הם יורים גם באמריקאים

בשלב הזה לא ברור מי זה האיש (בהנחה שזה איש) שנכנס לורג'יניה-טק וירה למוות ב-31 סטודנטים, ולא ידוע האם זה טרוריסט מבחוץ או טרוריסט מבית. בכל אופן, מי שלא יצא לו לראות את הסרט של מייקל מור על רצח התלמידים בקולומביין מוזמן לעשות את זה עכשיו.

כמה שנאה צריכה להיות בבנאדם כדי שיחליט להיכנס לאוניברסיטה במטרה לגמור את החיים של סטונדטים וסטודנטיות? למה זה קורה פעם אחר פעם בארה"ב? התשובה של מור היא פשוטה (ולכן חלקית): כי יש יותר מדי נשק בידיים של יותר מדי אנשים. האמת היא שהתרבות האמריקאית היא תרבות בשקיעה ואין פלא לכן שהתרבות הישראלית שעושה ככל יכולתה להיות "כמו באמריקה" סובלת מאותם סימפטומים ממש.

נכון, פה תלמידים עדיין לא יורים בתלמידים אחרים אבל הם דוקרים אותם. בקטנה.

זה תמיד מרתק לראות ולשמוע את האמריקאים אחרי שהחלום שלהם, שלא קיים בשום מקום חוץ מאשר בראש של כמה לבנים עשירים, מתנפץ. זה מדהים לראות את הפרצופים ההמומים שלהם כאשר הם מגלים שאין שום דבר שבאמת מאחד אותם כחברה חוץ מאשר המרדף אחר הכסף. האמריקאים כבר לא דוברים את אותה השפה, לא יונקים את אותו סט ערכים ולא אוהבים האחד את השני. הם מפחדים האחד מהשני. תמיד אפשר להאשים את הפסיכופט שירה ולטעון שהוא "עשב שוטה" שלא מייצג שום דבר עמוק אבל האמת היא שהאימפריה האמריקאית מתפוררת. היא רקובה.

יש הרבה מה לקנא באמריקאים, אבל בחיי שאף פעם לא רציתי להיות אמריקאי.
מצד שני, גם להיות ישראלי זה לא גליק כזה גדול.

64 מחשבות על “הם יורים גם באמריקאים

  1. ראית בכלל את הסרט ? נסה להיזכר בקטע שהוא הולך לקנדה, מדינה עם יותר כלי נשק לאדם (נתון שהוא מצטט) ומראה איך אנשים לא נועלים את הדלתות. הוא מדבר על תרבות אלימה, לא על גישה לנשק.
    מעבר לזה הביקורת השיטחית על התרבות האמריקאית היא ממש לא במקומה, בטח שלא לאחר טבח שכזה.

  2. תרבות אלימה נובעת, בין השאר, מגישה לנשק. נשק הוא מסר.
    אני קורא כאן שבקנדה יש 7.4 מיליון כלי נשק. בארה"ב יש 222 מיליון כלי נשק. מעניין איפה יותר בטוח.
    ולגבי עיתוי הביקורת, אני מבטיח בפעם הבאה להתקשר אליך קודם ולשאול אם זה בסדר להעלות את הפוסט.

  3. אה נכון, פה הנכד של שרת החינוך אלוני, לא רצח את נהג המונית דרק רוט?

    איזה מזל שאנחנו לא אמריקה, פה שר האוצר מנהל משפחת פשע עם כספות, מזוודות כסף, מעטפות ומעילות בעמותות, חלקן פיקטיביות, חובות של מאות מליארדים, כסף שחור..

    אבל שם.. שם יורים באנשים באוניברסיטאות!
    פה זה לא יכול לקרות, כי כולם כל הזמן בשביתה..

  4. לכל חברה יש את החוליים שלה.

    גם לנו יש גם הרבה. אבל אני אוהב את המדינה שלנו על כל הפגמים שלה.
    ככה זה עם פטריוטיזם.

  5. סליחה כתבתי מאות מליארדים והתכוונתי עשרות מליונים, אם כי אין לדעת מה עוד יעלה יואב יצחק בחכתו.

  6. מעניין שרוב הישראלים שואפים להיות "כמו האמריקאים" מבלי להכיר אותם בכלל.

    הישראלי המצוי שואף לחיים האמריקאים שהוא רואה בטלויזיה ובסרטים, מבלי ממש לדעת מה הולך שם.

  7. לא שזה רלוונטי למה שכתבתי, אבל הנה אתר קצת יותר רציני על הערכות לגבי כמות הנשק בקנדה, מסתבר שקצת קשה לדעת כמה יש שם, כשפחות מחצי מכלי הנשק רשומים.

    מעבר לכך מצחיק לראות איך אתם מדברים על האמריקאים כגוש אחד, אצלנו יש חילונים (סמולנים וימנים לחוד), דתיים, חרדים, ערבים, דרוזים ובדואים ולכל אחד אופי וסגנון חיים אחר. אבל 300 מליון אמריקאים חיים באותו סרט בדיוק.
    יש שכונות באמריקה שאנשים שפויים לא נוסעים דרכם למרות שזה קצר יותר לעומת ערים שמשאירים בהן את האוטו מונע כשהולכים לעשות קניות בסופר. אף אוטו לא נעלם.

  8. מצטער יובל, אבל זה אחד הפוסטים היותר תמוהים שלך. לאמריקאים יש את האתוס שלהם, והמיתוסים שלהם, והם מחוברים כחברה לא פחות ולא יותר מחברות מערביות אחרות, וסובלים מחוליים שונים ומשונים של חברות מערביות, והם גם בריאים, בדרכם שלהם. הם גם חשופים יותר מחברות מערביות אחרות לביקורת (בגלל הפתיחות היתרה, התיקון הראשון לחוקה וכו') ובגלל מעמדם הגיאו-כלכלי גם סופגים ביקורת חיצונית יותר מכל היתר. השגיאה הקשה ביותר שמבקרים עושים, אגב, היא להניח הנחות סטראוטיפיות כמו שאתה הנחת כאן כגון שהדבר היחיד שמאחד את האמריקאים זה המרדף אחרי הכסף. ועוד אגב, כחברה שמאפשרת את המשך השפלתם של ניצולי השואה החיים בעוני, כחברה שצבאה תיפקד במשך עשרות שנים כצבא כיבוש ועדיין לא השתחרר לגמרי מתפקידו זה, כחברה מתוכה צמחו ברוך גולדשטיינים ועמי פופרים ויגאל עמירים ושני רוצחי דרק רוט שהוזכרו למעלה ובן החלאה ההוא ברכה שרצח שישה בני אדם על הכביש, כחברה שלא חסרים לה חוליים ופסיכוזות משל עצמה, אני לא בטוח שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבקר יותר מדי את האמריקאים. ואני מזכיר לך שאני אומר את הדברים מעמדה של מי שחי בשני המקומות.

  9. דני – כמובן שאתה צודק אבל בזה הרגע גמרת על הסוציולוגיה. אם אי אפשר לדבר על חברה אז בוא נוותר על סוציולוגיה ונעבור לפסיכולוגיה.

    אין ספק שהחברה האמריקאית היא רב-גונית ויש לה מיליון פנים. כל מי שטייל במדינה המדהימה הזו (ועשיתי שם שני טיולים [וללא קשר ביקרתי בה לפחות עשר פעמים] והייתי מוכן לעשות עוד 20) יודע את זה.

    אבל אני חושב שבכל זאת אפשר לדבר על *החברה* ועל *התרבות* *ה*אמריקאית (למרות שגם היא מתפצלת לאינספור תתי-תרבויות). בהתייחס לדוגמה שלך, אני חושב שמספר הערבים שמשאירים בהם אוטו מונע כשהולכים לעשות קניות בסופר הולך וקטן (גם בישראל פעם ישנו עם דלתות לא נעולות).

    למרות שבישראל יש דתיים, חרדים, ערבים, דרוזים ובדואים – האם אי אפשר לדבר על "החברה הישראלית"?

  10. מעניין אם הדיווחים שהוא אסיאתי מהווים תפנית בתיוג של קבוצת זרים חדשה בחברה האמריקנית.. אולי מוקדם מדי לשפוט, אבל מימדי הטבח גדולים מספיק בשביל להרעיד לכמה ימים את טרחני חיפוש המשמעות (כמוני, למשל)

  11. עידן, אני חושב שחיית יותר מדי בניו-יורק (כמטאפורה, לא יודע אם באמת חיית בניו-יורק) ופחות מדי באמריקה.

    ללא קשר, פוסט תמוה? סבבה. עליי.

  12. אני מוחה. בכל פעם שאני מתנתקת לכמה שעות עולים פתאום עשרות פוסטים. לא מקובל!

  13. הנכד של שרת החינוך אלוני, רצח את נהג המונית דרק רוט? יש לך איזה הוכחה לטענה הזאת, כי אם לא אז נראה לי שצריך להעיף את ההודעה שלך מכאן בהקדם האפשרי.

  14. מאחר שבסופו של דבר הכל משם מגיע אלינו – מוסיקה, מזון מהיר, שמפו, טרנדים מכוערים של נעליים – אם כי באיחור מה, לא נותר אלא לומר (ואין מדובר בייחול, או איחול, אלא בקביעה מדעית לפחות כמו התחזית של השירות המטאורולוגי. כן, גם זה מדע!):

    בקרוב אצלנו

  15. את הסרטים של מייקל מור אני רואה (אם בכלל) לא עם גרגר מלח בישול אלא עם כמה כפות מלח גדושות. הוא אוהב לשחק עם הנתונים ולרמז הקשרים יצירתיים כדי להעביר את דעתו המעוותת בצורה של סרט דוקומנטארי. לא מעט ליברלים סמולנים בארה"ב כבר התרעמו שהוא עשה להם יותר נזק תדמיתי במקום שירות, במיוחד עם פארנהייט 911.

    לגבי אנשים שקוצרים מתפללים בכנסיה, טרוריסטים איסלאמיים ושאר קנאות דתית, אין לי פתרון חוץ מחינוך למחשבה ביקורתית כתחליף לדוגמות דתיות.

    לבסוף לריסוסים בכמויות מסחריות כמו קולומביין – זה שוב ענין של רשויות החינוך. אין לי פתרון מנומק לצערי, זה לא התחום שלי…

  16. יובל בחייאת רבאק – מייקל מור זה מקור מפוקפק ביותר. ולטעון שזמינות הנשק בארה"ב מהווה איזה שהוא מדד ליריות בביה"ס זה טיעון חלש בדיוק כמו הטיעון שלו היו מאפשרים לשאת נשק באוניברסיטה היו מאפשרים לסטודנטים להגן על עצמם ולירות בתוקף לפני שהספיק להרוג 30 ומשהוא סטודנטים. ד"א זמינות הנשק החם בישראל הרבה יותר גבוהה (לנפש, כן?) מאשר בארה"ב ועדיין אתה לא רואה ילדים פותחים במטווחים בביה"ס.

    כאחד שגר בפרבר ולא בעיר הגדולה אני יכול להעיד שחיי הקהילה והחוסן החברתי של הקהילות בארה"ב אינן קטנים, ואולי אפילו גדולים, ממקומות אחרים בחברה המערבית. אבל אני כמובן לא טיילתי בארה"ב פעמיים אז מה אני מבין 🙂

  17. בחודשים האחרונים היה פה מנהל סניף דואר שנרצח בצפת, מאבטח שנרצח בשוד בחולון, שני אזרחים שנרצחו בנסיבות לא ברורות ביפו, מנהל יחידה באיכילוב שנורה בנסיעה ברכבו הביתה, שני מקרים של נערות שנרצחו בצפון, גנבי רכב שדקרו שוטר כמעט עד מוות, חבר כנסת שהלך מכות שתוי בבר.. וזה בלי שפע ארועים פליליים, עברייניים ועל רקע לאומני מדי יום

    אם כבר אני חושב שאמריקאים צריכים לחשוש להפוך לישראל

  18. יאללה יאללה איזה צביעות:

    א. יש בארץ עשרות מקרים של גברים שרצחו נשים ו/או התאבדו עם נשק שהיה ברשותם ברשיון

    ב. עומדים פה לשחרר מהכלא בעסקה הזויה טרוריסטים שחלקם תכננו מעשי רצח של יותר מ-30 אנשים.

    ג. אפילו קוראים פה לגשם 'היורה'..

  19. צפריר, לא רק הישראלים שואפים להיות אמריקאים. תרבות הפופ השולטת בכל העולם היא אמריקאית וברוב העולם, אם לא כולו, אנשים שואפים לחלום האמריקאי, גם אם מעולם לא ביקרו באמריקה.
    ככה זה, הוליווד שולתת!!

  20. רק מחזק את עידן, התשובה של מור בדיוק הפוכה… הוא מראה שגם בקנדה יש גישה חופשית לנשק ואין שם כמעט מקרי רצח, בוודאי לא ביחס לארה"ב.

    מעניין אגב התובנה הנכונה של טומי לפיד בנושא, בספרו "עוד אני מדבר" הוא מונה מספר מקרים בארה"ב של יריות ללא אבחנה תוך הריגה של עשרות איש, "גבר בן 30 נכנס לבית ספר" וכו', ותוהה למה אין אף מקרה אחד של אשה יורה, ועונה, "בשביל זה צריך להיות גבר".

  21. לא שאני יודע מה היתה הסיבה לטירוף הזה, אבל לפחות בארץ יש לפסיכים כאלה איזו סיבה דתית.
    (איכס)

    ותפוזו (24):
    יש עשרות מקרים, אבל זה לא נעים להודות שגבר שרצח את אשתו (בגלל חמת זעם או שכרות או וואטאבר) זה ממש לא כמו בחור שהולך וקוצר למוות 30 איש שהוא לא מכיר תוך שעה באוניברסיטה.

  22. ברור שמייקל מור מוטה לכיוון מסוים. לכל אחד יש אג'נדה, אבל לפחות הוא לא מסתיר את זה. אפילו אם מפקפקים בנתונים סטטיסטיים שהוא מוסר, הרעיונות והניתוחים שלו לגיטימיים ואפשר לדון בהם.
    בסרט הוא מדבר לא רק על כמות הנשק (שבקנדה היא גדולה יותר פר בנאדם), אלא על הנגישות לנשק: אפשר לקנות כדורים מסוכנים במיוחד בוול-מארט, יש בנק שאם אתה פותח בו חשבון, אתה מקבל רובה מתנה! (ואצלי רק קיבלתי חזירון חיסכון – לא פייר!)
    מצד שני, אם מחפשים מדינה עם נגישות לנשק (נגיד m16), אנחנו בטח מספר 1.

  23. לא ניתן למנוע לחלוטין מקרים כאלו, אבל ברור שצימצום זמינות הנשק באוכלוסיה עוזר.

    בדיוק לפני 11 שנים, ב 28 באפריל 1996, צעיר טסמני ללא עבר פלילי וללא עבר נפשי פתח באש במזללה בפורט ארתור,הובארט. 35 הרוגים גרמו למחוקקים לנקות את הרחובות באוסטרליה מנשק חם. במבצע שעלה מאות מיליונים אספה הממשלה את הנשק מאזרחים בעלי רישיון. במשך תקופה מסויימת גם מרבית השוטרים לא נשאו נשק חם (עד האולימפיאדה) והסטטיסטיקות מאז מראות ירידה מתמדת במקרי מוות ואלימות מנשק חם. המקרה האוסטרלי נדון גם במקומות אחרים ואולם קשה להאמין שניתן לנקות מקומות שאינם מבודדים באותה הצורה מנשק חם.

  24. נני ורוגל – אני חושב שנויף הכי מדייק. העניין הוא באמת הנגישות לנשק. ורוגל, הטיעון שלך לגבי ישראל רק מוכיח את הטיעון שלי והוא שמעבר לנגישות לנשק מדובר גם בעניין תרבותי/חברתי. מצד שני, מה אני מבין, אף פעם לא הייתי רפובליקני.

  25. אני מסכימה עם כל מילה של הפוסט!
    אני שונאת את התרבות האמריקאית
    וחוצמזה… הגיע הזמן לתת לסין להיות מעצמת העל של העולם.
    פחות המבורגרים ויותר משמעת. זה מה שצריך.
    האולימפיאדות יהיו יפות יותר, סמכו עלי!

    קבוקים- ממתי אתה כותב פה?! 🙂

  26. אני חושב שאי אפשר להתעלם, בהקשר הזה, לעובדה שבארהב אפשר לקנות נשק תקיפה אוטומטי ותחמושת עם פיקוח מינימלי.
    כשסופרים כמות נשק לאדם צריך גם להתייחס לסוג הנשק, לדוגמה, אני מניח שרוב כלי הנשק בקנדה הם רובי צייד ולא קלצ'ניקובים.

    חוץ מזה אפשר לראות פה דוגמה ויזואלית למספר המתים מתקיפה בנשק בארהב ב 2004
    (תגללו קצת למטה)
    http://www.chrisjordan.com/current_set2.php?id=?view=XXX_09NNN/

  27. מממ…פורצלינה, את צריכה לבקר בסין.

    גם בסין יש המבורגרים, אוכל מקומי שלא כדאי לייצא, תרבות של עישון ויריקות בכל מקום, זיהום אוויר נוראי במקומות מסויימים, זיהום שרק הולך ומתפשט, ויש אפילו סינים שמנים !

    שלא לדבר על ה"דמוקרטיה" הסינית…

    בקיצור, התדמית של סין רחוקה מהמציאות.

  28. האגדה האורבנית לגבי "רוצח דרק רוט הוא הנכד של שולמית אלוני" נובע מהדימיון בין השם של האבא של הרוצח- עו"ד אהוד אלוני
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART/980/667.html

    והבן של שולמית אלוני- הבמאי אודי אלוני
    http://cinemascope.co.il/?p=6

    (וגם כאן)
    http://www.droppingknowledge.org/bin/user/profile/6505.page

  29. תפוזו, עם כל הכבוד, חובת ההוכחה כאן היא עליך, וכדאי היה שאתה תבדוק את אמיתות העניין לפני שאתה מפיץ בהתלהבות מידע מפוקפק.

    בכל מקרה, כשניסיתי לבדוק את העניין ברשת, גיליתי שחוץ מאוסף של טוקבקיסטים מרשימים כמוך, שמנפנפים בהנאה ב"מידע" הזה, אין לכך כל סימוכין.

  30. למייקל מור היה לי כבוד ואין לי יותר אחרי שקראתי את אחד מספריו (בתרגום לעברית). כל עוד הוא דיבר על אמריקה הוא שיכנע אותי.

    עד שהוא דיבר על ישראל ויאסר ערפאת (כאשר הטרוריסט היה עדיין בחיים, הספר גם נכתב לפני הפיגועים ב- 11 בספטמבר). הוא הציע (וברצינות) לערפאת לחדול מאלימות ולנהוג כמו גאנדי. הוא הציע שארפאת ישב על הכביש לעזה (אני לא זוכר בדיוק איפה הוא אמר), ויארגן ישיבת מחאה המונית של פלסטינים על הכביש. אם הישראלים יזיזו אתכם מהכביש הוא אמר שם, יהיה להם עסק איתי.

    הוא לא מסוגל להבין שלהיות טרוריסט זה עיסוק, זה מקצוע. הוא באמת חשב שהוא מציע לעראפת משהו שערפאת לא מבין לבד, ולהיפך.

    ככה זה. דברים שרואים מפה לא רואים משם, ולהיפך.

  31. תיקון הקלדה (42):
    "משהו שערפאת לא מבין לבד, ולהיפך": "ולהיפך" לא היה צריך להיות כאן כמובן.

  32. יונתן, איכשהו הטענה שלך מדגימה משהו לגבי כל הדיון הזה. קל לנו לנתח, להכליל ולהציג את האמריקאים בכל מיני צורות. אבל אם מישהו אומר משהו עלינו (בדרך כלל משהו שלא קל לנו לשמוע) – אז ברור שהוא לא מבין כלום.
    אולי אנחנו צריכים איזה אמריקאי שייכנס לדיון ויסביר לנו שדברים שרואים מכאן (ארה"ב) לא רואים משם, ושאנחנו פשוט לא מבינים שום דבר.
    ואני חושב שדווקא לפעמים (ובדגש על לפעמים) מישהו מבחוץ רואה כל מיני דברים שמי ששקוע עמוק בפנים (שלא לומר עמוק בחרא) לא רואה.

  33. נויף, באופן כללי אני מסכים, באופן ספציפי לא.

    במקרה שהתייחסתי אליו הוא (מייקל מור) לא יודע על מה הוא מדבר. האם אתה סבור שעראפת לא פעל בדרכי שלום פשוט כי לא חשב על האפשרות הזו?

  34. "בשלב הזה לא ברור מי זה האיש (בהנחה שזה איש) שנכנס לורג‘יניה-טק וירה למוות ב-31 סטודנטים,"??
    ממתי לא ברור שזה איש?
    ברור שזה איש, וזה היה ברור לי גם אם בעברית לא הייתה הפרדה בין זכר לנקבה.
    ונראה לי שכבר הזכירו בתגובות שלא ידוע על מקרים כאלה שבוצעו ע"י נשים.
    ואתם יודעים מה, גם אם יש מקרה או שניים של נשים אני מתארת לעצמי שהסוגריים האלה – "בהנחה שזה איש" – נשמעים כמו איש מתגונן ומגונן על בני מינו.
    ועל זה נותר רק לומר – פפף

  35. חתול אדיש, בארה"ב לא מוכרים נשק אוטומטי. למעשה יש הגבלות על נשק שניתן להסב אותו לנשק אוטומטי. גם היכולת לקנות נשק משתנה ממדינה למדינה, החל מאפשרות לקנות נשק שלא ניתן להסתרה עם הצגת ת.ז. (נדמה לי שכבר לא שולחים בדואר) ועד לצורך לחכות כחודש בזמן שנעשות שלל בדיקות על רקע נפשי ופלילי.
    היתה הצעה לפני כמה שנים להגביל מכירה של נשק בקליבר גבוה (חצי אינטש, לא אקדח), היו הרבה נימוקים טובים למה צריך לעשות את זה, יצרני הנשק הציגו רק טיעון אחד למה לא להפסיק. מעולם לא נרצח איש בארה"ב עם קליבר כזה (כנראה שהתחמושת יקרה מדי).

  36. יובל, לא יורים שם באוניברסיטאות מדי יומיים. הטבח המפורסם בקולומביין עליו נעשה הסרט התרחש לפני 8 שנים, וביחד עם ההשתללויות האחרות והצלף מוושינגטון הם עושים הרבה רעש ולכן כן מדובר בעשבים שוטים.

    יש גם מקומות בארה"ב (ניו יורק בתקופת ג'יוליאני היא העיר הבולטת) בהן הפשיעה ומקרי הרצח והאלימות ירדו לרמות שלא הכירו עשרות שנים.

    אני מסכים איתך שהתרבות שם רקובה, אבל אני חושב שאתה פסקני מדי.

    גילוי נאות: אני נושא דרכונים ישראלי ואמריקני וביליתי חודשים מחיי בארה"ב, בהן נהנתי מאוד אך גם נחשפתי לתרבות צריכה מגעילה וקפיטליסטית ותרבות אלימה מאוד – לא יודע אם זה גליק גדול לגור כאן או כאן.

    מצד שלישי, גם להיות דרפורי זו לא מציאה גדולה.

  37. אה נפלתי בפח של אגדה אורבנית? טוב אז אני מתנצל תודה על התחקיר.
    בכל מקרה הפה של שולמית אלוני גם הוא תורם לרצח יהודים, אז לא צריך לחפש אצלה את הנכדים.

  38. מודה לך, אבל מכיוון שהפה של שולמית אלוני מפיק מרגליות שאחרכך מצוטטות בתקשורת הערבית להצדיק טבח וחטיפה של ישראלים, מבחינתי היא גרועה מארבל אלוני.

  39. תפוזו, של נעליך לפני שאתה מדבר על שולמית אלוני. אם היית מקשיב לה פעם, אולי הייתה לך קצת יותר דרך ארץ. אגב, אני חייב לומר שכשאתה לא מדבר על פוליטיקה או על ערבים אתה בסדר. אז אולי פשוט תמנע מלדבר על הנושאים האלה.

  40. אה כן, איפה בדיוק 'דיברתי על ערבים' פה?

    אתה רואה, אתה נופל כמוני באותה קלות לאגדות אורבניות.

  41. 1. "…ה****** כבר לא דוברים את אותה השפה, לא יונקים את אותו סט ערכים ולא אוהבים האחד את השני…"
    מעטים הם העמים (איזו מילה ארכאית.. "עם") המערביים שאינם מתאימים למשפט הזה.

    2. שאלה שניסיתי להעלות בפוסט של "זרובבל" ללא הצלחה: למה את התרבות האמריקאית מותר ואפילו אופנתי לקלל לקלס ולגדף, ומי שעושה דברים דומים על תרבות אחרת נחשב חשוך, אתנוצנטרי גזען וכו'? השאלה אפילו יותר מציקה לי אחרי שמתברר שבמקרה זה, הרוצח היה בכלל קוריאני, ויצא שסתם לכלכת על אמריקאים.

    3. על מה מבוססת ההנחה שבישראל "כולם רוצים כמו אמריקה"?

  42. טוב אז גם אני דיברתי באופן כללי על בן טובים ( האבא עו"ד, הסבתא.. אלמונית ) שיורה סתם בנהג מונית.
    פשוט היה יותר נחמד אם הייתה לו גם סבתא שרת חינוך. ועוזרת בית דרום קוריאנית.

  43. מגיב (57):
    1. ללעוג לאמריקאים זה קל משום שאצלם הכל "הכי". הכי גדול, הכי טוב. הם יודעים יותר טוב מכולם. יש לעג לריש כשזה די מתפוצץ להם בפנים (משחקי המילים לא מכוונים). היומרנות האמריקאית היא זו שמכליאה. זה ופוליטיקלי קורקט.
    2. שים לב לשמות/לצורת הכתיבה של חברות בישראל: Hot, Yes, Netvision, Aroma, Castro, H&O, Home Center, Auto depot, Bigbox, Shekem electric. יש מקום להמשיך?
    העברית לא טובה לכלום. אפילו לבזק יש לוגו באנגלית למרות שהשם עברי לעילא.
    לפני כמה ימים שמעתי ראיון ברדיו עם איזה יצרן דגלים שטען כי בשם הפטריוטיות הוא היה רוצה שיבואו אליו לעבודה מועדפת ביצור דגל הלאום. למרבה האירוניה, השם של החברה מורכב משלוש אותיות לועזיות….

  44. 1. לא שאלתי למה זה קל ללעוג להם, שאלתי למה זה מקובל. הרי הבחור מהפוסט הקודם שלעג לתרבות המרוקאית (אנשים שרוקדים דבקה ומתופפים על דרבוקות או משהו כזה) הוקע כמעט מיידית (ובצדק).
    2. אנגלית היום היא שפה בינלאומית. קניונים ורשתות בינלאומיות קיימים גם בשאר העולם המערבי, והמעבר לשפה האנגלית רווח גם שם. באותה מידה יכולת לטעון שפרסום מאמרים באקדמיה בשפה האנגלית זה "אמריקניזציה", כשברור שבמקרה זה המגמה היא יותר גלובליזציה.

  45. הסרט באולינג לקולומביין הוא יסוד רעוע במיוחד להסקת כל מסקנה שהיא, על אחת כמה וכמה על הסיבות למקרי הירי המרובים בארה"ב.
    מדובר בסרט שפשוט "נתפר", קטע לקטע, על מנת להטעות ולהסיט את דעת הקהל האמריקאית, וקטעים רבים מתוכו גובלים פשוט בזיוף (חיבור של קטעי וידאו שצולמו בזמנים שונים, והצגתם כאירוע יחיד ורציף וכו').
    האתר הבא מציג את כל "אי-הדיוקים" שיש בסרט, וגם את האמת בנוגע אליהם, שמור דאג להסתיר:

    http://www.hardylaw.net/Truth_About_Bowling.html

  46. לדעתי חלק מהקטע הזה אצל אמריקאים, של להחזיק יותר מדי נשק וגם לירות בו, בא בין השאר (כלומר יש עוד סיבות אבל על זאת לא מדברים מספיק) מכל הקטע של ארץ החופש, אפשרויות בלתי מוגבלות וכו'. כלומר, חופש זה מצוין וחוקה שמאפשרת חופש זה אחלה, לא צריך להפסיק עם זה. אבל כשבמדיה הפופולרית ובחיי היום יום הם כל כך מתלהבים מזה, יוצא שהם מאבדים את הגבולות בין מה שמותר לבין מה שהם צריכים.

    אז לא צריך רובה, אבל הם קונים. אז לא צריך לשמור עליו טעון, אבל הם שומרים. כי מותר.

    וכשדוחפים הכל עד לגבולות החוק קל יותר לחצות אותם.
    (במיוחד אם בפרץ של כעס ו/או בורות שוכחים את ההגיון שמאחורי חלק מהחוקים)

    דברים כמו זה שאצלנו לא מקובל לנסוע באוטו ביום כיפור אף פעם לא יקרו אצלם. ארץ החופש, אף אחד לא יגביל אותם! ולנו ברור שאף אחד לא מגביל, אנחנו יכולים לנסוע וקרוב לודאי שלא יקרה כלום אם ניסע (חוץ מבמקומות של פנאטים) אבל אנחנו בד"כ לא רוצים. רובנו לא בגלל הדת אלא בגלל המנהג. זה אומר שאנחנו פועלים בהגיון, ולעתים רחוקות ההגיון עובר את גבולות החוק ונאלץ להעצר. שם, לפחות אם מכלילים ומדברים על המאקרו, בחלק מהמקומות ההגיון הוא בעצם הטווח שהחוק מאפשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: