ניר שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות סיפור מעניין על הדרך שבה מפרסמים יכולים להתנאות בכתבה ש"פורסמה בוואלה". וכך עובדת השיטה. המפרסם שולח הודעת דואר זבל שנראית כך:
נו, זו הצעה כל כך מוצלחת לדיאטה, והכתבה עוד פורסמה בוואלה – חייבים ללחוץ. אז לחצתי. הגעתי לעמוד שזה מה שמוצג בו:
לא ברור למה צריך לעבור דרך התמונה של הרופא דמיקולו, אבל בסדר. לחצתי שוב. הגעתי לכאן. הדומיין www.440.co.il רשום על שם חברת "רוקח" שהיא המפרסם. את אותה הכתבה אפשר למצוא גם ב"וואלה מוספים".
ועכשיו לחלק המעניין.
חדי העין ודאי ישימו לב כי זו לא "כתבה שפורסמה בוואלה" אלא "מאת ד"ר רוזנבלט, כתבה פרסומית". לא הצלחתי להבין מי זה "ד"ר רוזנבלט" (אולי זה הרופא מהתמונה?) ומתי במהלך חייו הוא איבד את שמו הפרטי (מסכן), אבל מה שבטוח הוא שמישהו שילם על הכתבה הזו (אחרת לא היה כתוב "כתבה פרסומית"). כלומר, אם אני מנכ"ל של חברה שרוצה שכתבה שלי תפורסם בוואלה, כל מה שאני צריך לעשות הוא לשלם לוואלה כדי שיפרסמו את הטקסט שלי ב"וואלה מוספים", ואז להפנות אליה כאילו וואלה היא זו שפרסמה אותה שהרי בשורה התחתונה, היא אכן פרסמה אותה.
חלק מעניין לא פחות היא העובדה שאין בעמוד הבית של וואלה הפנייה ל"וואלה מוספים". במה הם בדיוק מתביישים? נראה שמדובר בארון ריק שלתוכו מזרימים כסף באמצעות תכנים בתשלום מצד מפרסמים שמאוחר יותר תולים על החגורה שלהם את השם "וואלה", אחרי הכל, האתר הפופולרי בישראל.
ולבסוף, מי שיפנה ל"מוספים קודמים" יגלה דבר מה מוזר. בכל "המוספים", הקישורים אל הטקסטים שיש סיכוי שנכתבו על ידי "מערכת וואלה" אינם פעילים. לעומת זאת, כל ה"טיפים" שנכתבו ומומנו בעזרתם האדיבה של מפרסמים, כולם עובדים. תוכן מערכת – לא עובד, מפרסמים – עובד גם עובד. מה נהיה?
הקונספט של "כתבה פרסומית" אינו חדש. הוא קיים גם בעיתונות המודפסת. אבל מי שמפרסם כתבה פרסומית בעיתון אינו יכול להפנות מאוחר יותר אל הטקסט ולטעון "כפי שפורסם ב'הארץ'"; יש הפרדה בין תוכן לפרסום. במידה והמערכת תגלה שעושים שימוש נלוז במוניטין שלה, היא תמהר להגיב. באינטרנט, וכנראה שבעיקר אצל וואלה, הכל הרבה יותר אלסטי. וואלה יכולה לטעון להגנתה שכתוב בפירוש שמדובר ב"כתבה פרסומית". זה מדויק לחלוטין. מה שלא ברור הוא מדוע כל זה מתפרסם תחת השם "וואלה מוספים" שנותן את התחושה שמדובר במוצר תוכן לכל דבר של האתר (בעוד שהתוכן בו לא עובד לעומת הפרסום שעובד בלי הפסקה).
אני לא יודע זאת כעובדה, אבל למתבונן מן החוץ זה נראה כאילו וואלה בנתה קונסטרוקציה שמאפשרת למפרסמים דוגמת "רוקח" להתהדר בשם "וואלה" מבלי לשקר. אם היו מוסיפים את המילה "פרסומיים" לשם "וואלה מוספים", זה היה נראה קצת אחרת אבל אז אולי זה לא היה קורץ כל כך לבעלי המאה.
עברו שם כל גבול עם התוכן השיווקי.
אהבתי את המילה "להתנאות". התכוונת למה שנדמה לי שהיא אומרת?
וואלה כבר מזמן הפכה להיות פורטל הזבל הישראלי.
לא ברור מי מבלה שם, ועוד לא ברור איך שוקן הצליח לפתח את אתר 'הארץ' מחד ואת וואלה מאידך….
שניה, אני פה רק שאלה…. מה חדש!?
המממ… אולי תקימו את "הגלוב מוסיפים"? מוסיף סוף סוף יצדיק את השעות הנוספות שהוא מקבל…
זה עוד אחד ממעללי עדי ז'ורבין, אקס חברת אובייקטיבי.
היום יש לו חברה שהוא מנהל בשם רוקח פארמצ'י (או פרמאסי).
ז'ורבין הוכרז כפושט רגל לפני שנתיים, ולכן אסור לו להקים חברות, אבל מותר לו לנהל חברות שבני המשפחה רושמים בעבורו.
ולמה וואלה?
לז'ורבין יש חשבון ישן עם וואלה שלא נתנו לו אימייל של אחת שהשמיצה אותו בשם בדוי.
זה חצי נכון כי לדוגמא בערוץ הספורט של וואלה תוכל למצוא עוד הרבה פרסומות "סמויות" לווניר וכאלה כך שהם לא קוברים את זה רק במוספים ואם אני לא טועה וכבר קיבלתי את הפרסומת הזאת אוכסנה על השרת שלו (הוא פשוט העתיק את הדף)
בכל מקרה מה שאותי מטריד יותר היא החדירה של פרסומות סמויות לתוך תוכן שלא מוגדר כפרסומי.
לאחרונה YNET ו-NRG שתי אתרי חדשות שאמורות כמובן לתת דעות אוביקטיביות נתנו בית אחד לשיר שלנו ואחד לאלופה. עכשיו כמובן שבכל אחד מהם החלו לצוץ הרבה יותר כתבות מהמצופה על כל אחת מהתוכניות ואני חושב שזאת בעיה יותר גדולה.
וגלעד לשאלתך מי מבלה בוואלה . אם ההגדרהשל MSN ישראל בפי רבים היא "אתר הבית לאלה שלא יודעים להחליף דף בית" אני חושב שההגדרה של וואלה היא "אתר הבית לאלה שידועים להחליף דף בית" אני חושב שהקהל העיקרי של וואלה הוא לא קהל "מנוסה" באינטרנט אין לו מושג מה זה RSS או ביטורנט והוא רק רוצה לקבל את החדשות שלו ואין שום דבר רע בזה.
לספאם הבא הוא יוסיף "כפי שסוקר בבלוג 'מאבד תמלילים'.
סורר מורה – לול!