לפני כמה שנים התרגז חבר הכנסת צבי הנדל על התבטאות מסוימת של שגריר ארצות הברית בישראל דאז, דן קרצר, וכינה אותו בשם הגנאי "יהודון". רבנו סיינפלד אמנם הזכיר לנו כבר מזמן שעל פי כללי הפוליטיקלי קורקט ליהודי מותר לספר בדיחות על יהודים, אבל האם זה בסדר כשיהודי משתמש בביטויים אנטישמיים כלפי יהודים?
מן המהומה שהתעוררה בזמנו ניתן היה ללמוד שהתשובה המקובלת לשאלה הזאת היא שלילית. הנדל זכה לגינויים מקיר לקיר, ובסופו של דבר, תוך יממה, הוא פרסם התנצלות וחזר בו מדבריו. עוד לפני פרסום ההתנצלות התברר שלא רק יהודים נחרדו מאוצר המילים של הנדל. גם חבר הכנסת אחמד טיבי לא נותר אדיש לדברים הקשים, ואמר אז ל-ynet: "גזען לא נעצר רק בגזענות כלפי עם אחר, אלא גם מגיע לבני עמו". "אני, כערבי החשוף לגזענות מדי יום", אמר טיבי, "בוש ונכלם לשמוע את דברי הנדל".
נזכרתי היום ב"פרשה" ההיא אחרי שקראתי את תגובתו של חסאן עאסלה – דובר 13 המשפחות ששכלו את בניהן ב"אירועי אוקטובר" בעת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה – לתוצאות הפריימריס במפלגת העבודה. עאסלה הביע זעם על אחוזי התמיכה הגבוהים להם זכה ברק במחוז הערבים של המפלגה, והביע את חששו כי בסיבוב השני "ברק יצליח לגבור על אילון בעזרתם של הערבושים".
האופן המפוקפק שבו מתנהלים זה שנים תהליכי ההצבעה במחוז הערבי והדרוזי של מפלגת העבודה שווה אולי דיון נפרד. השאלה שעולה כאן, לצורך הדיון הנוכחי, היא מדוע בעצם משתמש עאסלה בשם גנאי בעל ניחוח גזעני על מנת לבקר אזרחים ערבים המחזיקים בעמדות פוליטיות שונות משלו? במה נבדלים מתפקדי מפלגת העבודה באום אל פאחם, שם זכה ברק ביותר מ-50 אחוזים מהקולות, מאלפי המפגינים שהגיעו בספטמבר האחרון לאותה עיר, וכונו בביפר פנימי של המשטרה "15 אלף ערבושים"? ומה באמת חושב על כל זה חבר הכנסת טיבי?
ולמה בדיוק דברים כואבים של איש פרטי ששכל את בנו מקבלים אצלך משקל זהה לדבריהם של נבחרי ועובדי ציבור?
כפי שכתוב גם בפוסט, וכמו שאפשר לראות גם מהידיעה המלאה, עאסלה לא אמר את הדברים בתור איש פרטי, והוא בהחלט מנסה להשפיע באמצעותם על מהלכים פוליטיים. ועם כל הצער, אני גם לא חושב שעצם העובדה שעאסלה שכל את בנו (לפני קרוב לשבע שנים), צריכה להעניק לו איזושהי חסינות.
אני חושב שערבושים איננה מילת גנאי שהומצאה לתאר ערבים אלא יהודים יוצאי מדינות האיסלם. ערבים הרי היו ערבים מלכתחילה והיותם ערבושים הוא דווקא עלייה במעמדם.
יש לביטוי הזה משמעות גיזענית בולטת אבל לא חסרות לו גם משמעויות שליליות אונברסליות שאין קשורות למוצא וגזע כמו מסריח, גנב, שקרן, עלוב, מכוער, בוגדן, חסר ערך, לא ניספר.
אבא של אסיל אבל על רצח בנו ועל התחמקות רוצחיו מעונש. אני לא מאמין שמצא כוחות להקים תורת גזע חדשה ממיטת אבלו. היות ואין שונות אתנית בינו לבין נשוא דבריו (כארבעת אלפים איש) אפשר להניח שיש לו ביקורת נוקבת ורחשי תעוב באשר להצבעתם ואין לו דבר נגד מוצאם.
למה הוא בחר במילה הזו? הוא מציב שאלה לחברה הערבית. הכמו מי תרצו להיות: אלו שנראים כמו הסטראוטיפ הגיזעני או כמו אלו שהולכים זקוף. האם יש פה נבואה המגשימה את עצמה שהערבי הוא באמת כמצופה – שקרן פתולוגי, בוגדן, עלוב נפש, כנוע ונרפס. או שזה נכון רק לארבעת אלפים איש שלמולם מליון וחצי נורמלים שלא יצביעו ברק בחיים.
זבולון, אני לא יודע מה מקור המילה ערבושים, אבל לצורך העניין זה לא באמת משנה, כי נדמה לי שדי ברור שכיום היא משמשת כשם גנאי גזעני לערבים.
לא ממש ברור לי מה קשורה לכל העניין "תורת גזע חדשה", שעסאלה המציא או לא המציא. גם צבי הנדל שכינה את קרצר "יהודון" בדוגמה שהבאתי, לא המציא תורת גזע חדשה. הנקודה כאן היא עצם הלגיטימציה להכנסת מילים מהסוג הזה לשיח הפוליטי והציבורי. אם עסאלה מכניס מיוזמתו מילה כזאת לתוך השיח הזה, שלא יתפלא אם בסופו של דבר זה יחזור אליו ובפעם הבאה שבה איזה שוטר "יצירתי" יעשה שימוש במילה הזאת (ועוד בהודעה פנימית) אף אחד כבר לא ממש יתרגש.
כן, זו באמת אשמתם של הערבים שמתיייחסים אליהם בצורה גזענית.
נכון, וזה גם בדיוק מה שכתוב בהודעה שלי.
מגעיל
אמאש'ך
זה באמת מגעיל.
אני לא יודע מה כל-כך מגעיל אותך ואת זבולון, אבל רמת ההודעות שלכם כאן (החל מהודעה 6 שלך) די נמוכה (בלשון המעטה), ואת זה ניסיתי להמחיש באמצעות תגובות הנגד שלי.
Yeh, right.
העיקר שאתה איכותי.
יש לי שאלה לזבולון ולמוסיף, ואני שואל ללא טיפה של ציניות – האם אתם יכולים להצביע על מקרה אחד שמצאתם שהציונים צדקו והפלשתינאים.ערביי ישראל לא?
אכן יש כאן בעיה של לגיטימציה ג'וני. מצד אחד השימוש במילה משפילה כלפי ערבים, ומצד שני הלגיטימציה שאותם ערבים תומכי ברק מעניקים למי שאחראי להתקפה הרצחנית כלפיהם – הקשה ביותר מאז טבח כפר קאסם. הממ.. באמת בעיה קשה. אילולא הייתי יהודי, הייתי גם אני קורא להם ערבושים.
נ.ב ולקרוא לאותם ערבים תומכי ברק "אזרחים ערבים המחזיקים בעמדות פוליטיות שונות" זו קצת מכבסת מילים, לא?
רוגל – היה מקרה כזה ב-93' כמדומני, אבל אני מתקשה לזכור מהו.
ובינתיים אצל חנן כהן – ערבים זה לא אסתטי.
עומרי, אני אתעלם רגע מהאופן הלא מספיק מדויק לדעתי שבו אתה מציג את "אירועי אוקטובר" (כי זה נושא אחר ומורכב), ואתייחס לנ.ב. כי אני חושב שיש בו משהו.
כמו שהזכרתי גם בפוסט, ההצבעה במחוזות הערבי והדרוזי במפלגת העבודה היא שערורייתית, ולפחות חלק גדול ממנה הוא קבלנות קולות נטו. מהבחינה הזאת זה אולי באמת לא נכון להגדיר את אותם מצביעים ככאלה שסתם מחזיקים בעמדות פוליטיות שונות.
אבל, וזה אבל גדול, החלטתי להתעלם מכך לצורך הדיון העקרוני, מכיוון שאין ספק שבכל זאת יש במדינה ערבים שאכן תומכים במפלגת העבודה מסיבות אידאולוגיות נטו, ויתמכו בה גם אם ברק יעמוד בראשה. ואני חושב שזאת בהחלט בחירה לגיטימית. וגם אם יש אדם שהבחירה הזאת כואבת לו, אני מצפה ממנו לבקר אותה באופן מסוים, ולא תוך שימוש בשפה גזענית שכולנו היינו מגנים אותה, ובצדק, אם מישהו היה מעז להפנות אותה כלפיו.
ג'וני – אתה משרטט בדיוק את ההבדל ביננו. ההתעלמות שלך מאירועי אוקטובר היא לא מקרית. היא זו שמאפשרת לך לומר עיצרו, שימו בצד את הדיכוי, האפליה והקיפוח והסתכלו על הסמנטיקה. מצב הפלסטינים בישראל הוא כה קשה עד שבחירה במפלגה אשר אינה מנסה לתקנו (כמו שנראית מפלגת העבודה עם ברק היום) אינה לגיטימית.
רוגל – כמי שהשקפת עולמו קצת שמאלה ממוסיף (בצחוק מוסיף, בצחוק) אני אענה על שאלתך (גם כן בלי ציניות).
היו מקרים רבים שציונים צדקו. למשל אותם ציונים שהסתכלו במפות המזרח התיכון והבינו שעתיד היהודים כאן, יכול להיות רק אם הם יידעו להשתלב ולא אם ייבנו"וילה בג'ונגל". ולעומת זאת גם הרבה פלסטינים טעו. כל פיגוע בחפים מפשע הוא :טעות" שלא לומר – פשע. אז מה הוכחת בזה או איזה דבר חדש למדת על השמאל? נדמה לי שלא הרבה.
אני לא "שם בצד" את אירועי אוקטובר, אני פשוט לא רוצה להיכנס לויכוח צדדי וארוך על מה שקרה שם, והאם מוצדק לקרוא לזה "טבח".
ולמען האמת, אני גם לא שם בצד את הדיכוי, האפליה והקיפוח. אני חושב שגם אם הערבים סובלים מדיכוי, אפליה וקיפוח – והם בהחלט סובלים – זה עדיין לא אומר שמותר להם הכל. וזה, לדעתי, ההבדל הגדול בינינו.
האמירה שלך על כך שלא לגיטימי בעינייך שאזרחים ערבים יצביעו למפלגת העבודה, מעמידה לדעתי בספק די גדול את השאלה האם אתה בכלל מאמין בדמוקרטיה. זה נראה לי שקול לזה שאני אגיד שלא נראה לי לגיטימי שבני עדות המזרח שחיים בעיירות פיתוח יצביעו לליכוד בראשות ביבי, או לש"ס, כי (לתפיסתי) הם לא פועלים לשיפור מצבם.
פתאום הפוסט הזה של יואב קרני נראה כל כך רלוונטי…
הדוגמטיות של אחוזי רגשות האשמה נהיית משעממת משהוא, אישית אני מעדיף את השפיות של כותבי מניפסט יוסטון אבל כנאה שציור המציאות בשני גוונים בלבד הרבה יותר קל…
ג'וני, בלא "לשים בצד", אין כוונה שתיכנס לויכוח "צדדי", אלא שמה שקרה באוקטובר 2000 וחלקו של ברק בכך אינו ניתן להפרדה מכל אמירה ערכית לגבי הצבעה לברק היום. כמו כן הצבעה למפלגת העבודה או מפלגה אחרת אינה לגיטימית בעיני באופן כללי ולא עבור ערביי ישראל, מזרחיים או אחרים.
שאלת הלגיטימיות היא שאלה ערכית. ובעיני, בניגוד לרוגל למשל, הערכים שמקדמת מפלגת העבודה היום אינם כאלה, בניגוד למשל לערכים שנידמה היה שהיא מקדמת בבחירות הקודמות ולכן אז לא היתה לי בעיה עם הלגיטימיות של הצבעה לה.
אני חייב להודות שלא ברור לי מה זה "הצבעה למפלגת העבודה אינה לגיטימית בעיניי באופן כללי". בעיניי, כל הצבעה, לכל מפלגה שהיא (שוועדת הבחירות אישרה את התמודדותה) היא לגיטימית כל עוד היא נעשית מהמניעים הנכונים (כלומר לא תמורת שוחד, ולא בשל לחצים או איומים).
זה נראה לי גם די ברור מאיליו שכל מי שתומך בשיטה הדמוקרטית אמור להסכים עם עצם הלגיטימיות של הבחירה הזאת. יכול להיות שאנחנו פשוט חלוקים בנוגע ליותר מדי הנחות יסוד מכדי לנהל את הדיון הזה.
ההצבעה למפלגת העבודה (קל וחומר קדימה, ליכוד וכו') אינה לגיטימת בעיני "באופן כללי" כלומר לאדם הגון, כיון שזו הצבעה המקדמת הסדרים מפלים ומדכאים בהם לקבוצה אתנית/דתית/תרבותית/עדתית אחת יש עליונות על פני קבוצות אחרות. ההצבעה הזו אינה לגיטימית כמו שהצבעה ללה פן או ליורגן היידר אינה לגיטימית ואין לכך דבר וחצי דבר עם ועדת הבחירות ו"המניעים הנכונים" אשר רלונטים לשאלת הלגליות.
אנחנו אכן חלוקים בנוגע ליותר מידי הנחות יסוד בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני, אולם לא על כך הפוסט שלך ולא על כך התגובות שלי. אם תסכים לקבל את נקודת ההנחה שקיים בחברה הישראלית מיעוט גדול (ערבי) ומיעוט קטנטן (יהודי) אשר עבורם אירועי אוקטובר 2000 היו פשע של מדינת ישראל כנגד אזרחיה הערבים תוכל (כך אני מקווה) להבין מדוע אי הלגיטימיות בהצבעה לברק גדולה לאין שיעור מאי הלגיטימיות שבכינוי "ערבושים" עבור חברי קבוצה זו. אבל אולי כמרבית הישראלים בני עם הספר אתה דוגל בעליונות המילה על פני המעשה, כי מילים הרי יכולות "להרוג".