יובל, אם זה נגמר זה חבל

טוב חברים, בואו לא ניתמם, כולנו ידענו שהרגע הזה יגיע, והנה, זה קורה: אני עוזב את הגלוב.

אני רוצה להודות מקרב לב ליובל על כך שהוא העמיד לרשותי, ללא שום תנאים או מחויבויות, את הבמה הנחשבת והמכובדת הזאת. בעיניי, הרצון הזה להעניק מקום לכותבים נוספים בגלוב אף פעם לא היה מובן מאליו, ואני חושב שהוא ראוי מאוד להערכה.

תודה ליובל גם על העזרה שהוא העניק לי, וגם על זה שבסופו של דבר הוא הצליח לסבול אותי, גם כשעשיתי לא מעט כדי להפוך את זה לעניין לא פשוט. אני יודע שאולי במבט מבחוץ היו”ר עלול להיראות כטיפוס מאוד מפחיד ועצבני, אבל רק כשמכירים אותו מקרוב מבינים עד כמה.

תודה נוספת אני חייב גם לעמיתיי, מוסיף, תמר ורואה שחורות. נכון שהם למעשה זהויות בדויות של יובל, אבל אתם צריכים לראות איך הוא מתחבר למסנג’ר מארבעה חשבונות במקביל, וכמעט אף פעם לא מתבלבל. אי אפשר שלא להתפעל מזה.

ותודה גם לקוראים ולמגיבים, שהחמיאו ועודדו, בתגובות ובמייל, בעיקר בימי הראשונים בגלוב (כן נו, אז, כשעוד כתבתי). לא מן הנמנע שעוד ניפגש, אם לא בפוסטים אז בטח שבתגובות.

ואחרי הכל, צריך לזכור שבכל זאת עשיתי כאן איזושהי היסטוריה. אני אולי לא הראשון שצורף לגלוב, אבל אני הראשון שעוזב אותו, אז אין יור פייס מוסיף! ור”ש, תשמור על תמר. ודי, אני לא יכול יותר, דמעות חונקות את גרוני. אה לא, אלה הבריונים של הגלוב שחונקים את גרוני. טוב, אז תמשיכו חבר’ה. כן, כן, בטח. פקודה זאת פקודה, צריך למלא, אני מבין. לאן נגיע אם לא.

תנו לי רק מילה אחרונה לקוראים? שיזכרו אותי צוחק? אה, הם יזכרו אותי שותק. נכון. נו טוב, אני מניח שאי אפשר הכל בחיים.

היו שלו…

27 מחשבות על “יובל, אם זה נגמר זה חבל

  1. ג’וני דו: סיכום שירות

    תאריך גיוס: 14.9.2006
    תאריך שחרור: 14.8.2007
    סיבת שחרור: עזיבה מרצון (yeah right).
    סיבת שחרור אמיתית: חוסר התאמה (yeah right)
    סיבת שחרור אמיתית באמת: אף אחד לא סובל אותו.
    מספר פוסטים: 50 (לא כולל היום).
    מספר פוסטים ממוצע: כ-1 לשבוע.
    מספר פוסטים ראויים: הממממ.

    מילות סיכום: השם יקום דמו.

  2. אם אין ברירה ומישהו חייב לקחת את עול הכתיבה, למלא את החלל שהשאיר אחריו ההוא, אני מוכן לשכב על הגדר ולתרום פה ושם שם ופה איזה פוסט, גם אם זה רק בעבור ההכרה, כמה דרכמות, כיסוי הוצאות נסיעה והגנה משפטית.

    כזה אני, אלטרואיסט.

  3. למרות נאום הפרידה המכובד עדיין יש יותר נעלם על הגלוי.

    האם מדובר בפיטורים? שלא לדבר על בעיטה באחוריים?

    האם תחזור לבלוג הישן שלך?

    האם תפתח אחד חדש בקפה דה מארקר ואם כן, האם תשכור את שירותי ביט תקשורת שיכתבו עבורך וישיגו בשבילך מיליוני כוכבים?

    האם יובל יקרא לכל מעצבי ההדרים לשנות או שמא גם הוא ישכור את שירותי ביט תקשורת לכתוב במקומך?

    האם תיערך תחרות כותב נולד בגלוב למצוא לך מחליף? ואם כן, האם גם כאן תהיה תרמית בסמסים?

  4. לכל השואלים (כן, אני יודע שאין הרבה), כרגע אין לי תכניות להמשיך לכתוב בלוג במקום אחר, ככה שאני מניח שהכינוי ג’וני דו ימשיך להתקיים בעיקר כאן, בתגובות.

    אה, ושממית, כמו שאמר אורי אילן – לא פוטרתי.

    אה, והכותרת? זה קטע משיר.

  5. Johnny
    we’re sorry.
    Use the phone

    where will you stay?
    Big city life is not what they say.

    Johnny
    we’re sorry
    won’t you come on home?

  6. כל מי שרוצה לבקר בקברו של ג’וני מוזמן ללכת לחולות ראשון. אם אתם רואים רגליים בולטות מהחול בלי אצבעות (נשלחו בדואר לקרובי המשפחה. הגלוב תומך במזכרות) יכול להיות שזה ג’וני.

    וברצינות, למרות שלא כתבת הרבה, הפוסטים שלך איכותיים ותמיד אני נהנה לקרוא אותם. ובוא תגיד שלום בתגובות מדי פעם, רצוי ב1423

  7. תמיד הפוסטים שלך היו מצויינים. אני מניח שאתה “מתפטר” בגלל שאתה כבר לא כותב הרבה אבל יהיה נחמד בכל זאת לקרוא משהו ממך מדיי פעם. לפחות בתור פוסט אורח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: