"גלובס" מפרסם הערב טקסט מתורגם מה-Financial Times של אחד דיוויד בודאניס, עליו נכתב שהוא "סופר ויועץ לחברות בנושא חדשנות". יופי. וכך נכתב בכותרת המשנה של הכתבה:
אם אלכסנדר גרהאם בל, מהגר סקוטי צעיר, לא היה מתאהב בנערה חירשת עשירה, כולנו היינו שולחים טלגרפים עד היום
הבל הבלים (ואיוולת מספר 1) וכל מי שקצת חקר היסטוריה של הטכנולוגיה יודע את זה. אגב, טיעון זה אינו מופיע בטקסט המקורי של בודאניס והוא תוספת של עורכי הכתבה. מיותר ושגוי.
בגוף הטקסט, מספק בודאניס 13 תובנות הנסמכות על אירועים שהתרחשו (בעיקר) לבל ואדיסון. מתוך האירועים האלו גוזר בודאניס 13 עצות שאמורות לסייע לארגונים לשפר את החדשנות אצלם בבית. זו כבר איוולת מספר 2.
תהליך החדשנות שמתרחש כיום בארגונים שונה לחלוטין מתהליך החדשנות של הממציאים הגדולים של המאה ה-19. לא רק זאת, הקונספט של הממציאים של המאה ה-19 כבר לא קיים וזאת מכיוון שכל תהליך החדשנות מתרחש בתוך קונצרנים ענקיים (כמו הגלוב, כן?). הממציא הרומנטי שיושב במעבדה במחסן ביתו ושובר את ראשו על ההמצאה שלו כבר מזמן נפח את נשמתו. משום כך עצות, שבנויות על תובנות שנגזרות מתוך דגם שמזמן חלף מהעולם הן עבשות בדיוק כמו הזמן שחלף מאז (שלא לדבר על זה שעצות כמו "הורה לו לפתח נפש של דיקטטור" ו"אמור לממציא שלך לעשות המון שגיאות", הן באמת נורא פרקטיות).
בסוף הכתבה כותב בודאניס את ההערה הבאה:
(ולכל מי שמתנגד לשימוש החוזר ב"הוא" בחוקים לעיל, זה רק מפני שעד כה ראינו רק ממציאים. זה לא חייב להיות כך, והחוקים נועדו גם לנשים)
זו דוגמה נפלאה לתרגום קלוקל שעושה יותר נזק מתועלת. הנה הטקסט המקורי:
And for anyone who objects to the persistent use of ”he” in the rules above, that’s just because that’s the way it’s generally been until now. It doesn’t have to be: the same applies to women. Just ask Marie Curie
ב"גלובס" נכתב: "ראינו רק ממציאים" בעוד שבמקור נכתב: it's generally been until now. יחי ההבדל הקטן. משום כך גם איוולת מס' 3 נרשמת לחובתו של "גלובס" וחבל.
העובדות הן שבמהלך ההיסטוריה המציאו נשים לא מעט טכנולוגיות ומוצרים. נכון, בחלקם הם מוצרים שנחשבים ל"נשיים" ועדיין קשה לדמיין את העולם בלעדיהם: מכונת תפירה (שתופרת בזיג-זג), חיתול חד-פעמי, ערכת גלוקוז לאיתור חולי סכרת, טיפקס, שפת התכנות 'קובול', חזיה, המיטה המתקפלת, עוגיות עם שבבי שוקולד, משחק המונופול וכמובן מארי קירי (שמוזכרת על ידי בודאניס אך לא על ידי "גלובס"), שגילתה את היסודות הרדיואקטיביים רדיום ופולוניום והיתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל; למעשה זכתה בשניים: בפיזיקה (1903) ובכימיה (1911).
ויש עוד כמה נשים שפועלות בעולם החדשנות. כמה? 20% מהפטנטים שמוגשים כיום, מוגשים על ידי נשים וסביר להניח שהיום שבו שיעור הנשים יגיע ל-50% לא רחוק. אז זה נכון שנשים לא יודעות לנהוג, אבל לא צריך להגזים, כן?
כתיבת תגובה