זן ואמנות הליסינג

אז מסתמן סוף למלחמת האזרחים על שווי השימוש של רכב הליסינג, אבל הצדדים עדיין מתווכחים. מצידי הם יכולים להמשיך להתווכח, אבל הבעיה היא שנדמה לי שהדיעות שלהם בדיוק הפוכות ממה שהיו צריכות להיות. כלומר, מי שחושב שהליסינג גרוע אמור לתמוך בו, ומי שתומך בליסינג אמור להתנגד. ועכשיו, אחרי שבלבלתי אתכם לגמרי, אני אסביר לאט, ובעזרת דוגמאות, כדי שגם יובל יוכל להבין.

הליסינג מגביר את זיהום האויר בישראל!!!!!1 בולשיט מוחלט, ידידיי. מי שאין לו ליסינג קונה מכונית. החלומות על זה שבלי ליסינג, עובדי ההייטק יעברו לתחבורה ציבורית, נובעים כנראה מקצת יותר מדי גראס. מי שחושב שתחבורה ציבורית, במצבה כיום בישראל, היא אלטרנטיבה, לא נסע באוטובוס ב-10 השנים האחרונות, או גר, עובד ומכבס בתוך מלבן של 4×4 בלוקים במרכז תל אביב. מי שאין לו ליסינג, וצריך להישאר בעבודה עד 11 בלילה לפעמים, יקנה מכונית. והיא תהיה ישנה יותר, מזהמת יותר ובטיחותית פחות מרכב הליסינג.

צריך להציל את ההייטק מהליסינג!!!!1 טיעון חדש ומוזר ששמעתי רק היום. יסוד הטעות הוא במחשבה שרכב הליסינג הוא מין מתנה כזו שמקבלים עובדים מפונקים, שיש להם גם פלייסטיישן בעבודה, ומסג’ מתי שרוצים ושייק פירות (ע”ע אשליית גוגל). רכב הליסינג עולה לעובד הרבה כסף, הרבה יותר ממה שכולם משערים; לחברה הוא עולה הרבה פחות. על מנת לקבל רכב ליסינג, העובד מוותר על כמה אלפי שקלים מהברוטו שלו. הרפלקס המותנה של הישראלי זה לחשוב שאם זה מהברוטו, אז בעצם זה עולה רק חצי. אבל הברוטו משפיע על הרבה דברים: העובד משלם פחות מס הכנסה ומס בריאות (ולכן כולנו מפסידים), והכי חשוב: מופרש לו פחות כסף לפנסיה. בחישוב שמרני למדי, 10,000 שקל בקרן הפנסיה היום יהיו רבע מיליון שקלים בעוד 30 שנה – זה סדר הגודל של הסכומים שמפסיד עובד שיש לו ליסינג.

אז איך נוצר מצב, שבו הירוקים שהיו אמורים לתמוך בליסינג, דווקא מתנגדים לו? ועובדי ההייטק, שמפסידים מיליונים בגלל הליסינג, דווקא תומכים בו? אני חושב שזה מפני שהדיון לא מנוהל על ידי הפעילים הקולניים משני המחנות, אלא מפני שבעלי האינטרסים מושכים בחוטים מאחורי הקלעים ומפעילים את מיטב מומחי הספין.

אאאאאאאאאאז שלא יעב — די כבר עם זה.

16 מחשבות על “זן ואמנות הליסינג

  1. מה שמרגיז אותי זה שבעתונות קוראים לליסינג “רכב חברה צמוד”.
    כמו שנכתב בפוסט (פיטנגו?), רכב בליסינג זה סוג של השכרה, העובד משלם המון כסף ובתמורה מקבל רכב חדש ופטור ממוסכים ומהתעסקות עם כל מה שכרוך בהחזקת רכב. “רכב צמוד” מתייחס
    להטבה שמממן המעסיק או ככלי עבודה במקרה של צורך בניידות (בעיית הסוכן הנוסע).
    לי יש תחושה שכל העניין הזה מתחיל במין צרות עין כנגד “עובדי ההייטק המפונקים” או כמו שאני קורא להם: האנשים שבדרך כלל משלמים מיסים עושים מילואים ובאופו כללי מחזיקים תמדינה
    לסיכום – כוסומו המדינה הזאת

  2. את זה שעובדי הי-טק צריכים להתנגד ל”הטבת הליסינג” אני מבין. את הקשר שבין שמירה על איכות הסביבה (והחיים) לליסינג אני מתקשה להבין. האלטרנטיבה היחידה לרכב ליסינג היא רק רכב ישן ומזוהם יותר? גם אם אתה לא רואה את חזון הרכבות הקלות והתחבורה הציבורית היעילה מתגשם לפני פרישתך לגימלאות, תעשה חשבון ותראה שעובדים שמתעקשים לקבל משכורת מעט גבוהה יותר במקום רכב ליסינג, יכולים לרכוש לעצמם רכב חדש או חדש יחסית.

  3. אני אהיה הראשון שאשמח על רכבת קלה ותחבורה ציבורית – בכל 7 השנים שלי בהייטק (בינתיים) סירבתי לקבל רכב ליסינג ונסעתי בתחבורה ציבורית: רכבת, אוטובוס, ומונית שירות. אבל אני יוצא דופן קיצוני. רכב ישן הוא לא האלטרנטיבה היחידה, אבל נגיד שמתוך 100,000 איש, רבע יקנו מכוניות ישנות והשאר חדשות – עדיין הרעת את מצב זיהום האויר.
    מעשית, חלק גדול מעובדי ההייטק מחזיק רכב נוסף לליסינג, עבור בן/בת הזוג. האנשים האלה לא יקנו עוד מכונית חדשה. מה שאולי צריך לעשות זה הגבלת קילומטרז’ שממומן על ידי החברה. מי שרוצה לנסוע הרבה שיעשה את זה על חשבונו.

  4. כדאי גם לזכור שמי שמשלם בעצמו על הדלק שלו יעדיף רכב חסכוני בדלק. ובאותו הקשר – מי שמשלם על הדלק שלו ועל הבלאי על האוטו שלו בעצמו יעדיף כן לקחת מדי פעם תחבורה ציבורית לנסיעות ארוכות (חופשה, לדוגמה), וילך קצת יותר ברגל.
    זה לא “הכל או לא כלום” – זה פשוט הופך את השימוש באוטו לקצת פחות כלכלי מאשר תחבורה ציבורית. כך שסטטיסטית, על פני מספיק בעלי רכבי ליסינג, תהיה תועלת לסביבה.

  5. בחישוב שמרני למדי, 10,000 שקל בקרן הפנסיה היום יהיו רבע מיליון שקלים בעוד 30 שנה

    רגע, זה לא הגיוני. בחישוב במאחורה-של-המעטפה, יוצא שכדע לקבל ניפוח של 2500 אחוז ב-30 שנה, צריך ריבית של יותר מ-10 אחוז לשנה. (כן, כמובן שכללתי ריבית דריבית). כמה מקבלים בקרן פנסיה?

  6. זה תלוי. אני ראיתי שנים של 18%, ושנים של 7%. הכל תלוי במצב המשק, הבורסה, והצמיחה (אפרופו מי שחושב שצמיחה זה רק לעשירים). יכול להיות שהחישוב לא כל כך שמרני, אבל בגבולות הסביר.
    רציתי להוסיף שגם המעסיק וגם העובד מפקידים לקרן הפנסיה. אם העובד מפקיד פחות, המעסיק מפקיד פחות. כנ”ל קרן השתלמות. כל זה מגביר את חוסר הכדאיות של הליסינג לעובד ואת הכדאיות של הליסינג למעסיק.

  7. עיסקאות הליסינג הן עיסקאות חליפין בין העובד לבין המעביד שלו. כל עוד השניים שבעי רצון יבושם להם ואין זה מעייני מי מפסיד ומי מרוויח.

    הצעקה קמה לא בשל ההגיון הכלכלי במודל הליסינג. ברור שזה מודל מוצלח כל עוד האחרים משלמים אותו. הצעקה קמה בשעה שגם העובד, גם המעביד וגם חברות הליסינג מבקשים לשתף גם את הכיס שלנו בעיסקה.

    אם זה כל כך מוצלח, בבקשה, תעשו לכם ליסיניג פעמים ביום. מה איכפת לי. הבעיה היא שזה מוצלח רק כאשר הקופה הציבורית ממנת אותו בהטבת מס. לטעמי, זה מודל מעוות שאין לו אח ורע בעולם המערבי. אנשים נורמלים יעדיפו לקבל שכרם בכסף ולא בעיסקת חליפין. אילו לא היתה גלומה בו הטבת מס מכיסו של הציבור, היה הליסינג חוזר למעמדו הטיבעי כמודל לא כדאי של קניה בתשלומים.

  8. קרן פנסיה היא בד”כ שמרנית בהרבה, מי שנותן עשרה אחוז בשנה יכול גם להפסיד סכום דומה, בהשקעה סולידית אפשר לקבל חמישה אחוז, השקעה סולידית מכפילה את עצמה כל עשר שנים בערך, מה שהופך את העשר שלך לשמונים ולא 250.

  9. זבולון – אתה רק חוזר כאן על הספין של אחד הצדדים. הטבת המס הזו היא תרגיל חישובי שאפשר לקבל אותו ואפשר לדחות אותו.

    דני – אתה מדבר על קרנות הפנסיה הישנות. קרן שנותנת 5% היא גרועה בטירוף – אפילו מק”מ ואג”ח מדינה יכולים לתת יותר. הקרנות החדשות מציגות ביצועים גבוהים בהרבה. אז גם אם זה 170,000 ולא 250,000 – ההפסדים הם גדולים.

  10. ר”ש, אני דווקא חושב שזבולון צודק מאד, ושהוא מתייחס דווקא לטיעון שאתה לא הצגת – הטיעון החברתי של שלי יחימוביץ’ שאומרת שצריך להמשיך ולתמוך בהטבת המס של הליסינג כדי שלא לפגוע בתנאי ההעסקה של עובדי ההי-טק. אני באופן אישי מתקשה להבין את ההגיון החברתי מאחורי הטיעון שלה.

  11. “הליסינג מגביר את זיהום האויר בישראל!!!!! בולשיט מוחלט, ידידיי. מי שאין לו ליסינג קונה מכונית”
    – ידידי. לא ארד לרמת הניסוח שלך, ואסביר לך בסבלנות.
    שני הפרמטרים החשובים בתחבורה הם רמת המינוע – קרי מס’ המכוניות ל-1000 נפש; והנסועה – קרי הקילומטרז”.
    רמת המינוע בארץ עדיין נמוכה בהרבה מבאירופה. הבעייה היא הנסועה. כלומר, כמה נוסעים באוטו.
    שאלה פשוטה: איזה רכב מזהם יותר: רכב שנוסע 20000 ק”מ בשנה, או רכב שנוסע 10000 ק”מ בשנה?
    כאשר נהג עובד מרכב ליסינג לרכב פרטי, יש רק שתי אפשרויות: האפשרות הסבירה היא, שנסועתו תקטן. האפשרות הפחות סבירה היא, שהיא תישאר זהה. דבר אחד בטוח: הוא לא יתחיל לנסוע יותר, דווקא עכשיו, כשהוא משלם על הדלק והבלאי בהתאם לצריכה בפועל.
    התיישנות המכונוית – עוד אגדה מוכרת. לישראל לא מייבאים מכוניות משומשות, כידוע. כשנהג אחד עובר מרכב ליסינג לרכב משומש, יש נהג אחר שמכר לו את הרכב המשומש – כלומר, הרכב המשומש כבר היה על הכביש: כתוצאה מהעסקה הזו לא נוצר זיהום חדש. באופן כללי, גיל הרכבים בארץ נקבע ע”פ פרמטרים אחרים לגמרי, כמו כוח הקנייה, יכולת השיווק של היבואנים, מס’ גניבות הרכב וכו’.
    לזה יש להוסיף מפעלים, שבעבר היו אליהם הסעות. לא לכולם הסעות זה נוח, אבל יש עובדים רבים שהם צעירים ו/או רווקים, שהשתמשו בהסעות – שבוטלו בגלל הליסינג.

    בנוסף, ההתייחסות רק אל זיהום אוויר גם היא שגוייה לחלוטין. עודף שימוש ברכב פרטי גורם גם לתאונות דרכים, פקקים, רעש, ואובדן עצום של שטחים פתוחים (חשבת פעם איזה שטח גוזל מחלף? ומה העלות של שטח כזה במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו?).

    לסיכום, התנגדות לליסינג לא צצה במוחו של ירוק משועמם. מיטב מומחי הרכב והתחבורה בארץ התבטאו שוב ושוב נגד הליסינג, עיין כאן:
    http://whynotleasing.org/?page_id=18
    להבא,
    לפני שאתה קובע מה “בולשיט” ומה לא, לא יזיק אם תקרא ותתעמק קצת בנושא שאתה כותב עליו. אתה מוזמן מאוד לקרוא קצת באתר של “תחבורה היום ומחר”, יש שם הרבה מאמרים של אנשי מקצוע על הנושא.
    תודה

  12. רואה שחורות – אין כאן שום ספין בנוגע להטבת המס. אלא אם אתה רוצה לטעון ברצינות שהשווי האמיתי של ההטבה שמקבל העובד שמשתמש בליסינג קטן מהסכום שכרגע מוכר לו לצרכי מס (אין לי את כרגע את המספרים מולי, אז קצת קשה להתווכח), אזי העובד הללו מקבלים הטבת מס ומופלים לטובה לעומת כל עובד אחר שלא מקבל רכב ליסינג.

  13. כרגיל, תמיד כיף לתקוף את כל העולם מבלי להבין על מה מדברים:

    “הליסינג מגביר את זיהום האויר בישראל!!!!!1 בולשיט מוחלט, ידידיי”.

    האומנם? נכון שעובד ההייטק לא יעבור לתחבורה ציבורית (נוראה) אבל הוא גם לא יסע לאילת כל שבועיים כי בא לו, יתן את האוטו בצורה חופשית לאשה ולילד או ירביץ עוד נסיעה קטנה פה ושם.

    בקיצור: כשצריך לשלם על דלק, מוסך וביטוח – נוסעים פחות. ככה זה.

    “צריך להציל את ההייטק מהליסינג!!!!”

    טוב, זו עוד שטות וחבל שהפלת את עצמך במילים שלך.

    איך?
    “בחישוב שמרני למדי, 10,000 שקל בקרן הפנסיה היום יהיו רבע מיליון שקלים בעוד 30 שנה – זה סדר הגודל של הסכומים שמפסיד עובד שיש לו ליסינג”.

    רבע מיליוון שקלים אה ?

    אבל רגע, אמרת שעובד הייטק יקנה רכב חדש. כמה כסף הוא יוציא על רכב חדש במהלך 30 שנים ?
    רכב חדש עולה לפחות 100 אלף שקל.
    רכב משומש סביר עולה 50 אלף וכנראה שהוא לא מחזיק יותר מ-10 שנים.

    אה, ועל זה צריך להוסיף דלק, טסט, מוסך ו-3 ביטוחים (חובה, צד ג’ ומקיף). וגם כל מיני קטנות כאלה כמו שטיפה וצמיגים לפעמים.

    בקיצור: הרבה יותר מרבע מיליון שקל.

    ומי מסבסד לעובד ההייטק היקר את ההטבה הנחמדה? 90% האחרים שלא זוכים לה.

    ואיך מוכיחים את כל מה שכתבתי פה? כי פשוט: כל עובד הייטק שגר יותר מ-4 מטר ממקום העבודה בוחר לקחת את הרכב הזה. מצביעים ברגליים.

  14. אתה מדבר מתוך הערכות ולא מתוך ידע. רוב אנשי ההייטק לוקחים רכב ליסינג בלי לחשוב על העלות בכלל – רק מפני שזה חוסך את הטרחה של חיפוש וקניית רכב, טסטים, ביטוחים, התעסקות עם פריצות וגניבות ותאונות והחלפת נורות וצמיגים. האגדות כאילו הם נוסעים לאילת כל שבועיים כי בא להם – נו, אולי יש כאלה, אבל מאלפי האנשים שאני הכרתי שהיו בעלי רכב ליסינג, זה היה מאוד מאוד לא נפוץ.
    הסטיגמה כאילו איש ההייטק הממוצע הוא בן 25, חופשי ומשוחרר שקופץ לטיולים בכל רחבי הארץ על חשבון הברון היא פשוט פיקטיבית. וכבר אמרתי: במקום להעניש את כולם, כי הם נורא עשירים ושחצנים על חשבוני, בוא נגביל את הקילומטרז’ שמותר לנסוע על חשבון החברה, והשאר – ישלם דלק ומיסים כמו כולם. אבל בישראל, ואמרה כבר ילדה בפוסט המצוין שלה, מחפשים פתרונות שטחיים לבעיות עמוקות. הליסינג לא אשם בכל בעיות החברה, וגם לא עובדי ההייטק, שגם ככה משלמים יותר מסים מרוב המגזרים במשק.
    לגבי בעיית החישוב שלך: 10,000 שקל מפקידים בקרן הפנסיה כל שנה. מבין? עכשיו תעשה את החשבון שוב.

  15. רואה שחורות יקר,
    1. אני רואה שלא ענית לתגובתי למעלה.
    1. הגבלת הקילומטרז’ פותרת את הבעייה חלקית. היא לא פותרת את זה שעדיין מעודדים עובד להגיע ברכב במקום בהסעות / תחבורה ציבורית לאלה שזה כן אפשרי עבורם. היא גם גורמת לכך שהעובד עדיין לא משלם על הבלאי בהתאם לצריכה בפועל, מה שממשיך לעודד נסיעה רשלנית ובזבזנית.
    3. הפתרון הפשוט וההגיוני ביותר, שכבר הוצע, הוא שכל עובד יקבל החזר קבוע (בהתאם למרחק מהעבודה), ויבחר בעצמו איך להגיע לעבודה: ברגל, ברכב ליסינג או בכדור פורח.
    4. אתה מדבר על “מחפשים פתרונות שטחיים לבעיות עמוקות”? באת, כתבת פוסט עם המשפט “בולשיט מוחלט, ידידי”. לא טרחת לקרוא קצת על דעת מומחי התחבורה, לברר איך זה שגם בקרב עובדי ההייטק (אני מהנדס חומרה) צצה התנגדות לתופעת הליסינג, או לבדוק בנתונים של האוצר ולגלות, שאפילו בעשירון העליון, לרוב העובדים אין רכב צמוד.
    הפוסל – במומו פוסל?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: