המעשיה לראש השנה

היה היה איש צדיק צדיק שהיה לו קרפיון שידע לתקשר עם אלוהים. באמת. קרפיון מדבר סופר אינטליגנטי ולא מצחין בכלל כדרכם של קרפיונים פשוטים. והקרפיון הזה, שקראו לו ריקרדו, פעם בשנה בערב ראש השנה, היה מוציא את הראש מהאקווריום הדו-מפלסי שלו, קורא לבעליו הצדיק שיעזוב את ספרי הקודש בהם היה שקוע ברוב צדיקותו, ולוחש על אוזנו את כל גחמותיו השנתיות של אלוהים. כן, כן, מסתבר שאלוהים לא ממש סגור על עצמו ומשנה את דעותיו חדשות לבקרים. והנה, הגיע ערב ראש השנה, וריקרדו- שותק. המתין הצדיק עד שהגיע זמן תפילת מנחה, אבל ריקרדו שוחה בשתיקתו. הלך הצדיק אל אשתו הצנועה-השתקנית-שתחיה, שלא יצאה מהמטבח מאז פסח ולמרות זאת הצליחה לנפק לו ילדים הרבה הרבה, ואמר לה: “דובשנייה שלי, משוש חיי, נשמה, מה קורה?” ענתה לו השתקנית בצניעות: “וואלה, בסדר.” אמר לה הצדיק: “השנה את יכולה לדוג את ריקרדו מהאקווריום שלו ולהשתיק אותו לנצח במכת נבוט מעודנת. נראה שהקשר עם אלוהים נותק.” אמרה לו השתקנית בצניעות: “וואלה בסדר.” הלך הצדיק להתפלל כשהוא שקוע בהרהורים נוגים וחרטה אט אט ממלאת את לבו הקדוש. אוחחחח, אמר לעצמו, אולי עשיתי טעות? אולי אלוהים בישיבה חשובה ותיכף יתפנה? אולי ריקרדו חולה? אולי האוזניים שלי זה כבר לא מה שהיה פעם? הווווו. כך אמר לעצמו, נשבעת.

~תפנית חדה ומרגשת בעלילה~

לפתע פגע בו ליסטים. (בכל מעשיה יהודית טובה צריך להיות איזה ליסטים טוב- קוזק אכזר, שעיר ומתוסכל מינית. שרוצה לחמוס את אחרונת מעותיו/ תרנגולותיו/ כבשיו וכו’ של הצדיק- בהתאם לעלילה. אגב, הקוזק אף פעם לא “פוגש” בצדיק אלא “פוגע” בו. כן, יש הבדל). אמר לו הליסטים, “את הכסף או שאני דוקר.” אמר לו הצדיק,” איף יו וונט טו לדקור, דקור. דונט טוק.” אמר הליסטים, “יאללה יאללה.” אמר הצדיק,  “מה כסף? אין כסף. אני עני, אביון, דל, מרושש, תפרן, שרוף לגמרי.” אמר לו הקוזק: “אז תביא את אשתך, נעשה חיים.” אמר לו הצדיק, “לא כדאי. אישה טובה.” אמר לו הקוזק, “אז תביא משהו לאחול.” (כך אמר. לאחול בח’ דגושה.) אמר לו הצדיק, “יש לי קרפיון, משו משו. אם תהיה נחמד אליו, אולי אפילו ידבר איתך.” הסכים הקוזק שהיה במקרה במצב רוח טוב אחרי ששיסף את גרונם של שני צדיקים גדולים כמה דקות קודם, והתלווה אל הצדיק לביתו. נכנסו השניים רגע לפני שהשתקנית עומדת להוריד על ראשו של ריקרדו המסכן מהלומת מוות. תפס הצדיק את ידה של אשתו ואמר, “הולד יור הורסס, מותק, אל תשלחי ידך בדג.” הביטה בו השתקנית באלם גמור ושאלה בעיניה (טוב, לא ממש הביטה בצדיק- הביטה בקוזק שהיה עשוי לתלפיות ומאוד שרמנטי בעצם, וזאת לא הייתה באמת שאלה בעיניים שלה. דומה לשאלה. טוב, לא מאוד דומה, אבל צדיקים עשויים להתבלבל). והליסטים תפס את הדג בידיו הגסות ורגע לפני שהכניסו לפוזמקו הלא מכובס הרים ריקרדו את הראש ואמר בתשישות:

ובכן, כאן אתם נכנסים, כל המשועממים, חסרי החיים, מתעבי החגים, ושאר מתחמקים למיניהם: מה אמר ריקרדו לליסטים?

ברכות לשנה החדשה. סעו בזהירות.

27 מחשבות על “המעשיה לראש השנה

  1. אני ממליץ על העלאה לעובדי מחלקת הרכש של הגלוב שגילו את ילדה. הפוסט הזה הוא מהמוצלחים שנכתבו פה.

  2. “פלו פלו”.
    זה מה שאני הייתי אומר לו הייתי דג: “פלו פלו”.

    כ. – בהחלט.

    עוףטופיק: בשבוע האחרון האקיזמט בולע את התגובות של כל המגיבים אשר מציינים שהבלוג שלהם נמצא בבלוגלי (blogli). אין לי מושג למה הוא עושה את זה, אני מנסה לחנך אותו אבל נראה שהוא מתקשה ללמוד. זה גם קרה פתאום, ללא שום סיבה נראית לעין.
    אם למישהו יש הצעה כיצד אפשר לחנך את הנבלה הזה או לפתור את הבעיה, אשמח. בינתיים, כל בלוגרי בלוגלי, אתכם הסליחה. אנחנו שולפים את התגובות שלכם, הן לא הולכות לאיבוד, הן פשוט מתפרסמות בעיכוב קל.

  3. לא, לא, אני יודע – הוא אמר לו:רוצה רסס בלי חתולים? תחליף את הרימון של החתול בפוסט הקודם.

  4. יובל- זה קרה כבר לפני השבוע הזה. זוכר את ימי בליעת התגובות שלי? שהייתי מתחיל לקלל אחרי התגובה הרביעית ברצף שהוא היה בולע לי? אז איך תיקנתי? האתר שלי זה גוגל.

  5. …הרים ריקרדו את הראש ואמר בתשישות: “לא שמעת? לא ידעת? עברתי לבלוגלי! בשביל זה לא שמעת אותי כי האקיזמט סינן לי את השוע!” בזה הרגע יצאו כל בני הבית, כולל הליסטים במחולות לצלילי “איך את מסננת אותי” והכל בא על מקומו בשלום, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

  6. הרים ריקרדו את הראש ואמר בתשישות
    “ככה? ככה ללכת? בלי גזר? בלי חזרת?”
    התמלאו כולם רגשות אשם (גם ריקרדו, על כך שגרם לכולם רגשות אשם), וחזרו כל אחד למקומו, לשבת בחושך לבד. והכל חזר לקדמותו בפולניה הרחוקה.

  7. “חברים, למה באלימות? כולנו בניו של אלוהים שאוהב את כל יצירי בריאתו”
    שמע הליסטים את דברי החוכמה של הדג, שמט את ריקרדו בחזרה אל האווקריום והחל ממרר בבכי.
    “זה לא שנולדתי ליסטים, אמא שלי לא התייחסה אלי יפה כשהייתי קטן, הגננת הטרידה אותי מינית ואבא שלי היה סוחר סמים”
    הצדיק התכופף קמעא כדי להניח את ידו על כתפו של הליסטים הבוכה כשלפתע הבזק אור, אדם בעל חזות אסייתית מופיע באמצע הסלון.
    “הלו, מי ניימ איז הירו נקמורה, אי קן טרבל אין טיים”.
    מכיוון שאף אחד מהנוכחים לא הבין אנגלית, הניחו כולם שהוא שליח אלוהים והשטתחו אפיים ארצה על רצפת החול הבוצית.
    הצדיק מצא על הרצפה חתיכת גפילטע משנה שעברה ולמרות ששליח אלוהים עומד מולו נזכר כמה שהוא רעב (בכל זאת, הוא בנה על קרפיון לארוחת ערב) הכניס את החתיכה לפה והחל להחנק.
    הירו נקמורה שלח יד, גנב את ריקרדו ונעלם שוב, הליסטים החל לעשות החייאה בצדיק ולאחר כמה דקות שלא הצליח פנה את האישה ואמר לה:
    “אז, את באה לפה הרבה?”
    והם חיו באושר ועושר (יחסי למדד 1243 לפנה”ס) עד כמה שנים אחר כך.

  8. “אם תתן לי לחיות אלמד אותך כיצד להתעשר ולהגיע לעצמאות כלכלית במהירות בעזרת שיטת השיווק הרשתי”

    (מתוך המעשיה “יהודי עשיר, קוזק עני”)

  9. אמר לו הדג:
    “את, פתח לך”
    חכך הליסטים בדעתו והשיב:
    “אי לך, שוטה שבעולם. קונם עליך, שבפלטרין של מלך לא היית. א.ק.א נתניה סאדרה”
    “מה אתה, איבגי” השיב מניה וביה הדג, לרוב זה מניה וביה, “אז תגיד איקאה. עכשיו צתכל, איך אני עושה ווב-ווב עם הפה, אנחנו יכולים להיות מאושרים מאוד יחד”.
    נטל הליסטים את הדג תחת זרועו, הניח את שקיק המעות בידי הצדיק, ופנו יחדיו אל החדר הסמוך.
    ספר הצדיק את זהובי הליסטים, השלישם לידי הרבנית ואמר, “קחי קני מצרכים לחג. צדק הרב עידן אשר, ווב 2.0 + קרפיון – ישראל סבא = טור עתידנות בוינט”.

    חיבק הליסטים את הדג על הדרגש בחדר, הדליק שתי סיגעריוט, הפשיל את תחתוני הצמר “ועכשיו, את פתח לי”

  10. – “אם לא תהרוג אותי, אספר לך מה יקרה בעוד מאתיים שנה” אמר הקַרפּ.

    הליסטים תקע גרעפס שגרם לכמה חתיכות טיח ליפול מהתקרה ואמר “גו אהד בייב”

    – “אני יודע שזה ישמע לך מוזר אבל בעוד מאתיים שנה לנינים של הנינים של האיש הצדיק הזה תהיה מדינה משלהם. הם ישמחו שיש להם מדינה אבל אחרי חמישים שנה הם יהפכו לקוזקים בעצמם ויתנהגו כל כך לא יפה שיהיו הרבה אנשים שירצו לחזור לכאן, לפולניה. הנינים של הנינים שלו יודו לו על זה שהוא פעם גר פה ויוציאו אזרחות פולנית ויחזרו לכאן. הם ישכחו שהם היו יהודים כי במדינה ההיא שלהם היהדות הפכה לקוזק הבריון היותר בשכונה וכולם פחדו ממנו. הנינים שלך, קוזק יקר, יהפכו לבלונדינים נחמדים שכל מה שהם רוצים זה להיות אזרחים טובים של היורופיאן יוניון ויעזרו ליהודים לחזור לכאן. הדבר שהכי מלחיץ אותי, באופן אישי, הוא שבעוד מאתיים שנה ניתן יהיה להשיג גפילטע פיש בצינצנות בסופרמרקטים. אני קצת קלסטרופובי”.

    חזר הקוזק עם ריקרדו לביתו, מילא אמבטיה חמה ושניהם השתכשהו ושתו בירה עד אור הבוקר.

  11. ילדה –
    לא שיש לי אינטרס,
    אבל קצצי בשני שליש כל מה שאת אי פעם כותבת,
    כולל פוסטים,
    ונצא כולנו מורווחים

    שנה חדשה

  12. גמדה –
    מעבר להתקפה אישית מגעילה מצידך,
    בלי שום סיבה וללא שום טעם –
    הרי את הזמנת את הקוראים להציע סיום –

    לא שיש לי אינטרס,
    אבל קצצי בשני שליש כל מה שאת אי פעם כותבת,
    כולל פוסטים,
    ונצא כולנו מורווחים

    שנה חדשה

  13. הלו הלו, לא להתבלבל. בלונדינית זאת אני, המדוכאת זאת מישהי אחרת לגמרי (תודה לאל).

  14. ואמר: זרוק את היהודי לצינוק, קח את אשתו ומצא לי קרפיונית, כי בכל כריסמס ישו מדבר אלי ישירות והמסר שלו אליך הוא: תפסיק להשתמש בדגים בתור קנדומים!

  15. הוו קיצוץ באמת לא היה מזיק, ואני אנצל את ההזדמנות להתנצל בפני הבלונדינית המדוכאת. באמת תקפתי אותה ללא שום סיבה. אז בלונדינית- שתהיה לך שנה חדשה ומופלאה באמת!

    (אבל גמדה?? הווווו גמדה??? הפלטפורמות שלי נעלבו עד עמקי נשמתן… 🙂

  16. סחתיין, ילדה,
    יצאת פסדר לגמרי.

    לט’ס סי איט אז ווטר אנדר דה פלטפורמות,
    ושנה נפלאה גם לך 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: