ויברטור? זה מגעיל אותי

זה היה רק עניין של זמן עד שמישהו ימציא ויברטור שמתחבר לטלפון סלולרי או אייפוד, והוא אכן הומצא. קוראים לו gPod ובאופן מדהים, חסר תקדים, ובלתי נתפס לחלוטין – זו המצאה יפנית. הרעיון הוא שניתן לתכנת את הויברטור כך שהוא יתחיל לפעול למשמע קול מסוים וכך אדם יכול לדבר עם חברתו (שחיברה קודם לכן את ה-gPod לטלפון הסלולרי שלה) ומיד הויברטור יתחיל לרטוט. גאוני.

אבל מה שמעניין אותי הוא לא הסיפור ולא הויברטור. הוא התמונה שמלווה אותו.

אני? ויברטור?

בחנו לרגע את הדוגמנית שנבחרה להחזיק את הויברטור (ואת האייפוד ואת הטלפון הסלולרי). איכשהו היא לא נראית נורא מאושרת, היא לא נראית כמו מי שהרגע זכתה לפורקן באמצעות המכשיר שאותו היא מדגמנת. הוא אפילו קצת מגעיל אותה ככה שהיא מחזיקה אותו בשתי אצבעות בקושי. או שהיא סמנכ”לית בחברה ולכן היא צריכה לעשות פרצוף רציני, או שהיא ניסתה את המכשיר והיא ממש-ממש לא מרוצה ממנו, או שהיא כל כך מותשת ממנו שאין לה כוח בכלל לחייך וכל מה שהיא רוצה לומר זה “תעזבו אותי באמאש’כם. את זה דוחפים לאוזן את זה דוחפים למקום השני ויאלללה כבר”.

אם אני קהל היעד של המכשיר (ובמקרה הספציפי הזה אני לא, אבל זו סתם הצטרפות מקרים), אני לא חושב שאני רץ לקנות אותו ממי שנראית מאוד לא מבסוטית ממנו. מצד שני, אני ממש לא דוגמה. גם דוגמניות הבגדים שמסתובבות על הבמה עם פרצוף של “מי אתה שתסתכל עליי בכלל יא חתיכת זבל, יא חתיכת אפס, יא חתיכת חרא!”, לא ממש עושות לי את זה למרות שיש כאלו שחושבים שדוגמניות זה מה זה מגניב. מצד שלישי גם במקרה שלהן אני לא קהל היעד, אבל זו סתם הצטרפות מקרים.

איפה הייתי. אה כן, בדוגמנית של ה-gPod. עכשיו כשאני חושב על זה, אולי זה מאוד הגיוני שבחרו דווקא בה. היא לא נראית כמו דוגמנית זוהרת, אלא סתם מישהי שעובדת יותר מדי שעות, בחברה דפוקה, שהבוס שלה כל הזמן מעשן עליה וצועק עליה “צ’אפ, צ’אפ!” כשהיא צריכה לענות לטלפונים “ג’יפוד אינקופרייטיד פליז הולד פליז” וכבר נמאס לה מכל העולם אבל עכשיו היא חייבת להחזיק את הדבר הזה מפלסטיק לבן מול צלמים מריירים מסוכנויות הידיעות שרוצים להעביר ידיעה על הויברטור של האייפוד שאף אחד לא באמת יקנה אותו אבל כולם ישמחו לכתוב עליו.

אני חושב שהייתי קונה ממנה את ה-gPod אבל אני לא קהל היעד שזו סתם הצטרפות של מקרים.

14 מחשבות על “ויברטור? זה מגעיל אותי

  1. אני טוענת שאין כמו התרשמות אישית. אתה מוזמן לשלוח לי אותו (באריזה אטומה ללא הכיתוב “זהירות, רוטט”) ואני אדווח לקהל הגלוב האם זה מצדיק חיוך או הבעה של “פחחח בטירונות נהניתי יותר”.

  2. השיטה של תמר נשמעת טובה. לכן, עליה להזמין את כל שוכני הגלוב להביט בה מנסה את המכשיר וזאת בשם ההתרשמות האישית.

  3. אני לא באתי על סיפוקי. משהו חסר בפוסט הזה:

    היפנים האלו, לא ברצינות. באמת! נו באמת ברצינות. אני לא צוחק! זה אמיתי! לא מאמינים? איזה אינטרס יש לי לעבוד עליכם? הגיע הזמן שתתחילו לתת בי אמון. הם ממש לא שפויים.
    זהו. עכשיו אני רגוע.
    (אני ממש מקווה שהלינקים יצאו כמו שצריך)
    מוגש כשרות לציבור קוראי הגלוב

  4. סליחה אבל מה עושה הבחורה בתמונה בטלפון? רק לי היא מזכירה את הבלונדינית שכואב לה בשיניים?

  5. ובכן בלונדינית,העלת סוגיה חשובה.סוגיית מציצת הויברטורים.כמו היפנית בתמונה בטלפון,בחורות רבות בעולם הפורנוגרפיה נוטות לבצע פעולה אדיבה אך משעשעת זו.הרצון שלהן לענג בטריות תמיד נגע לליבי.

  6. מדהים אותי העניין הזה עם הטלפון הסלולרי. אני חושבת שאיש לא דמיין ( מלבד אשר עידן, אולי) עד כמה באמת הסלולרי הולך להשתלט על החיים שלנו. בעוד חמש, עשר, עשרים שנה הטלפון הסלולרי עשוי להיות השלט רחוק של החיים שלנו. הכל יתחבר אליו והכל יופעל בעזרתו ולמרות זאת- אנחנו נמשיך לכנות אותו “טלפון”. מעליב משהו.

  7. האם הבחורה בתמונה בטלפון השתמשה לפני כן במרחיב החיוך היפאני, כדי שהיא תוכל לבלוע הכל (או בפרפראזה על פולניות, לגמור מהצלחת מהטלפון)?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: