בשלב הזה לא ברור מי זה האיש (בהנחה שזה איש) שנכנס לורג'יניה-טק וירה למוות ב-31 סטודנטים, ולא ידוע האם זה טרוריסט מבחוץ או טרוריסט מבית. בכל אופן, מי שלא יצא לו לראות את הסרט של מייקל מור על רצח התלמידים בקולומביין מוזמן לעשות את זה עכשיו.
כמה שנאה צריכה להיות בבנאדם כדי שיחליט להיכנס לאוניברסיטה במטרה לגמור את החיים של סטונדטים וסטודנטיות? למה זה קורה פעם אחר פעם בארה"ב? התשובה של מור היא פשוטה (ולכן חלקית): כי יש יותר מדי נשק בידיים של יותר מדי אנשים. האמת היא שהתרבות האמריקאית היא תרבות בשקיעה ואין פלא לכן שהתרבות הישראלית שעושה ככל יכולתה להיות "כמו באמריקה" סובלת מאותם סימפטומים ממש.
נכון, פה תלמידים עדיין לא יורים בתלמידים אחרים אבל הם דוקרים אותם. בקטנה.
זה תמיד מרתק לראות ולשמוע את האמריקאים אחרי שהחלום שלהם, שלא קיים בשום מקום חוץ מאשר בראש של כמה לבנים עשירים, מתנפץ. זה מדהים לראות את הפרצופים ההמומים שלהם כאשר הם מגלים שאין שום דבר שבאמת מאחד אותם כחברה חוץ מאשר המרדף אחר הכסף. האמריקאים כבר לא דוברים את אותה השפה, לא יונקים את אותו סט ערכים ולא אוהבים האחד את השני. הם מפחדים האחד מהשני. תמיד אפשר להאשים את הפסיכופט שירה ולטעון שהוא "עשב שוטה" שלא מייצג שום דבר עמוק אבל האמת היא שהאימפריה האמריקאית מתפוררת. היא רקובה.
יש הרבה מה לקנא באמריקאים, אבל בחיי שאף פעם לא רציתי להיות אמריקאי.
מצד שני, גם להיות ישראלי זה לא גליק כזה גדול.
כתיבת תגובה