעים. בדרך לעוד ארוחה.

  23. היה יופי של סדר, הדבר המצחיק היחיד שהיה זה שאחותי, בפרץ של יצירתיות, החליטה שיש שנים עשר חודשיא ולא שבתיא 🙂

    וגם- אחד מי יודע וחד גדיא שניהם בלי שום צל של ספק שירי שתיה -מי שמתבלבל לוקח שוט. זה בכלל לא מוטל בספק!

  24. מרמ, גם לך לא חסרה יצירתיות

    שנים עשר שבטיא

  25. […] זה לא שיש לי או היה לי משהו אישי נגדה, אבל בזמן האחרון מעוררת בי הספרה 2 תגובות עצבניות במיוחד. זה קורה בעיקר כשהיא מופיעה בוורסיה הקהילתית שלה, 2.0, כשלפניה מוצמדת מלה אחרת. דוגמות לא חסרות: כך, למשל, הפך החג האחרון לפסח 2.0 (לא רק בכותרות העיתונים: תחפשו את המושג ב”גוגל” ותגלו עוד). במקביל, ההגדה הוסבה להגדה 2.0 והדואר האלקטרוני אף הוא ניפק לנו מגוון ברכות 2.0. באופן כללי, למי שלא שם לב (או לא קורא עיתונים), אנחנו בעצם חיים בבועה 2.0 – מושג שתמצאו בערך בכל כתבה שנייה או שלישית בנושא הקהילות בעיתונים הכלכליים. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן