איש גרמני רגוע אחד, היה עסוק עם המחשב שלו באמצע הלילה.
משהו עיצבן אותו. אז הוא זרק את המחשב מהחלון.
השכן (שדווקא ישן היטב עד לאותו בנג'י) דיווח למשטרה, שלא התרגשה מהאירוע. "מי לא חשב לעשות את זה?", הסביר דובר המשטרה.
צודק. אני, למשל, הטחתי בהזדמנות מסוימת כוס מים בלפטופ, כיוון שהוא סירב להתעורר מההיברנציה שלו. הגיוני, אני יודעת.
פעם פעם מזמן מזמן בדמדומי השחר של מערכת היחסים שלי עם מחשבים קיבלתי במתנה פטיש גדול עשוי ספוג שנוצר בדיוק בשביל זה – להכות במחשב סורר בלי לגרום לו נזק מכני בלתי הפיך.
דרך אגב, הפסקתי להשתמש בפטיש אחרי שהבנתי באילו דרכים נכלוליות משתמש המחשב שלי בבואו לנקום …
אה כן. אני ראשון!!!111 וכאלה.
ובדיוק ספרתי למישהוא בעקבות הפוסט שפעם ראיתי את הפטיש ההוא של mio ןתמיד רציתי כזה.
ככה זה כשאתה שני.
ואיי, אני חייב פטיש כזה. איפה קונים?
לאן הדרדר העולם? מה קרה ל-format c הישן, התרבותי והטוב?
הממ, מי זה זה שמגיב מעליי?
אני זוכר שפעם היה אדם כזה, הוא חיבר שירים על היו"ר ובתקופה מסוימת אפילו כתב פוסטים, אבל המממ, הזיכרון, הו הזיכרון כה רחוק ומטושטש.
כן, מי זה?
המממ, לא זוכר. כנראה טעיתי.
אגב, אנחנו מתקרבים ליעד האלפייה במספר המנויים על הרסס.
קדימה אנשים, עוד קצת ואנחנו שם!
לא להתייאש!!
זו פחות או יותר כמות האנשים בארץ שיודעים מה זה רסס, לא?
נרשמתי לרסס אבל רק כי אני מחבבת אותך.
זה אומר שמותר לי להוריד את עצמי מתפוצת המייל?
במילא אתם בכוס קפה שלי, אי אפשר לספור את כל השטויות האלה ביחד???
מזכיר קצת את הסיפורים בעמודים הפנימיים ב"24 שעות" של ידיעות (אני לא קורא, חברים סיפרו לי).
חסר הטוויסט בסוף על סכום כסף עצום שהגרמני הזה מצא והוריש אח"כ לחיית-המחמד שלו.
עמיר – הרי ברור שהאוגר שלו היה בתוך המחשב בזמן שהוא זרק אותו.
כשהשתחררתי מהצבא עבדתי ב-RS של מלון שרתון (אחת העבודות היותר "מרתקות" שעבדתי בהן אי פעם). איפה שהוא באמצע הלילה עליתי לאחד החדרים בקומה העליונה עם בירות. פתח לי את הדלת גרמני חביב ושיכור בעליל בדיוק בזמן ששני חבריו הגרמנים לא פחות ושיכורים אף יותר זרקו את הטלויזיה מהחלון בצעקות זעם (למעשה בגרמנית, מלבד יא יא איטס גוטה, הכל נשמע כמו זעם). עבודה מרתקת כבר אמרתי?
כנראה שבגרמניה מדובר בהבעת אי שביעות רצון לגיטימית.ממש כמו לתקוע סכין במישהו כי הוא תפס לך את החניה. לגיטימי.
אני מנוי על הרסס המקורי ולא על פידברנר 🙂
גמני (רסס מקורי) (מנוי על… כאילו)
ילדה, מה שתיארת נשמע כמו התנהגות טיפוסית של דור שני (או שלישי?) לשואה. הם מטביעים את צערם ותחושות האשמה הקשות שלתוכן נולדו באלכוהול המהווה להם מפלט יחיד.
אם זה עוזר לספירה אז רק שתדעו שגם אני מנוי לRSS המקורי…
הלו הלו – תעברו כולכם לרסס של פידברנר. לא סופרים אתכם ככה.
לא! סופרים! אתכם!
הא!
היי, אני פעם חבטתי במסך כל כך חזק עד שהוא התקלקל.
כתיבת תגובה